=- 3 פרקים לסיום =-=
מוקדש לטלוש המתוקה (:
פרק 58-
"ליז, אכפת לך אם נחליף כמה מילים בחוץ?" הוא שאל..
הבטתי בעמית.. "לא.. אני כבר אבוא.. חכה לי בחוץ.." אמרתי והוא יצא כמו חייל.
"אני יוצאת" אמרתי..
"צאי יפה שלי.. אני מחכה לך פה" הוא אמר ונישק אותי נשיקה ארוכה בפה.. יצאתי החוצה..
הרוח קיררה את גופי, הוא ישב על הנדנדה.
התיישבתי לידו ושתקתי.
"מה קורה?" הוא שאל..
"כרגיל" אמרתי..
"אחלה" הוא ענה.. "מה חדש וזה? עם הבית-ספר"
"כרגיל" עניתי..
"אוקי" הוא אמר והמשכנו לשתוק.
רציתי להשעין את ראשי על גופו, להרגיש את מגע גופו..
וזה לא איחר לבוא.. הרגשתי..
ידו החזיקה את ידי..
"רן.. בבקשה שחרר את ידי" אמרתי, והוא הוריד את כף ידו מידי.
"תודה" עניתי..
"את לא אוהבת אותי יותר נכון?"
"נכון איינשטיין" אמרתי בנימה של צחוק..
"זה לא מצחיק אותי ליז" הוא אמר בעניים כועסות..
"אני נורא מצטערת שלא חיכיתי לך רן, נורא, הייתי אמורה לשבת ולחכות למשיח" כמעט צרחתי עליו!
"מישהו ביקש ממך לחכות לי סעמק?" הוא התעצבן וקם.. קמתי אחריו ודחפתי אותו.. הוא המשיך להביט בי וכן.. סטרתי לו.. לא התכוונתי לנשק אותו בנכחות עמית, לא התכוונתי גם לבגוד בעמית.
באתי לתת לו סטירה גם בצד השני, אבל הוא עצר אותי עם ידו.
"זה מספיק" הוא אמר מתקרב אלי, אפו נגע באפי והסתובבתי.
הוא התעטש.
"אמן תמות!" אמרתי לו..
"מצחיקה" הוא אמר בצניות..
"אני רצינית! לגמרי! אני מצטערת על היום שהכרתי אותך!" אמרתי והרגשתי איך הדמעות מתחילות לבצבץ.. החזקתי את עצמי לא להישבר..
"את סתם זונה את יודעת?" הוא שאל,
הבטתי בו.
"אני שונאת אותך.." אמרתי.. "עשיתי הכל כדי לעזור לך, הקדשתי לך את החיים שלי.." אמרתי
"אם את מתכוונת לזה.. אז קחי" הוא הניח בידי צ'ק..
פתחתי אותו...
' 1400 שקל בלבד '
הבטתי בו וקימטתי את הצ'ק..
"מה את עושה?" הוא שאל מביט בי..
"לא צריכה את הכסף שלך" אמרתי..
"תקשיבי ליז.. אני אוהב אותך.."
"אתה לא אוהב זונות!!" אמרתי..
הוא שתק.
שתיקה ממושכת וארוכה.
"אני מצטער" הוא אמר מרכין את ראשו.
"אני נכנסת" אמרתי..
"לא רגע!!" הוא צעק..
"מה?" שאלתי..
"אני מסיים ללמוד בפנמיה בקרוב, בסוף אוגוסט.. נוכל להמשיך מאיפה שהפסקנו?"
צחקתי... ונכנסתי לבית מבלי לומר כלום.......





