תקציר:
נדב- "מה בא לך?"
אני- "טוסט עם גבינה, ת'"
נדב- "אין בעד מה, כבר חוזר"
יצא בריצה מהחדר.
המשך...
האחות התיישבה על הכיסא שלה
נשכבתי על המיטה, מחזיקה את ראשי בשתי ידי
כל כך כאב לי הראש, כאב בלתי נסבל.
אני- "את תוכלי להביא לי אחר כך אקמול?"
האחות הסתכלה עלי.
לורן [האחות]- "נדב יביא לך ת'טוסט, תאכלי אותו
ואז אני אביא לך אקמול, כן"
אני- "אוקי"
התפללתי בתוכי שיבוא כמה שיותר מהר
תוך 5 דקות נדב חזר, כולו מתנשף כמו אחרי ריצת מרטון
לורן חייכה עליו, התישבתי בזהירות
נדב הביא לי ת'טוסט ושקל, עודף
נתתי ת'שקל לנדב
טוסט עולה 4 ש"ח בביצפר הזה
נדב התיישב מול לורן ושניהם הסתכלו עלי
לא היה לי נעים לאכול כששני אנשים מסתכלים עלי
הבנתי שאין לי ברירה, פתחתי ת'חפיסה של הטוסט והתחלתי לאכול.
לורן- "בתאבון מותק"
אני- "ת'"
נדב ולורן דיברו בינהם קצת עלי
לא משהו רציני.
סיימתי לאכול ת'טוסט.
לורן- "יופי, בואי"
ניגשה עלי ולקחה את ידי בידה, קמתי מהמיטה
מרגישה בהרבה יותר טוב, זרקתי ת'חפיסה בפח
התיישבתי לייד נדב, בכיסא שניצב ליידו
לורן נתנה לי כוס מים מינרלים וכדור אקמול.
רשמה לי אישור למורה, לנדב לא היה צריך כי היה לו שיעור חופשי
אני- "ת'"
אמרתי ללורן, היא חייכה עלי.
לורן- "זאת העבודה שלי"
החזרתי לה חיוך, נדב לקח את ידי בידו ויצאנו מחדר האחות
נדב- "מרגישה יותר טוב?"
שאל בדאגה.
אני- "כן, ת'"
חייכתי.
נדב- "בכיף"
עלינו לקומה השניה בשיכבה שלנו
החברים של נדב עדיין ישבו על המדרגות
נדב נתן לי נשיקה בלחי והצטרף עליהם
הלכתי לכיתה עם האישור ביד, דפקתי על הדלת שהייתה סגורה בכיתה שלי
ענת- "פתוחחח"
פתחתי ת'דלת, נתתי לה ת'אישור.
ענת- "מרגישה יותר טוב?"
אני- "כן ת'"
היא חייכה עלי ואני עליה, התיישבתי במקום שלי.
השיעור עבר די מהר, נשאר לי עוד שיעור אחד עד סוף היום
לא רציתי לצאת מהכיתה בהפסקה, נשארתי לבד בכיתה
הדלת הייתה סגורה עד שנדב פתח אותה ונכנס
הוא התקרב לשולחן שלי והתיישב עליו, מסתכל עלי.
נדב- "נו מה שלום הפרינססה?"
אמר בחיוך, החזרתי לו חיוך.
אני- "מעולה, מה שלום הנסיך?"
צחקק.
נדב- "הכל טוב, אפשר לקבל ת'מ"ס פ"ל של הפרינססה?"
התחלתי לצחוק, הוא חייך.
אני- "אפשר"
נתתי לו ת'מ"ס פ"ל שלי והוא נתן לי ת'מ"ס פ"ל שלו
רשמנו ת'מספרי פ"ל כל אחד בפ"ל שלו.
נדב- "מה עושה לבד בכיתה?"
אני- "לא היה לי כוח לצאת מהכיתה ונשארתי לבדי"
נדב- "טוב אז נארח לך לחברה"
קם מהשולחן והתיישב על הכיסא של נועם, ליידי.
הדלת נפתחה, תומר נכנס לכיתה והתקרב לנדב
נדב קם והם התחבקו בינהם, חיבוק בין בנים כזה.
נדב- "מה קורה גבר?"
תומר- "וואלה, מה איתך אחי?"
נדב- "מצוין"
הם המשיכו לדבר בינהם ואז קרן ולירון נכנסו לכיתה
ראו את נדב והסתכלו עלי במבטים כאלה 'מה הלך פה?'
נדב ותומר היו מרוכזים בשיחה בינהם
קמתי וניגשתי לקרן ולירון, יצאנו מהכיתה והתיישבנו על המדרגות.
קרן- "דברי"
אני- "על?"
קרן- "מה קורה בינכם?, אל תבואי לי בזה שאתם רק ידידים"
אני- "אנחנו בשיא הרצינות רק ידידים, כמו שאמרתי
לפחות כך נראה לי"
קרן- "אוקי"
אמרה כלא מאמינה, רון ידיד שלי ושל קרן שלומד בשיכבה שלי, יצא מהכיתה שלו
והניח את ידיו על עיני.
אני- "מיזה?"
התחלתי למשש את ידיו.
רון- "נחשי"
אני- "רון?"
רון- "אולי כן ואולי לא"
התחלתי לצחוק.
אני- "100% כן"
רון- "בואי נבדוק"
הוריד את ידיו מעיני, הסתובבתי עליו וחייכתי, החזיר לי חיוך ונתן לי, לקרן וללירון נשיקות בלחי
רון- "מה העניינים יפיופה?"
אני- "מצוין, מה איתך מאמו'ש?"
רון- "בסדר גמור"
קרן- "רונייי"
רון חבר ילדות של עמית, אהוב ליבה.
רון- "עמית בכיתה שלו"
כבר ידע מה היא הולכת לשאול, זאתי קפצה והדביקה לו נשיקה בלחי
בדילוגים הלכה לכיתה של עמית.
רון התיישב במקום שלה וחיבק אותי.
רון- "יש שמועות עלייך ועל נדב הרטמן [אותו נדב, זה שלקח אותי לאחות היום]"
אני- "איזה שמועות בדיוק?"
רון- "שאתם חברים"
אני- "אז השמועות לא נכונות"
רון ונדב למדו בייחד ביסודי, הם חברים עוד מהיסודי.
רון- "אני לא רוצה לפגוע בך, אבל נדב הוא לא בנאדם רציני
הוא אחד כזה שלוקח ת'חיים יותר מידי בקלות
אין אצלו קשרים רציניים"
אני- "אתה לא פוגע בי כי אני והוא רק ידידים"
רון- "הוא מוצא חן בעינייך?"
אני- "לא"
רון- "תנסי כמה שיותר לא להתאהב בו
את היחידה שתסבלי מזה בסוף"
אמר כל כך בטוח בעצמו.
אני- "זה בסדר, אני לא אתאהב בו"
נשמע הצלצול להכנס לשיעור.
רון- "נפגש אחר כך"
נתן לי וללירון נשיקות בלחי, קם והלך לחדר שלו
הרגשתי את שתי ידיו של נדב על כתפי
הסתובבתי עליו והוא חייך, החזרתי לו חיוך
לירון נתנה לי נשיקה בלחי ונכנסה לכיתה שלנו
נדב התיישב ליידי.
***********************
עפתי מפה
מקווה שאהבתן ת'המשך
ההמשך הבא יהיה מחר
תגיבו ב' וכמה שיותר =)
מהמםם!!
המשךך= ]
אוהבת,
לינורצ'וו:]]
מאמייייייייייייייייייי עכשיו השלמתי פרקיםם חח אני עדיין תקועה בסיפור הקודם.. חחחחחח
אבל קצת מצחיק שהם כיתה ז' חחחחח
קיצאא מחושלם כמו תמידדדד
מחכה להמשךךך
אוהבתתת
טלוש
פרקים מדהימים מאמי
תמשיכי =]
טלו'ש:
חחחחח סבבה
ת' בובה שלייייי =]
הכל בעצם התחיל בינהם בכיתה ז'
הם הכירו בכיתה ז'
גמני אוהבת'ךךךךךך יפיופה שליייייי =)
*****************
גילו'ש:
ת' חיים שלייי =)
וואייי מהממיייייי
תמישיכייי דחופייייי
ת' בובית שלי
----------------
אני מתחילה לכתוב ת'המשך
תקציר:
הרגשתי את שתי ידיו של נדב על כתפי
הסתובבתי עליו והוא חייך, החזרתי לו חיוך
לירון נתנה לי נשיקה בלחי ונכנסה לכיתה שלנו
נדב התיישב ליידי.
המשך...
כמה בנות עלו במדרגות והסתכלו על נדב בחיוך
הוא החזיר להן חיוך ואז הסתכל עלי.
