טנקסס!!
למה את הורגת את הדמויות שלי? 😢
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 😂
אמא זה כזה מדהיםם..!!
אוף בא לי לבכות מהחיים האלה.. תמיד הכל נהרס.. כמו הסמים ששוברים את האהבה שלהם.. =[
עזביי אל תייחסיי פרק מושלם ואני רעבה לעוד המשךך.. :]
בתי שתקי!
מרינוש מאמי מה קרה?
למה את חושבת ככה?
תספרי לי יותר אולי אני אוכל לעודד אותך!!!
עוד מעט אני אכתוב עוד המשך.. =]
עזבי גלי מתוקה שלי!
יהיה בסדר בע"ה.. יש מי שמעלה לי תמצב רוח רק שאני שומעת את הקול שלו.. 😊
גגגגגגלווושש,
הההמממששששך.... תעעשייי לי את השששבת!@#!
את פשוטט מוכששרת יפהה ששלי,
שולללחחת נשייקקות,
ושתיהיה לך שבת שלווםם וסופשבווע רגגוע,
דניאלוושש=]
גלושששששששששששששש=]
אמאא איזה סיפוררר
מושלםםםםםםםםם
תמשיכיייי ומהרר בוביתתת
לוב יוו
תודה.. 😊
דניאלוש מתה עליך!!!
גללוש
הגיע הזמן להמשיך..לא ? חחחחחח
מוקדש לחני (-החיים-בזבל-) אוהבת אותך!!
"על מה את חושבת על כך הרבה?" שמעתי את קולו של רן ופקחתי עניים,
שנינו היינו עדיין ערום במיטה.. ללא כל כיסוי עלינו,
"סתם..כלום"
"לא היית מרוכזת בכלל" הוא אמר ושמעתי את חריקת הדלת נפתחת,
הבטתי לכיוונה במהירות.. דופק ליבי הואץ, ובדלת עמד......
פרק 33-
"חחח, יו, אני מה זה מצטער שכחתי שאחותי כבר ילדה גדולה" הוא אמר וסגר את הדלת..
"יווווווווווווווו" צעקתי מניחה את ראשי על גופו של רן..
"חחחח.." רן צחק..
"איזה פדיחות" אמרתי..
"לא נורא" הוא צחק..
"יאו.. איתמר חזר, איך התגעגעתי אליו" אמרתי
"אז שאני אזוז לי?" הוא שאל..
"לא" אמרתי בקול תינוקי וחיבקתי אותו..
"כן!" הוא אמר שם עליו את המכנס..
"אופי" אמרתי..
"סורי בייבי, יש לי עיסוקים" הוא אמר..
"אוקיי.." אמרתי מתלבשת,
"אז.. ביי מאמי" הוא נשק לי בפה ופתחתי את הדלת..
רן הלך, ונכנסתי לחדר של איתמר נבוכה..
"מה קורה אחותי?" הוא חיבק אותי..
"אחלה" אמרתי..
"תנעלו את הדלת בפעם הבאה" הוא אמר..
"אוקיי" אמרתי..
"מה נשמע?" שאלתי..
"נהדר, את לא מבינה כמה אני עייף" הוא אמר
"אני מאמינה לך.. יאלה טוס לישון" אמרתי..
"לילה טוב" הוא אמר וכיביתי לו את האור
"ד"א" שאלתי.. "איזה יום היום?"
"חמישי אבלה" הוא אמרר..
"אא.. חח אוקי טנקס" אמרתי ויצאתי..
נכנסתי לחדרי.. ובזריזות הכנתי שיעורים, הגיע הזמן!
התקלחתי והלכתי לישון..
~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~
"בוקר טוב" נשקתי לאיתי על הלחי..
"בוקר טוב" הוא ענה..
"אחחח..אני מתה מעייפות" אמרתי מניחה עליו את הראש..
"גם אני" הוא אמר עוצם עניו..
"דיי.. לא בא לי להכנס לבצפר" אמרתי...
"רוצה שנבריז?" הוא שאל..
"נחתוך אליך הביתה?" שאלתי..
"כן..ההורים שלי לא בבית"
"סבבה" עניתי..
