"עכשיו תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב!
אם הקטע הזה חוזר על עצמו אני לא יודעעעעע מה אני עושה לך!! אבל מה שאני לא יעשה לך את תצאי מפה עם נזקים כאלההה
אם זה לא יהיה נזקים פיזיים זה יהיה נזקים נפשיים!
אבל את תצטערי על כללל זהההה!!" צעק עליי מוטי, מנהל מועדון החשפניות.
השפלתי מבט, ודמעות החלו לזלוג מעיניי
"תרימי את הראאאש כשאני מדבר אלייך!! מובן!?" הוא המשיך לצעוק והרים לי את הראש
ואז, כאילו לא יודעת מאיפה זה בא, הוא הכניס לי אגרוף לפרצוף
המשכתי לבכות ושמתי את שתי הידיים שלי על הפנים
הוא הוריד את הידיים שלי מהפנים הרים לי שוב את הראש
"את ילדה יפה.. חבל שאת גורמת לי לעשות לך את כל זה.."
הבטתי בו, הבכי לאט לאט פסק.. ורק העיינים הבריקו
הוא ליטף לי את הלחי ואז נשק לי על השפתיים בעדינות
"עכשיו, כנסי לאוטו!"
נכנסנו לרכב שלו כשהוא מתחיל לנסוע..
ציפיתי שיחזיר אותי הביתה אבל
משום מה, הוא פנה למקום אחר בכלל..
😮 😮 😮 😮 😮 😮 😮 😮 😮 .....ה=מ=ש=ך=ך=ך=ך=ך=ך...
אהבתייייייייייייייייי.....
-^-^-^-^--^-^-^-^--^-^-^-^--^-^-^-^--^-^-^-^--^-^-^-^--^-^-^-^-
ליאורו'ש=->הייתה פההה=]=]
נ.ב
את מוזמנת לקרוא ת'סיפור שיליי...
וווווווואי התחלה יפה. . .
המששששך !!
ההההההההההההממממממממממממממממשששששששששששששךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
דחוףףףף
חחח 😁
-רותם-
ואאוווו אהבתייי
יפה מותקק..
שימי המשךך
מהמם .. ~!@
תמשיי אבל תעשי המשך יותר ארוך ~! 😊
QUOTE (מיכלוש_השווה @ 01/02/2006) מהמם .. ~!@
תמשיי אבל תעשי המשך יותר ארוך ~! 😊
😮
המשךךך
QUOTE (Kariniiii @ 01/02/2006) QUOTE (מיכלוש_השווה @ 01/02/2006) מהמם .. ~!@
תמשיי אבל תעשי המשך יותר ארוך ~! 😊
😮
המשךךך
😊
QUOTE (שחר!לה @ 01/02/2006) QUOTE (Kariniiii @ 01/02/2006) QUOTE (מיכלוש_השווה @ 01/02/2006) מהמם .. ~!@
תמשיי אבל תעשי המשך יותר ארוך ~! 😊
😮
המשךךך
😊
^^..
😯 😯 😯 המשששששששששך !@$%^
למרות שפחדתי.. לא יכלתי להגיד דבר, העדפתי לשתוק
כי עוד יותר פחדתי שהוא יכה אותי, או יעשה לי משהו רע
ואמרתי לעצמי שלא משנה לאן הוא יקח אותי ומה הוא יעשה, יותר גרוע ממה שהוא עשה לי כבר
לא יוכל להיות,
הבטתי מהחלון וראיתי שורות של חנויות כשהוא עצר ליד אחת מהן יצא מהאוטו
"חכי פה! דירבאלק את זזה!"
אז נשארתי שם, ידעתי מה שהוא יגיד זה מה שאני צריכה לעשות
לאחר 2 דק' בערך הוא חזר עם משקפי שמש ביד
"קחי.." הבטתי בו.. בעיניים ששואלות למה, פחדתי אפילו לדבר
"נוווו!" הוא האיץ בי, אז לקחתי מהר את המשקפיים
"יש לך פנס קטן בעין.. שימי אותן שלא יראו" ואז הוא חייך, שמתי את המשקפיים
שכיסו לי חצי פנים..
"ככה את יפה" הוא אמר.. חייך, נתן לי נשיקה בצוואר והמשיך לסוע,
הגענו אל הבלוק העלוב שלי, חלק מהדירות בו היו נטושות כבר
בחלקן גרו זקנים חסרי כל חוש
אבל בקומה שבה אני גרתי.. לבד.. זאת הייתה ה-קומה..
גרתי לבד, כי החלטתי שבגיל 15 אני עוזבת את הבית
וזאת הייתה קצת בעיה, לא ידעתי איך להתקיים, נערה בגילי שעוזבת את הבית
את הבצפר, ובסופו של דבר גם את החברות..
אז בהתחלה, שלחו אחריי חיפושים, וכשמצאו אותי חזרתי הביתה ויום אחד שוב ברחתי
בסוף החליטו להכניס אותי לפנימייה, מעין מעון לילדים מחוסרי בית...
יום אחד, לפנימייה הזאת הגיע מישהו, צעיר ונראה טוב
ומשום מה תמיד הוא היה בא ומדבר איתי..
היינו יכולים לשבת שעות ולדבר, והוא היה קונה לי תמיד בגדים ותכשיטים..
בקיצור היה מפנק אותי, והתאהבתי בו, ולמרות שידעתי שהוא יכול להיות אבא שלי
נוצרה ביינינו כימיה ופשוט התאהבתי בו
אבל.. יום אחד..
