אתן רואות?!
אני כן צודקת שאני אומרת שבכלל לא אכפת לכן מהסיפור הזה..
עמ' 2......
גלוש בובה
זה שהסיפור שלך הגיע לעמוד
2 לא אומר שלא אכפת לנו ממנו
ושאנחנו לא אוהבות אותו..
אנחנו פשוט מ-כ-ו-ר-ו-ת אליוו
וכל סיפור מגיע לפעמים לעמוד 2..=/
מאמי הפרק מווווושלם כמו תתמיד
תמשיכיי
מוווואההה
תשמעי אם את תמשיכי ככה עוד כמה זמן זה כבר ממש ימאס..
כאילו מה את רוצה שנתחנף?!?!
אמרנו שאוהבים תסיפור שלך וחלאס..
זה נמאס שאת לא מעריכה תאהבה של מי שאומר שהוא אוהב תסיפור.
^
מצטערת.
כזאת אני..
ואני לא אתחיל לענות לך שזה לא ככה וזה..
כי זה כן.. , אני אמיתית.. לעומת הרבה..
מזתומרת כזאת את?
את רומזת למשו?!?!
שאני לא אמיתית?!?!
אוווווקי..!!
לא תראי יותר תגובות שלי כי כנראה לא מגיע לך אם ככה את מדברת!!
בהצלחה בהמשך הסיפורביי!
QUOTE (NאNי-מNיאNי @ 26/06/2006) מזתומרת כזאת את?
את רומזת למשו?!?!
שאני לא אמיתית?!?!
אוווווקי..!!
לא תראי יותר תגובות שלי כי כנראה לא מגיע לך אם ככה את מדברת!!
בהצלחה בהמשך הסיפורביי!
התכוונתי לאלה שכותבות סיפור, מתבכיינות שאין להן תגובות..
אבל לא מצדיקות את הקוראות,
אני לעומתן,
כן!
יש לך 68 דפי תגובות..
איך אפשר להצדיק אי קריאה .?
:SS
תאמיני לי שזה לא אומר כלום!!!
יודעות מה הכי מעצבן?!
שאני אומרת ואי אני לא ממשיכה יותר בחיים
ובסוף אני ממשיכה,
אז מה הטעם?!
ואני יודעת שאתן צודקות..
שכל ההתבכיינות הזאת מעצבנת..
אבל מצב התגובות לא היה ככה בחיים..
לפחות לא בסיפורים אחרים שלי...
גל מאמי יש לך יותר מ10 תגובות
על הפרק האחרון..!
יש בנות שבקושי 5 יש להן..
אני ממש לא מבינה את התגובה שלך.
כל סיפור מגיע לעמוד 2,
זה לא אומר שהוא לא יפה, ושלא אוהבים אותו..!
פעם ראשונה שאני מגיבה.
אבל אני קוראת קבועה:]
את כותבת ממש ממש יפה!
תמשיכי .. =)
שלומית. 😛
QUOTE (HeNNNNNNN @ 26/06/2006) גל מאמי יש לך יותר מ10 תגובות
על הפרק האחרון..!
יש בנות שבקושי 5 יש להן..
אני ממש לא מבינה את התגובה שלך.
כל סיפור מגיע לעמוד 2,
זה לא אומר שהוא לא יפה, ושלא אוהבים אותו..!
כ"נל...
יודעות מה, הגעתי להחלטה.
מתי שבא לכן אתן מגיבות ומתי שלא אתן לא?
גם אני אהיה ככה,
מתי שבא לי אני אכתוב המשך.. גם אם זה יהיה אחרי שבוע שלם...
נשארתי לבד.
החור בלב גדל.
אבל הפעם, החלטתי שאני אחזיר לו ו ב ג ד ו ל !
פרק 52-
__
החזרתי לו, ובגדול.
כאב לו כמו שלא כאב לי!.
אבל מבפנים ליבי התרסק.
