שלומלום...!
כתבתי פה שיר שאהתבם, אז הפעם החלטתי להתחיל סיפור!
תהנו...
פרק 1..
מחר. מחר זה קורה, היום הגדול!
אני שמחה..בטח שאני שמחה..אבל לא הכי שמחה..
פה!כל החברים שלי..פה, לא שם! אז למה?למה דווקא עכשיו?!?! איך אני אסתדר שם? מקום חדש,אנשים חדשים! מה יש לי לעשות שם?
לא רוצה!!אני רוצה להישאר פה!!לא רוצה לעבור לעכו..פשוט לא רוצה..טוב לי פה!!טוב לי בקריית גת!!
פה..אני כבר מכירה את כולם..כולם מכירים אותי..
ושם..?אני לא יודעת איך האנשים מתנהגים..מה אם אוהבים..אני אמצא שם חברות? חברה שתיהיה לי החברה הכי טובה ואני לה..שנוכל לסמוך אחת על השנייה..
אוףףף....לא רוצה לעזוב...אבל אולי זה לטובה..יכול ליהיות ששם האנשים דומים לאנשים שפה!יכול ליהיות אני כן אמצא הרבה חברים..וחברה אחת טובה באמת!
זה שאני עוברת מחר..זה לא ישנה כלום..אני יבוא לפה לבקר..כל חופש..והם?החברים שלי?גם כן יבואו לבקר אותי..אני בטוחה..בטוחה שאני כן חשובה להם..ושהם יתגעגעו אליי בידיוק כמו שאני אתגעגע איליהם...
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
יושבת בחדר..עם מוזיקה ברקע..וקוראת מכתבים שהחברים הביאו לי...קוראת ועניי מתמלאות דמעות..
פתאום..שומעת דפיקות בדלת חדרי..מסתקלת על הדלת..היא נפתחת..רואה את כל החברים שלי..עלה חיוך על פניי..הם נכנסו..חיבקו אותי..ושוב הדמעות זולגות..לא יכולתי להתאפק..זה לא קל..עכשיו מי יודע מתי אני אפגוש אותם...
"נוי מתוקה.." אמרה מורן, ודמעות זלגו מענייה "באנו ליהיות איתך לפני שאת עוזבת..אני יודעת שעכשיו את צריכה לסיים לארוז..אבל פשוט, אם לא עכשיו אז מתי נראה אותך? היינו חייבים לבוא..לראות אותך לפני שאת עוזבת אותנו.." היא חיבקה אותי חזק חזק ולא רצתה לעזוב..
"מורני.." לא ידעתי כבר מה להגיד. לא ידעתי אם לשמחו או ליהיות עצובה.."אני שמחה שבאתם..מאוד רציתי לראות אותכם לפני שאני עוזבת..ואל תשכחו..אני עוזבת רק את העיר..לא אותכם...אנחנו נשאר תמיד בקשר..באייסי,פלאפון אני גם יבוא לבקר פה..אנחנו נתראה הרבה פעמים..מבטיחה.."
"ברור שתבואי לבקר הרבה פעמים..אני רוצה לראות שלא!!" טל התערב..בא וחיבק אותי.
ואז כל שאר החבר'ה באו וחיבקו אותי..אמרו לי כמה שהם יתגעגעו אליי...ושנישאר בקשר...
כולם התרחקו..ורק עומרי בא..התקרב אליי..ישב ליידי..חיבק אותי ת'חיבוק הכי חזק שלו..ואז...הסתקל עליי..אני עליו..ו.....[/B]
המשך יבוא...אני רוצה תגובות....
ביי....אוהבת'כם....
אוףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תגיבו............
י'מזניחים......... 😢
אוקיי אמממ אז אני ראשונה?!?!
פנאן...
אממ שמעי אחלה התחלה אחלה סיפור נישמע...
אבל את לא החלטית...את שמחה?שמחה מאוד ופתאום את עצובה ולא באלך לעבור...
תסבירי את עצמך יותר טוב...
אמממ...ועוד דבר..אם את כותבת בערב תכתבי את כל הסיפור בעבר ואם את כותבת בהווה תכתבי את כולו ככה...כי קצת לא נוח ;]
אבל ככה נישמע אחלה סיפור...
אני מחכה להמשך...
ואל תהיי עצובה שלא מגיבים..ככה זה תמיד בהצלחה...
וטל...איזה שם מושלם חוחוח...מבינה את עצמי...
