אהבה ניצחית- במשמעות אחרת

המשךךך

יאויאויויווו
פרק אחחחרון?!
ללממההה...?? 😢 😢
אל תפסיקי את הסיפור גלושש.. 😢..
ותמשיכיי בובה
מוואה ענננקיתת

סורי!@#
לא בא לי, אבל החלטתי ככה.
כבר כתבתי פרק אחרון,
תודה על כל התגובות.

ואאאאאי עצובי=[

מקסססססים ,
מחכה להמשךך..
ורק ררציתי להגיד תודה,
על הסיפור הזה.
הוא באמת מדהים

עדידוש, את כזאת מתוקה!!!!. תודה לך שאת מגיבה!!.

גלווש...
אני מקוווה שתכתבי עוד סיפורים חוץ מזה כי את כותבת פשוט מדהים!!! :]

אין
יצצא
לךך
מושלםם
רצחח :]


המשךךך
דחוףףף :]


אוהבתתת, סופה :]

גלל,סיפור כ"כ יאפפפההה#@!
חבל שאת לא רוצה להמשיך ...
אבל זה שיקול דעת שלךך 😊
נהנתי ליקרוא ת'סיפור שלךך!

-אוהבת-
ליאתי 3>

יש עוד המשך..(:

אחח גולללי את פשוט מוכשרת!

בנות מקסימות ויפות שלי..
ההמשך האחרון נמצא כאן, בהודעה הזאת..
קודם כל, אני מקווה שנהנתן מהסיפור.. אני לא אחפור לכן עכשיו.. אלא רק אחרי שאני אפרסם..
אז קריאה נעימה !@#$

מוקדש לאנונימית1234 !!!








פרק 60-

"אז מה ללבוש?" איתי שאל אותי בטלפון..
"לא יודעת, מה שבא לך.."
"נו.. תגידי" הוא אמר וצחק.. "פי איזה דה שאוו היה לי כרגע" הוא אמר..
"חחחח איזה?"
"סתם עזבי, נו.. יאלה, חולצה שחורה או לבנה?"
"של בילבונג?" שאלתי..
"איך את מכירה אותי?"
"שחורה.. " צחקתי..
"וג'ינס?"
"של לי קופר.." אמרתי..
"יש כמה"
"חהחה.. מצחיק.. נו יאלה.. מה שיושב יותר יפה"
"אבל כולם יושבים יפה"
"חחח יא חש!" אמרתי..
"טוב, יאלה.. עוד חצי שעה אוסף אותך, בהי כוסית!"
"בהי חתיך" אמרתי וניתקתי לו.

יצאתי החוצה ואיתי אסף אותי.

