אהבה אמיתית וקשה!

למרות שאתם מגעילים ולא מגיבים!!
החלטתי להמשיך..
אולי הוא יהיה לכם מעניין..ותגיבו לי!!!!
מקווה!!
_____________________________

דיברתי אל עצמי..עד שהייתי ממש עייפה וכלום כבר ישנו..וגם אני נרדמתי..
בבוקר..התעוררתי מצלצול הפלאפון שלי..השעה 8 וחצי.
'אוווו...נו באמת!מה מורן רוצה ממני בשעה כזאת?!כל כך קשה לה להתקשר יותר מאוחר!? טוב נו..מה אני מתלוננת?! כנראה יש לה משהו חשוב לספר לי..יכול ליהיות שזה קשור לטל..אולי הם חברים?!והיא רצתה לספר לי!!'
אחרי כל הדיבורים עם עצמי, נזכרתי לענות..
"הלו..."
"נוי!!"שמעתי בקולה..בכי, עצב, אני בטוחה שקרה משהו..אבל מה?היא המשיכה לדבר.."עומרי..הוא..."היא עצרה..התחילה לבכות.
"מה איתו?הוא חבר של הפרחה?מה?"שאלתי מופתעת..כי לא הצלחתי לחשוב על משהו אחר שיכול לקרות לו...
"כן!הם חברים..היא התחילה לטייל איתנו!שונאת אותה!אבל זה לא זה!"
"אז...?" טוב נו..מה היא מותחת אותי ככה?!אני כבר לא יודעת על מה לחשוב!!זה לא בגלל הפרחה!אז מה???
"אוקיי..אתמול עומרי לקח ת'מכונית ונסע עם הפרחה שלו.."טוב..מזל טוב לו! אני לא מבינה מה הבעיה?!שאותה הוא לוקח במכונית ואותי הוא לא לקח?!
"ו...?מאמי..אולי תגיעי ישר לעיניין בלי לעצור!אני לא מבינה למה לבכות בגלל זה!!"
"אוקי..אז בגלל שההורים שלו מכירים אותי טוב...הם התקשרו אלי לפני 5 דקות! ואמרו לי שאתמול..כשהוא נסע באוטו.."פה כבר התחלתי להבין מה קרה, למה היא בוכה..הבנתי הכל..גם לי התחילו לרדת דמעות..למרות שהיא עדיין לא סיפרה לי בידיוק מה קרה..ואני לא בטוחה שהמחשבות שלי נכונות.."ממולם..באה משאית, הנהג כנראה היה שיכור..ונתקע בהם..המכונית עפה כמה מטרים..ועכשיו..הם נמצאים במיון.."יאווו...כל הדברים הרעים קורים דווקא לי!!למה אני לא יכולה לחיות בשקט?"מאמי??את בסדר?" איך היא רוצה שאני יהיה בסדר..למרות שהחלטתי לכוו ממנו..עדיין אכפת לי!!
"אמ..בערך..הוא יהיה בסדר?"שאלתי אותה בקול בוכה.
"אז זהו..את זה עדיין לא יודעים..חשבתי..שאולי אם את יכולה..אז תבואי לפה..הוא ישמח אם תיהי פה..מה את אומרת?"
זה הדבר שאני הכי רוצה...אבל..לא נראה לי שהוא רוצה..יש לו את הפרחה שלו!!
"אמ...טוב..אני מקווה שאני אצליח להצליח ת'הורים שלי..אז מה?את הולכת אליו עכשיו?"
