אהבה ניצחית- במשמעות אחרת

QUOTE (שלמיתוששש @ 27/06/2006)גל,הפרק ממש יפה.
וטוב שאת מצפה למשהו,אבל לא יכולות להיות לך 20,30 תגובות על כל פרק. כי יש
הרבה בנות שקוראות אבל לא מגיבות כמו שאני עשיתי עד עכשיו.
או כמה שסתם אין להם כח להגיב באותו הרגע.
תהיי בטוחה שהרבה בנות קוראות את הסיפור שלך.
ואת אמורה לשמוח שקוראים אותו ולא להתבכיין כל הזמן שיש לך 6 תגובות.
כי גם מפרסמים פרקים בפרק זמן קצר.
יש בנות שלא קוראות כל פרק ולא נכנסות כל יום,אז הן לא יכולות להגיב לכל פרק ופרק.
אלא הן משלימות פרקים ואז הן מגיבות מרוכז נגיד לכל 3 פרקים.
אני מבינה את הרצון שלך לקבל פידבקים ותגובות חיוביות על הפרק,
אבל לפעמים,מה לעשות,זה לא מתאפשר.
וזה ממש מוציא את החשק לקרוא מהסיפור שלך שאת כביכול "מאיימת" עלינו שלא תפרסמי פרקים וכו'.
כי בינינו המפסידה תהיה את. את תישארי עם טעם מר,ולך יצא כל החשק לכתוב.
וחוץ מזה,את כותבת ממש יפה ואני מתה על הסיפור שלך.
מקווה שלא נעלבת או משהו,כי זאת הייתה תגובה בונה.
מוואה.
קודם כל.. תודה שקראת הכל ועל התגובה שלך..
איך קוראים לך?!
ולא נעלבתי, ואני לא מאיימת.. עובדה.. אני ממשיכה לכתוב ולפרסם מפרקים.
מוקדש לך..


עליתי לחדרי.
הוא היה מבולגן.
התחלתי לסדר אותו, לפתוח מגרות.. לעשות מין שינוי,
התחשק לי.
עד שגיליתי, את אותו הפתק.
המכתב, המילה, המתנה.
גיליתי קופסא שלמה ששכחתי ממנה,
קופסא מלאה.....

בזיכרונות.

פרק 53-

הוצאתי אט אט את כל הזיכרונות.
גל של צמרמורת חזר אלי.
הרגשתי כאילו אני נשאבת לתוך מערה מלאת זיכרונות, וליבי נצטמק.

לא היו הרבה דברים בתוך קופסאת הזיכרונות,
זאת אומרת.. הרבה מעשים לא היו.

מצאתי חתיכת פתק מקופלת.

_

"ליז יקירתי,
שיהיה לך יום נעים!
אוהב..
רן!"

