פשוט מעלףףףףףףףףףףףף
תמרוששש את פשוט כישרוןןן
אהבתצי מאודד
חחח ומשי הזאת דפקה ברמה!
חעחעחעחחע
המשךךךךךךךךךךך
מור'צי 😊
אאחות ששלליי,סופפרררתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!
אאיי..אייזזהה פרקק מדההיםם!!
ההתתאהבבתתייי...חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
מענייןן כמה זמן לקח לךך אחרי שהפסקתי להפריעע..P=...חעחעע..
תממששיכככיייי,שמיינעעעעע!!!!
לאאאאאאאבבבבב...חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח=]]]
אההההה.. איזההה מדהיםםםם..
המשךךך מהררר מהררר מהרר..
חחחחח כמה עבודות יש לו??חחחח מדהייים משךךךך
שני פרקים מושלמים!!!
העם דורש המשך!
מהמממממממממם חבל על הזמןןןןןןן
ורוג'ר זה אותו אחד שהיא עובדת איתו או מישו אחר??
תמשיכי יפה שלייייייי
יעעעעעעעלי מוקדש לך מווותק (:
מהפרק הקודם
נויה שהעבירה מבטה מהשלט אל רג'י כמעט שנפלה מההליכון אם משי לא הייתה מקדימה אותה
"אמרתי לך.." יללה משי מנסה לקום מהחליקה שתפסה על ההליכון "אני עדיין במצב צבירה של ישנה"
"רוג'ר" לחשה נויה מנסה לחייך מתעלמת מהנפילה של משי
המשך
עכשיו נויה הבינה.
ארבעת העבודות שבהם רוג'ר עבד הן מורה להיפ-הופ, דוגמן, מלצר ומדריך כושר.
"גאד, איך אנחנו תמיד נפגשים ככה?"
"גורל" חייך רוג'ר
"אני בטח נראית נורא" צחקה נויה וירדה מההליכון מנגבת את פנייה
"נורא יפה" השלים אותה רוג'ר
"חנפן" חייכה נויה
"תתעלמווווווווווו ממני תתעלמוווווווו" צייצה משי וקמה
"חמודה" חייך רוג'ר אל משי
"תפוסה" חיקתה אותו משי באותו חיוך
"יש לי כבר מישהי, תרגעי" חייך
"יש לך מישהי?" התערבה מהר נויה
"היא לא שלי, אבל אני אוהב אותה" חייך רוג'ר
"וואלה . . ."
"אתן פעם ראשונה כאן?" שאל רוג'ר
"לא" ענתה משי מהר
נויה שלחה אלייה מבט מופתע
"אנחנו דווקא כן" חייכה נויה
"באתן מאוחר ועוד 20 דקות סוגרים את המקום, לקבל הסבר עכשיו על כל מכשיר בלי לנסות אותו זה לא לעניין ולא יעזור לכן. . . אני מציע שתבואו מחר בין שמונה לתשע ואז יהיה לנו מספיק זמן להכל" חייך רוג'ר
"בשביל מה הערת אותי? בשביל להשטתח על הליכון?" שאלה משי בחוסר אונים
"חמודה" חייך רוג'ר
"תפוסה"
"וואי! חחח די כבר! תנוחי!" נויה פתחה על משי עיניים וניסתה להרגיע אותה
"אם לא היית מעירה אותי.." סיננה משי אוספת את השיער שלה בחזרה לקוקו גבוה.
"טוב טוב . . תגיד רוג'ר, באת במכונית?"
"כה למה? צכות הסעה?"
"תאמת כן, המכונית של משי מתה" אמרה נויה ושלחה אל משי מבט של 'את מוציאה מילה את בין המתים'
"20 דקות?" שאל רוג'ר והתרחק
"סבבה" ענתה נויה
"סבבה" אמר רוג'ר ופנה לרשום מנוי חדש שחיכה בדלפק
"מה את סתומה?" שאלה משי בלחש
"לא" חייכה נויה
"מה אני אעשה עם המכונית שלי? מתי אני אקח אותה?"
"נו בקטנה, מה קרה לך? תבואי באוטובוס"
"פייי מה נהיה לך את? נדלקת על רוג'רטו הזה?"
"הוא חמוד" חייכה חיוך קטן
"מה עם אלמון? שחכת ממנו? מה עם האמונים שלך כלפיו?" שאלה משי מנסה לנגן על המצפון של נויה
"משי!" צחקה נויה
"נו? אני רצינית" חייכה משי
"אתה יכול להוריד אותי פה" הצביעה משי על תחילת רחוב
"ביי אוצר" חייכה נויה אל משי
"ביי נישמות" יצאה משי מהמכונית וסגרה את הדלת מנשקת את החלון באהבה
"סתומה" צחקקה נויה והביטה ברוג'ר שצחק ממשי
החיוך שלה רק התעצם מלראות אותו צוחק.
