חיי אהבה כפולים

אווי מההמם [=
הממשך...

אהה ותמר.. שאלה..

למה את כותבת מהשם משתמש הזה? אם כבר את יכולה לכתוב משלך..

חחחחחחחחחחחחחחחח חזקקקקקקקקקקקק
אהבתיייייייייייי
וואייי את לא מפסיקה להפתיעעע
איזה כייףףף
את כאילו ממשיכה ת'שני סיפורים הקודמים שלך ובכל זאת עושה חדששששאין לי מה להגידדד
יא תותחיתתתת
אוהבתתת
ותמשיכיייי

מאאאאגגנייב!@#%

סיסטטר,
ממשש אהההבתיי..😊

מחחכה להמשךך...;]

שיהיה לך שבוע מעווולה והמשך יום מקסססים,
אוהההבבת,
דניאלוש=]

חחחחחח טולללי. . . לא בדדדדיוק ממשיככה. .
סתם שילבבתי (:
אוהבתותך בובבבבה. .
המששך מחחחר אם יהיה זמממן
אווווווווווהבת

המשך =]

אר
אין
זמן
היום

יש ראיונות אישיים בתיככככון \: ואני עוד על תנאאאי \\: פפפפפי. ..

אואואואוווווווווווהבת

QUOTE (moraless @ 23/04/2006) אר
אין
זמן
היום

יש ראיונות אישיים בתיככככון \: ואני עוד על תנאאאי \\: פפפפפי. ..

אואואואוווווווווווהבת
מזדהה איתך בובי..

איזה כיף! סיפור חדש שלך!!
מאוד התגעגתי למשי, נראלי עכשיו אני יתגעגע לנויה...
יאללה תמשיכיייי

QUOTE (G-A-L @ 23/04/2006) QUOTE (moraless @ 23/04/2006) אר
אין
זמן
היום

יש ראיונות אישיים בתיככככון \: ואני עוד על תנאאאי \\: פפפפפי. ..

אואואואוווווווווווהבת
מזדהה איתך בובי..
בהצלחה בנות..!
גם אני על תנאי=//

מהמממם
אהבתי איך שילבת..

גל וחן, מוקדדדש לכן מושלמות קטנות .. ובהצלחה לנו, כה? 😕


מהפרק הקודם

"אללה שרמוטה, תראי להם מה זה פוזה"
נויה צחקה וניתקה
"נויקי, חמש דקות איפור ושיער" צץ ראשה של המפיקה שירה בדלת ועל כתפייה נחו זוג אוזניות כבדות.
"שלוש דקות אני יוצאת" נויה זרקה את הנייד אל התיק הקטן וניגשה אל המתלה המוארך בתסכול.



