מהמם כמו תמיד
תמשיכייי בובית
ת' חיים שלי =]
-----------------
אני מתחילה לכתוב לכן ת'המשך =)
אויייייייייייייייייייי מדהיםםםםםםםם בובהההההה
מהמםםםםםם המשךךך דחוףף
נוגו'ש:
ת' בובה שלי =]
**************
קיפי:
ת' יפה שלי =]
**************
אורטלי:
ת' נשמה שלי =]
------------------------
אני מעלה לכן ת'המשך =)
המשך...
עומר- "מהירה את"
אמר לי בטון ציני.
אני- "עומרר מה עובר עליךךך לעזאזל?!, על מה אתה מדבר?!"
רועי לחש לי שהוא הולך לקנות לנו שני ארטיקים, הוא יודע ת'טעם שלי, הנהנתי לו בראשי, הוא לקח כסף מהארנק שלו
נתתי לו נשיקה בלחי והוא הלך לקנות לנו ארטיקים.
עומר- "איך יכולת?!"
הופתעתי לשמוע אותו בוכה, הוא התחיל לבכות.
אני- "מה יכולתי?, עומר דיי תגיד לי על מה אתה מדבר?!"
עומר- "שכבת איתו!!!, רק הפכנו לזוג, אני לא מאמיןן, אם המזל שליי"
הוא המשיך לבכות, הופתעתי ממה שהוא אמר עכשיו, שכבתי אם דור?!, מה נסגר אם הבנאדם הזה?!.
אני- "מי אמר לך ת'שטויות האלה?"
עומר- "אלו לא שטויות!, זאת האמת!!!, את שכבת איתוווו, בגדת בייייי"
אני- "ב-ה' לא שכבתיי איתוווו, מי סיפר לך את זה?!?!"
הייתה שתיקה של שתי דקות בערך.
אני- "עומרררררררר, תענהה לייי לעזאזללללללל"
צעקתי וכמה מבטים ננעצו בי, התחלתי לבכות, מרוב עצבים, כל גופי רעד, ניגבתי את דמעותי ונשמתי עמוק
מנסה להרגע.
אני- "עומר תענה לי ב'"
אמרתי בקול יותר רגוע, עד כמה שאפשר, הייתה שתיקה מהצד השני.
אני- "אותו דור שלכאורה שכבתי איתו, סיפר לך ת'שקר הזה, נכון?"
השתיקה המשיכה...
אני- "יודע מה? [עוד פעם התחלתי לבכות], תמשיך להאמין לחברים שלך במקום לחברה שלך, אני בחיים לא בגדתי באף בן זוג שלי והפעם זה לא היה יוצא דופן"
סוף סוף הוא ענה לי.
עומר- "בטח היו לך הרבה בני זוג, יותר מידי"
אמר בטון ציני, שמעתי שהוא ממשיך לבכות, ניתקתי, לא יכולתי יותר לשמוע ת'קול שלו, שימשיך להאמין לחברים שלו
גם כן חברים, אם חברים כאלה לא צריך אויבים, ראיתי את רועי מרחוק, חוזר אם שני ארטיקים, אחד לימון, הטעם האהוב עלי
ואחד קולה, הטעם האהוב עליו, הכנסתי ת'פ"ל לתיק שלי וסגרתי ת'תיק, נשכבתי על המגבת, לבשתי ת'משקפי שמש שלי
רועי כולו מאושר מהחיים, התיישב ליידי על המגבת שלו והניח ליידי ת'ארטיקים, הכניס ת'עודף לתיק שלו
התיישבתי בישיבה מזרחית והורדתי ת'משקפי שמש שלי, לקחתי ת'ארטיק שלי ורועי בדיוק בא לקחת ת'ארטיק שלו
הסתכל לי על העיניים וראה שבכיתי.
רועי- "למה בכית?"
סיפרתי לו.
רועי- "תביאי לי ת'מ"ס של הדור הזה ואני אישית קובע איתו מקום+שעה ומזיין אותוווווו"
אני- "עזוב אותך, חבל על המאמץ, הבעיה היא של עומר, שהוא האמין לדור במקום לי!"
עוד פעם התחלתי לבכות, כאב לי שעומר האמין לדור מאשר לי, רועי חיבק אותי והחזרתי לו חיבוק, ליטף את שערי.
רועי- "די נסיכה שלי, אל תבכי יותר, הכול יהיה בסדר"
הוא לא ידע מה להגיד במצב כזה, רגיל לפתור הכול במכות, במילים הוא גרוע, עוד פעם נשמתי עמוק בתקווה להרגע
הדמעות לאט לאט פסקו לגמרי, ניגבתי ת'דמעות שעדיין המשיכו לרדת, ת'דמעות האחרונות.