היו לו גומות חן שכל כך הוסיפו למראה המיוחד שלו.
"היא מותק" חייך רוג'ר
"כן" לחשה נויה והוציאה קופסאת סיגריות
"איפה את גרה?" שאל רוג'ר מתחיל לנסוע
הבית של נויה היה במרחק נסיעה של שבע דקות מהבית של משי.
היא החליטה ללכת על יותר רחוק.
"האמת היא שקבעתי עם ידיד בעיר" אמרה נויה בתקווה שאולי תצליח בדרך כלשהי לגרום לרוג'ר לקנא ולהזמין אותה אליו הביתה.
"זאת האהבה שלך?" שאל רוג'ר ופנה להביט בה לרגע בחיוך
"לא" חייכה נויה והדליקה את הסיגריה "איך אתה זוכר?" שאלה
"הבטחתי לך שאני אנסה לעזור"
נויה צחקה
"מה?" חייך רוג'ר לא מבין
"אני קושי מכירה אותך" אמרה נויה מצחקקת
"את רוצה להכיר?" שאל רוג'ר
נויה עצרה מלצחוק והביטה בו
"רוצה?" חזר ושאל בחיוך
"כן" לחשה נויה משתעשעת מהמצב וקירבה את הסיגריה אל בין שפתייה
רוג'ר סטה מהכביש ועצר על ראש גבעת חול שמשקיפה אל הים.
"מה? - " שאלה נויה לא מבינה " - עכשיו?"
"מה את רוצה לדעת עליי, תשאלי.. אני אענה על הכל" אמר
נויה שתקה וחשבה
"מאיזה בית אתה בא?" שאלה נויה בשקט ופנתה להביט ברוג'ר
רוג'ר חייך וטייל עליה בעיניו.
"אני מאומץ" הוא אמר בשקט ופנה להביט בקצף הלבן שהתנפץ בסלעים מולם וחתך את החושך
"מאיזה גיל?" שאלה נויה והחיוך שהיה נעלם
"זה לא סיפור מי ישמע מעניין. . ." אמר רוג'ר ושב להביט בנויה
נויה השפילה מבטה ושיחקה בסיגריה בין אצבעותייה
"אבא שלי נרצח בניו-יורק כשהייתי בן 7" התחיל רוג'ר לספר וחזר להביט בקצף הגלים
"נולדתי בניו-יורק. אף-פעם לא הייתה לי אמא. סבתא שלי אמרה שהיא הייתה צעירה מידי כדי להיות אמא, אז אבא שלי לקח אותי איתו. אחרי שאבא שלי נרצח עברתי לגור עם סבתא שלי. הייתי ילד שובב, גיל 7 עד 10 היא ניסתה לחנך אותי.. להעניק לי נימוסים.. - " חייך רוג'ר " - אבל היא לא הצליחה. עלינו לכאן כשהייתי בן 11. היא נפטרה ומשפחה אחת הסכימה לאמץ אותי. גדלתי איתם עד גיל 16, בגיל 16 הם הכניסו אותי לפנימייה, גם בשבילם כנראה הייתי מאוד שובב. - " חייך רוג'ר, " - בפנימייה למדתי את מה שסבתא שלי ואת מה שהמשפחה המאמצת לא הצליחו ללמד אותי. להיות בנאדם. כשלמדתי את זה החלטתי שאני לא רוצה להיות תלוי באחרים ויצאתי מהפנימייה לפני שנה. מאז אני משלם את כל ההוצאות שלי. דירה, שכר דירה, מים חשמל ביוב, בגדים, יציאות, אוכל, רהיטים. . ."
"לכן אתה עובד כל-כך הרבה" אמרה נויה בשקט
"כל כך הרבה?" שאל רוג'ר
"גם מורה להיפ הופ גם דוגמן גם מלצר וגם מדריך כושר. . . הרבה"
"מאיפה לך שאני מורה להיפ הופ?" שאל מחייך
"ג'וב. . אבל בונא, רוג'ר, חתיכת סיפור מצאת לעצמך" אמרה נויה נדהמת מהסיפור ששמעה "אני - איזה סיפור יש לי אני הא? יש לי אמא פרחה שמנסה להיות כמוני. . היא יוצאת עם קוף ולוקחת לי את כל הכסף"
"סיפור יפה" חייך רוג'ר ונשען אחורה
"סיפור יפה, עכשיו נקווה שיהיה לו סוף טוב" חייכה נויה ונשענה כמוהו
"מה עם אבא שלך?" שאל
"טבע" ענתה נויה
"טבע?" שאל בסירוב
"הוא אהב לשחות בים. כל יום יצא לשחיה של בוקר, ויום אחד הוא פשוט לא חזר" ענתה ובהתה בקצף הלבן שהתנפץ בחדות
"הכרת אותו?" שאל אחרי רגע שקט ומביך
"לא" ענתה בחיוך ופנתה להביט ברוג'ר
"יפה לך שאת ככה מקבלת את זה" אמר רוג'ר בשקט
נויה חייכה והשפילה מבטה.
