יאוו לירנוששששששששששש
איזה שלמותת!!
אהבתיי
מהר המשךךךךךךךך
אני במתחחחחחחחחחחחחחח
מהר מהר מהרר....!!
מור'צי 😊
חחח בתאלוששש אהבת ח=י=י!!!=]]
אני יפרסם את ההמשך היום בערב!!!
חחחחח ויפיתוש יא'חמודה תתאפקי טיפה..
😊 😊 😊
ואי פרק מעלףףףףףףףףףףףףף
אני רוצה המשך מהררררררררררררררררררר
בבקשההההההה
תמשיכיכיכיכיכיכי
אוווווווווופי טוףףףף אני אתאפקקקק רק ב ש ב י ל ך!!
מאירועי הפרק הקודם:
"הוא הסכים מאור,זהו הרגע הגדול הגיע.." אמרתי וכפות ידיי שקשקו..
"אני מפחדת!!" אמרתי לו.. "חח אין לך ממה..אם הוא לא ירצה אותך
אחרי מה שתגידי לו הוא סתם אפס דניאל!" מאור מיד עודד אותי..
"הוא לא אפס! והלוואי והוא ירצה.. אני כל כך מתגעגעת אליו מאור"
אמרתי לו.. וראיתי שהוא השפיל את מבטו ארצה, והבנתי שעדיף לי לשתוק..
"יאללה בואי אני יסיע אותך" מאור אמר לי והביא לי את הקסדה שלו..
תאחלו לי בהצלחה ..
ועכשיו לפרק החדש, שמוקדש ליפיתוש המעריצה מספר 1 שלו חחח ..
אוהבת אותך יפיתי.. מקווה שתאהבי.. ובכלל שכולכם תאהבו!
הגעתי לביתו של תמיר, עמדתי מול דלת ביתו מספר שניות
ואצבעות ידיי רעדו והתקשיתי ללחוץ על פעמון הבית..
לאחר מספר שניות של לקיחת נשימות ארוכות שוב ושוב,
אזרתי אומץ ולחצתי על הפעמון.
"מי שם?" צעק תמיר מתוך הבית. "זו אני,דניאל" צעקתי בחזרה..
הוא פתח את הדלת והזמין אותי להיכנס..
ישבנו בסלון, אני בספה אחת והוא באחרת..
מרוחקים.. כנראה שכך הוא העדיף..
"אז מה שלומך?" הוא אמר בחיוך תוך כדי מזיגת מיץ לכוסות של שנינו..
"בסדר" השבתי ולגמתי מעט מן המיץ המתוק..
"אני שמח, על מה רצית לדבר איתי?" הוא התעניין..
"ע..עלינו" אמרתי בגמגום.. "עלינו? מה יש לדבר עלינו?" הוא שאל במבט פליאה..
"זה שאנחנו לא ביחד זה אומר שאי אפשר להשתמש
במילה 'עלינו' יותר?" הגבתי בעצבים.. "תירגעי לא התכוונתי לריב איתך"
הוא מיד הגן על עצמו ושתקתי.. "נו..אז?" הוא המשיך..
"מתי מור צריכה לחזור?" שאלתי.. "מאוחר,לא בשעות הקרובות..למה?"
הוא תקף.. "סתם,כי אני רוצה שזו תהיה שיחה אישית רק בין שנינו.."
אמרתי לו.. "מור יכולה לשמוע הכל מבחינתי.." הוא מיד השיב..
"אה עכשיו הפכתם להיות גוף אחד?" שאלתי והרגשתי דקירה בלב..
"אנחנו אמורים להתחתן,לא?.. צריכים כבר את הכנות בין השניים"
הוא ענה.. "תמיד צריכים,בלי קשר לחתונה" מיד ציינתי..
"כמו שאת סיפרת לי עליך ועל מאור?" הוא שאל.
"כן,ובניגוד לזה שלא סיפרת לי על מור כלום, ונאלצתי לראות את זה בעצמי"
מיד תקפתי חזרה.. הוא שתק ולא ענה לי..
