מהמםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!11
אוףף למה את לא עונה לי באאייסיי:😢
דדבריי אייתיייייייייי
אוהבתתאותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך מלא!!!!!!!!!!!!
QUOTE (שיריאלה @ 05/02/2006) ותעני באיי סי קיו כבר יא לברונטיתת!
חחח שירייי מכירה את תיקי??
תיק איפור חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
גמרת אותי
מאי אמרה לי את זה על הבוקר
גומר
חחחחח איןן את שרוטההההה@!#
אה ודיי עם הלבורנטית הזאת \:
חןן תמשיכי 😉
חח נו מזה למה רק אני לא מבינה על מה אתם צוחקות ?@!
שירי לא משתפת אותי בבדיחות שלה =[
שמוקית ירוקה רעההההה זכרי לך 😢
חח סתם..
המשך שחר ?@ מחרר :]
חחחחחחחח אין לי כח עכשיו#@
עפתי ביי חביבים אוהבת את רובכם.. 😛
חח בדיחות דפוקות תאמיני לי!@#)
לכל אחד ברחוב היא קוראת לו לבורנטית יעני קללה כמו אוטיסטית
חחחחחחח זה בדיחה כזאתי חקשור שירי..
מפגר@#$!
חנוש תמשיכייי כבר!@*)#$(
אוףףףףףףףף השעה 11 וחזרתי מבצפרר=[
כי יללללד דפוק מהכיתה שלי פתח לי ת'שפה @#$ 😢
אז עד שאני נוסעת לקלפן ישלי זמן אז בננתתיים הנה המשך בשבילך שחר:]]
הצלצול המעצבן של שירה הפריע לשיחה הדרמטית שלנו.
"ירדןן..יוו..זה דניאל..מה הוא רוצה ממני?" שירה הסתכלה עלי במבט מופתע.
"בטח להזמין אותך היום בערב להתנשק איתו בזמן שהוא שיכור..זה משחק חדש-'לשגע את ירדן' ככה קוראים לו.."עניתי בכעס.
"ירדן דיי כברררררררר" שירה המשיכה.
"מה דיי? תעני" אמרתי.
"ההההההההההההלו דניאל" שירה ענתה..
---
"שירררה..תגידי מה יש כולם כועסים עלי מה היה אתמוול ?"
דניאל שאל ונשמע לחוץ וכעוס.
"מה אתה משחק אותה? אתה יודע טוב מאוד מה היה אתמול" שירה התעצבנה
וצעקה לתוך השפורפרת.
ניסיתי להרגיע אותה.
"את מוכנה להסביר לי מה עשיתי?"דניאל המשיך.
חטפתי לשירה ת'פלא מהיד, "בקצרה?השתכרת,נעלמת,אני עומר וההורים
שלך התפצלנו כדי לחפש אותך בכל מקום אפשרי,ואז מצאתי אותך מתמזמז
ומתנשק עם עדן" אמרתי."אהאהאה,וגם אמרת לה שאתה אוהב אותה הכי בעולם" הוספתי.
"מהההההההההההההה?"צעק עומר.
"עם עדןןןןןןןןןןן? זאת היית אתתתת בכלל..את לא זוכרת כלום? שהשלמנו..ואז נישקת אותי ו.." עומר ניסה להמשיך,אבל לא היה לי כוח לשמוע הסברים.
"טוב,בסדר." עניתי וניתקתי.
"מה הוא אמר לך?" שירה שאלה.
"לא תאמיני" עניתי.
"הוא אמר שעדן שיתפה פעולה,גמרה לו לחשוב שזו אני...
הוא היה בטוח שאני איתו..עדן לא תיקנה אותו בכלל ונתנה לו לחשוב שזו אני..
היא גם השלימה איתו בשמי ו..התנשקה איתו בשמי" השבתי בכעס.
שירה לא ענתה..היא הורידה את הראש.
"על מה את חושבת?" שאלתי.
"על כמה שאני לא מכירה אותה.."שירה אמרה.
"כן אה.." הוספתי בעצב.
"לפחות גילית שדניאל יצא בסדר..ושהוא לא התנשק עם עדן מרצונו.." שירה נסתה לנחם אותי.
"אוי באמת..מזה עוזר לי? איבדתי הרגע חברה..תאמיני לי שירה,היתי מעדיפה לגלות
שזה יהיה ההפך..שדניאל יצא החרא,ושעדן תצא הבסדר,החברה האמיתית,הישרה.." אמרתי.
"את דניאל,אני תמיד יוכל לשכוח..אבל את עדן,את עדן לעולם לא" הוספתי.