_


~~~ התקרבתי למכתב הקטנטן, מביטה בו בזוג עניים נעוצות.. הסתכלתי סביב.. מחפשת מישהו מוכר, אך לא מצאתי! התיישבתי על הספסל ובראשי עלתה מחשבה מוזרה!..
פתחתי את המכתב בעדינות, וגיליתי כתב יד עגול, מסולסל ובלתי קריא!

"ליז יקירתי,
שיהיה לך יום נעים!
אוהב..
רן!"

מחשבות מאושרות הציפו אותי והחיוך לא אחר להגיע.
דפיקות הלב הכניעו אותי, הייתי חייבת למצוא אותו!
חיפשתי סביב אך מסביבי היו רק השמים הכחולים, העננים והאושר שהציף אותי.
הרגשתי צללית שחורה העומדת מעלי, הסתובבתי בבהלה ומצאתי אותו.
הוא התקרב אלי, לאט לאט והצמיד אותי אל גופו.. הרחתי את הריח שלו.. והתמכרתי. נמסתי, הרגשתי את הנשימות שלו על פניי, שפתיו התחככו עם שפתי ושיגעו אותי..נזכרתי בתקופה המושלמת שלי חיי, התקופה עם רן.
התנשקנו נשיקה קטנה..
"בוקר טוב" הוא אמר בקול משגע.
"בוקר טוב" עניתי וחייכתי, "הפתעה" אמרתי והייתי מאושרת..
"כן הפתעה!" הוא אמר.. "הופתעת?"
"כן" חייכתי..
"מותק, אני חייב לעוף.. יצאתי באמצע מבחן!" הוא אמר.
"אוקי" אמרתי מנשקת אותו בצורה מטריפה ומזיזה את הישבן שלי לכיוון בית הספר ;]
נכנסתי למבנה ועליתי בחזרה לכיתה, התיישבתי בזריזות במקום וחזרתי להקשיב.
השיעור נגמר בזריזות במחשבות על רן.
לא יתכן שהכל יכול להיות מושלם, לא יתכן שהכל חייב להיות מושלם!!!..
היום חלף לו, חזרתי הביתה עייפה וצלצלתי לשינה עמוקה. ~~~


דמעות עלו בעניי.
כאבה לי הבטן.
ומיד סגרתי את הקופסא ודחפתי אותה למעמקי הארון.
כאב לי לחשוב על רן,
הוא פגע בי בפעם השניה,

"מה אתה עושה פה?" שאלתי מביטה לכיוון הדלת,
"אני.." הוא אמר.. "באתי לראות אותך.. אני יודע שמשהו קורה לך" הוא ניגב את דמעותי..
"עמיתוש, לא היית צריך לבוא" אמרתי וחיבקתי אותו, מגע ריחו נדבק לבגדי..
"ליז, את לא מבינה" הוא אמר והביט בעני..
שקעתי בעניו.
"מה?" שאלתי ללא קול..
"אני רוצה להיות איתך, לנצח.. את מבינה? לא נראה לי שאת מבינה..
את הבחורה היחידה שאני רוצה לקום איתה.. וללכת לישון איתה.." הוא אמר והביט בעני..
"עמית.." אמרתי והרמתי את ראשו.. עניו הירוקות נצצו,
"אני אוהבת אותך" אמרתי לו.. היינו כל כך קרובים,
אפי נגע בשלו, מרחק נגיעה..
"אני גם אוהב אותך" הוא אמר וקמנו מהריצפה הקרה.
התיישבנו על המיטה.
"באמת באמת?" שאלתי
"באמת!" הוא אמר, "ואני רוצה שתספרי לי למה בכית.." הוא אמר..
פחדתי מתגובתו..
"אתה מבטיח לא לכעוס?" שאלתי,
"מבטיח" הוא אמר מביט בי בעניים מבינות,
סיפרתי לו הכל.
מהפגישה הראשונה, עד לסמים, ועד לעכשיו.
לא החסרתי פרט, סיפרתי גם כמה שכואב לי,
הוא צחק שסיפרתי משהו שמח, ובכה כשסיפרתי משהו עצוב.
עמית היה משהו מיוחד, עמית היה.. ה..
אי אפשר לתאר.
הוא היה גבר כזה, אחד שמבין, אחד שדואג, אחד לעניין!.
אך עדיין זה לא עזר, המחשבות על רן רק גברו מיום ליום.
התגעגעתי אליו.
וכשהצלחתי לשכוח לכמה שניות, גם רגעים אלה לא היו הכי מאושרים בלעדיו..



"אנחנו נוסעים לאילתתתתתת" עמית פרץ לחדרי..
"דייייי באמת? מתי?"
"ב-4 לאוגוסט!!" הוא אמר..
"יאו שווה, איזה מלון?"
"קלאב הוטל, לא יכולים להרשות לעצמו משהו יותר יקר"
"יאווווווו אהובי" קפצתי עליו.. "זה נהדר!!"
"10 ימים מושלמים.. לבד.. איתך.. באילת" הוא אמר ויכולתי לסמוך על כל מילה ומילה שלו.
