אהבה אמיתית וקשה!

יאהה איזה יפהההההההה
תמשיכי מאמי
מוזמנת להיכמס לסיפור שלי :" לבחור בין המוות "
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...showtopic=39699

תודה..יפות שילי...
ליטלוש...בכיף אני אקרא ת'סיפור שלך...

והמשך יהיה מחר...בערך ב-2 בצהריים...

המשך!!!!!!!!!!!


עומרי בא ונתן לי נשיקה..הנשיקה האחרונה שלנו...כל כך מדהימה..כל כך מיוחדת!!וכל כך אחרונה..
חיבקתי עוד פעם את כולם..ונכנסתי לרכב...התחלנו לנסוע..כל עוד ראיתי אותם..הסתקלתי עליהם..לשניה לא עזבתי אותם עם המבט..אחכ כך כבר לא ראיתי אותם..הדמעות התחילו לזלוג..
ישבתי בוכה..עצובה..לא ידעתי על מה לחשוב..על מי שהשארתי פה..בגרית-גת..או על מי שאני אפגוש שם..בעכו..
ישבתי והסתכלתי בתמונות שכל אחד הביא לי..עד שמתן קרא לי..
"נויוש מאמי..את בסדר?"הוא שאל.
"אה?כן..בערך..."עניתי בשקט.
"את רוצה שנדבר?"שאל.
"לא עכשיו...עכשיו אני רוצה לחשוב קצת..ליהיות עם עצמי.."
"טוב מתוקה...נדבר אחר כך..."
חזרתי לתמונות....פתאום שולחים לי הודעה...'מאמי..רק עברה שעה מאז שעזבת..וכבר אנחנו פה לא יכולים בלעדייך...כולנו אוהבים אותך!!כשתגיעי לבית החדש..תתארגני ויהיה לך זמן אילינו..שלחי הודעה..'
קראתי ת'הודעה..עניי שוב התמלאו דמעות..וחיוך עלה על פני...
"מה זה החיוך הזה..?מי שלח לך הודעה??"מתן שאל..
"חח...החברים..מי עוד יכול לשלוח אם לא הם??"עניתי לו והתחלתי לצחוק...
"סוף-סוף את קצת שמחה..צוחקת ולא רק בוכה..טוב..את עונה להם?"
"ברור!!"
'גם אני מתגעגעת!!אני יושבת ומסתכלת בתמונות שלכם..אני מקווה שאנחנו נסיים לארגן הכל מהר..בעיקר ת'מחשב..כדי שאני אחבר אינטרנט..כדי שנוכל להתכתב גם באייסי...'שלחתי להם בחזרה..אחר פחות מ-5 דקות אני מקבלת תשובה..'סבבושש מתוקה...אז נדבר כבר כשתגיעי..?' ברוררר שנדבר כשאני יגיע לשם!!חשבתי לעצמי..ואז גם שלחתי להם את זה..התחלתי לשחק עם דנה כדי לא להשתעמם...
השעה 15:00...הגענו לעכו...
"הנה פה אנחנו נגור...עוד לא היית פה נכון מתוקה?" אמא שאלה.
"לא..עוד לא היתי..."עניתי לה חצי שמחה חצי עצובה..
זו הייתה שכונה של בניינים גבוהים,יפים..בין כל הביניינים היה דשא, ספסלים וגם משחקים לילדים..הבניין שבו אנחנו נגור..היה דומה לכל הביניינים..10 קומות...
יצאנו מהרכב..המפתח היה אצל מתן..לקחתי את דנה אליי והתחלנו ללכת שלושתינו...עברנו ליד כמה קבוצות ילדים..ילדים קטנים בני 5-6 בערך..ילדים עד גיל 10 בערך..ילדים בני גילי..בני 14..ובגיל של מתן 17-18..עברנו לידם..כולם הסתובבו אלינו...נכנסנו לביניין שלנו..ביניין מאוד יפה לא רק מבחוץ אלא גם מביפנים..היו שם גם מדרגות..וגם מעלית..עלינו לקומה שלנו במעלית..קומה שלישית..פתחנו ת'דלת..וואוו..הבית באמת מדהים!!
כשנכנסים יש מן חדר קטן כזה..ואז יש דלת לסלון,למטבח ולמסדרון..מהמסדרון יש דלתות לחדרי השינה ולשירותים..נכנסו לכל החדרים...כשנכנסו לאחד החדרים אמרתי לעצמי'זה החדר שלי!!' לא יודעת למה..הוא היה מיוחד כזה!זה לא היה סתם חדר..אין לי מושג איך להסביר..אבל הוא היה מיוחד עבורי!
"אוקיי..אני החלטתי!אני רוצה את החדר הזה!"אמרתי לפני שמתן או מישהו אחר אומרים שזה החדר שלהם!
"סבבה מאמי..לא מתווכח איתך על זה.."התחיל לצחוק..
מהחדר שלי אפשר להכנס לעוד שתי חדרים..נכנסנו לאחד מהם..זה היה חדר קצת יותר קטן משלי..חמוד כזה.."אוקיי..והחדר הזה הוא של דנוש שילי!!" גם את זה החלטתי..אף אחד לא התווכח איתי על זה.
חזרנו לחדר שלי..נכנסנו לדלת השנייה.. ממנו אי אפשר לצאת..אלא רק לחדר שילי.."שם יהיה החדר של המחשב!" גם על זה אף אחד לא התווכח איתי..יצאנו מהחדר..נכנסו לעוד חדר..."זה החדר שלי!"מתן החליט.."ההחדר שנשאר של ההורים!"
ההורים נכנסו...סיפרנו לאמא את ההחלטות שלנו..והיא לא התנגדה!!הם התחילו להכניס את הרהיטים...אני,מתן ודנה ירדנו בינתיים למטה...דנה רצתה ללכת למשחקים.."מתן, תלך אתה איתה..אני רוצה ליהיות קצת לבד..אני רוצה להתקשר לגרית-גת.." ביקשתי ממנו.."סבבי..אין בעיה..רק אל תבכי יפה שלי.." הוא אמר.."אוקי..אבל לא מבטיחה..אתה יודע שזה קשה..."הם הלכו...התקשרתי למורן...התחלתי לספר לה על השכונה, על הבית, על ההחלטות שלי בבית..
"פשש..יפה! איזה מקום מצאת לעצמך בבית..רק בגלל זה שווה לעבור לשם!"היא אמרה והתחילה לצחוק..ואז שמעתי את כולם מתחילים לצחוק..
"איפה את??"שאלתי אותה.."אני...אנחנו סתם..יושבים פה כולם..חושבים עלייך..ואת על רמקול.."היא אמרה..
"אהה..סבבה..." המשכנו לדבר עד ש......