_
"מה קורה יפיופה?" שמעתי את הקול האהוב עלי מעבר לקו.
"היי מותק, הכל נחמד מה איתך?" עניתי לעמית..
"מתגעגע.. " הוא אמר, "מתי כבר אני אראה אותך?"
"לא יודעת.. אתה יודע שאין לי ממש מצב רוח.."
"אני מוכן לנסות להעלות לך אותו" הוא אמר לי,
"תודה.. אבל אני מעדיפה בינתיים להתגבר לבד.. אני מבטיחה שבקרוב!!" אמרתי..
"אוקי" הוא אמר.. "תזכרי שאני אוהב אותך"
שתקתי.
"גם.." אמרתי ולא עניתי..
"מה גם?" הוא שאל
"כלום, לא משנה..זזתי...ביי" ניתקתי מבלי לחכות לתשובה ממנו.
למה לא עניתי לו גם?!
אני משלה אותו, ואת עצמי?..
הימים עברו,
הדיכאון חלף.
רן לא החזיר אפילו טלפון.
החלטתי לנסות את מזלי בקרוב שוב.
"אז.. את רוצה שנתקדם האלה?" עמית שאל בפעם השניה..
"רוצה" אמרתי וחייכתי, אך המחשבות בעצם היו על רן..
"אני אוהב אותך" הוא אמר מביט בעני
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי אך לא הבטתי בעניו.
הוא התקרב אלי והתחלנו להתנשק.
הנרות בחדרו האירו, אך האפלה גברה עליהם.
הרגשתי מוארת כלפי חוץ, אך מבפנים חשוכה.
שכבנו, בפעם הראשונה ששכבתי עם מישהו שהוא לא רן..
המגע היה שונה, התחושה הייתה שונה,
המילים היו שונות, הריחות, הליטופים.
התגעגעתי לשלו, אליו.
יכולתי להשבע שלפעמים הייתי מדמיינת אותנו נפגשים על שפת הים,
הולכים יחפים על החוף,
השמש מתחילה לשקוע ואנחנו משאירים עקבות על החול הלח,
יד ביד, ומתנשקים.
אך זאת הייתה רק פנטזיה,
פנטזיה וזהו.
הייתי עם עמית.
הכרתי עולמות שונים.
הוא היה כל כך בוגר, מתחשב, אוהב מבין.
בחיים לא הרגשתי יותר אהובה מאותה התקופה.
בכל בוקר הייתי מקבלת גל של פרפרים ברגע שהייתי רואה אותו.
והיה לי כיף.
אפשר לומר שמסטוץ זה המשיך והתפתח לרגשות.
נפתחתי אליו,
היינו מבלים את רוב שעות היום ביחד.
החופש הגדול הגיע,
סיימתי כיתה י', עמית כיתה י"ב,
החופש האחרון שלו,
הוא רצה לנצל אותו, לנסוע.. להכיר.. לבלות..
לא היה בראש שלי באותה התקופה לשבת בבית.. ממש כמוהו..
והחלטנו.. ששנינו נוסעים לאילת,
לשבוע- שבועיים- שלוש, מה זה משנה?
העיקר שנהיה ביחד!
"יאלה יפה שלי, אני עף לסגור לנו מלון?" הוא שאל,
"בכיף!" אמרתי.. "מתה עליך!!" השבתי ויצאתי מחדרו..
נכנסתי לביתי..
"אמא" קראתי בבית
"כן" היא ענתה
"תקשיבי, עמית הלך לסגור לנו מלון"
"טובבב" היא צעקה.
עליתי לחדרי.
הוא היה מבולגן.
התחלתי לסדר אותו, לפתוח מגרות.. לעשות מין שינוי,
התחשק לי.
עד שגיליתי, את אותו הפתק.
המכתב, המילה, המתנה.
גיליתי קופסא שלמה ששכחתי ממנה,
קופסא מלאה.....
בזיכרונות.
אתר האהבה הישראלי