קיצר תמשיכי...
וכנסי לסיפור שלי
''אילת'' --->בטוחה שתואהבי
יללה בהצלחה
אוהבתך לימוש
ואני פה עם את צריכה עזרה ;]
שמחה שאהבת...תהמשך אני אפרסם מחר...כי עוד לא סיימתי אותו...
נוי היא גם שמחה שהיא עוברת וגם לא..שמחה כי פעם היא תמיד רצתה לעבור ועכשיו בגלל כל החברים לה היא לא רוצה...היא בערך כמוני...חחח...
בקשר לזמן..שאני כותבת חלק בעבר חלק בהווה..בהתחלה היא כותבת ביומן שלה...ואז מספרת רגיל..משהו כזה..
ואני גם רגילה לכתוב ככה..אני אנסה לבלבל כמה שפחות...
ואני אשמח לקורא ת'סיפור שלך..אני רק מקווה שאין שם איזה 50 עמודים...חחח...
וגם אני פה בשבילך...
הנה ההמשך...קצת ארוך....
כולם התרחקו..ורק עומרי בא..התקרב אליי..ישב ליידי..חיבק אותי ת'חיבוק הכי חזק שלו..ואז...הסתקל עליי..אני עליו..ו...פתאום אני קולטת אותו מתחיל להתקרב אליי..מקרב את השפתיים שלו לשלי..ו..מתחיל לנשק..! לא יכולתי שלא להיסחף!!למרות שאנחנו כבר לא ביחד..ידעתי שאם לא עכשיו..לא תיהיה עוד הזדמנות..ואני עדיין אוהבת אותו..כל כך אוהבת..שאין לי מושג מה יהיה עכשיו..איתי, איתו, איתנו..בעצם..אין כבר 'איתנו'!!!
הצתרפתנו כמה דקות..כולם מסתקלים עלינו..אף פעם אפילו לא כשהיינו חברים..אף פעם לא היינו מצתרפתים ככה (כמה דקות)ליד כולם...
"טוב, חלאס!!" התעצבן מאור "כמה אפשר?!כל הזמן הזה לא יכולתם ליהיות ביחד כמו שני מאוהבים!ועכשיו פתאום כשנוי עוברת מחר אתם נזכרים שיש ביניכם אהבה?!"
"חבר'ה...."אמרה מורן "נוי אנחנו הולכים..עוד שעה אנחנו נבוא..טוב?"
"סבבה..אין בעיה..." אמרתי "אבל אתם חוזרים!!"
"ברור!!" אמר מאור כאילו עוד שנייה הוא הורג אותי "יש לכם שעה..אפילו קצת יותר ליהיות לבד! רק את ועומרי!"
"טוב..ביי!!!"סילק אותם עומרי.
כולם הלכו..נישארנו לבד..שותקים..מסתקלים אחד על השני..התחילו לצאת לי דמעות..בלי שארצה..טוב..הייתה לי סיבה..לא?!
"דיי..יפה שלי..אל תבכי.." הוא יתקרב אליי וחיבק "עכשיו אנחנו לבד..ביחד..רק את ואני!"
התרחקתי ממנו.."עכשיו אנחנו לבד וביחד!אבל זה רק לעכשיו!מחר כבר לא יהיה לא לבד ולא ביחד!!מאור צדק!!עד עכשיו כל פעם שרצינו ליהיות ביחד..כל פעם היינו רבים!ורק כשאני פתאום עוזבת – ושנינו יודעים שאין סיכוי שניהיה יותר ביחד, לא עכשיו ולא אף פעם! עכשיו אנחנו מבינים את זה?שאנחנו אוהבים..ורוצים ליהיות ביחד..ולא משנה מה כולם יגידו?עכשיו?!?!"התחלתי לבכות עוד יותר..ושמתי לב לכמה דמעות בעיניו..
"מתוקה..אני מצטער.."הוא באמת התחיל לבכות "אני לא יודעת מה להגיד.."
"אל תגיד!!" התחלתי לצעוק
"אני אוהב אותך!!ואני יאהב אותך תמיד!!לא משנה איפה תיהיי.."הוא חיבק אותי "אני מצטער על כל הפעמים שרבנו..אם היה אפשר להחזיר את הזמן אחורה..הייתי עושה את זה..אבל זה לא ככה..ואת יודעת את זה. היינו דפוקים..אני באמת לא מבין למה רק עכשיו אנחנו מבינים את זה! אם רק לא היית עוברת..הכל היה שונה.."