רועי- "רוצה לחזור הביתה?"
אני- "לא, עומר לא שווה את זה, אני אמשיך להנות, לא מאמין, לא צריך"
רועי- "אנחנו יכולים לנסוע עכשיו בחזרה הביתה ובערב נצא למועדון שאני מכיר, בעיר שלנו"
אחרי מחשבה שניה.
אני- "אוקי, בוא"
רועי קם והחזיק את שני הארטיקים, ניערתי ת'מגבות שלנו והכנסתי ת'מגבות לתיקים והוצאתי מהתיק שלי ת'גופיה והמכנס שלי
לבשתי אותם כי כבר לא הייתי רטובה, בקושי, לבשתי ת'משקפי שמש וסגרתי ת'תיקים שלנו, רועי נתן לי ת'ארטיקים
לבש ת'כובע מצחיה והמשקפי שמש שלו, לקח ת'תיק שלו והתחלנו ללכת לכיוון המכונית, נתתי לו ת'ארטיק שלו
אכלנו ת'ארטיקים ואז נכנסנו למכונית, הנחנו ת'תיקים במושב האחורי, התיישבנו מקדימה, סגרנו ת'דלתות וחגרנו חגורות בטיחות
הוא התחיל להתניע ת'מכונית והכניס דיסק צרוב של 'רוני דואני' הגביר על פול ווליום ותוך כמה דקות התחיל לנסוע
כאב לי הראש והרגשתי פגועה, שזאת הדעה של עומר עלי, שהוא חושב שאני אבגוד בו, שאני מסוגלת בכלל לבגוד בו
אף פעם לא בגדתי באף בן זוג שלי, אבל גם ריחמתי עליו, אם חברים כמו שלו לא צריך אויבים.
הנסיעה עברה די שקטה, זאת אומרת אני ורועי לא דיברנו כל הנסיעה הביתה, הוא עצר לי מול הבית שלי והנמיך
נתן לי נשיקה בלחי.
רועי- "תעשי מקלחת קרירה, תשני קצת ואני אבוא עלייך בשעה 21:30 וננסע למועדון, אל תדאגי
הכול יהיה בסדר"
דיברתי בדרך הביתה אם אבא שלי, בקשר למועדון היום, הוא הסכים רק בגלל שאני נוסעת אם רועי ואבא שלי מכיר אותו
וסומך עליו.
אני- "אוקי, ת' חיים שלי"
ניסיתי לחייך בכול הכוח למרות שיצא לי חצי חיוך, רועי הבין אותי וחייך, נתן לי נשיקה במצח, יצאתי מהמכונית
לקחתי ת'תיק שלי מהמושב האחורי והתחלתי ללכת הבית, בכניסה לבית שלי ראיתי את עומר ביטון
נשען על הדלת של הבית שלי, התקרבתי עליו, בכל זאת זה הבית שלי ורציתי ללכת הביתה.
אני- "מה אתה רוצה?"
לא הסתכלתי עליו, באתי לדפוק בדלת אך הוא תפס את ידי שאיתה רציתי לדפוק בדלת.
עומר- "לדבר איתך"
אני- "אין לנו על מה"
הוא הסתכל עלי במבט מצטער אך הייתי יותר מידי פגועה והמבט הזה לא עשה עלי יותר מידי רושם, סובבתי את מבטי ממנו.
אני- "תזוז"
עומר- "התנהגתי כמו מפגר, לא הייתי צריך להאמין לו [הניח את ידו על פני וסובב את פני בעדינות עליו
הדמעות התחילו לרדת מתוך עיני בלי שרציתי בכך, לא רציתי להראות לו שהוא הצליח לפגוע בי, הוא הסתכל עלי במבט
מתחנן ומצטער בו זמנית, אך זה לא השפיע עלי], הייתי צריך לבטוח בך, תסלחי לי ב', רבתי אם דור מכות עכשיו
הוא סיפר לי ת'אמת כי כמעט לא הרגתי אותו שם"
אני- "ממש מצטערת שכמעט לא הרגת אותו, לא היית צריך להאמין לו בכלל!, היית צריך לסמוך עליייי
[הדמעות המשיכו לרדת בקצב מטורף והוא המשיך להסתכל עלי במבט מתחנן ומצטער, אם היד השניה
ניגב ת'דמעות מעיני, הזזתי את ידיו מפני והתרחקתי ממנו קצת.
אני- "תזוז אני רוצה להכנס הביתה, כואב לי הראש עכשיו ואין לי כוח לכלום!!!"