"סבבה מאמי..כן..עוד מעט..עכשיו אני רוצה לשמוע קצת עלייך..הבנתי שהכרת מישהו..אז ספקי לי עליו..איך הוא?"
"ואיי..הוא פשוט מדהים..דיי גבוה ,שיער שחור,עיניים ירוקות..פשוט..חתיך.."
"ואיי...באמת חתיך..אם את באה..תקחי אותו איתך!!"התחילה לצחוק.."ומה קרה ביניכם?יש לו מישהי?!"
צחקתי"בכיף אני יקח אותו איתי..ולא קרה בינינו כלום1וגם לא יקרה!הוא רק ידיד שלי..וגם בישבילו אני רק ידידה..רק עליי הוא סומך..זה מה שהוא אמר לי!"
"מה?!למה?!!!"
"האמת..אני חושבת שדיי נדלקתי עליו..לא יודעת1אבל אני לא רוצה איתו משהו מיוחד..וגם הוא שאל אותי את זה..והוא אמר לי..שאני בישבילו הידידה הכי טובה..אף פעם לא הייתה לךו ידידה שהוא סמך עלייה..וזה הדבר היחיד שהוא מרגיש שיהיה בינינו!!ידידות!"
"טוב..את מוזרה..אבל סבבה..והכרת עוד מישהו?!"
"אל תזכירי לי את זה! כנראה שלא רק בגרית גת יש פרחות, גם פה יש!"צחקתי.."ישבתי לבד אחרי שנאור הלך, זה שהכרתי, היא התחילנ לשאול מה איתו?וכל זה..קיצר עיצבנה אותי!ואז היא אמרה לי שהוא רק שלה ושאני לא יקח אותו ממנה..ודברים כאלה..וזהו העיקרון..רק אותם הכרתי.."
"ואי..רק הגעתי וכבר הספק לריב איתה..איך קוראים לה?"
"ת'אמת?!אין לי מושג..זה לא עיניין אותי.."
"אוקיי..מאמי..אגב – מתי את הולכת לאינטרנט?אני מתה להתכתב איתך כבר!!"
"אמ...לא יודעת..אני אגיד לאמא שלי שתלך היום..ואני אבקש ממנה לנסוע.."
"אוקיי...אז אני הולכת להתארגן..ולבקר אותו.."
סיימנו לדבר..קמתי מהמיטה..הלכתי לשטוף פנים..ויצאתי לסלון..כולם כבר התעוררו..והתחילו לסדר ת'בית.
"אמא?מורן התקשרה.."
"מה קרה?"היא שאלה
"עומרי במיון!"
"מה?מה קרה?את רוצה לבקר..אני מתארת לעצמי.."היא מכירה אותו טוב..הוא היה בא אלינו לפעמים..גם אח שלי הכיר אותו..טוב נו..כולם הכירו אותו..
"אמ..כן..מורן שאלה אותי..אני יכולה?אני אסע עכשיו ואחזור בערב.."
"לבד?"
"כן..ואל תדאגי לי!!אני יהיה בסדר!!"
"את יודעת שאני כן אדאג!!לא יודעת!"
"אם הייתי יכול אני הייתי בא איתך!"מתן התערב.
"אוף!!נו אמא!!!!!!!"התעצבנתי, התחלתי לצעוק!!
"תביני שזה מסוכן ואנחנו דואגים לך!!"אבא אמר..
"אוף!!טוב לא צריך!!כאילו מה ביקשתי?!לנסוע לבקר ידיד?!"נכנסתי לחדר ונעלתי. פתחתי ת'ארון..הוצאתי בגדים, התלבשתי, יצאתי מהבית..הלכתי לטייל בשכונה..עם דמעות על הפנים, לא איכפת לי..שיראו אותי בוכה!אני לא מתביישת בזה,מותר לבכות!