הוצאתי בזריזות את הפלאפון..
+ אני אצל איתי, הברזנו אם בא לך תצטרפו את וגילי+ שלחתי למאור..
במהרה קיבלתי sms..
+ סבבה אנחנו באים עם שי ועומר גם+ היא ענתה..
"איתי... גם שי ועומר באים" אמרתי..
"סבבה" הוא ענה.. נכנסנו אליו הביתה..
"את רעבה?" הוא שאל..
"לא ממש.." אמרתי והתיישבתי על הספה מניחה את רגלי על השולחן..
"תראו את זאת.. חשה בבית" הוא אמר קופץ עלי..
"אחח.. ישמן" אמרתי..
"יאנורקסית" הוא אמר..
"חהחהחה לא" אמרתי..
ונשמע דפיקה בדלת..
"כנסוווו.." הוא צעק.. והם נכנסנו..
"אהובתייייי" צעקה מאור וקפצה עלי..
"יחולהה.." צעקתי לה בחזרה וחיבקתי אותה..
אמרתי שלום לכולם.. ועלינו לחדר של איתי..
"משעמםםםם לי" צעקתי..
"בואו נפתח נרגילה" אמר עומר..
"לאלא" גילי אמרה..
"כןכן" ענה לה שי..
"חחח יאלה בואו" אמרתי ברצון..
"די נו ליז לא" גילי התחילה להתקצץ..
"מה אכפת לך?" שאלתי אותה..
"נו אכפת לי.. את חברה שלי" היא אמרה..
"אני אהיה בסדר מותק, את אל תעשני אם לא בא לך" דיברתי אליה מגעיל בלי לשם לב..
היא הביטה בי.. וסובבה ראשה..
ישבנו אני, מאור, שי, עומר ואיתי מעשנים בחדרו..
גילי ישבה בצד והתבוננה בנו..
יכולתי לחוש באווירה המתוחה שהייתה..
" טוב די" אמרתי וקמתי... "מישהו מוכן להסביר לי מה קורה פה?"
"לא קרה כלום" שי קפץ..
"מה אתה קופץ?" שאלתי.. "תסבירו וזהו..אני לא מפגרת..אתם מסתירים ממני משהו" אמרתי..
"לא מסתירים ממך כלום" מאור אמרה..
"די נו, אני לא ילדה קטנה!!" אמרתי.. איתי שתק..
"איתי.. דבר!!" אמרתי לו..
"לא קרה כלום.. מה קורה לך?"
"נו.. אני יודעת שקרה משהו.. משנכנסתם לפה כולם מוזרים!" אמרתי ושאפתי מפית הצינור..
"אני הולכים להביא מים" עומר אמר..
"אוחחחחחחחחחחחחח" צעקתי והתיישבתי על הרצפה..
"את רוצה לדעת מה קרה?" גילי קמה והתקרבה אלי..
"דברי כבר!!" אמרתי משתגעת..
"מצאו את חבר שלך מסומם זרוק באיזה סימטת רחוב והוא בבית-חולים" היא אמרה..
"מהההההה?" צעקתי..
"גילי ימטומטמת!!" שי צעק עליה..
"אחותך יאדיוט..זה חבר שלה..היא אמורה לדעת" היא אמרה
הם המשיכו להתווכח ואני רק בהיתי בחלל, ולפתע דמעות החלו לרדת מעני..
"איזה בית חולים?" שאלתי..
"פה.. בסביבה" איתי אמר..
"אתה ידעת ושתקת? איך שתקת?" צעקתי עליו..
"זה היה לטובתך" הוא אמר..
"טוב.. אני זזה לשמה" אמרתי חוטפת את תיק בית הספר שלי.. ויוצאת מחדרו בטריקת דלת..
רגשותי התערבבו..
"חכי ליז.. חכי!!" נשמעה צעקה.. איתי יצא אחרי..
"תעלי למכונית, אני אקח אותה" הוא אמר ועליתי..
כל הנסיעה עברה בשתיקה, חוץ מצפצופי המכוניות.. ושירי הרדיו לא דיברנו..
"תודה" אמרתי טורקת את הדלת..
הוא עשה סיבוב, החנה ועלה איתי..
