הפרק הבא מתוכנן לי בראש וגם כל הרעיון לסיפור עצמו
המשך יהיה מחר
אוהבת אותכן המון המון
😊
היליייייייייי זה יפייפההה!!
בובייי אני ממש רוצה לקרוא עוד מהכישרון שלך!!
שימי ה משך כשתרצי!!
מחכהה כבר למחררר=]
לאבב יוו עד השמייםםם ושיהיה לך יום נפלאא,
דניאלוש=]
הכי מדהים שיששש.. =]
מחכה להמשךךך..!!
אוהבת המווווןןןן
-לילוש-
~המשך~
כל השיעורים עברו..הגעתי הבייתה..אכלתי ונכסתי לישון..
התעוררתי בערב..
"הודעה קולית חדשה התקבלה.."
נכנסתי לתא קולי..הקשתי את הססמה ושמעתי את ההודעה..:
"מאמי אני אוהב אותך כוכב שלי.. לנצח,מור
אהה ואני בקניון עזריאלי ,נדבר.."
התקשרתי למור..
הוא לא ענה..חשבתי שאולי סתם הפלאפון על שקט או משהו והוא לא יכול לקבל את השיחה..
אבל שפתחתי את הטלוויזיה הבנתי כמה טעיתי...
הערוץ נפתח על ערוץ 11..בחדשות נשמע ברקע:
"מחבל מתאבד התפוצץ בקניון עזריאלי....."
לא האמנתי..חשבתי שזה סיוט ושאני עוד מעט יתעורר ומור יהיה לידי..
אבל זה לא היה סיוט..
זו הייתה המציאות...
התעלפתי..
כעבור שעה קלה קמתי..
ישבתי ופתחתי שוב את החדשות..היו 24 פצועים..ו11 הרוגים..
אחד מהם נער..
ישבתי בספה..בלי יכולת לחשוב..לזוז..או לדבר..בקושי נשמתי..
כעבור שעה קלה אמא של מור התקשרה אליי..
סמדר -מחיג\ת אליך..
לחצתי על המקש ועניתי..
סמדר:אוריין..מ..מה..מה שלומך?..
אוריין:זוועה..למה התקשרת?מ..מ..מה..ק..קר..קרה?אמרתי בקול חנוק..
סמדר:אורייני..מור נהרג....בפיגוע בעזריאלי........................
התעלפתי....
לא יכולתי לשמוע את זה יותר..
חשבתי שאני בתוך חלום רע..
ניסיתי להתעורר וגיליתי שאי אפשר..
הייתי בתוך המציאות.
כעבור יום...
סמדר מחייגת אליך.
עניתי..
סמדר:אוריין?
אורין:כן?
סמדר:תקשיבי..ההלוויה היום בשעה 16:00..
היא נתנה לי את השם של המקום..
אוריין:סמדר אני לא מבינה..זה לא יכול לקרות לי...פשוט לא...זה..זה סיוט..ואני עוד מעט יתעורר והמלאך שלי יהיה כאן לידי..
סמדר השיבה בעצב:גם אצלי זה לא נקלט עדיין..תבואי..נדבר..ביי מתוקה
אוריין:ביי
...........
נכנסתי לחדר ופרצתי בבכי...
אוריין:למה...למה עד שיש מישהו ש- ב- א- מ- ת אהבתי וב-אמת אהב אותי יש משהו שחייב להפריד?!למה אני לא אראה אותו יותר?למה החיים כ-ל כ-ך קשים?
ושוב שאלות בלי תשובה..
אמא נכנסה לחדר..
אמא:אוריין ילדה שלי מה קרה?..
אוריין:אמא..מ..מוו..מור..ממ..מת.. בפיגוע בעזריאלי..
אמא:ל..א.. נ.כ..ו.ן... היא הסתכלה עליי ודמעה זלגה מעיניה..
היא חיבקה אותי חזק..
היא תמיד אהבה את מור ושמחה שמצאתי לי חבר כל כך מקסים..
אוריין:כן..היום ההלוויה..
ב4..
אני צריכה כבר להתחיל להתארגן..
לבשתי בגדים..לא התאפרתי..לא הסתרקתי..פשוט יצאתי מהבית..
נסעתי שעה קלה באוטובוס..
לפני הירידה בתחנה האחרונה שמעתי את המילים מהשיר הכל כך מוכר:"אסור לקטוף את פרחי הבר.."
אז למה פרחים אסור לקטוף וילדים מותר?!....
כאב לי כלכך..
הגעתי לבית עלמין..ההלוויה נגמרה..לא הפסקתי לבכות..
חזרתי הבייתה..
נכנסתי לתא קולי שוב ושמעתי את ההודעה של מור..בכיתי..
בכיתי כל הלילה..
יום אחר כך לא הייתי בבית ספר...
הלכתי לתמוך בסמדר..היא הייתה צריכה את זה.
-המשך יבוא-
אימאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא...
יופייי! עכשיו נמרח לי כל האיפור!
מרוצה?!?!?!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח..!
וואייי המשך נדיר חייםם =]
אוהבת המוווןןן
לילוש
תודה בובה..בכית?😢סליחה אם כן..
גם אני כמעט בכיתי..
אוהבת אותך מלא..
כואב לי הלב..
למה הרגת אותווווווו?
:[ 😢 :[
מחכה להמשך...
מקווה שיהיה הפי אנד...
לאב יו מלאך מוכשר שליי,
דניאלושש=[
ווואיי.. איזה פרקק... הרגת אותי פה...