נדב- "שמעת כבר?"
אני- "מה?"
הסתכלתי עליו.
נדב- "ת'שמועות שאומרות שאני ואת חברים
משעמם לאנשים בחיים"
אני- "שמעתי"
הסתכלתי על המחנכת שלי, שעלתה במדרגות
יש לנו שיעור איתה עכשיו.
אני- "טוב מותק אני עפתי
יש לי שיעור עכשיו עם המחנכת"
הוא יודע מי המחנכת שלי וראה שהיא עולה במדרגות כרגע.
נדב- "סבבה נסיכה"
נתתי לו נשיקה בלחי ונכנסתי לכיתה
הלכתי לשולחן שלי.
שכבתי במיטה שלי, הפ"ל ליידי על המיטה
מישהו התקשר עלי, לקחתי ת'פ"ל בידי וראיתי שזה נדב
עניתי מהר.
אני- "הלאו?"
נדב- "מה המצב?"
אני- "בסדר, מה איתך?"
נדב- "כנ"ל, בא לך לצאת היום?"
אני- "בכיף, לאן?"
נדב- "למסעדה קטנה, 5 דקות הליכה מהביצפר"
אני- "אוקי, באיזה שעה?"
נדב- "עוד חצי שעה נפגש בכניסה השניה לביצפר"
אני- "סבבה"
נדב- "ביי מתוקה"
אני- "ביי מאמי"
ניתקתי.
לאחר חצי שעה עמדתי בכניסה השניה לביצפר
מחכה לנדב שבכל רגע אמור להגיע.
נכנסנו למסעדה, פשוטה כזאת, הרבה צעירים ישבו שם
ראיתי בינהם כמה שהיו מוכרים לי מהביצפר
נדב נעמד מאחורי הדלפק, אני ליידו
קנינו שני פחיות קולה והתיישבנו סביב שולחן די מרוחק
רצינו להיות קצת לבד, בלי שיעמדו לנו מעל הראש
המסעדה הזאת לא הכי איפשרה לנו זאת
אבל בקטנה.
אני התיישבתי מול נדב.
נדב- "רציתי לדבר איתך, אממ... על..."
הוא בא להמשיך אך מישהו שיכור נעמד ליידי
ניסה להתחיל איתי ולגעת בי
נדב קם ובא להרחיק ת'שיכור הזה ממני
כשראה שאין לו ברירה התחיל ללכת איתו מכות
השיכור לא עניין אותי אבל נדב דווקא כן
חמולה של בנים ובנות נעמדו סביבם
אף אחד לא אמר כלום, רק הסתכלו עליהם.
נדב- "לעזאזלללל"
צרח ועיוות את פניו מכאב
הוא קרע ת'שפה התחתונה, ירד לו דם מהאף וגם פנס בעין
נשען עלי כי היה כולו מסטול, הסביר לי איך מגיעים עליו הביתה
לא יכולתי לעזוב אותו במצב כזה, הלכתי איתו עליו הביתה.
נדב פתח ת'דלת של הדלת בבית שלו, שהייתה פתוחה
נכנסנו לתוך הבית, הסלון היה חשוך
שמענו מוזיקה מזרחית מתוך אחד החדרים שאור דלק בהם
נדב- "אחותי התאומה"
אמר בלי ששאלתי, המוזיקה נשמעה מתוך החדר של אחותו התאומה
סגרנו ת'דלת והלכנו לחדר של נדב
הוא הראה לי איך מגיעים לחדר שלו
הדלקנו אור בחדר שלו, מולי נגלה חדר בצבעי כחול ושחור
החדר היה די מסודר ומפוצץ בדברים
ליוויתי את נדב למיטה שלו, הוא נשכב במיטה שלו בזהירות.
התיישבתי ליידו אחרי שניקיתי את פצעיו אם אלכוהול וצמר גפן
רק לפי פניו הייתי מבינה שזה שורף לו
נדב הסתכל עלי ואני עליו, ישבתי על כיסא לייד המיטה שלו
הוא בחן את פני בעיניו.
**********************
אני חייבת לזוז
תגיבו ב' וכמה שיותר
המשך הבא יהיה מחר
איזה יאפההההההההההההה המשך מהרררררררררר
חח וילד בכיתה ז?מכות? שיהיה לי בריא... מה יצא ממנו בסוף?
חחחח אוהבתתת
טלוש
