אהבה ניצחית- במשמעות אחרת

מוקדש לדניאלוש
מתה עליך בובה!!

אוהבתת!!


אני
בהי מאמי

השארתי את האיסיקיו פתוח..
נשכבתי על מיטתי..
ולאט לאט..
נעצמו עני,
ונרדמתי.


פרק 35-
בוקר שבת.
ריח הבישולים של אמא הגיעו לאפי במהרה..
פקחתי את עני וישר נזכרתי ברן.
השעה הייתה 10 בבוקר..
בזריזות ציחצחתי שיניים, התלבשתי וירדתי למטה.
"בוקר טוב" אמא אמרה לי..
"בוקר טוב" עניתי.. "איפה איתמר? ואבא?" שאלתי..
"אבא יצא לסבתא וסבא ואיתמר ישן" היא אמרה..
"אפשר להעיר את איתמר?" שאלתי..
"בשביל מה?" היא שאלה..
"כדי שיקח אותי לבית חולים" אמרתי..
"תעלי, אם הוא ירצה" היא אמרה...
עליתי למעלה ופתחתי את דלת חדרו,
החדר היה חשוך.
"בוקר טוב" נשכבתי לידו.. אך הוא לא ענה..
"בוקר טובבבבב" צעקתי..
"בוקר טוב" הוא העיף עלי כרית ונשכב בחזרה..
"קום איתייי (ככה קראתי לו) אני צריכה טובה " אמרתי..
"אוח אני עייף!!" הא אמר..
"תישן בערב! עכשיו קום!" אמרתי
"יש לך מזל שאני ברגילה עד שלישי אחרת הייתי מעיף עליך אגרטל!" הוא אמר וקם
"קח אותי לבית חולים!" אמרתי..
"למה מה? נשברה לך ציפורן?"הוא שאל
"חהחה קורע אתה" אמרתי "רן בבית חולים אהבל"
"די, באמת? למה?"
"מנת יתר" אמרתי...
"מה?" הוא שאל בהלם..
"רן מעשן סמים" אמרתי..
"דיייי מה?" הוא שאל כלא מבין..
"לאמא אסור לדעת!!" אמרתי..
"את יכולת להסביר לי גברת?" הוא שאל..
"כן..בדרך.. קום תתלבש!!" אמרתי..
"אני קם" הוא אמר ויצאתי..
ירדתי למטה..
שמעתי את אמא מדברת בטלפון..

-"אני לא מבינה לאן נעלם הכסף" היא אמרה..
-"כן, זה לא הגיוני, חילקתי את הכסף בדיוק וחסר!"

נתקפתי פחד.
הם גילו, הם עלו עלי.

נכנסתי למטבח לפתע..
"אמא, אני רעבה" אמרתי..

-"טוב, הילדה רעבה אני אדבר איתך יותר מאוחר, ביי" היא ניתקה..

"קרה משהו?" שאלתי..
"לא לא, סתם" היא אמרה מחייכת.
"אוקי" אמרתי.
"מה את רוצה לאכול?" היא שאלה..
"קורנפלקס" אמרתי..
"מכינה לך" היא אמרה ומזגה לי לקערה.
"תודה" חייכתי..
איתמר ירד והביט בי..
"את חייבת לי!!" הוא לחש לי..
"היי אמא" הוא נשק לה בלחי..
"היי ילדון" היא אמרה.. "גם אתה רוצה?" היא שאלה..
"כן" הוא אמר.
סיימנו שנינו לאכול ויצאנו לכיוון המכונית, התיישבנו בפנים וחגרנו חגורות.
"דברי" הוא ציווה עלי..
והתחלתי לספר לו הכל מההתחלה, מחסירה את פרט לקיחת הכסף.

"ואו.. אני לא מאמין שכל זה עבר עליך ולא סיפרת לי!" הוא אמר..
"סורי" אמרתי משפילה את ראשי.
"מה יהיה עכשיו?" הוא שאל אותי..
"לא יודעת"
"את חייבת לעזוב אותו!!" איתמר אמר לי
"מה???" שאלתי בהלם..
"כן, את לא יכולה להיות עם אדם שלא יודע מה הוא עושה!!"
"איזה שטויות!!" פצחתי בכעס!.. "זה חד פעמי" אמרתי..
"חודשיים זה לא חד פעמי!!" הוא אמר ועצר ברמזור.
"הוא בטוח יטופל עכשיו" אמרתי..
"וזה שהוא הבטיח לך ולא קיים? מה עם זה?" איתמר שאל..
"אוףף" אמרתי נשענת על משענת הכיסא.
"טוב.. תני לזמן לעשות את שלו" איתמר אמר.. "בינתיים הוא צריך אותך לא?"
"כן" אמרתי..
"אוקי" איתמר אמר ועצר ליד בית החולים..
"תתקשרי אלי שאני אאסוף אותך"
"תודה מאמי" נשקתי לו ויצאתי..

נכנסתי לבית החולים.
לחצתי במעלית על קומה 4 ..
פניתי, ונכנסתי למחלקתו של רן.
אימו ואביו ישבו ושתו קפה.
"היי" אמרתי..
"בוקר טוב" הם חייכו.
"רן בחדר, מחכה לך" אבא שלו אמר לי.