המשך

"הלו בובה!" חייך מור במאי התנוחות של נויה
"מורי" חייכה נויה ועלתה על הסט
"מה המצב יפיופה?"
"נושמים"
"יופי מותק, יופי. . . הבאתי לך מישהו חדש,"
"וואלה, ושמו?"
"רוג'ר"
"יצירתי" נויה הרימה את גבותייה
"ג'וב, אנחנו מוכנים, אולפן B סט פינה" קראה שירה אל תוך מיקרפון קטן שהיא מחובר לאוזניות הכבדות.
"מורי, איפה קשת? היא לא הייתה אמורה גם לחזור לעבוד היום?"
"אפריקה" חייך מור
"שוב?"
"שוב, רוצה גם?"
"יש צילומים שצריכים אותי באפריקה?" שאלה נויה
"אם תגידי 'אני רוצה' יהיו כאלה, את יודעת שזה לא בעיה" אמר מור עוזר למני למדוד זוויות אור על הסט
"זה יעלה לי?"
"לא חושב"
"נשמע חמוד, מה אני אצטלם כמו קשת ומאיה? עם פילים ג'ירפות ואנטיטפות?"
"אנטילפות, ואפשר לסדר משהו כזה. . . נויה, את מוכנה לעלות לפה רגע? אני רוצה לראות את האור עלייך ולצלם כמה תמונות רק שלך"
נויה רכסה את מגפי העור שהכינו בשבילה לקראת הצילומים ועלתה על הבמה הקטנה
"שבי פה על המכונית עם הפנים למעלה, כן, יופי מצוין!" קרא מור שמח "אל תזוזי" סימן בידיו וירד למטה לעמוד לצד המצלמה.
מוזיקה קיצבית נשמעה ברקע, מני הצלם התחיל לצלם ומור הדריך את נויה בתנוחות.
"יופי - מהממת - מדהים - תמשיכי" לפתע המוזיקה נפסקה.
"רוג'ר רוג'ר, אנחנו רוצים אותך מאחורי נויה, מחבק אותה ומנשק את הצוואר שלה" הסביר מור לנער בן 17, הוא לא היה יפה, אבל היה בו משהו מיוחד שאי אפשר לומר מהו.
רוג'ר עלה לבמה הקטנה, משהו קטן אצל נויה נדלק אבל היא החליטה לא להביט אל תוך עיניו אלא להביט מעבר - אל ג'וב או אל מור, מבטה היה סורר חולמני ולא ברור.
נויה אף-פעם לא אהבה לחלוק את העבדוה שלה עם אחרים, היא רצתה להיות יחידה בתמונה, בלי השוואות, טקלים בכימיה ועם תשומת לב מלאה לעצמה.
"ג'וב, השכר נשאר אותו שכר, נכון?" שאלה נויה כשרוג'ר נעמד כבר מאחורייה
"נשאר נשאר, נויה, תכירי את רוג'ר" ג'וב הצביע בראשו אל רוג'ר שעמד מאחורייה אם במקרה לא שמה לב וביקש ממנה במבטו לתת לרוג'ר יחס.
"רוג'ר -" נויה נשארה בלי להביט בעיניו ואחזה בידיו כדי לעזור לו לחבק אותה " - מאיפה אתה?"
"מהארץ" ענה, "יש לך ריח טוב" הוסיף מנשק את צווארה של נויה
"תודה מאמי" שפתייה של נויה חייכו חיוך קטן "אבל חכה למוזיקה" אמרה והתחמקה מהמגע איתו
"בת כמה את?" שאל רוג'ר בשקט אבל באותו הרגע המוזיקה התחילה ומור נתן להם הנחיות.
"כן - יופי - מצוין - אתם מדהימים ביחד - עוד - מקסים - קצת שמאלה - נויה תיראי כאילו היית צריכה את זה הרבה מאוד זמן . . ."
"16" ענתה נויה בשקט ואחזה בראשו של רוג'ר שנישק את צווארה ואת אוזנייה בעדינות מדגדגת
"קטנה" צחק רוג'ר בשקט
"מי ישמע כולה שנה אתה גדול ממני" ענתה נויה בזריזות בלי לשים לב שהבעת פניה השתנתה
"נויה הכל זורם שם?" שאל מור בקול שגבר על המוזיקה
"נויה אימצה בחזרה את הבעת הפנים הקודמת, עצמה את העיניים וחזרה לתפקיד הדוגמנית
"שנה?" שאל רוג'ר בגיחוך
"לא עכשיו" לחשה נויה כמעט בלי להניע את השפתיים.
רוג'ר עבר לגעת בעדינות בביטנה התחתונה של נויה.
"אל!" המשיכה נויה לסנן לעברו כשעיניה עוד משתדלות להישאר עצומות ומיקמה את ידו במקום אחר
"לא, נויה, תני לרוג'ר לעשות מה שהוא חושב, הוא יודע מה אנחנו רוצים" אמר מור
נויה הרגישה חיוך מסוים של רוג'ר מאחורי גבה, והרגישה תחושה של אמבוש מצד רוג'ר ומור.
נויה פקחה עיניה והסתובבה להביט ברוג'ר.
הוא לא חייך, הוא עצם עיניים כמו שהיא עצמה.
"נויה?" שאל מור בחוסר סבלנות, עיניו של רוג'ר פקח עיניו לראות במה מדובר ומבטיהם נפגשו.
תחילה שניהם שתקו. נויה מצאה משהו מאוד מסתורי במבט של רוג'ר, מסתורי ויחד עם זאת נעים.
"מה?" שאל רוג'ר
"נויה?" שאל שוב מור
נויה עברה להביט במור, "אני מצטערת, צריכה הפסקה"
"רק התחלנו, את בסדר?" שאל מור אבל ג'וב כבר סימן לו לתת לנויה ללכת.

"מה קרה שם?" שאל ג'וב בשקט יוצא אל הגג ומביט בגבה של נויה
"סחרחורת" ענתה נויה בלי להסתובב
"וממתי את מעשנת?"
"אה - " הסתובבה נויה בהפתעה והביטה בסיגריה שבידה "אממ, אל תגלה לאמא שלי, טוב?"
"את יודעת שאני לא אעשה משהו שלא תרצי, ובכל זאת, ממתי את מעשנת?" שאל ג'וב מתקרב אל החומה שעלייה נשענה נויה לפני מספר רגעים והביטה בנוף.
"חודשיים" ענתה והחזירה באיטיות את הסיגריה אל בין שפתייה.
"מה את אומרת על רוג'ר?"
"רוג'ר? מה יש לי לומר עליו?" שאלה מופתעת
"הוא בסדר לדעתך?"
נויה צחקה והחליטה לשתוק
"אם לא נוח לך איתו אני מוציא אותו, את יודעת זה לא בעיה ואני לא מכריח אותך לעשות שום דבר" אמר ג'וב בקול רך
נויה הביטה בשמש האדומה ותהתה עד מתי תסנן דוגמנים שלא נראים לה.
"נוח לי איתו" אמרה בשקט וכיבתה את הסיגריה על החומה ופנתה להיכנס פנימה.


נויה ורוג'ר לא החליפו עוד מילה באותו יום, אבל היא שלחה בו מבטים מהירים כאילו השגיחה על כל צעד שעשה, מה שגרם לה להיראות מבוהלת.
הצילומים עברו מהר, ובפעם הראשונה למשך שלוש שעות היא הפסיקה לחשוב על המחשב שנמצא בבית.

"היו לי הודעות?" שאלה נויה את אמא שלה בזמן שעלתה לחדרה
"בן התקשר, מתי את הולכת להפסיק לסנן אותו?" שאלה אמא של נויה ללמעלה
"כשיפסיק להתקשר" צעקה נויה ללמטה, נעלה את הדלת והתיישבה אל מול המחשב מתרגשת כמו בכל פעם שלחצה על כפתור הדלקת המסך.

'יש לך הודעה חדשה מ: אלמוני1816

כמו ילדה קטנה. . .
ישובה על קצה הכיסא לחצה נויה על 'פתח הודעה'


מ: אלמוני1816

אל: פיה_16






















אווווווהבת [:

מושלם!

שימי המשךך..

וואי מהמםם!!
אהבתי את הסיפור מאוד!
תמשיכייי
-יהדו'ש-

מהמממממממממממממממם [[:

תממשיכי מאמי