~~
"מה עם הוא יהיה שמה?" שאלה אותי מאור..
"אממ.. בקטנה" אמרתי .. ובליבי ידעתי שכל כך יכאב לי לראות אותו שוב. למרות שאני ילדה שלוקחת את החיים בקלילות, הוא היה דבר משמעותי בחיי!.
הוא היה אהבת חיי, הכרנו, איזה יום מקסים! כל כך הוקסמתי ממנו, אני- ששונאת לאהוב הוקסמתי והתאהבתי.
"הגענו" הוא חייך!
"סבבה" חייכתי, חיוך מאולץ, פרצופי השתנה. המון זמן לא ראיתי אותו, חודשיים, וכל כך התגעגעתי אליו, הוא עזב ככה, ללא סיבה! "שלוםםםם.." בר קפצה עלי.. חברה טובה שלי..
"היי פקאצה" אמרתי לה..
"היי.." היא אמרה.. "אואו.. איזה כוסית..;]" היא חייכה..
"חחח, מי שמדברת" אמרתי ובזווית העין קלטתי אותו, אותו,אותו, המחשבות התבלבלו, עני נעצמו, איתי התקרב אלי, החזיק בידי , הדמעות כבר עמדו בקצה העניים, רציתי ללכת, להתקרב, לשבור את המחסום.. את הזכוכית המבדילה ביננו, לקטוע את המצב ולשנות פאזה בחיי.
"אני הולכת אליו.." אמרתי לאיתי..
"שיהיה בהצלחה." הוא חייך אלי. הרגשתי אותו נועץ עניים, הבושם שלו, הרגשתי אותו, חשתי אותו באוויר,
האהבה שלי פרחה.. וחזרה אלי בבת אחת, וכך גם העצב, הצלקת בערה..
"היי.." אמרתי מביטה בו, חיוך קטן נפרש על פני..
"היי.." הוא ענה וגם חייך..
"מה קורה?" שאלתי..
"אמ, סבבה מה איתך?" הוא היה ישב..
"גם, המון זמן לא ראיתי אותך.." אמרתי..
"כן.." הוא ענה..
"אנחנו צריכים לדבר.." אמרתי..
"בהזדמנות.." הוא אמר, "יותר מאוחר טוב?" הוא שאל..
עניו הירוקות, הן שיגעו אותי, הם הקרינו אווירה אחרת, הוא התבגר, הוא השתנה.
"אוקי" אמרתי נפגעת, הסתובבתי, מקשיבה לפעימות ליבי, פעימה אחר פעימה.. שניה אחר שניה שעוברת. עני מתמלאות בדמעות יבשות. התאפקתי לא לבכות.
"נו, מה?" איתי התקרב אלי ובר ומאור התקרבו גם
"סבבה" אמרתי..
"איזה שקרנית.." מאור אמרה.. "מותק.. לא נולדתי אתמול" היא אמרה.
"באמת שכלום נו.." ניסיתי להיות חזקה ולא להישבר.
"טוב עזבי, לא עכשיו" איתי אמרה לה..
"טוב.." מאור אמרה..
הלכתי לומר שלום לכולם, ישבנו כולם.. צחקנו.. חלק עישנו.. חלק שתו, היה סבבה כמו כל פעם, אך הפעם, הפעם היה שונה.
העניים שלו היו שונות, גופי רעד מהמחשבות עליו, התרגש.
ישבתי בשקט, הכל היה שונה מפעם,
"רוצה?" עדי הוציא לי סיגריה.
"אה.. לא בא לי" אמרתי.
"סבבה, שתרצי תגידי.." הוא חייך והתיישב לידי.. "מה קרה?" הוא שאל..
"אה? כלום" חייכתי...
"בטח מכיר אותך, זה בגללו?" עדי היה החבר הכי טוב שלו, תמיד.
"כן.." אמרתי..
"אהה.." הוא אמר.. "בקטנה, קחי את זה כמו שאת לוקחת דברים אחרים.." הוא חייך..
"אה.." אמרתי..
"טוב, רוצה אני אדבר איתו?"
"לא!.. שלא תעיז!!.." אמרתי
"טוב.. איך שבא לך.." הוא שתק והמשיך לעשן.
"תביא.." אמרתי..
"ידעתי שתרצי.." הוא הוציא לי סיגריה, הדלקתי אותה ועישנתי.
"היי, שוב חזרנו לזה?" איתי בא וזרק לי תסיגריה.
"איתי, למה?" צעקתי עליו.
"הפ, לא לצעוק עלי" הוא אמר, הושיט לי יד, ולקח אותי לסיבוב להירגע..
"אני מכיר אותך כמו תכף יד שלי, דברי נשמה שלי.. את יכולה לסמוך עלי בהכל.."
"אני יודעת מאמי.." שמתי עליו את הראש שלי, והדמעות ירדו.
"אל תבכי אהובתי, הוא לא שווה תדמעות שלך! אל תבכי!" הוא ניגב לי את הדמעות..
צחקתי..
"מה מצחיק יפה?" הוא שאל..
"חחח. סתם אתה, אתה גורם לי לחייך בשניות.."
"חחח מתוקה שלי" הוא נשק לי בלחי, "הוא עוד יבוא אליך.. אל תדאגי!"
"לא דואגת" חייכתי. השעה הייתה 1, הוא הביט בי, הרגשתי זאת! שמעתי צעדים מאחורה וקצב דפיקות ליבי הואץ. יד רכה ונעימה נגעה בכתפי, הסתובבתי בבהלה, הוא עמד שמה. דמות גבוהה מתנוססת לאורך הירח ופניה יפות כהכוכבים. עניה זרחו כמאור הירח, הבטתי בו, והוא בי.
"בואי שניה" הוא אמר לי.. הוא היה קר, הביט במבט קפוא שכזה, רע, מגעיל!
הלכתי איתו, לסיבוב קצר.
בתחילה, שתקנו! לא פצינו פה.
"אז, בא לך לדבר?" שאלתי..
"אה.. לא רצית לדבר איתי את?" הוא שאל..
"רציתי, אבל חשבתי שגם אתה רוצה!" אמרתי.
"רוצה,רוצה!" הוא אמר.
"אז דבר.."
"דברי את קודם" הוא אמר. ילדותי.
"טוב.. לאן נעלמת?" שאלתי.
"לא נעלמתי, לקחתי פסק זמן" הוא אמר.
"ממי בדיוק?" שאלתי..
"ממך." הוא אמר..
"אני? אני מה עשיתי רע! רק אהבתי אותך." אמרתי.
"אני יודע, היה לי קשה.. אל תשפטי אותי" הוא אמר מחזיק בפני בעדינות..
"אני לא שופטת" נמסתי תוך רגע, הילדה הקשה שבי נעלמה.
"אבל חזרתי" הוא חייך
"איפה היית? לא ראיתי אותך"
"נסעתי" הוא אמר
"לאן?" שאלתי
"זה לא משנה לאן, נסעתי, ברחתי מכל הצרות.. ועכשיו.. חזרתי.. ואני רוצה אותך"
"ככה אתה משחק בי?" שאלתי
"אני לא משחק, אני אוהב אותך" הוא אמר
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי.
"אז תהיי שלי?" הוא שאל
"לא יודעת.." אמרתי.. "אני אפגע שוב"
"את לא, מבטיח, נשבע!"
"בטוח?"
"100%" הוא אמר.
"אז אני שלך.." חייכתי..
"אוהב אותך.." הוא תפס בפני, מקרב את שפתיו לשפתי, נושם, מריחה, והריחות מתערבבים.. משחקים עם הלשונות.. נשיקה רטובה, מלאת תשוקה וגעגועים..
התנתקנו, עדין הרגשתי את מגע שפתיו, רעד עבר בגופי, התגעגעתי אליו, לחום, לחיבוק ולאהבה.
החזקנו יד ביד, חזרנו לכולם. שתקנו, אולי שתיקה מביכה, מצמררת.
"חזרתם?" איתי שאל אותי באוזן..
"כן" חייכתי אליו..
"אחחחחחחחח.. שמח בשבילך" הוא צעק לי באוזן
"אך.. חולה..!" אמרתי..
"עליך!" הוא אמר..
"הופה, עכשיו יש לי חבר!"
"אני רגיל שיש לך חברים.. ימבוקשת אחת, ומה איתי? תמיד לבד!"
"חחח בטח. כבר זיינת את כל הבנות בשכונה לא?"
"חסרות עוד כמה.." הוא חייך, קרץ לי..
והפעם סיכמתי,