ואייי טניוש הזנחתי את הסיפוור פיייי לא קראתי מלא זמןןן..
אז אני משלימה !
אוהבת ליטלוש

QUOTE (ליטלטולל @ 10/05/2006) ואייי טניוש הזנחתי את הסיפוור פיייי לא קראתי מלא זמןןן..
אז אני משלימה !
אוהבת ליטלוש
לא נורא מאמי..
ותודה שאת ממשיכה.. 😁

סיפור ממש יפה! תמשיכי =]

תודה מורוש...

המשך...!!

נכנסתי לחדר ונעלתי. פתחתי ת'ארון..הוצאתי בגדים, התלבשתי, יצאתי מהבית..הלכתי לטייל בשכונה..עם דמעות על הפנים, לא איכפת לי..שיראו אותי בוכה!אני לא מתביישת בזה,מותר לבכות!
ירדתי למטה..התחלתי לעשות סיבובים..באותו הזמן גם בכיתי..
'אני לא מאמינה..למה אמא שלי לא יכולה להבין אותי?!מה?!אני ילדה קטנה, שצריך לשמור עליה כמו על תינוקת?!דיי!!נמאס לי!אי כבר בת 14..אני אחראית..והיא יודעת זאת..אז למה בכל זאת?!בכל זאת היא לא סומכת עלייה?! לשמור על דנה, אני מספיק בוגרת ואחראית..ולנסוע לבקר את עומרי אני לא?!מה עובר עלייה?....'
"נוי?!" שמעתי את קולו המדהים של נאור, אך לא הגבתי.
הוא התקרב אליי..ישבתי על הנדנדה..הוא חיבק אותי..הבין שאני בוכה..הרים ת'ראש לי..
"מאמי?מה קרה?למה את בוכה?" הסתכלתי עליו, חיבקתי אותו..אך עדיין לא אמרתי דבר..
"מתוקה..את יודעת שאת יכולה לסמוך עליי..נכון?!"הוא קם..וטיפה התרחק ממני.
"ברור שאני סומכת..בוא לספסל אני אספר לך.."קמתי מהנדנדה..התחלתי ללכת לספסל והוא בא אחריי..
"אוף..כל הדברים הרעים קורים דווקא לי! לא הספקתי לעבור לפה..ואני כבר מספיקה לריב עם הפרחה שמאוהבת בך, וגם רק עברתי דירה עומרי כבר הספיק לעבור תאונה!מה עוד יקרה לי?1למה עוד לצפות?!" נמאס לי כבר לדבר..נשענתי עליו והתחלתי לבכות..אני לא מבינה איך הפרחה הזאת חשבה שיכול ליהיות לי משהו עם נאור..הרי אני מספרת לו הכל..וגם, על מי שאני אוהבת..טוב..מה אני בכלל חושבת עלייה?1מי היא בכלל?!אין סיכוי שיהיה משהו בינינו!!!
"ואיי מאמי..אני מצטער..לא יודע אפילו מה להגיד לך..הפרחה לא חשובה בינתיים, נדבר עלייה אחר כך..מה עם עומרי?מה קרה לו?"הוא חיבק אותי.."ותמיד תזכרי..שתמיד יש בחיים ימים יותר טובים, פחות טובים..ואת לא אשמה..ולפרחה..אל תתייחסי!!" חייכתי חיוך קטן..
"תודה מאמי..על זה שאתה איתי ברגעים האלה..אתה באמת ידיד טוב..לא זכור לי שהיה לי מתישהו ידיד כזה..אפילו למשפחה שלי לא איכפת ממני..הם לא מביאים לי לנסוע לבקר את עומרי..כלום..אין הם לא סומכים עליי!!ומה הכי מעצבן..שלשמור על דנה אני בוגרת אבל לנסוע לבקר ידיד אני לא!הם מתייחסים אליי כאל תינוקת.."
"את יודעת שאני יהיה תמיד כאן בישבילך, לא משנה מה!"הוא התקרב אליי והביא לי נשיקה בלחי.."מה קרה לעומרי?איזה תאונה?מתי?" התחלתי לספר לו על הכל..ממש הכל..כל מה שמורן סיפרה לי..
"מתוקה?את רוצה לבקר אותו?"
"כן..אבל ההורים שלי לא מביאין לי לנסוע!הם חושבים שאני תינוקת!!"
הוא צחק.."מה לא??!תראי איך את בוכה!!"
"מה?!אני תינוקת?!בעצם כשחושבים על זה-אז כן!אני אוהבת ליהיות תינוקת!זה כיף!"התחלתי להביא לו מכות..ושתינו התחלנו לצחוק..
"מאמי..אני יבוא איתך!"
"עזוב..הם לא יביאו לי לנסוע..אפילו עם זה איתך..הם לא מכירים אותך..לא נראה לי שיסמכו עלייך.."
"מאמי...את באמת רוצה לנסוע?!"
"ברור..אבל אין מה לעשות..הם לא יסכימו!"
"את לא סומכת עליי?!"
"אני כן..אבל..הם.."הוא לא הביא לי לסיים ת'משפט..כשהו אכבר קם..תפס אותי.והחל ללכת לביתי..לא התנגדתי..כי מאוד רציתי לפגוש אותו..לראות מה איתו..ועכשיו..אני בטוחה שהוא רואה בי רק ידידה..ובאמת איכפת לו ממני..אחרת הוא לא היה מתעקש לרצות אותי..

חבר'ה..
מה דעתכם על הפרק???



היום לא יהיה המשך..
מחר אולי בערב...

לובב אותכם הכי בעולם!!

??????????????????????????????????????????????????????????????????????????????

היום בערב אולי יהיה המשך..


אבל תגיבו!!!

יפה=] תמשיכי =]

תודה מאמי..
לפחות מישהי אחת..
קוןראת ת'סיפור שלי..
ואוהבת אותו..
המשך כנראה יהיה כבר מחר..
כי היום אני לא אספיק..

מחר לקראת הערב..

היום כנראה שלא יהיה המשך..
כי אני לא מרגישה ממש טוב..
אבל מחר..אני אנסה לכתוב..

המשך.......קצת ארוך..
תגיבו לי..