את כותבת כל כך יפה..
כל מילה באה עם כל כך הרבה עוצמה ורגש..
יש לך את זה פשוט...
חבל שהרגת אותו... =/ ... עצוב לי בלב ...
מקווה שיהיה באמת הפי אנד, כמו שדניאל אמרה..
אוהבת המון , ובסיפור שלי יהיה המשך מחר..
לירן.
דניאלי..לירני..
אני אוהבת אותכן יפות שלי..
תודה על התגובות המדהימות שלכן..
יהיה בסוף האפי האפי אנד..בשלב מאוחר יותר..
אוהבת המון המון..
ומחכה להמשך בסיפור המדהימים שלכן.. 😊
המשך היום !.. מאוחר יותר (:
~המשך~
חיבקתי את סמדר ואמרתי לה..
אוריין:סמדי אני לא מבינה..למה הוא..למה המלאך שלי לעזאזל..כל כך כל כך אהבתי אותו..את החיוך שלו..פשוט אין דבר שלא אהבתי בו..פרצתי בבכי..ועכשיו..המלאך שלי..לא יחזור יותר..
סמדר:אורייני..גם הוא אהב אותך..מאוד..וגם לי הוא חסר..ואנחנו עוד נרגיש את זה...
אני אוהבת אותך..אנחנו נתמוך אחת בשניה..
והוא שומר עלינו מלמעלה..
פשוט חיבקתי אותה בלי להגיד כלום..
- -
הייתי עוד קצת אצל סמדר וחזרתי הבייתה..
הלכתי למחשב..פתחתי את האייסיקיו וכתבתי אווי..
~
אולי פה - אין מצב רוח
מורי שלי.. אני אוהבת אותך..אתה כלכך כלכך חסר לי 😢
~
דור שלח לי הודעה..
דור:מה קרה מאמי?מור חסר לך?תראי אותו מחר..
אוריין:דור יא חתיכת בן זונה מור מת היום אל תשגע אותי
דור:מ..מה?!..סליחה..לא ידעתי נשמה שלי..
אוריין:אז עכשיו אתה יודע..יאללה עפתי להתקלח..בי..
דור:בי..דברי איתי..
-
שמתי שיר בפלייליסט..רק אחרי כמה דקות קלטתי איזה שיר שמתי..
זולה ממברס\תמיד מחייכים :
"בלילות ובימים למחות דמעות מהפנים..אתם תמיד מחייכים..
כל כך מהר הזמן עובר וזה כואב להזכר..
שמאבדים גם חברה וגם חבר..
זה השיר שמוקדש לחברים שנלקחו שהחיים שלהם
ללא סיבה הסתיימו
היו אנשים עם כבוד..שכולם אהבו
הם היו מאלה שאתה תרגיש שהם ילכו
ועדיין לא התרגלתי לעובדה שהם עזבו
אני זוכר בלוויה איך כולם דמעות חלקו
ויש באוויר מין תחושה מנוכרת
שאין צדק בעולם ואין דרך אחרת.. "
כן..אין צדק בעולם..אין בזה כל ספק..
שמתי פיגמה ונכנסתי לישון..
שניה לפני שנרדמתי שמעתי קול.. קול שנשמע לי מאוד מוכר..
..אורייני,אני אוהב אותך אהובתי..
אני שומר עליך מלמעלה..
מור..
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.......זה לא יכול להיות..
אני משתגעת..מור מת...
עדיף שאני ילך לישון..
-נרדמתי..-
בבוקר..
אמא נכנסה לחדר..
אמא:בוקר טוב,היא אמרה לי בשקט..
אורין:בוקר טוב מאמי..
אמא אני לא הולכת היום לבית ספר.. אני לא מסוגלת..
לא יכולה ללמוד..לא יכולה לזוז מהמיטה..לא רוצה..לא רוצה ללכת למקום שכל צעד שאני יעשה יזכיר לי אותו..
אמא:אל תלכי יפה שלי..אני כלכך מבינה אותך וכלכך כואב לי עליך..אמרה וחיבקה אותי..
- -
במשך כל היום רק נזכרתי..
בהודעות של מור..בתמונות..בשיחות היסטורי..
הרי כל מה שנשאר לי זה רק להזכר..
"אורייני אני אוהב אותך כוכב שלי,לנצח
אני בעזריאלי ..נדבר,מור"
נזכרתי בהודעה האחרונה שלו..
לא הפסקתי לבכות..
הוא היה חסר לי.. אהבתי אותו ברמות שלא ניתן לתאר..הוא היה המלאך שלי פה למטה..שכנראה בא לשמור עליי ולראות שהכל בסדר..ואחר כך חזר למעלה.. 😢
יום למחרת כבר הלכתי לבית ספר..
אבל ישבתי כמו זומבי..לא דיברתי..לא למדתי..רק ישבתי..ובהיתי בחלל..
חזרתי הבייתה..לא מוצאת שום מטרה לחיי..
הסתכלתי במראה..וראיתי את מור..
לאן שלא הלכתי..נזכרתי במור....
רציתי שהוא יהיה איתי...............
אמא של מור סיימה לשבת שבעה..
החיים נמשכים..הימים עוברים..והכל..ב-ל-ע-ד-י-ו-..
רק רציתי לצעוק..כמה שאני צריכה אותו..וכמה שאני אוהבת אותו..וכמה וכמה וכמה..
ל=מ=ה?!....
הללהלהלהלהלהלהלהלהלהלה.. 😊
אתר האהבה הישראלי