אני ואיתי, איתי ואני,
אנחנו-

'אהבה ניצחית- במשמעות אחרת'.

איתי הגיע בשני לבוש בגולף שחורה
אני חשבתי, משהו זמני,
שירפא לי את הלילה הקרוב
ויעזוב עם בוא האור,
ויעלם
ולא נזכור
איתי רגיל לריגושים
היו לו חודשים קשים
עבר יותר מדי נשים
ולא זכה כמעט אף פעם לאהוב
הוא מחפש כתף רכה
כמה לילות של הדחקה
איתי לא מתעסק ברגשות יותר מדי
לא משנה לו מה עובר לי בחיי
אחרי שהוא סוגר ת'דלת ונפרד
וזה החורף הראשון שלי
לבד.

איתי פרק חצי בקבוק ורק חסר לו בדיוק,
ממני, עוד חצי חיבוק
שיסדר לו את הראש וירדם
ועם הבוקר ייעלם,
ושוב נשוב להתעלם
נעים לו לידי
גם לי קשה קצת לבדי
בלילה נח בתוך ידי,
משחקים באהבה אחד עם השני,
ברור שזה זמני
ויש לו אחרות
וזה לא ענייני
איתי לא מתעסק ברגשות יותר מדי
לא משנה לו מה עובר לי בחיי
אחרי שהוא סוגר ת'דלת ונפרד
וזה החורף הראשון שלי
לבד.

וזאת אני שנקלעה לו בדרכו האומללה לא
מתעסקת בשלו רק מתעסקת בשלה שלא
עושה עניין ממך
שלא תגיד לך
כמה עצבות יש במבט הזה שלך
כמה בדידות יש במגע הזה איתך
איתי...


בנות, כאן תם ונשלם הסיפור.
הוהו כמה שקרצצתי לכן נכון? אבל הגיע לכן (:
שונאת את הסיפור הזה בכל מצב,
מקווה שהבנתם שהחלק האחרון שסגר את הסיפור הוא זה שגם פתח..

תזכרו שידידים אמיתיים נשארים לתמיד ויעזרו לך בכל מצב!.

אוהבת המון,

גלו'שששש..

מדהיים ((:....

תודהה

וואו מאמי זה היה מדהיפפפ =]]]

אוהבתתת
לילוש 😛

טנקס מאמי...=]

בכיףף