המשך יפה [:
אני רוצה עווווד !

תודה....

המשך יהיה היום בערב...

מצטערת שלא פירסמתי ת'המשך....
היום בערך ב-4 יהיה המשך...מבטיחה...

בבייי....אוהבת....

הפרק קצר ולא הכי מעניין...פשוט אין לי זמן להמשיך עכשיו..אני אמשיך יותר מאוחר..בערב יהיה המשך..
אבל בינתיים תקראו את זה..


המשכנו לדבר עד שאחד הבנים בא וישב לידי..הוא היה דיי גבוה,שיער שחור, עיניים ירוקות..פשוט חתיך כזה אני לא יכולה לתאר עד כמה!! הוא לבש ג'ינס יפה וחולצה הצבע לבן גם מאוד יפה..הדרך שבא הוא מתלבש הזכירה לי קצת את עומרי..
""אה...מורנוש??אני אדבר איתך עוד מעט, טוב?"שאלתי אותה למרות שרציתי לנתק לה, ולדבר עם החמוד הזה...הוא פשוט כזה מושלם..
"מה קרה יפה צ'לי?"היא שאלה מבוהלת.
"לא כלום..אני פשוט לא יכולה לדבר איתך עכשיו..ועוד מעט אני צריכה לעלות להתחיל לסדר בחדר.."
"טוב..ספרי לי הכל אחר כך..ביי מאמי...כולם פה מוסרים לך ד"ש.."
"תודה..בחזרה!"ניתקנו....סוף סוף...עכשיו נראה מי זה הבונבון הזה!!!

