יאאא איזה עצובבבבבבבבב 😢
המשךשךשךשךשך
מהמםםםם
פשוט מושלםםםםםם
המשךךךךך מהררר!!!!!
אוהבתתתת
המשךךךךךךךךךךךךך מהררררררררררררררררררררר=\
מאירועי הפרק הקודם-
"מי שמדבר על להיות חברה טובה... ואת?! את היית חברה טובה אליי?!
את היית חרא של חברה דניאל! ח-ר-א-! כל הזמן רק דיברנו עלייך,
תמיד עלייך! דניאל, דניאל, דניאל!! לא משנה מה אמרתי, בין אם את האמת ובין אם לא..
תמיד הייתה לך התנגדות לתגובות שלי! אז עשי לי טובה ותחסכי לי את
הסצנה שלך בתור החברה הנפגעת.. כי יש לי חדשות בשבילך מותק-
כדאי שתתעוררי לעולם האמיתי, וכדאי שתעשי את זה מהר..
כי בסוף תמצאי את עצמך ל-ב-ד-!" דנה אמרה לי ויצאה מהחדר..
פרצתי בבכי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי..
לרוץ אחריה? לתת לה ללכת?..
עמית נכנס לחדר לאחר כמה דקות..
"תגידי קרה משהו? למה דנה יצאה מפה בוכה?" הוא שאל..
"רבנו" עניתי בקצרה ולא רציתי לפרט יותר מידי..
"מה..?למה מאמי?" הוא התעניין ודאג לי..
"היא טוענת שלא הייתי חברה טובה בזמן האחרון,
וכל שאני עושה זה רק לדבר על עצמי כל הזמן בלי להתייחס
כלל לרגשות שלה ולדעות שלה" אמרתי בעצבים..
"וזה נכון? את מסכימה איתה?" הוא שאל בסקרנות..
"לא יודעת כבר" אמרתי והתחלתי ללכת בחדר מצד לצד בעצבנות..
"קחי קצת חופש ממנה, תחשבי על הכל.. שתגיעי לתשובה עם עצמך..
רק אז תלכי ותדברי איתה.." הוא תמך בי.. "תודה עמיתוש..אתה אח אמיתי"
אמרתי וחיבקתי אותו.. "יהה גם אני יכולה?" פרצה דולב לחדר עם חיוך ענקי..
"בואי פצפונת" אמרתי לה והתחבקנו כולנו.. אמא עמדה בכניסה לחדר..
חיוך על פניה, ודמעות בעיניה.. "נו בואי תצטרפי גם את" צעקה לה דולב וצחקנו..
התחבקנו כולנו, וכל כך שמחתי שהם סלחו לי על ההתנהגות הזוועתית שלי בזמן האחרון..
אין כמו המשפחה בעולם.. הם מעל הכל!..
יותר מאוחר, אחרי שהתקלחתי, נכנסתי לחדרי ובחרתי לי
פרטי לבוש חמימים כי קריר מאוד בחוץ היום..
לבשתי חליפת טרנינג של פומה, התאפרתי מעט ויצאתי..
"לאן זה?" התעניינה אמא.. "תסמכי עליי" אמרתי לה.. היא רק חייכה ויצאתי..
[כבר שיפור,לא? 😊]..
הלכתי ברגל עד לביתו של מאור, והוא חיכה לי כבר בחוץ..
ישב על המדרכה ושיחק עם האבנים שעל הכביש.. "היי..איחרתי?" שאלתי..
"לא מאמי" הוא אמר וקם להביא לי חיבוק חם ואוהב..
"מה שלומך? הכל בסדר?" שאלתי בהתעניינות.. "כן ואצלך יפה שלי?"
"לא כל כך.." אמרתי.. "..אני ודנה רבנו.. ריב רציני" המשכתי..
"לא נורא, קורה שרבים..אתן תעברו את זה אני בטוח" הוא אמר בחיוך ונתן לי יד..
"נו אז להסיע אותך?" הוא שאל אותי.. "לא יודעת אם כדאי.. אולי אני יתקשר קודם..?
אם מור בבית?" מיד נלחצתי.. "אוקי תצלצלי ותשאלי איפה הוא..
תגידי שאת מעוניינת לנהל איתו שיחה אישית..רק שניכם" מאור הציע לי..
כמה נחמד מצידו עדיין לעזור לי אחרי שהתנהגתי אליו ככה..
"אוקי אתה צודק" אמרתי וחייכתי אליו.. לאחר כמה שניות חייגתי לתמיר..
"הלו?" תמיר אמר וקולו היפה צמרר את גופי.. "תמיר היי זאת דניאל" אמרתי לו..
"היי.." הוא ענה.. "אתה לבד?" מיד שאלתי..
"כן..מור עובדת, היא תחזור מאוחר בלילה.." הוא השיב..
"אני רוצה שניפגש, זה אפשרי?".. "אפשרי,אבל השאלה בשביל מה?" הוא התעניין..
"תשאיר את זה לפגישה שלנו,זה לא לטלפון..אני יכולה לקפוץ עוד מעט?"
ניסיתי לשכנע אותו שניפגש..
"בסדר אין בעיה,אני מחכה" הוא אמר וניתקנו את השיחה..
"הוא הסכים מאור,זהו הרגע הגדול הגיע.." אמרתי וכפות ידיי שקשקו..
"אני מפחדת!!" אמרתי לו.. "חח אין לך ממה..
אם הוא לא ירצה אותך אחרי מה שתגידי לו
הוא סתם אפס דניאל!" מאור מיד עודד אותי..
"הוא לא אפס! והלוואי והוא ירצה..
אני כל כך מתגעגעת אליו מאור" אמרתי לו..
וראיתי שהוא השפיל את מבטו ארצה, והבנתי שעדיף לי לשתוק..
"יאללה בואי אני יסיע אותך" מאור אמר לי והביא לי את הקסדה שלו..
תאחלו לי בהצלחה ..
יאאאאוו איזה מתחחחח!
גרררר מעניין מה יהיההההה ואואווו!
אני צ'ה המשךךך ד ח ו ף אבללל!
אוהבתותךך המוןןן
יפיתי=]
יוו אני סקרנית מה הולך להיותתתת המשךךךךךך דחוף מאמי
רוצהההההההההההההההההההההההההההההההה
ה-מ-ש-ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ד*ח*ו*ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
אתר האהבה הישראלי