"מאמי בואי נעזוב את זה,זה לא עושה לך טוב.. רק תגידי לי מה את מתכוונת לעשות" אמרה שירה.
"לעזוב את דניאל" עניתי.
"מהההההההה?" היא הסתכלה עלי כאילו אמרתי ת'דבר הכי מטורף שהיא שמעה איי פעם.
"כן.אני לא יהיה עם מישהו שעדן מרגישה אליו דברים כבר הרבה זמן..
אני לא יהיה עם מישהו שאני יודעת שהוא ועדן התנשקו..אין מצצצב אני לא מסוגלת !"אמרתי..
"טוב,החלטה שלך..איך שאת רוצה מאמי" שירה ענתה.
נכנסתתי הביתה.
"ירדני,בואי לאכול" שמעתי את אמא מהמטבח.
הדבר האחרון שהתחשק לי היה לאכול..וזה כבר מוזר.
"יותר מאוחר מאמי..תשאירי לי קצצצצת" אמרתי ונכנסתי לחדר.
ניסיתי להרדם,אבל לא הצלחתי.
התקשרתי למורני.כמו כולם,היא היתה בשוק.הציעה,עודדה,עזרה,ותמכה..
אבל שום דבר ממה שהיא אמרה לא שיפר לי ת'מצב רוח.
הדלקתי ת'טלוויזה וראיתי קצת "friends"
נזכרתי בעדן/=
תמיד הינו רואות את זה ביחד..ביחד עם שירה גם..
ותמיד כשמישהי מאיתנו היתה עצובה או הרגישה קצת רע-
שרנו לה ת'שיר פתיחה של התוכנית.
"I be ther for you..." (אני אהיה שם בשבילךךך...)
שמעתי את השיר מתנגן.
לא הפסקתי לחשוב על עדן..כשהיא שרה לי את זה..
היא תהיה שם?בשבילי? לא...היא תהיה שם,אבל לא בשבילי..בשביל חבר שלי!
כיביתי ת'טלוויזיה.
ניסיתי להרדם אבל מישהו נזכר לשלוח הודעה באיסי..זה היה דניאל.
"ירדן אני נשבע לך שהיתי בטוח שזו את איתי..
עדן גמרה לי להאמין שזו את..אני נישבע לךךך ירדן..בחיים לא היתי עושה לך את זה..תסלחיי לי..
אני אוהב אותך"
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות,
לא ידעתי אם לענות או לא,
ואז פשוט כתבתי "דניאל,אני סולחת לך,ואני לא כועסת עכשיו..אאבל אני מעדיפה שזה יגמר פה."
"לאלאלא ירדן בבקשה אל תעשי לי את זהה"
דניאל המשיך להתחנן.
"דניאל זה לא בגללך וזה לא בגלל עדן.זה בגללי..אני פשוט רוצה שזה יגמר..לא רוצה להמשיך להיות איתך..פשוט לא!" אמרתי והתנתקתי..
הרגשתי כל כך כל כך כל כך רע..רציתי לדבר עם עדן.
לשאול אותה למה,לשמוע מה ישלה להגיד,לדבר איתה..בפעם אחרונההה לפחות!@
החלטתי ללכת אליה.
עדן פתחה לי את הדלת,ושקלטה שזו אני הפכה להיות חיוורת ונלחצה.
"כן? גם את רוצה לירוק עלי?" שאלה.
"לדבר.." עניתי.
"אני עסוקה..תבואי יותר מאוחר" עדן ענתה.
"בואי נתערב שאת לא עסוקהה.." אמרתי ונכנסתי.
הלכתי לכיוון החדר שלה,בעודה מנסה לעצור אותי.
פתחתי את הדלת,וראיתי את דניאל יושב על המיטה מעוצבן.
"אה,אני חושבת שאני מפסידה בהתערבות..את כניראה באמת עסוקה" אמרתיי ורצתי החוצה..
חן~@!?~
כפרה עלליך תגלי לי כבר ת'המשך אני לא יכולה !#
דברי'תתתי מאוהבת בך😘
והבני הזה !? אני ישבורררררר אותו @!
חןןןןןןןןןן אני קצת במתתתתתתתתתח
תממשייכ ממאמי
זה מדהההההההההים
ותשבבבעי דניאל שפייייייימן עזר לכן לכתוב ת'פרק הקודדדדם
חחחחחח
הרגגגגגגת אותי
ווואא אולווהייםםםםםםםםםםםם!!
תתממששייככיי בדדחיפותתתת מטולטלתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!
ארגג...
ססיפוורר שוללטט!!!!