"טוב זה לא רלוונטי כרגע, תדברי ודיי" הוא התעצבן מהמריחות ובצדק..
"זה משהו רציני מה שאני הולכת להגיד לך" הקדמתי תחילה..
"..ואולי אני יעשה לעצמי עכשיו את הבושות של החיים שלי,
ואולי לא.. אבל שווה לנסות מאשר אף פעם לא" שכנעתי את עצמי לפניו..
"אוקיי.." הוא אמר והאזין לי .. "כשנפרדנו חשבתי שזה הפתרון הטוב ביותר בשביל שנינו,
להיות לחוד.. לא ביחד יותר.. בייחוד אחרי מה שראיתי.. רציתי לקבור אותך חי,
זה מה שרציתי! כי כעסתי עליך מאוד, בעיקר התאכזבתי.."
אמרתי ועצרתי לשנייה כדי לקחת מעט אוויר..הוא לא הגיב על כלום,
הוא ידע כמה אני שונאת שמפריעים לי לדבר..
"..ואז סיפרת לי פתאום שאתה ומור ביחד, שבטח רק בורא עולם מבין למה..
והחלטתי שזה הזמן להמשיך.. ואז הייתי בקשר עם אחד בשם טל,
ואחר כך אני ומאור חזרנו.." אמרתי .. "הספקת הרבה" הוא עקץ..
"גם לך לא חסר, חתונה לא משתווה לכלום" עניתי כתגובה..
"בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שמיום ליום, ומבן לבן..
הבנתי שאתה האחד.. שהם לא משתווים לקרסוליים שלך..."
אמרתי ולא רציתי להמשיך, חיכיתי לתגובה מתמיר..
וכל שראיתי הוא את החיוך הקטן שלו מבצבץ על פניו היפות..
האם הוא מסכים איתי? האם הוא רוצה לתת לי ולו צ'אנס?..
לרגע התמלאו בי מלא תקוות..
אאאאאאאאאאאאאאאאיזההההההההה פרקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
מהמם!!!
שימי המשךך מאממי
מהמהמהמ מהה תמירר אמממר??????????
הההמשךךךךך
זה מהממממממממםםםםם!!
אםם תוממממר חזר למור הזאת כל כךך מממממהרררר...הוא אף פעם לא שכח אותה!
יאאאאלה המשך=]
הפרקק הכי יפהה עד עכשיוווו
מאמי איזה כתיבה יש לךך
אני חולה עליההה
פשוט מושלמתתת
את והכתיבה שלךךך
זה מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אני צה המשךךךךךךךך מהרררררררררר
פליזז שימי אותו היום!!!!!!!!!!!
בשבילי ? 😕
פליזזזזז???
חחחחחחחח
מווואאהה
אוהבתתתת בלייי סוףףףףףףף
רותמיק :]]
לא נראה ליי אוףףף😢
המשך לירנושששששששששש
אני במתח רצחנייי
כתיבה מעלפתתתתתת
מור'צי 😊
יואו יואו יואוווו איזה חזק!!!! ושתגיע כבר לדובדבן שבקצפת!! למה הוא ברגע שיא עכשיו חח עוד שנייה גומרר
חחחח מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
אוהבתתתתתת
טלוששששש
בננות שלי ל-ה-ת-א-פ-ק-!!!
אני אולי יפרסם המשך בערב אם יצא לייי...
לאב יו!!!
השלמתי כרגע יותר מ10 עמודים והיה פשוט שווה ביותר..
את מוכיחה את הכשרונות שלך כל פרק מחדש..
הכתיבה שלך סוחפת ותמיד הסוף של הפרק שלך הוא מיוחד כזה.. יש לך פשוט כתיבה מיוחדש ואני חולה עליהה..
אז אל שאירי אותי במתח יותר מידי ותעשי המשך כברר
אוהבתץ הכי!
ברן!
מאירועי הפרק הקודם-
"בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שמיום ליום, ומבן לבן..
הבנתי שאתה האחד.. שהם לא משתווים לקרסוליים שלך..."
אמרתי ולא רציתי להמשיך, חיכיתי לתגובה מתמיר..