"גם אני אוהבת אותך..מתוק שלי..וזה שאני עוברת זה רק פתח לנו ת'עיניים..אם לא הייתי עוברת הכל היה נשאר כמו שהיה עד עכשיו..לא היינו מבינים כלום..תמיד רק כמאבדים משהו, מבינים כמה הוא חשוב!"חיבקתי אותו..
"מאמי..את הדבר הכי יפה שקרה לי בחיים...הנשיקה, כשהיינו ביחד..הכל!!אני לא מצטער על אף רגע.." הוא יתקרב שוב פעם..ושוב הייתה נשיקה..נשיקה ארוכה, מדהימה...בערך 10 דקות..התרחקתי שוב...
"אני לא רוצה לעזוב!!אני לא רוצה!!טוב לי פה..עם כולם..איתך!!בעיקר איתך!!"בכיתי..הוא ניגב לי ת'דמעות..
"גם אני לא רוצה שתעזבי..אבל אין מה לעשות!בכל זאת נשאר בקשר..ותבואי לבקר..וגם אנחנו..לפחות אני..מבטיח לבוא גם לבקר.."הבאתי לו נשיקה פשוטה על השפתיים..
"חסר לך ואתה לא בא!!" חייכתי..והתחלנו לצחוק..
"נכון אתה אוהב אותי?"שאלתי
"ברור!!איך אפשר שלא לאהוב אותך?!"הוא הביא לי נשיקה בלחי.."בהתחלה כשכמעט אף אחד לא הכיר אותך..מהחב'רה..כולם כמעט נדלקו עלייך..ואז אף פעם לא הית מתייחסת לאף אחד..ואז כשאני חיבקתי אותך..והחזרת לי חיבוק..כולם אמרו לי 'עומרי..היא דלוקה עלייך...לך על זה!' ואני תמיד אמרית לא אין סיכוי..וגם אני לא רוצה אותה..למרות שתמיד מזה רציתי..אבל לא רציתי לספר לאף אחד..רציתי לעשות הכל לבד.."
"האמת..גם לי אמרו שנדלקת עליי..ותמיד הייתי אומרת אוף,למה..וכל זה...גם אני לא רציתי שידעו.."התחלנו לצחוק.." טוב..אז אני רוצה שתשכח ממני!!תתאהב במישהי אחרת!!" עוד פעם הדמעות..
"מה?!את רצינית?!?!?איך את יכולה לבקש ממני דבר כזה?!"הוא היה מופתע
"יכולה!תאמין לי שקשה לי לבקש דבר כזה..אבל אין ברירה!!"חיבקתי אותו "אנחנו חייבים להמשיך הלאה!כי שנינו יודעים שאנחנו כבר לא נחזור ליהיות יחד.."
"נוי...אני לא יודע..." לא הבאתי לו לסיים את המשפט והתפרצתי
"מה לא יודע?! אין דבר כזה!!"עוד פעם התחלתי לצעוק "אתה חייב..וגם אני חייבת!!"
"אני יודעת..אבל אני אוהב!!"
"גם אני אוהבת..אז מה?? אוף!!למה רק עכשיו אנחנו מבינים את זה?!"
"אין לי מושג..גם אני לא מבין את זה!"
"מעכשיו אין יותר ביחד..אין יותר אהבה בינינו!!"הבאתי לו נשיקה אחרונה..וקמתי לארון..
"מתוקה אני מבין.."הוא בא אליי מאחורה וחיבק אותי..
המשכתי לארוז..והוא עזר לי..
השעה עברה...ואז כולם באו...וראו אותנו אורזים..
"נו...מה??" שאל מאור..
"מה??"עניתי..
"מה מה??ספרו!!"
"אין מה לספר..אתם יודעים טוב מאוד שאנחנו לא יכולים ליהיות ביחד! הבנו שאנחנו אוהבים מאוחר מדי!! ו..זהו!!"אמרתי והחילו לצאת עוד פעם דמעות..
כולם עזרו לי לסיים לארוז...
"טוב..זהו..סימנו.."אמרתי "מה עושים עכשיו?יוצאים לטייל?או שאתם מעדיפים לשבת אצלי??"
"אני חושבת שנצא...יאללה..לכי להתלבש...תלבשי משהו יפה..הבאנו מצלמה!!"מורן אמרה.