שהשפפהה שלךך תהיה בריאהה..=]]]
חן שמנמנההההההההההההההההה$#
השארת במתחחח$#@)
יאללה (:
שחר מכריחה אותי לספר לה ת'סוףףףףףףףףףףף 😢
חח היום עבדתי עליה ואמרתי לה שיש נחש בשיח חחחחחחחחחחחחחח
פתיי מאמין לכל דבר לחתול ולעכבררD:
מגעילהההההההה 😢
דפקתי ת'ריצה של החיים@#)$+
גמככה פחדתי לעבור שמה כי יש שמה צפרדעיםםם..אז עוד יותר תבהילייי אותיי..
חחחחחח ותמשיכיי כברר השארת אותי במתחחחחחח...
חכי מחר שאני תופסת אותך 😁
חחח מחר טייסטי שמנמונת אני מתה לאכולללללל@! יאמיי 😛
ואיזה חמוד בן דוד שלי האא? 😢 אני מתגעגעת אליווו מתוקיי שלייי (:
חחח טוב תמשיכי שמנמונתת
אוהבת אותך 😍
הנה המשך בשביל שחר השמנה שלי שמתה לדעת מה יייקרה:] #
הלכתי לכיוון החדר שלה,בעודה מנסה לעצור אותי.
פתחתי את הדלת,וראיתי את דניאל יושב על המיטה מעוצבן.
"אה,אני חושבת שאני מפסידה בהתערבות..את כניראה באמת עסוקה" אמרתיי ורצתי החוצה..
---
"ירדן חכייי.." דניאל קם מהמיטה ורץ אלי. הוא תפס אותי וסובב אותי אליו.
"אה?" שאלתי. "איך אני ניראה לך?" הוא שאל.
הסתכלתי עליו ועניתי-"עצבני..מעוצבן..כמעט כמוני"
"יפה" הוא השיב.
"נו..ו?" שאלתי."אני עצבני כי אני פה כדי לומר לחברה שלך אם אפשר לקרוא לה ככה,
שתגיד לך תאמת..ואת מה שבאמת קרה..שהיא אמרה לי שזאת את איתי!" דניאל אמר והסתכל עליה בעצבים.
"אויש אל תתמם לי פתאום..רצית את זה בדיוק כמוני,וברור שידעת שזו אני.
לא הית עד כדי כך שיכור" עדן ענתה.
"חוץ מזה,אני וירדן לא דומות,אין לנו אותו קול,ואנחנו לא מנשקות אותו הדבר.
ולפי ידיעתי,שיכורים רואים טוב,שומעים טוב,ויודדעים או אמורים להבדיל מי מנשק אותם" היא הוסיפה.
"אלוהיםם..תודי פשוט!# ממה את פוחדת אה?" דניאל התעצבן.
"אני יודה אם אתה תודה..שנהנת מכל רגע..שאתה לא מצטער על כלום,ושידעת שזאת אני."עדן השיבה.
הרגשתי את הדמעת זולגות מעצמן..לא יכולתי לעצור אותן.לא יכולתי להפסיק!
הסתובבתי בכדי ללכת,והפעם דניאל לא ניסה לעצור אותי...
הסתובבתי ברחוב בוכה כמו איזו חסרת בית..לא יכולתי לחזור הביתה..ידעתי שאמא ואבא
סתם ידאגו אם הם יראו אותי במצב כזה..מצב שבו חוץ מלבכות,אני לא יכולה לעשות כלום.
התיישבתי בגן מאיר,הגן שלי ושל דניאל.
התיישבתי בספסל שלנו..במקום הקבוע שלנו,ליד איזה עץ שדניאל חרט עליו "ירדן אני אוהב אותך"
מתוך בכי ארוך וממושך,מצאתי את עצמי מתגלגת מצחוק.
"איך בכלל האמנת שזה יהיה אמיתי? את טיפשה..ממש מטומטמת !" דיברתי לעצמי והמשכתי לצחוק.
היתי חיבת ללכת למישהו..שירה בצופים,ולמורני אין לי איך להגיעע..
ושאר החברות שלי? בוא נגיד שהן חברות רק של צחוקים וכיף..וכשרע לך-הדבר האחרון שהן
יעשו יהיה לשבת איתך,לתמוך,לעודד,ולעזור...
"רגגגע..אני יודעת לאן ללכת" אמרתי לעצמי תוך כדי שאני קמה ומתרחקת מהגן..
"היי" חייכתי
"היי"ענה עומר ופתח לי את הדלת.
"במה זכיתי לביקור?" הוא שאל וחייך."סתם.אני מפריעה?" שאלתי.
"מה פתאום..כנסי" הוא הזמין אותי להכנס.