וכל שראיתי הוא את החיוך הקטן שלו מבצבץ על פניו היפות..
האם הוא מסכים איתי? האם הוא רוצה לתת לי ולו צ'אנס?..
לרגע התמלאו בי מלא תקוות..
המשכנו לשבת כל אחד בספה שלו..אף אחד לא דיבר,
והשתיקה ששררה בחדר שיגעה אותי!..
כל כך חיכיתי שיגיד משהו.. אבל הוא לא אמר מילה..
תמיר רק המשיך לחייך את החיוך המטופש שלו..
"טוב אני חושבת שאני ילך" אמרתי אחרי שהבנתי שכנראה תגובה ממנו
אני לא יקבל בזמן הקרוב.. "רגע" הוא עצר אותי.. "תשבי" הוא ציווה..
והתיישבתי בלי להתווכח, רק חיכיתי לראות אם הוא באמת יגיד משהו..
"קטנטונת.." הוא אמר עם חיוך.. "אני אוהבת שאתה קורא לי ככה"
אמרתי וחייכתי אליו בחזרה.. "א..ני..
אני שמח שאת אומרת לי את כל הדברים האלה" הוא המשיך..
"..אני מעריך את זה" .. "ומה יש לך להגיד בתגובה?" מיד שאלתי..
"תראי זה לא פשוט.." הוא אמר.. "..אני לא יכול לברוח עכשיו ממחויבות רק
בגלל שהחלטת שאת רוצה אותי.. אני עומד להתחתן..עם מור.." הוא המשיך.
"זה לא שרק עכשיו החלטתי שאני רוצה אותך תמיר..
אף פעם באמת לא הפסקתי לרצות אותך!
ושנינו יודעים את זה טוב מאוד.. ובכלל החתונה עם מור..
מה היא קשורה למציאות בכלל?!" התעצבנתי.. "החלטנו שזה הדבר הנכון לעשות.."
הוא ענה.. "למה? מה בוער? כל החיים עוד לפניכם"
ניסיתי לשכנע אותו שיבטל את החתונה.. הוא לא ענה ורק שתק.. והתבונן בי..
"אפשר לשאול שאלה אחרונה לפני שאני הולכת?" שאלתי.. "כמובן" הוא ענה..
"אתה אוהב אותי?".. הוא לא ענה לי.. "טוב אני הולכת..כנראה שעדיף" אמרתי..
ודמעות החלו זולגות מעיניי.. לא האמנתי שהשפלתי את עצמי ככה..
אני כזאת אפס! טיפשה זה מה שאני!..
קמתי והלכתי לכיוון הדלת.. "חכי" הוא אמר ורץ לקראתי..
"מה תמיר? עזוב הבנתי כבר.." אמרתי בייאוש.. "מה הבנת?" הוא שאל..
"שאתה לא רוצה אותי. שאתה רוצה להיות עם מור.. ושאתה לא אוהב אותי"
עניתי ומחיתי את הדמעות מעיניי.. "אז הבנת לא נכון" הוא אמר וחייך אליי..
"מה?" אמרתי ועיניי זהרו מאושר.. האם אני שומעת נכון?! אולי אני הוזה?!..
"חח מה ששמעת דניאל" הוא צחק.. "אני לא מבינה כלום.." אמרתי לו..
"היי בובי, יפה שלי!" אמרה מור [שפתאום הגיעה משום מקום לעבר הבית].
"בא לך לעזור לי עם כל הקניות נשמתי?" היא שאלה ונשקה לו בפה..
"ומה היא עושה פה?!" היא צעקה עליי.. "אני כבר יעזור לך..
ודניאל רק קפצה להגיד שלום" הוא אמר לה..
מור הלכה לכיוון האוטו כדי להביא את הקניות, ואני ותמיר נשארנו לבד..
"רק קפצה להגיד שלום?" אמרתי לו.. והוא לא ענה..
"להתראות תמיר" אמרתי והלכתי לכיוון ביתי..
המשך!! עכשיו!! מהר!!! דחוףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הפה שלי נשאר פתוח כבר שעה חח
אתר האהבה הישראלי