"היי..." הוא אמר בשקט
"היי..מה קורה?"שאלתי אותו...מה?אסור לי להראות ביישנית..או משהו כזה..
"הכל טוב..מה איתך?"
"אני בסדר..מתגעגעת...אתה מהשכונה הזאת?" שאלתי ועוד שנייה הייתי מתחילה לבכות
"כן..בטח שאני מהשכונה הזאת...אז מה?מאיפה עברת לפה?"
"קרית גת.."עניתי...פתאום מתן ודנה חזרו..
"יפה שלי??לא רוצה להפריע..אבל צריך ללכת לארגן הכל..את באה?תדברו פעם הבאה.."מתן שאל אותי..
אוף מתן!!עד שכוסון-על מדבר איתי אתה חייב להפריע?!לא רצית שאני יהיה שמחה פה?!רציתי לצעוק לו את זה..אבל העדפתי לשור את זה לעצמי..
"כן..מתן אני כבר עולה.."עניתי לי כי לא הייתה לי ברירה..
"סבבה..אני מחכה לך בפנים.."
"ביי!!"סילקתי אותו..מה?!הוא הפריע!"טוב אמ...אני חייבת לזוז לסדר..כי רק עברנו..בא לך לעלות אלי..אני אסדר ובדך גם נדבר..?"
"כן..בכיף!"הוא ענה שמח..חחח...חמוד!
עלינו אלי...והלכנו לחדר שלי...כל הרהיטים שלי היום כבר בחדר..רק הייתי צריכה לשים איפה שאני רוצה וזהו...
נכנסו לבית..ההורים שלי היו בהלם...
"יפה..כבר הכרת חברים חדשים!!ואת דאגת..!"אמא אמרה ואבא התחיל לצחוק..
נכנסו לחדר..הוא עזר לי עם הרהיטים...סידרנו הכל יפה..ואז הלכנו להביא ת'ארגזים..עם הבגדים, מחברות וכל השטויות האלה..אחר כך ישבנו על המיטה שלי..ודיברנו..פתאום שמעתי ת'פלאפון שלי...
"הלו"
"היי...יפה שלי"
"מה קורה..חתיך?"
"הכל טוב בובית..נו..מה חדש?מה עושה?"זה היה עומרי...
"אני סתם...התחלתי לסדר בחדר..מה איתך?אתה עם כולם?"שאלתי
פתאום אמא נכנסה לחדר..ושאלה אותנו עם אנחנו רוצים משהו..הוא ביקש מים..ועומרי שמע אותו..
"בובי?עם מי את?"הוא שאל בהלם.."ולא אני לבד בבית.."
"אה..אני סתם..עם ידיד..יושבים אצלי.."
"טוב!אז לא נפריע לכם!!"הוא אמר בעצבים ו...

יפהפהפהפפה ((:

חחח...תודה...

יאהה איזה פרק מושלםםםםם
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
תמשיכיי דחוףף
מואאהההה
הסיפור שלי :"לבחור בין המוות"

http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...showtopic=39699

תודה מאמי....
היום בערב יהיה המשך...

מדהיםםם
מחכה להמשךךךך

המשךך

תודה על התגובות...

מצטערת שלא המשכתי..פשוט לא הייתי אתמול בבית..ורק עכשיו חזרתי...

עוד מעט אני ממשיכה ת'סיפור..ואני אפרסם...

אוהבתכ'ם המונים!!!

סורי סורי סורי..שלא המשכתי מקודם..
אבל פסח..ולא הייתי בבית..ורק עכשיו..בישבילכם המשכתי..חעחעחע...מחר אני מבטיחה המשך עד השעה 12 בצהריים...
אוהבת אותכם..