"בטוח שאתה לא עסוק?" שאלתי שוב כדי לא להרגש אורחת בלתי רצוייה.
"בטוח!..סתם ניגנתי בגיטרה.." עומר השיב.
"ווואלה? אתה מנגן?" התפלאתי.
"לא ידעת?" הוא השיב בחיוך.
"חחח לא.." עניתי.
"בואי לחדר ותשמעי" הוא אמר. צעדתי אחריו לחדר.
היה לו את אחד החדרים הכי מסודרים שראיתי אצל בנים..
המיטה היתה מוצעת יפה,ועליה זרוקות עשרות כריות בגדלים שונים של מכבי חיפה.
ממול המיטה קצת למעלה,היתה הטלוויזיה. על הספריה,היה גם המחשב.
בשאר החדר-סתם היו מפוזרים אביזרים..נרגילה,פוף כחול ענק,מדף עם מלא מלא מדליות מהכדורגל..
"אם רק הית יודעת..כמה דברים עוברים לי בראש כשאני רואה אותך..רואה אותך.
אם רק הית יודעת,איך הלב שלי מפסיק לפעום כשאני רואה אותך..רואה אותך"
עומר ניגן לי את השיר שלו.
לרגע הפסקתי לחשוב על דניאל,עדן,ושאר הצרות בחיים שלי,והתעמקתי בשיר..
הקשבתי לו..למילים.
"עומר זה ממש ממש יפה" חייכתי.
"תתודה,את הראשונה ששומעת אותו..לא התכוונתי להשמיע אותו לאפחד עד שאני יגמור אותו" הוא השיב.
"רציני? אני הראשונה?" שאלתי.
"כן 😊" הוא חייך.
על הספריה של עומר היתה תמונה של מישהי יפה..
בלונדינית עם שיער מדואג ועייני שקד..(עיניים חומות).
היא דמתה לעומר..שגם צבע השיער שלו היה בהיר בלונדיני,ועיניו חומות.
"אחותך?" שאלתי ומיד הצטערתי על השאלה המיותרת.
למה שעומר ישים תמונה של אחותו במסגרת עם לבבות? חשבתי לעצמי.
"החברה.." הוא ענה וחזר לגיטרה.
"אהה" עניתי.
יש לו חברה ? ממתי ? למה לא ידעתי ? ואיך זה שאנלא מכירה אותה ?
ולמה זה בכלל כל כך מענין ומעסיק אותי? מחשבות רבות צצו בראשי.
"אז מה קרה מותק? למה בכית?" הוא שאל.
"מי אמר לך שבכיתי?" שאלתי.
"ציפור קטנה לחשה לי..נו..מה..זה ברור..אז..למה?" הוא שאל.
סיפרתי לו הכל..כל מה שהיה..
"אי אי אי" הוא אמר מיד כשסיימתי לספר.
"נוו..אתה ממש עוזר לי עכשיו" התעצבנתי.
הפלאפון של עומר צילצל,זו היתה דנה-חברה שלו.
"כן מאמייי.." הוא ענה לה.
"גם אני התגעגעתיייייי...איך עבר היום?".
הרגשתי שעומר רוצה לדבר איתה ולא מרגיש הכי בנוח בגללי.
"עומר,אני עפה מותק" לחשתי ונופפתי לו עם היד.
כשהגעתי הביתה,ליאור ורותם אמרו שאמא ואבא יצאו,
ושנכנסתי לחדר,דניאל ישב על המיטה והמתין לי שם-"אני לא הולך מפה עד שנדבר" הוא אמר.
"אתה יכול לדבר עם הקירות,או עם הכסא,או עם הטלויזיה אפילו..
האוזן שלי כבר עייפה מלשמוע שקרים כל היום" אמרתי וניסיתי לצאת מהחדר.
דניאל התעצבן,והפחיד אותי נורא. הוא רץ אל הדלת,סגר אותה,ותפס לי את היד בחוזקה.
"אנייייי לאאא הולך לשום מקום עד שאנחנו נדבר..וגמאת לא..הבנת ?!?!"
המשךךךךך ?@ מחר
אוי חנושש מדהיםם כרגילל ;]]
תמשיכי בונבון
אוהבת אותך 😘
לא ממשיכה עד שאין תגובות P:
חן אני במתח חמוסס שללי !~#
מה זה לא ממשיכה !? אני ימות מייסורים @~
אני ? דורשת המשך ועכשיו #
עפפתי לעבוד קצת על הסיפור שללי שיצא לאור בקרוב 😉
חח ואני עוד צריכה להמציא לו שם..
אוהבת אותתך הכי שאפשר ציקללופ שלי 😊
אתר האהבה הישראלי