"אני כן..אבל..הם.."הוא לא הביא לי לסיים ת'משפט..כשהו אכבר קם..תפס אותי.והחל ללכת לביתי..לא התנגדתי..כי מאוד רציתי לפגוש אותו..לראות מה איתו..ועכשיו..אני בטוחה שהוא רואה בי רק ידידה..ובאמת איכפת לו ממני..אחרת הוא לא היה מתעקש לרצות אותי..
נכנסנו לביתי..הוא אמר שלום לכולם..
"נוי רוצה לנסוע לידיד שלה, לבקר אותו בביה"ח..אין לי בעייה לנסוע איתה..כדי שתיהיו רגועים.."הוא אמר להם..אחרי התלבטויות רבות בין ההורים שלי..הם הסכימו לי לנסוע..התארגנץי..ונסענו..הגענו לבית חולים..התקשרתי למורן..היא אמרה לי היא תפגוש אותנו בכניסה.חיכינו לה..'מעניין מה איתו..איך הוא מרגיש..כיצד הוא יגיב כשיראה אותי..מה קורה בינו לבין הפרחה..'עלו לי כל מיני שאלות לראש..ממש דאגתי לגבי הפגישה שלנו..אם אפשר לקרוא לזה פגישה..מורן הגיעה..עלינו אליו..
"אז מה?את נכנסת?"נאור שאל אותי.
"כן, תחכה לי פה?"
"ברור.." פתחתי לאט את הדלת..ראיתי אותו, שוכב שם כמו מלאך..שלא מגיב..לא יכול לעשות דבר..דמעות החלו לזלוג..סגרתי את הדלת..התקרבתי אליו..ישבתי על הבירכיים..החזקתי בידו..התחלתי לדבר איתו..'עומרי..אני אוהבת אותך..אני יודעת זה אסור, אבל זה בלתי אפשרי לשכוח כל כך מהר..אני יודעת שאתה אוהב אותי עדיין..אבל אסור לנו..אנחנו לא יכולים ליהיות ביחד..זאת אהבה בלתי אפשרית..אנילא כועסת על זה שהלכת עם אחרת..לא משנה מי זאת, שיהיה לך בהצלחה איתה!אני מקווה שאתה נמצא כאן, לא בגללי, לא בגלל השיחה שלנו..'התקרבתי אליו..הבאתי לו נשיקה קטנה בלחי..התחלתי לקום..כשפתאום אני שומעת בקול שקט.."גם אני אוהב אותך!אל תלכי, אל תעזבי אותי לבד!בעולם המכוער הזה..רק בזכותך הוא נראה יפה!" הסתכלתי בעיניו וראיתי דמעות..חזרתי לשבת לידו.."אנילא יכולה להשאר כאן!החיים הפרידו בינינו..אנחנו לא מתאימים!"
"אבל זאת אהבה אמיתי"הוא ניסה לצעוק, אך ללא הצלחה, הוא היה חלש!
"אולי..אבל היא קשה, ובילתי אפשרית!"הנחתי עליו את ראשי. החיים הפרידו בינינו..הם לא רוצים שניהיה ביחד!אנחנו חייבים להמשיך כל אחד בדרכו!"
"אי אפשר!אני לא יכול..את היחידה שמנצאת בליבי!המקום שמור רק לך!לא לאף אחת אחרת!!"
"לא!זה לא נכון!אל תגיד את זה!"רציתי להגיד לו על כל הפעמים היינו ביחד, ותמיד היינו נפרדים, זה גם סימן שאנחנו לא מתאימים!אבל לא יכולתי להזכיר לו את זה!לפחות לא עכשיו..!אז פשוט קמתי והלכתי לי משם!הוא ניסה לעצור בעדי, אך ללא שום הצלחה..
יצאתי מחדרו, ורצתי לכולם, רצתי ללא כיוון..'אני יודעת שאנחנו לא מתאימים!למרות כל האהבה שבינינו!אולי זאת אהבה אמיתית וקשה!אולי..אם כן, אז החיים יפגישו בינינו שוב!אבל לא!לא נראה לי! הלכתי לי בסיבובים,,בכל ביה"ח..עליתי קומה, ירדתי..יצאתי החוצה..נכנסתי, יצאתי..עד התעייפתי, וישבתי בכניסה.
"סוף סוף מצאנו אותך!"ראיתי את מורן ונאור מתקרבים."מה קרה?" לא עניתי!מורן לקחה אותי לצד, ונאור נשאר לשבת לבדו.