הוא התיישב על הריצפה מולי, תפס את שתי ידי, התחיל לבכות והמשיך להסתכל עלי במבט מצטער ומתחנן
נשבר לי הלב והדמעות מעיני המשיכו לרדת בקצב מטורף
רציתי לצעוק שיפסיק, שאני לא יכולה יותר, שיקום ויעזוב אותי בשקטטטט.
הרמתי את ראשי למעלה ונשמתי עמוק, בתקווה להרגע, הדמעות לא רצו להפסק, הרגשתי שאני נלחמת בהם שם
בתקווה להפסיק אותם, אך לא הצלחתי, לא היה לי מספיק כוח.
אני- "עומר ב' ממך תקום ותפסיק לבכות"
אמרתי בין הדמעות ובקול כמה שיותר רגוע, עד כמה שאפשר.
עומר- "רק אם תסלחי, אני באמת מצטער, לא יודע מה קרה לי איתך, מה עובר עלי מאז שהתחלת למצוא חן בעיניי
הייתי מוכן לתת לך הכול, את כל מה שיש לי, רק בשביל לראות חיוך קטן על שפתייך, לתת לך את חיי שזה הדבר הכי חשוב שיש
רק שתשמחי ותיהי מאושרת [המשכנו לבכות], להגן עלייך כמו על בובה מחרסינה, שבכול רגע תשבר לי בין הידיים
אם המתיקות שלך, העדינות והיופי, במצב כזה אני מוכן להכול, אם לא תסלחי לי אני אלך, אשתכר ואשים קץ לחיי"
אני- "דיייי!!!!!"
צעקתי, לא יכולתי כבר, מצד אחד רציתי לסלוח לו, מצד שני כמו מפגרת, התעקשתי לא לסלוח לו כי לא מגיע לו
בגלל שהוא בכלל חשב על האפשרות הזאת ששכבתי אם מישהו אחר בזמן שהיינו חברים, שבגדתי בווו,
אניייי.
עומר קם על הרגליים, עזב את ידי, הניח יד אחד שלו על פני ותוך שניה עינינו נפגשו, ראיתי בעיניו באותו הזמן
מן ניצוץ של טירוף, שנאה לעצמו, פחדתי שהוא באמת יהיה מסוגל לשים קץ לחיו, הדמעות המשיכו לרדת מעיניו, כנ"ל מעיני
הוא קירב את שפתיו לשפתי ונישק אותי, צרפתית ארוכה, לא יכולתי להתנגד, כמה שהייתי פגועה ממנו
התנשקנו כאילו זאת הנשיקה האחרונה שלנו, נשיקה מלאת תשוקה וצער, מלוחה מהדמעות שהמשיכו לרדת ומלאת כאב
הוא התנתק ממני, הסתכל עוד פעם עמוק בעיני, באתי לנגב לו ת'דמעות אך הוא התרחק ממני, הסתכלתי על גבו
הוא התחיל להעלם לו באופק, רצתי אחריו, לא יכולתי לתת לזה לקרות, אם הוא באמת יהיה מסוגל לשים קץ לחיו
לא שאני ארגיש רגשי אשמה, שמישהו איבד את חיו בגללי, לא בגלל זה.
כי אני עדיין צריכה אותו על פני האדמה, לצידי, לא בתור מלאך שומר בשמיים, בגן עדן שעליו בטוח הוא יגיע
כזה בנאדם טוב ומתוק, אם לב רחב שתמיד מוכן לעזור לכולם, שרק נותן ונותן כל חיו ולא אכפת לו אם הוא מקבל בחזרה או לא
העיקר הוא נתן, העניק את כל מה שביכולתו היה להעניק, אולי הוא באמת מלאך, מלאך על פני האדמה
מלאך שה' שלח במיוחד בשביל לעזור ככול שיש ביכולתו לעזור, אם הלב הרחב שלו שרק יודע להעניק.
*******************
תגיבו ב' וכמה שיותר =]
וווואיייי מהמםםם =[[
תמשיכייי דחוףףףףףף
פרק ח= זזזזזזזזזזז=קקקקקקקקק 😊
וווווווואאאאאאאאווווווו זה הפרקקקקק הכיייייייי יפפפפפפה שיייייייייש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הודיייייונת יאאאאא מוכשרררררררררתתת!
מסכן עומרררר=[ הוא לא אשםםםםםם..הוא האמין לחבר הכי טוב שלווו😢
יאאאאלה המששששך=]
מעלףףף המשך שדחוףףףףנשמתי
לדעתי הוא כן אשםםם
הוא היה צריך קודם לבדוק עם החברה שלו עם זה נכון......אידיוטטט 😢
אתר האהבה הישראלי