חייכתי חיוך מרוצה.
"עוד שלוש שבועות נוסעים לאילת" אמרתי..
"בדיוק!" הוא חייך חיוך מרוצה.. ונישק אותי נשיקה ארוכה מלאת אהבה.


__

נכנסתי למחשב.
חיברתי את האינטרנט ונכנסתי לאימל,

שם משתמש: liz_love_ran
סיסמא: 754821

התחברתי.
עני נפקחו.
וליבי, השתתק.. ביטני התקבצה........

אוי,אני מצטערת אם נשמעתי תוקפנית,זו לא הייתה הכוונה.
רק עכשיו שמתי לב שאם קוראים מה שכתבתי זה נראה כאילו בהתנפלות ותוקפנות.
מצטערת (:
קוראים לי דין,אבל אני כותבת ממשתמשת של חברה.
תודה על ההקדשה של הפרק :] ד"א,הוא מדהים ואת בכלל כותבת מדהים.
לילה טוב 😊

QUOTE (שלמיתוששש @ 27/06/2006) אוי,אני מצטערת אם נשמעתי תוקפנית,זו לא הייתה הכוונה.
רק עכשיו שמתי לב שאם קוראים מה שכתבתי זה נראה כאילו בהתנפלות ותוקפנות.
מצטערת (:
קוראים לי דין,אבל אני כותבת ממשתמשת של חברה.
תודה על ההקדשה של הפרק :] ד"א,הוא מדהים ואת בכלל כותבת מדהים.
לילה טוב 😊
לא, לא נשמעת תוקפנית זה בסדר!
ההפך.. אני מעריכה את זה שהגבת!!
תודה רבה לך (:

עהאעהא אימייללל מרןן?!
תתממשיכיי גלוששית
מווווואהה

וואי המשךך דחוף..

מושלםםםם
פשוטטטט מושלםםםםם
תמשיכייי דחוףףףף מאמיי

QUOTE (G-A-L @ 26/06/2006) QUOTE (שלמיתוששש @ 27/06/2006) אוי,אני מצטערת אם נשמעתי תוקפנית,זו לא הייתה הכוונה.
רק עכשיו שמתי לב שאם קוראים מה שכתבתי זה נראה כאילו בהתנפלות ותוקפנות.
מצטערת (:
קוראים לי דין,אבל אני כותבת ממשתמשת של חברה.
תודה על ההקדשה של הפרק :] ד"א,הוא מדהים ואת בכלל כותבת מדהים.
לילה טוב  😊
לא, לא נשמעת תוקפנית זה בסדר!
ההפך.. אני מעריכה את זה שהגבת!!
תודה רבה לך (:
אין על מה בובה (:
פרסמתי כרגע סיפור חדש וראשון שלי,נתת לי חשק לכתוב.
אז אם בא לך לקרוא או להגיב אז בכיף :]

QUOTE (שלמיתוששש @ 27/06/2006) QUOTE (G-A-L @ 26/06/2006) QUOTE (שלמיתוששש @ 27/06/2006) אוי,אני מצטערת אם נשמעתי תוקפנית,זו לא הייתה הכוונה.
רק עכשיו שמתי לב שאם קוראים מה שכתבתי זה נראה כאילו בהתנפלות ותוקפנות.
מצטערת (:
קוראים לי דין,אבל אני כותבת ממשתמשת של חברה.
תודה על ההקדשה של הפרק :] ד"א,הוא מדהים ואת בכלל כותבת מדהים.
לילה טוב  😊
לא, לא נשמעת תוקפנית זה בסדר!
ההפך.. אני מעריכה את זה שהגבת!!
תודה רבה לך (:
אין על מה בובה (:
פרסמתי כרגע סיפור חדש וראשון שלי,נתת לי חשק לכתוב.
אז אם בא לך לקרוא או להגיב אז בכיף :]
קראתי מאמי, את כותבת ממש יפה..
גם הגבתי לך (:

מדהים !
המששששששששך

המשךך

נכנסתי למחשב.
חיברתי את האינטרנט ונכנסתי לאימל,

שם משתמש: liz_love_ran
סיסמא: 754821

התחברתי.
עני נפקחו.
וליבי, השתתק.. ביטני התקבצה........

פרק 54-

"קיבלת הודעה ממשתמש בשם : ran_123 "
.

ההודעה היבהבה בעני.
לא הגיוני, זה לא הגיוני.

ידי רעדו,
כאבה לי הבטן מרוב ההתרגשות.
עזבתי את המחשב וקפצתי על הטלפון..

"הוא שלח לי אימלללללל " צרחתי לאיתי בטלפון..
"מי?" איתי שאל
"רן"
"מה? ואי 2 דקות אני אצלך" הוא אמר וניתק.

החלטתי לפתוח את האימל שאני עוד לבד.


' לליז שלי,

אני שולח לך את האימל כדי שתראי שלא נעלמתי. שמעתי על השיחת טלפון שהייתה בינך לבין רותם. '


מי זאת רותם? לרגע שכחתי,
ואז נזכרתי בשיחת טלפון..