נכנסתי בזהירות לחדרו,
רן הביט בתיקרה,
התקרבתי אליו, והוא הפנה את מבטו אלי ושתק.
הבטתי בו, והתקרבתי.
"היי" הוא לחש..
"היי" עניתי בקושי..
"איך אתה מרגיש?" שאלתי..
"בסדר" הוא אמר.
זה לא היה הזמן לדבר על זה, כרגע היה הכי חשוב לי שהוא יבריא.

ליטפתי את שערו והזזתי אותו טיפה מפניו.
הוא עצם את עניו, והתענג על מגע ידי.
"אני אוהב אותך" הוא לחש
לא עניתי לו.
נשקתי לו נשיקה עדינה על שפתיו, וחיוך קטנטן עלה על פניו.
"גם את אותי?" הוא שאל..
"גם אני אותך" אמרתי..
"למה?" שאלתי..
"למה מה?"
"למה עשית את זה?"
"אני מצטער" הוא אמר.. "הייתי חייב.. את.. את לא יודעת!!" הוא אמר..
"הבטחת!" אמרתי..
"אני יודע" הוא השפיל את ראשו,
לפתע נכנס אדם גבוה ורזה לחדר,
"שלום" הוא אמר..
"שלום" ענינו ביחד רן ואני.
"אני שלומי, פסיכולוג בית החולים" הוא אמר ורן נשם בכובד מיואש..
"אתה רן?" הוא שאל את רן..
"כן" רן אמר..
"נעים מאוד" הוא חייך.. "תוכלי להשאיר אותנו לבד?" הוא שאל..
"כן" עניתי ויצאתי החוצה..

לאחר המתנה קצרה בחוץ, יצא הפסיכולוג והתיישב לידי..
"את חברה שלו נכון?" הוא שאל..
"כן" אמרתי בחיוך
"אנחנו צריכים לדבר" הוא אמר.. "תוכלי ללוות אותי למשרדי?"
"כן" אמרתי..
נכנסנו למשרדו, הוא היה קטן ומסריח.
התיישבתי על אחד הכיסאות שהיו שמה, והוא לידי.
"תראי" הוא אמר.. "רן עובר תקופה קשה" הוא אמר, כאילו שגילה לי באמת.
"אדם שלוקח סמים לא משתלט על הרצון להשתמש שוב ושוב בסם זה." הוא אמר..
"כרגע צריך לשמור עליו, שלא יחזור לזה שוב, הוא ימשיך לעבור טיפול אצלי אך זה לא מספיק. הוא חייב את העזרה והתמיכה שלך!
הוא מאוכזב מעצמו שלא קיים את הבטחתו אליך" הוא אמר..
"אוקי" עניתי..
"והוא אוהב אותך מאוד" הוא הוסיף ומילים אלה גרמו לי לצמרמורת קלה.
"לכי, תתמכי בו, ותאהבי אותו באותה מידה שהוא אוהב אותך" הוא אמר.. הינהנתי בראשי להסכמה וחזרתי לחדרו של רן.
את משך היום ביליתי עם רן בחדרו, ולמחרת הוא השתחרר מבית החולים.

יצאתי לכיוון ביתו של רן, חוצה את הכביש הסוען מושיטה את ידי לעצור את המונית המתקרבת........

מדהיםם המשך דחוףףף

ממממממממממדדדדדדדדדדדהההההההההההיייייייייייייםםםםםםםםםםםםםםםםםם

QUOTE (אנונימית @ 23/05/2006) מדהיםם המשך דחוףףף
😊

מדהים גלוש
המששך

מחכה להמשששך

מהמםםםםם
תתתמשיכיי בובה
מוווואהה

טנקס!!

מווואה

מדהיםםםם
מושלםםםםםם
תמשיכייי דחוףףף מאמיי

מהמם
המשך

גלווש
יצא
לך
פשוטט
מדהיים ...=]]

המשךך
דחוףף
י'מוכשרתתת =]]

המשך?

תודה רבה בנות!!
כרגע חזרתי מבצפר (19:40) וכל מה שבא לי זה לישון,
אם יצא לי אני אמשיך עוד היום
ואם לא מחר.

אוהבת!!!

מחכה בקוצר רוח להמשך מאמי =]

ואאאאי גוליייייייייייי איזה פרק מדהיםםםםםםםם!
את פשוט מוכשרתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

הרן הזה, זהו אנני אוהבת אותו עכשיו..למרות הכל!

הוא חממממוד=]


המשךך המשךך המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!

נננננו?! איפפהה הוא?!!

אנללא רואה אותתו?!


נווווו?

עדדדדדדייייין? 😯


חחח נדפקקקתי=]
יייאלה תמשיכיי קופיפה שלללי

אוהבתותתתתך הההההממון מון מווווווווןן ותאכללי ל-י-מ-ו-ן

עזביי אנללא שפויה היוםםםם!

יהיה טוווווב=]


ההה-מ==ששש---ך


בתתתתתתאלקקקקה(: