איזה פרקים מדהימים..
מאמי לא יכלתי לכתוב לך תגובה הרבה זמן כי לא היה לי עכבר ומקלדת 😛
קיצר אני אוהבת אותך..מאוד..
נ.ב
תודה שהקדשת לי פרק
וואי כמה כישרון יש לך?? את לא צריכה לבחור פיזיקה תפרשי מבצפר תפרסמי ספר ותהיי מליינית!!!
תמשיכייי
אה.. חזרתי מהטיול השנתי.. והיו רק 2 המשכים! טוב לא נורא.
הם היו מדהימיייםםם.. רוג'ר הוא בטוח האלמוני.. אבל הוא לא ישלח לה את זה.. בגלל שנויה אמרה שזה ילדותי.. והיא מה זה מקנאה.. חח
ומאחוריה זה איך קוראים לו.. נווו.. גר.. אה.. ג'וב..
המשךך מהר מהר מהר..
אמאאאא זה כל כך מעלףףףף...
אין אני חייבת המשךךךךךך..
ומהררררררררר
אוהבתתתתת
לילווש=]
QUOTE (L-I-T-A-L @ 12/05/2006) אמאאאא זה כל כך מעלףףףף...
אין אני חייבת המשךךךךךך..
ומהררררררררר
אוהבתתתתת
לילווש=]
😁
חחחחח אליה יודעת הככל (:
מוקדש לך מותתתק
מהפרק הקודם
מידי פעם צחוקה של הדוגמנית הגיעה עד לאוזנייה וגרם לה לצמרמורת איומה.
היא כל כך לעמוד מאחוריי הדוגמנית, למשוך בשיערה כך שתיפול אל הריצפה ולעמוד במקומה, צמודה אל רוג'ר, מלטפת את בית החזה שלו וידיו מלטפות את שיערה.
"מקנאה?" שאל קול מאחורייה מניח את ספל הקפה של הבוקר.
המשך
זרמים מהירים עברו בכל איבר בגופה של נויה והיא הסתובבה במהירות.
"ג'וב" ניסתה לחייך
"בוקר טוב דוגמנית שלי" חייך את החיוך העליז הרגיל שלו.
"למה אתה חושב שאני מקנאה?" שאלה מתעלמת מהבוקר טוב
"היית כל כך שקועה בהם. . ." שלח אלייה מבט צידי עם חיוך בזמן שהצמיד בחזרה את ספל הקפה אל שפתיו.
"אני - אמ - איך קוראים לה?" שאלה נויה מצביעה בראשה אל הדוגמנית הגבוהה
"עינב" ענה ג'וב בחיוך כאילו השם צריך לרמוז לנויה על משהו.
"הם ביחד?" שאלה בשקט וחזרה להביט בהם
"לא. . ." ענה בקול עמוק ורציני, "לא לא לא לא, הם לא ביחד." הוסיף במהירות כאילו נויה אמרה שגיאה חמורה.
"אז מה הם?" שאל הנויה לא מבינה
"רוג'ר לא מדבר איתי הרבה. ועם עינב לא יצא לי לדבר בזמן האחרון. אבל מילה. . . שלי. . . שהם לא ביחד" אמר מצמיד את ידיו אל בית החזה שלו בתנועה מבטיחה.
"אתה הסוכן גם של עינב?"
"כן" ענה ג'וב
"כסף, היא מקבלת יותר ממני?" שאלה בסקרנות
"כסף?" צחק ג'וב "מותק, מאמי שלי, מהממת שלי, את? כבר בטופ!" אמר וחיבק אותה אל צד גופו בחום.
"ג'וב!" נשמעה צעקה מאחורייהם ושירה עמדה בדלת של ענת וטליה עם פנים מלאות כעס "אתה מבזבז לנו זמן! נויה הייתה בדרך לכאן! לפני דקה היא הייתה צריכה לצאת מענת וטליה!"
"כן המפקדת" חייך ג'וב ושיחרר את נויה מהאחיזה האבהית שחיבק אותה.
נויה צעדה לכיוון שירה כשהעקבים הדקיקים מרעישים בכל צעד.
"זריז, אין לנו כבר זמן היום" אמרה שירה וסגרה מאחורי נויה את הדלת.
"מה יש לה היום?" שאלה נויה בדאגה את טליה וענת.
"יופי! מדהים! נויה אני צריך אותך מביטה אליי בפרופיל, רוג'ר, שים את היד שלך על הירך שלה, כן. . . בדיוק! מדהים! אתם מדהימים!"
היה קשה שלא לחייך מההערות של מור, היא ורוג'ר היו באותו ראש באותו יום והתאפקו לא לצחוק.
"נויה תנפנפי את השיער, עוד, כן. . . יופי. . . צריך עוד מאוורר מימין, שירה!" צרח מור
באותו יום נויה החליפה יותר משמונה פעמים בגדים.
כך גם רוג'ר, ובכל פעם היה נראה שהיו עליו פחות ופחות בגדים.
מה שגרם לקצב ליבה של נויה לדפוק יותר ויותר מהר.
"אני בא" אמר רוג'ר באחת ההפסקות לג'וב.
"יופי, אני שמח." חייך ג'וב "סידרת לכל השאר גם?" הוסיף ושאל.
"כן" ענה
"לאן אתה בא?" שאלה נויה עוצמת עיניים כדי שטליה תסיים תיקונים אחרונים באיפור שלה.
"אפריקה" אמרו ג'וב ורוג'ר ביחד
"באמת?" שאלה נויה וניסתה לא להפגין שמחת יתר
"באמת" חייך רוג'ר
בפעם הראשונה במשך יום שלם, נויה לא חשבה כלל על האלמוני.
"לאסוף אותך מחר?" שאל רוג'ר כשחנה מתחת לבית של נויה.
"כה" ענתה אבל הראש שלה היה במקום אחר, הוא היה במקום שבו היו הרבה שאלות על עינב.
"אז נתראה?" שאל וחייך
"רוג'ר - " התחילה לומר בתקווה שהשאלה שרצתה לשאול תיצא בקלות. " - לילה טוב" בלעה את השאלה וניסתה לחייך.
"לילה טוב" חייך רוג'ר ונויה יצאה מהמכונית.
היא נשארה על המדרכה תחת הבית שלה עד שהמוכנית של רוג'ר נעלמה מעיניה.
בראש מלא מחשבות מתרוצצות ומציקות היא נכנסה הביתה.
"בבית!" צעקה נויה נכנסה פנימה וזורקת את המפתחות אל תוך קערת כסף שהשמיעה צליל רועש מפגיעת המפתחות.
נשמע בום מלמעלה.
"אמא?" שאלה נויה לא מבינה
היא עלתה במדרגות העץ והגיעה אל הדלת אל אמא שלה.
הדלת הייתה חצי פתוחה.
קולות נשמעו, ודרך החריץ נויה הספיקה לראות יותר ממה שהיא צריכה לראות.
"גאד! לפחות תסגרו תדלת שאתם עושים את זה!" ירתה לבפנים בצעקה בלי להסתכל ויצאה טורקת את הדלת
"בהמות!" מילמלה לעצמה במסדרון בדרך לחדר שלה.
"נוני!" נשמע ציוץ "לא שמענו אותך נכנסת! . . .ובןןן התקששששששרררררר!!!"
אבל נויה כבר נכנסה אל החדר שלה והתיישבה אל מול המחשב מדליקה את המסך.
'אין הודעות חדשות'
"אבל למה?" שאלה נויה בעצב את המחשב בציפייה לתשובה
"כי ככה" נשמע קול מאחורייה.
"בן!" צרחה עולה על הכיסא
"נויה!" חיקה אותה בצרחה
"מה אתה עושה פה?" שאלה המומה
"למה? לא מוזמן?" שאל
"מוזמן" עיוותה את פרצופה בניסיון לחייך וירדה מהכיסא
"אמא שלך וחבר שלה, תמיד ככה מרעישים?"
"תאמת, שומעת אותה פעם ראשונה ככה"
"גם אנחנו היינו צריכים להישמע ככה"
"וואלה. . ." אמרה נויה בתחושה של גועל הציפה אותה.