"אני חברה שלו.." "אני חברה שלו.." "אני חברה שלו.." המילים שלה הדהדו בראשי.

'אני מתגעגע אליך מאוד, קשה לי פה.
אני נמצא בפנמיה נוקשה, בה אני מנסה להשתלב עם חברת הילדים השונים.
אין כאן ילדים שהשתמשו בסמים בעבר, מבינה?'

בשביל מה הוא מספר לי את כל זה?
גם אני מתגעגעת אליו, אלא מה.

'אני לא מצפה שתחכי לי, הייתי רוצה.. אך אני יודע שאת צריכה להמשיך הלאה, ולעבור!
גם אני עברתי והמשכתי, ויש לי חברה.'

התחלתי לבכות.

"אני עוד אחזור.. " "אני עוד אחזור.." "אני עוד אחזור.." מילותיו הדהדו בראשי.

'לא שכחתי אותך ליז שלי, אני עוד אחזור. וכשאחזור אהיה רק שלך.
אני אוהב אותך ליז, רק אותך.
מקווה שתביני אותי..

רן שלך. '


נשברתי.
באותו הרגע הדמעות הציפו את עני שהיו מטושטשות.
העכבר נפל על הריצפה וסגר את חלון השיחה.
הרגשתי ידיים מחבקות אותי.
איתי חיבק אותי.

"אל תבכי מאמי, בואי נשמה שלי" הוא הקים אותי מכיסא המחשב והושיב אותי על המיטה.
שתיתי טיפה מים, וניגבתי את הדמעות.
"הוא כזה זבל אלוהים! כזה!" אמרתי ושוב הדמעות החלו לרדת.
"נשמה שלי, תשכחי אותו כבר, תמחקי אותו מרשימת האימל.. מזיכרון הטלפון.. תמחקי אותו מהחיים שלך!"
"אני לא יכולה , הוא היה האהבה הראשונה והגדולה שלי."
"יש לך את עמית, תראי כמה הוא אוהב אותך!"
"אני יודעת" אמרתי והשפלתי את ראשי.. וקמתי למחשב..
"חכי רגע!" איתי אמר לי.. "את בטוחה שאת רוצה לענות לו?"
"בטוחה לגמרי!" אמרתי ואיתי התיישב בכיסא שלידי.
בתחילה נתתי לו לקרוא את ההודעה, הוא ישב מרותק למחשב בדיוק כמוני.
קראתי שוב ושוב את האימל ונחרדתי.
כמה עיוורת אני יכולה להיות? אני חייבת לשכוח אותו, הוא פוגע בי ומזלזל באהבתי אליו.

'לא מצפה שתחכי לי', איזה בן אדם חוצפן!!!

לחצתי על כפתור ה' השב '
והתחלתי להקליד, מסתנוורת טיפה מהאור החזק שיוצא מהמסך.


' רן,

אני כועסת עליך! כבר לא מתגעגעת!
חיכיתי לך במשך חודש שלם, חשבתי שתחזור!
אני שונאת אותך! פשוט שונאת!
אני לא מצפה ממך לכלום, ואל תצפה ממני גם.
אל תחזור!

ליז. '


זה מספיק טוב?

"ואו, לא נראה לי שהוא יעיז להראות את פניו מתישהו!" איתי אמר,
"כן אה" אמרתי ולחצתי על כפתור ה ' שלח '

"אני גאה בך" איתי חיבק אותי..
"תודה על הכלללל... כל העזרה" אמרתי לאיתי,
"מת עליך אחות יפה שלי" הוא הזיז את שערי מהפנים..
"אני נוסעת לאילת בעוד שלושה שבועות" אמרתי..
"עם מי?" הוא שאל..
"עמית"
"יאו.. יפה.." הוא אמר..
"רגע פאקקקק" אמרתי
"שכחתי לשאול מה איתך ועם גילי, היא לא עונה לטלפונים!" אמרתי
"זרקה אותי קיבינימט!"
"יאוווווו" אמרתי וחיבקתי אותו.. "ואני מתבכיינת לך על השטויות שלי"
"שטויות, נתגבר" הוא אמר לי..
"שקרן.. עכשיו אני מבינה למה הענים שלך כל - כך עצובות!"
"איזה רגע של שטות עשיתי!" איתי אמר,
"הסברת לה שהיית שיכור?"
"איזה.. גילגלה אותי מהמדרגות המטורפת הזאת!"
"היא מטורפת עליך יא דפוק!"
"ואני עליה" הוא אמר..
"אז לך תדבר איתה, אתה תראה שהכל יהיה בסדר!"
"אני מקווה" איתי אמר...


השבועיים עברו וחלפו במהירות.
ותאריך הנסיעה הלך והתקרב, וכך.. סערת הרגשות.

יואווו ממדהים..
אופפ עמית חמודד מאודד
אבל רן?! רן, מושלם..
תמשיכיי בובית
מוואה..

טנקס חנושש
מתההה עליךךך..

המשךךך

מחר כבר.. =]..