יאאא 😢מהמםםם
המשך דחוףףףףףף
ת' מתוקות שלי =]
אני מתחילה לכתוב לכן ת'המשך
חגגג פוריםםםםםםםם שמחחחחחחחח לכולכןןןןןןן =]
המשך...
התקרבתי עליו, הוא בא לצאת מהשכונה שלנו, נעמדתי מולו, הוא הסתכל עלי, במבט מלא שנאה לעצמו וטירוף.
עומר- "מה את רוצה?"
אני- "לדבר איתך"
עומר- "את צודקת, אני זה שטעיתי, לא הייתי צריך לסמוך על החבר הכי טוב שלי, על הבנאדם שסמכתי עליו בעיניים עצומות
הייתי צריך לסמוך על החברה שלי, אותה אחת שעד לפני חודש לא ידעתי שקיימת בכלל"
כאב לי הלב עליו, ריחמתי עליו, רציתי להרוג את דור, ראו שעומר נפגע, יותר ממני, הרי זה ברור, ראו עליו
מי לא היה נפגע עם בנאדם שסומכים עליו בעיניים עצומות, משקר לך בקשר לבת הזוג שלך?, מנסה לסכסך בינך לבין בת הזוג שלך?
ועוד בלי רחמים אומר לך שהוא שכב עם בת הזוג שלך?, לא חשבתי על עצמי בכלל, שגמני נפגעתי ממנו
ידעתי והייתי בטוחה שעומר עשה זאת רק כי האמין לחבר שלו, הוא צודק כי אותי הוא מכיר פחות טוב מאשר את אותו חבר
את דור, ראו על עומר שהוא מתחנן לחיבוק, למילה טובה, למישהו שינסה להרגיע אותו קצת, שלא ישנא ת'צמו
הורדתי ת'תיק והנחתי על הריצפה, עומר הסתכל עלי כלא מבין, המשקפי שמש שלי היו בתוך התיק שלי
הכנסתי לתיק עוד במכונית, התקרבתי לעומר וחיבקתי אותו, בהתחלה הוא היה אדיש עלי ואז החזיר לי חיבוק
ופרץ בבכי, הוא הבנאדם הכי אדיש, היום בכה וכמה פעמים, הבנאדם שמשחק אותה כאילו כלום לא מעניין אותו.
הנחתי את ראשי על כתפו, הדמעות המשיכו והמשיכו, הרטיבו ת'גופיה שלי, זה לא עניין אותי, הגופיה זה כלום
לעומת מה שקורה עכשיו, השתררה שתיקה בינינו, הוא בכה, לי הדמעות כבר נגמרו, כמה שרציתי
לא יכולתי לבכות יותר, עמדנו מחובקים וצמודים אחד לשניה, הרגשתי את ליבו שדפק בקצב לא נורמלי
הרחתי ת'ריח המשגע שלו, הוא גם הניח את ראשו על כתפי, צמרמורות עברו בכול גופי, הרגשתי שהוא מנסה להרגע
להפסיק ת'דמעות, אך הוא היה יותר מידי חלש באותם רגעים, לא הצליח, בדיוק כמוני כשהרגשתי שאני נלחמת
נגד הדמעות שאז לא רצו להפסק, אותו הדבר עבר עליו עכשיו, אחרי 20 דקות בערך שעברו באיטיות משגעת
הוא הרחיק אותי ממנו, ניגב ת'דמעות שלאט לאט התחילו להפסק, הסתכל לי עמוק בעיניים, הפעם לא ראיתי בעיניו
שום ניצוץ של טירוף, רק שנאה לעצמו.
עומר- "ת'"
אני- "אין בעד מה"
עומר- "אני אלך"
אני- "לאן?"
עומר- "זה חשוב?"
אני- "כן"
עומר- "את יודעת כבר, אמרתי לך עוד לייד הבית שלך"
אני- "אתה לא הולך להתאבד"
הוא צחק, צחוק ציני ומלא כאב.
עומר- "ומי יעצור בעדי?"
אני- "אני"
הוא המשיך לצחוק.
אני- "אני מבינה ולא מאשימה אותך"
עומר- "במה זה עוזר לי?, את לא סולחת לי"
הייתה שתיקה מצדי, הוא נרגע ועבר מולי, יצא מהשכונה.
*********************
אני חייבת ללכת
תגיבו ב' וכמה שיותר
עוד פעם חג פורים שמח לכולכןןןןןןןן =]
יש מצב מחר תקבלו עוד המשך
לא מבטיחה כלום
לא.
שלא יעשה לעצמו כלום.
ופרק מדהים.
אייי מושלםםם
תמשיכייי דחוףףףף מאמי
אויייי איזה יפההההה מדהיםם המשךך דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
מממממממממממממממהמםםםםםםםםםםם
המשששששששששך
דחחחחחחחחחחחחחוף😊
דיי הודייייה..
פרפקט שליי תמשייי ותיזהרי לעשותלו משו
ת' מדהימות שליייי
מתפוצץ לי הראש ולקחתי 2 כדורי אקמול וזה לא עוזר בגרושש פאקקק!
בננות מהממות שליי בכל זאת אני מתחילה לכתוב לכן ת'המשך
כמה שיותר ארוך אז זה יקח לי הרבה זמן
אוהבת'כןןןןןןןן מושלמותתתת שלייייי
מוווווווואהההה