"יפה שלי, מה קרה?למה ברחת ככה?"
"כי אני אוהבת אותו, ואנחנו לא יכולים ליהיות ביחד!"
"מאמי..אני מבינה אותך!אבל תנסו לשכוח זה את זו"
"אני יודעת..אבל..עזבי לא משנה..חבל שבכלל באתי הנה.."
"לא!!רק בזכותך הוא התעורר.לפני זה, הפרחה שלו הייתה פה, והוא לא הגיב, פתאום את הופעת והיא הגיב!זה נס!"
חיכתי"טוב, עכשיו עדיף שאני אחזור הבייתה..אז בואי נעלה אני אפרד מכולם!"
"טוב, בואי!"חזרנו לנאור, ואז שלושתינו עלינו למעלה..נפרדנו מכולם והלכנו לתחנה..האוטובוס הגיע..הגענו לעכו..ישבנו בשכונה..דיברנו על כל מיננ דברים..פתאום ראיתי את הפרחה מאתמול בלילה מתקרבת, אמרתי לו שזאת הייתה היא..הוא אמר שזאת גל..ושהוא שונא אותה..
"שלום לזוג האוהבים!"היא אמרה לנו בחיוך שטני..
"מה את רוצה?!"נאור שאל בעצבים.
"אני?!להכיר את החברה החדשה שלך!לא תציג אותה?!"
"וואיי..אני כל כך שונאת אותך!י'א קנאית!כל כך כואב לך שהוא לא שם עלייך?!ואת כל כך אוהבת אותו?!"אמרתי לה..לא יכולתי לסבול אותה!היא פשוט כל כך עצבנה אותי!
"אני, אוהבת אותו?!מה פתאום!וגם עם כן..מה את מפחדת שאני אקח לך אותו?!"
"היא לא צריכה לפחד!אנחנו לא ביחד!וטאת בחיים לא תשיגי אותי!"נאור צעק עלייה..
"את זה אנחנו עוד נראה!"היא אמרה, הסתובבה והלכה.
"אוף!!אני כל כך שונאת אותה!!בעצם, למה היא כל כך שונאת אותי?!"
"זה מפריע לך?!ולא רק את שונאת אותה!!כולם שונאים אותה!!זה לא חדש!"צחקתי..
"טוב..אני אעלה למעלה..אי צריכה לסדר קצת בחדר..וכל השטויות האלה..נפגש יותר מאוחר?"
"ברור שנפגש..אני אכנס אלייך, ונצא לטייל.."
הבאתי לו נשיקה בלחי והלכתי הבייתה!
נכנסתי הבייתה ורצתי לחדרי..
מתן נכנס..ראה שאי בוכה..ישב ליד..
"אחותי?מה קרה לך?!" חיבקתי אותו..וסיפרתי לו הכל..ואחר כך בישתי שישאיר אותי לבד.בלי לשאול שאלות..הוא יצא מחדרי..אני יודעת שהוא תמיד מבין אותי!אני סומכת עליו הכי שבעולם,וגם הוא עליי,תמיד הוא מספר לי הכל!
המשכתי לבכות, עד שנרדמתי..ישנתי עד שנאור הגיע..היה כבר יום חדש..ההורים לא היו בבית, רק מתן ודנה!
נאור נכנס לחדרי, ובידו כוס קפה..ישבתי..שתיתי את הקפה..ואז הלכתי להחליף בגדים..
השעה הייתי 11 בבוקר..לקחתי כסף, וביקשתי ממנו שיקח אותי לחנות בגדים..
הלכנו לחנות..נכנסנו, 'וואי, איזה בגדים מהממים!'חשבתי לעצמי.והלכתי לחפש משהו יפה ומתאים..
פתאום ראיתי מישהו מסתכל עליי..זה היה..

????????????????????

מאמי..
סורי שלא קראתי הרבה זמן..
הייתי עסוקה..
אבל עכשיו קראתי..
סיפור יפה!!
אני מקווה שהיום יהיה המשך!!
כי היום אי נמצאת כאן..
אז אני יוכל לקרוא..
ומחר לא בטוח שאני יהיה פה..
אז..בקשה..
תמשיכי היום!!!!!

ממש יפה!!
אהבתי ת'המשך!
איזה כלבה הפרחה הזאת..
אני מתכוונת לזאת שמאובת בנאור..
אוףף..
תמשיכי..
את מי היא ראתה שם!?!?!?!


תגיבו לה!!
כדי שהיא תמשיך!!

רוצה המשך!רוצה המשך!