"חשבתי עלינו הרבה" אמר מתקרב אלייה ובהה בקיר מעלייה
"כן?" שאלה
"כה. . ." ענה בקול עמוק ופנה להביט בה
"והגעת למסקנות?" שאלה בשקט צועדת אחורה כדי לתפוס ממנו מרחק ופגעה בקיר
"כן" הניח את ידיו מעלייה על הקיר.
"והן?"
"אני מאוהב בך" אמר בשקט והתקרב לנשקה
"מסקנה עמוקה" אמרה מתחמקת תחתיו.
"למה את כל הזמן בורחת ממני? למה את מסננת אותי? למה את לא עונה לי לטלפונים? לא מחזירה לי טלפונים? כבר הספקת לשכוח אותי? יש לך מישהו אחר? אני לא מבין נויה. . . באמת שלא. . .היינו מאושרים ביחד ועכשיו אני בדיכאון ועוד לבד"
"עצוב" נויה משכה בכתפייה וניפנפה את שיערה לאחור.
"אני מתגעגע אלייך" לחש
"ואני עייפה, אולי נדבר על זה מחר?" ובאותו הרגע נשמע הצליל של קבלת הודעות מהאלמוני.
"אולי אני אשן איתך?" שאל
"אני - אוח למה אתה לא יכול פשוט ללכת?" שאלה נויה סקרנית לקרוא כבר את ההודעה
"את לא רוצה אותי פה? אני באתי בסבבה, כדי להשלים בינינו, אבל אם את לא רוצה אותי פה אני הולך"
"סורי" ניסתה נויה שלא לחייך
"נו. . . נויה, צ'אנס אחרון, מה קרה לך. . איך השתנת" אמר
נויה, שהייתה כבר מפוצצת סקרנות בנוגע להודעה, הרשתה לבן להישאר ואמרה לו ללכת להתקלח כי הוא מסריח.
"פיה, אני מצטער שאני לא כותב לעיתים יותר קרובות.
בשבוע האחרון קוברים אותי בעבודה.
בקרוב אני נוסע לחוץ-לארץ, וכנראה שאני לא אוכל לכתוב לך משם.
אני אתגעגע, אני באמת מרגיש משהו שונה בשיחות שלנו - "
"מאמי? איפה המגבת אמרת?"
"בכיור" צעקה נויה ושבה לקרוא את ההודעה
פווווווווווווו דאאאיי אין חששק היום. . כלום. . סורי יצצא מעפני כזזזזה. .
שיהיה לכולן שבת טובה קדושה ומבורכת.
אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווהבת.
דייייייייייייייי זה מהמםםםםםםם!!!!
אני מתתהה על הסיפור הזהה..
בטוח רוג'ררר..
מממעעעלללףףף!!!
המשךךך..
חחח
טיפשונתתתת
זה מדהיםם
אבל קצררר
ומה הכוונה אני באמת מרגיש משהו שונה בשיחות שלנו ???
מחכה להמשךךך
אוהבתתת
טלוששש
תמרושש.. יא מהממת.. תודה רבה על ההקדשה!
אבל כתוב "אין הודעות חדשות" אז איך פתאום יש?
קיצר.. המשך דחווףףףף.. אני מתה לדעת אם זה באמת רוג'ר ומתי היא תגלה
יואווו השלמתי הכללל . .
התגעגעתי לסיפוררררר וכ"כ כיף לקרוא הרבה פרקים ברצףף!!
מושלם בטירוףףףףףףףףף . .
ורוג'ר הזה, אווי נשמע אחד היפיםםםםם . .
תמשיכי מאמיי . .
אוהבת המוןן . .
אליה. . חחחח מותק :
"ואני עייפה, אולי נדבר על זה מחר?" ובאותו הרגע נשמע הצליל של קבלת הודעות מהאלמוני.
"אולי אני אשן איתך?" שאל
"אני - אוח למה אתה לא יכול פשוט ללכת?" שאלה נויה סקרנית לקרוא כבר את ההודעה
מהמםםם כמו תמיד
המשךךךךךךךךך
שבת שלום
מאמי
היום
התיישבתי
וקראתי
את
כל
הסיפור
ואני
חייבת
להגיד
לך
שאת
מוכשרתת.. 😊
המשךךך
דחוףףף 😊
אתר האהבה הישראלי