פתאום אמא נכנסה לחדר..ושאלה אותנו עם אנחנו רוצים משהו..הוא ביקש מים..ועומרי שמע אותו..
"בובי?עם מי את?"הוא שאל בהלם.."ולא אני לבד בבית.."
"אה..אני סתם..עם ידיד..יושבים אצלי.."
"טוב!אז לא נפריע לכם!!"הוא אמר בעצבים ובכלל לא הבנתי מה הבעיה שלו..ההפך הוא צריך לשמוח בישבילי..כי הכרתי מישהו ולא להתעצבן על זה!!
"עומרי?!תגיד..מה הבעיה שלך?מה יש לך?אסור לי לשבת עם ידיד?"שאלתי בעצבים..
"מותר לך!בטח שמותר!"הוא הרים את הקול..
"חמוד שלי..מה הסצינות קינאה האלה?!"הרמתי גם ת'קול"חשבתי שדיברנו והבנו שאין בינינו כלום!!ואתה לא יכול להחליט לי על החיים!ואגב..אתה צריך לשמוח על זה שיש לי עם ליהיות, שאני מכירה חברים פה, ושאני לא יושבת לבד בבית ובוכה..בלי מצב-רוח..!!"זהו..אמרתי את זה!!אמרתי את מה שאני חושבת..
"מצטער!!אבל לא חשבתי שתשכחי ממני כל כך מהר!"
"תקשיב..אני לא רוצה לריב איתך...וזה שהכרתי ידיד חדש, זה לא אומר ששכחתי ממך..פשוט אם אני אשב לבד בבית, אז אני יהיה בדיכי, וככה יש לי עם מי לדבר..את מי לשתף ברגשות שלי..וגם..זה טוב שאני מכירה פה בנים(רק אחד..אבל בכל זאת..גם משהו..).וגם..ביני לבינך אין כלום..ובקושי שהיה משהו..והכי חשוב לא יהיה כלום!!ככה שאתה יכול ליהיות עם מי שאתה רוצה ואני עם מי שאני רוצה..בלי כל הסצינות האלה..טוב?"
"טוב מתוקה...אני מצטער..פשוט כל זה כל כך קשה לי...ואני לא יודע מה לעשות..אני כל כך מתגעגע אלייך!"
"גם אני...אבל אין מה לעשות..אתה ממשיך בחיים שלך ואני בשלי..אתה שם ואני פה..טוב מאמי..אני לא יכולה לדבר עכשיו..תמסור לכולם ד''ש חם חם חם המון נשיקות וחיבוקים..שאני אוהבת את כולם וכמובן מתגעגעת..ויכול להיות מחר..אם יהיה לי זמן אני הולכת להתקין אנטרנט..אז נדבר...מווואה...ביי!"ניתקנו...
"אמ...אני חושב שאני שאני אלך..."הוא אמר..למה הוא?כי אין לי מושג איך קוראים לו..עוד לא הספקנו להכיר והוא כבר רוצה ללכת?!אין מצב!!
"לא..למה?!"שאלתי בפרצוף עצוב טיפה"אם זה בגלל השיחה שלי..אז..אין לך מה לדאוג.."
"בטוח?"שאל
"100%" הוא חייך אלי..ואני אליו.."טוב...אז איך קוראים לך?"
"נאור..בן 15..כיתה י'..חברה-אין..מאוהב-לא ממש..תאריך לידה-03.04.91ו..עוד משהו?"התחיל לצחוק....יאא איזה חמוד...אני מרגישה שאנחנו ניהיה הידידים הכי טובים...לפחות בישבילי..
"פשש...יפה..סיפרת כמעט הכל.."צחקתי.."נוי..כיתה ט'..חבר-אין..מאוהבת-בערך..תאריך לידה-01.07.91 עוד מעט 14..ו..תשאל כל מה שאתה רוצה לדעת.."
"אוקיי..עכשיו על זה את לא חייבת לענות.זאת סתם שאלה..בישביל..לדעת...טוב?"
"סבבה..בכיף..תשאל כל מה שבא לך...אין לי בעיה לענות לך.."
"טוב..אז..אמ..מה את חושבת עליי?מרגישה?"הוא הוריד ת'עיניים שלו ממי והסתכל למטה..הרגשתי..לא יודעת מה...אבל הוא כזה חמוד..."את לא חייבת לענות לי.."הוא אמר..וחזר להסתכל עליי מבויש...
"אמ..שאלה טובה..ואני כן אענה לך על זה.."עניתי לו.."אני אגיד לך את כל מה שאני חושבת עליך..נתחיל בחיצוניות..איך שראיתי אותך..נדלקתי על היופי שלך..ואני חושבת שזאת לא רק אני..אהבתי גם ת'אומץ שלך לבוא אליי ולדבר איתי..לא להרבה יש ת'אומץ הזה..ולא עם כולם אני מתיידת כל כך מהר..איתך זה קרה בשניה..נכון..רק אותך אני מכירה..אבל זה הספיק לי להבין..שעלייך אני כן יכולה לסמוך..ושאתה תיהיה ידיד שלי תמיד..לא משנה מה יהיה..את מה שאני יגיד לך עכשיו..זה לא כדי לפכוע או משהו..פשוט כבר קרה לי משהו..ואני לא רוצה שזה יקרה שוב..אז ככה:אני לא חושבת שיהיה בינינו משהו מעבר לידידות..אני לא יודעת למה..אבל זה מה שאני מרגישה..וגם.אני מעדיפה שניהיה ידידים טובים..ולא יותר מזה..וזהו..אתה פשוט ילד מקסים מתוק..וכל מה שאתה רוצה..ומה אתה חושב עלי?אגב..למה שאלת?"
"אוקיי...אז ככה:אני שמח שזה מה שאת חושבת ומרגישה..וזה שבאתי אלייך זה לא כדי להתחיל איתך..אם חשבת..פשוט חשבתי זה יהיה סבבה כזה להכיר אותך..אותך האמיתית..חח..ואני..?אין לי ידידה טובה שאני יכול לספר לה הכל..יש לי חבר טוב..אבל גם הוא..לא תמיג יכול להבין אותי ולעזור..ואיך שהכרתי אותך..ידעתי שעלייך אני כן יכול לסמוך..ואת הידידה הכי טובה שאף פעם לא הייתה לי..ושאלתי סתם..גם כדי לא יהיו אחר כך אי הבנות..או משהו כזה..חחח"התחלנו לצחוק...אוקי..איזה חמוד..נכון?! יפה מבחוץ, יפה מבפנים..ולא מתחיל עם כל דבר שזז!!חח..הידיד המושלם!!
ישבנו..דיברנו בכלל לא שמנו לב שהשעה כבר 8 וחצי..הפלא צילצל..זאת הייתה מורן..
"את לא מאמינה מה קרה!!"היא נשמעה עצבנית
"מה?!"שאלתי מופתעת..
"העומרי..שאת כל כך אוהבת..רק עזבת והוא כבר...


המשך מחר!!

חולעליכם..גיבו...