הלכתי להתלבש..כשסיימתי הלכנו לפארק...כלום הצטלמו איתי...אחרי זה הלכנו קצת להסתובב...ואז ישבנו במשחקים..
השעה 9-30 ...אמא מתקשרת..
"נוי..איפה את?מחר צריך לקום מוקדם...מתי את חוזרת??"שאלה אמה.
"אנחנו סתם..יושבים, מדברים..אני עוד מעט חוזרת הביתה.."אחרי השיחה התחלתי עוד פעם לבכות...
כולם הסתקלו עליי וגם להם התחילו לרדת דמעות..
ישבנו עוד 20 דקות..ואז הם באו ללוות אותי...
"אז זהו..מחר את עוזבת.."התקרב אליי עומרי.
"כן.." חיבקתי אותו..ואז כולם הצטרפו לחיבוק.
"מה?באיזה שעה את נוסעת מפה??"שאל טל.
"ב-12 בערך..."עניתי..
"סבבה..אז אנחנו עוד נראה אותך!"הוא שמח..
"טוב אני נכנסת הבייתה..ביי..נפגש כבר מחר.."נכנסתי הביתה..הם גם הלכו..
נכנסתי לחדר..שכבתי על המיטה בעיניים עצומות וחשבתי על עומרי ועל כל מה שקרה בינינו..לא רק היום..מאז שהכרנו..פתאום אני שומעת צלצול.זה היה....
חבר'ה....
מה קורה??איך הסיפור שלי???
היום במהריים אני מפרסמת ת'המשך...
תגיבו לי...אני ורצה לדעת אם אהבתם...
אוהבת...
שמחה שאהבתם!!
אני אפרסם ת'המשך קצת יותר מאוחר..
כי יש לי אורחים אז לא היה לי זמן להמשיך...
אבל היום יהיה המשך..מבטיחה!!
אוהבתכ'ם...
המשך מאמיי...
אממ אהבתי ;]]]
ואממ דרך אגב בת כמה את?!
ואם את יכולה אולי תעלי תמונה שלך לאתר;]
אוהבתך לימוש 😂
^^^
שמחה שאהבת...
אני בת 13.7...
מהממממממממממממממם !$
תמשיכי [:
תודה מאמי^^
עכשיו אני מתחילה לכתוב תהמשך..
עוד בערך חצי שעה (ב-12 וחצי) אני אפרסם תהמשך...
ביי..אוהבת...
המשך שלישי..!!
נכנסתי לחדר..שכבתי על המיטה בעיניים עצומות וחשבתי על עומרי ועל כל מה שקרה בינינו..לא רק היום..מאז שהכרנו..פתאום אני שומעת צלצול.זה היה עומרי..
"הלו..קרה משהו?"שאלתי מופתעת..מה קרה?למה הוא מתקשר אלי בשעה כזאת? ב-11:50...מוזר..העליתי כל מיני רעיונות..אבל אף אחד לא היה נכון...
"לא קרה כלום...בעצם..כן.."הוא שתק "עדיין לא עזבת..ואני כבר מתגעגע!"
"מאמי...תפסיק!אל תקשה...אין לנו מה לעשות נגד זה! הם החליטו...זהו אנחנו עוברים מחר..."
"אני יודע...יודע שאין מה לעשות..עכשיו כבר אין!"הוא אמר בעצבות "אם רק היינו יותר חכמים..היינו ביחד עד עכשיו..אני אוהב אותך.."
'גם אני אוהבת אותך, אתה לא מתאר לעצמך כמה!' אסור לי להגיד את זה..אחרת זה יהיה יותר קשה...
"מצד אחד..כשאני חושבת על זה..אז..יכול ליהיות שזה שלא היינו ביחד והסתדרנו ככה..כל אחד לחוד..זה טוב! כי עכשיו יהיה לנו יותר קל!"אמרתי.."אני חושבת.."את זה כבר אמרתי בשקט..לא היה לי כוח להגיד את זה יותר בקול..כי עוד שנייה הייתי מתחילה לבכות...
אין!!אני לא מאמינה שאמרתי את זה!אני יודעת שזה לא טוב שלא היינו ביחד...כי אני אוהבת אותו...אבל אין מה לעשות...
"נוי...אני לא מאמין שאת אומרת את זה!!"הוא אמר..מופתע..