רוג'ר לא הפסיק להסתכל עלייה.
נויה הרגישה את זה ונתנה לשיערה הארוך והבהיר לגלוש מטה כך שיסתיר את פנייה
דקה ארוכה הם ישבו והקשיבו לנפץ הגלים העמום מבחוץ.
"את רוצה לישון אצלי הלילה?" שאל בשקט
נויה הביטה בו, הכל חשוך ורק עיניו נצצו.
"אין לך לימודים מחר?" שאלה בשקט
"צילומים"
"צודק" נויה הנידה בראשה וחייכה אל רוג'ר "אז סבבה אני אבוא כבר איתך"
רוג'ר הבין שהתירוץ של הידיד בעיר לא היה נכון כשם שהתירוץ שהמכונית של משי מתה לא היה נכון.
"אני מקווה רק את לא נוחרת, כה?"
"יו!" קפצה נויה והנחיתה לרוג'ר מכה
רוג'ר צחק והתניע את האוטו ברעש כזה שבלע את נפץ הגלים בים והאווירה השתנתה מקצה לקצה.
הם הגיעו לרחוב ארוך וצר.
רוג'ר החנה את המכונית ויצא יחד עם נויה לכיוון הבניין שלו
חדר מדרגות חשוך - נויה ורוג'ר מזמזמים 'בואי נתחבק נלך לאיבוד בואי נתחבק בסלואו צמוד' 36 מדרגות עד לקומת הדירה של רוג'ר.
"את אוהבת לשיר?" שאל רוג'ר מחייך מהשירה של נויה ומדליק את האורות בדירה שלו
"ואו" לחשה נויה נכנסת פנימה ומביטה בדירה צבועה אדום עם המון תמונות על הקירות ומנורות מיוחדות ומעוצבות. כריות בכל הצבעים היו על השטיח על הספה ועל המיטה.
זו הייתה דירת חדר.
המטבח, חדר השינה, חדר האוכל והסלון היו בעצם אותו חדר.
"מדהים!" חייכה נויה אל רוג'ר בהתלהבות וצנחה על שלל הכריות ליד פינת המחשב.
רוג'ר חייך
"ואממ. . . כן, אני אוהבת לשיר" סומק עלה על לחייה
רוג'ר סגר את דלת הכניסה והתקרב אלייה
"את גם שרה יפה" אמר מניח את המפתחות על שולחן פינה קטן עשוי מעץ כהה והתקדם לכיוון ארון גדול
"תודה" חייכה נויה והביטה בגבו של רוג'ר
"תשירי בשבילי?" שאל פותח את הארון וזז כדי שנויה תוכל לראות את מה שיש בפנים
"יווווו" נויה סתמה את פיה בשתי ידייה וקמה כדי להביט מקרוב
"מאיפה לך הכסף?" שאלה מומה מביטה במערכת די ג'יי פלוס קריוקי חובבני
"עובדים" הרים את גבותיו והביט בנויה בחיוך
אני אשיר" אמרה "אבל קודם אני חייבת להתקלח"
"מגבות ובגדים יש שם כבר בפנים, הארון שלי שם" אמר והצביע על דלת שירותים
"יופי. . ." אמרה מניחה את תיק היד הקטן וחולצת את נעליים שחשפו זוג גרביים לא תואמים.
"אוי" נפלט לה מביטה בגרב אחת בצבע ורוד ובגרב שנייה בצבע בננה כשנזכרה במהירות שבה התלבשה שעתיים קודם.
"מה קרה?" שאל רוג'ר מבמטבח
"כלום" ענתה ונכנסה מהר אל חדר המקלחת.
אווווווווווווווווווווהבת (:
תמרוששששששששששששששש
איזה המשך אי אי אי!!
חעחעחעח
המשך מידדיייייייייי
אני במתח רצחנייי... מה יקרה שםםם
זוג חמודדד רוג'ר ונויה חעחעחע
תמשיכיייייייייי
מור'צי 😊
יואווווווווווווווווו
הפרק הכי יפה שקראתי עד עכשיווו
מהר מהר המשךךךךךך
מחכהה
טלושש
מהמםם מדהיםם המשךך דחווףף
אויש תמריייי יפה שלילילי רק עכשיו ראיתי את ההקדשה מה-2 פרקים הקודמים..חח תמיד אמרתי שאני זאתי שרואה את הדברים החדשים אחרונה! קיצצר תווודה יפה שלילילי..אוהבתת המוניםם!
3 פרקים מ=ד=ה=י=מ=י=ם! אני אוהבת את רוג'ררררר חמווווודי שכזההה..
המשךךך בובי!
אתר האהבה הישראלי