אפרת, אמא של רן (ככה קראתי לה? סתם המצאתי עכשיו!) הייתה מחוץ לחדר..
היא חיבקה אותי..
"אפרת, מה קרה לו?" שאלתי..
"הוא לקח יותר מדי.." היא אמרה ודמעות ירדו מעניה..
"איפה הוא?" שאלתי..
"פה בפנים" היא אמרה..
"אפשר להכנס?" שאלתי..
"כן" היא אמרה..
נכנסתי לחדרו,
דופק ליבי הואץ..
למה עשה זאת? הוא הבטיח לי, הבטיח שלא יגע בזה יותר..
הוא שכב במיטה,
כמת.
כאבה לי הבטן מהכאב, ליבי השתתק ודממה שררה בחדר.
חוץ מציפצוץ מכשיר המוניטור שום דבר לא עבד עוד.
אינפוזיה הייתה תקועה בידיו,
התקרבתי אליו בצעדים קטנים.. והתיישבתי על כיסא שהיה ליד מיטטתו,
הוא היה כל כך יפה אך חיוור,
הבטתי בעניו הסגורות,
ליטפתי את פניו, ודמעות ירדו מעני..
כאב לי לראות אותו שוכב ככה..
חסר תנועה, חסר חיים,
"רק אתמול היה הכל בסדר" לחשתי.. "והבטחת" בכיתי..כעסתי עליו..
כעסתי וכאב לי..
נשקתי לו בפה.. ויצאתי בריצה החוצה.. יצאתי מחוץ לבית החולים..
נשמתי את האוויר הצח..
הייתי חייבת משהו שירגיע אותי..
חציתי את הכביש כדי לקנות סיגריות..
קניתי סגריות והתיישבתי מחוץ לבית החולים..
התחלתי לעשן.. עוד סיגריה.. ועוד סיגריה..
וככל שהרבו הסיגריות כך בכיתי יותר וכך ליבי התנפץ יותר,
הרגשתי בודדה.. תחושה של ריקנות תקפה אותי..
רציתי שרן יחזור, רציתי שיראה את פניו,
שיפקח את עניו היפות.. יחייך מחדש.. ויאמר לי כמה שהוא אוהב אותי..
כל מה שאמר אתמול היה שקר? כל מילות האהבה?
סיימתי חצי קופסאת סיגריות והשלכתי את הנותר לפח,
לא רציתי לראות אותה יותר,
רק כאב לי.
עליתי למעלה.. אפרת הייתה שמה.. ואיתי גם..
הוא הביט בי..
"משהו חדש?" התיישבתי לצד איתי..
"לא" היא ענתה,
"ממתי זה התחיל?" היא שאלה..
"ממזמן" עניתי..
"אז ידעת על זה?" היא שאלה..
"כן" אמרתי..
"למה לא ניסית לעצור את זה?"
"ניסיתי" אמרתי.. "הוא הבטיח שזהו, שלא יקח יותר" אמרתי
"ומאיפה הכסף לסמים?" היא שאלה..
הבטתי באיתי,
"לא יודעת" עניתי..
הרופא הגיע,
"סליחה, את קרובת משפחה של רן?" הוא שאל את אפרת
"אני אמא שלו" היא אמרה..
"אני יכול לדבר איתך לבד?" הוא שאל..
"כן" היא ענתה.. והם הלכו הצידה..
הבטתי בהם מפוחדת,
ואיתי חיבק אותי.
אווווווווווהבת אותם!!!! 😊
יאוווווווו הקדשת לי את הפרקקקקקקקקקק
מתה מתה עליךךךךךךךךךךךךך יפה שלי 😊
ואוף..רן הזההההההההההה הוא לא מבין מה הוא עושה לעצמו ולה =[
המשך יפה שלי
ייייייא
אני חדשה פפפפפה אבל איזה סיפור יפה השניה סיימתי לקרוא חח תמשיכיי
ביי מאמי :]]]]]
מוכככששרת שליי...
דחווופפפי המששששך!@#
מטורררפת עליייך ושיהיה לך שבווע טובב,
דניאלוושש=]
אתר האהבה הישראלי