"אתה יודע..אני בטוחה..שגם אתה יודע את זה!שזה נכון!!עכשיו יהיה לנו יותר קל להתגבר אחד על השניה.." אוף!אני פשוט שונאת תעצמי!!איך אני מסוגלת להגיד דברים כאלה! אני בעצמי לא מצליחה להאמין לעצמי..ואני רוצה שהוא יאמין לי?!
"הדבר היחיד שאני יודע זה ש...אני צריך לשכוח אותך...אין לי מושג איך..אבל אני חייב..זה הדבר הכי קשה בישבילי..לשכוח את אהבת חיי!ומה שאני לא יודע זה ש..זה בכלל לא טוב שלא הינו ביחד!!פיספסנו הזדמנות!!ועכשיו אין סיכוי שניהיה ביחד!!על זה אני מצטער.."הוא אמר..
"עומרי..אני ממש הייתי רוצה להמשיך לדבר איתך אבל...מחר אני מריכה להתעורר מוקדם..ואני מתה לישון אז...לילה טוב..."אמרתי לו את זה..למרות שלא רציתי לישון ורציתי להשיך פשוט ולדבר איתו..סתם ככה..על כלום..במשך כל הלילה..
"ביי יפה שלי..נפגש מחר...אני אבוא ב-11..אם זה בסדר.."
"ברור שזה בסדר...אתה יכול לבוא מתי שבוא לך מחר...אפילו ב-10...תעזור לי קצת.."
"תיזהרי..אני עוד אקח את זה ברצינות.."הוא צחק
"בכיף..למה לא?!"צחקתי "אבל עכשיו רציני..לילה טוב!"
"חלומות פז..!!"
הנחתי את הפלאפון לידי...וסתובבתי על הצד..עצמתי עיניים..וניסיתי להרדם.
שעון המעורר צילצל...השעה 8 בבוקר...
'אוףףףףףףףף......צריך לקום!'אמרתי לעצמי..והתחלתי לקום...ישבתי על המיטה..חצי רדומה..קמתי והלכתי לשטוף פנים..יצאתי לסלון...ההורים שלי ואחי הגדול מתן כבר ערים מזמן...ורק אחותי הקטנה דנה..ישנה...
"בוקר טוב!"אמרתי להם..
"אוו...הפרינססה קמה..בוקר טוב!!"אמר מתן."נוו...איך את מרגישה?את בסדר?שמחה?מה?"
"אוף...מה זה הסקר הזה על הבוקר?!"עניתי לו בעצבנות "מרגישה – פחות או יותר טוב..בסדר – כן!..שמחה - - לא הייתי אומרת.."וכולם התחילו לצחוק...
"טוב יפה שלי..לכי תתלבשי..ותאספי את כל מה שנשאר..."אמרה לי אמא.
הלכתי לחדרי..התלבשתי...והתחלתי להכניס לתיק את כל מה שנשאר..ב-11 וחצי סיימתי הכל..המשאית שמעבירה את כל החפצים שלנו הגיעה..ועכשיו הם המעלים הכל למשאית...
ישבתי עם דנה...ומתן עזר...
"היי...כוסית שלי!!מורן צעקה
"היי..יפיופית!!"עניתי בחזרה..
"נויושית...מה קורה?"שאל גל..איתו אף פעם לא היינו מסתדרים...כל יום כמעט היינו רבים!
"אני..בסדר...חייה..עדיין.."צחקתי
"מה זה עדיין?!"התעצבן תומר..אחד הידידים הטובים שלי..
"סתם..צוחקת.."
"יפה שלי.."עומרי בא"תישארי בקשר..כל יום...שנדע כל דבר שאת עושה! סתם צוחק!!ואל תשכחי אותנו..אנחנו החברים שלך...ישנים אבל חברים...ותבואי לבקר.."
"איך אתה רוצה שאני אשכח אותכם?!וברור שאני יבקר פה...כל חופש..."
ישבנו כמעט שעה..ודיברנו..עד שאמא שלי באה לקחת את דנה..ואמרה לי שעוד 5 דקות נוסעים...
כולם באו..חיבקו אותי..ואז מתן הגיע לצלם אותנו..אחרי שהוא צילם אותי עם עומרי..עומרי בא ונתן לי נשיקה..הנשיקה האחרונה שלנו...כל כך מדהימה..כל כך מיוחדת!!וכל כך אחרונה..
חיבקתי עוד פעם את כולם..ונכנסתי לרכב...
תגיבו...מחר המשך!!