עשיתם צ'ט מהסיפור של חן...
יאללללללללללה חנוששש
להמשיייייייייייך ! [=
חחח חנוש
היום בערב?!
טירוףףףף !$%^
אוהבת אותך מלא ! נסיכה שלי את !
תמשיכי
שמממממנות~!?
תיתפלללו בישביליי שאאאאני יבוווא😢!@#$!@
מתה עליייייככן
חנוווש שימי כבר המשששששך😛
בעזרת השם תבואי ![לחקשוריה]
מורילה אני אוהבת אותך
חחחחחחחחחנצ'י את !??! אישתי היחידה !# ;]]
גממממאני אווהבת אותתך מיככככלללי שללי😛
וחחחנילה?!@ שימי הממשך ככבר!@
אין לי כח להמשיך עכשיו..אני עייפה רצצח
יאאאאאאא היה כיף אתמול באדמס 😊
יפה שלללללללללללללללללללללללללללללללי !~?
כמה שאני אוהבת אותך כמה ! #
אבל יודעת מה ? אני התאכזבתי מאוד :/
את כ-ו-ל-ם כתבת בסיפור ואותי ללללללללא, הא !?
טוב לא צריך..אני ישאר עצובה כל החיים שללי ותזכרי שזה בגללך =/
חנווווווש אישתייייייי
תמשיכי אהובתי ~!#
איזה כיך היה האאאאא
כמה רקדנו ~! ;]]
חחחחחחח איך ההוא בא אליי שאני ירקוד איתו ואני כזה עזוב חחחחחחחחחחחחח
QUOTE (מיכלוש_השווה @ 15/03/2006) חנווווווש אישתייייייי
תמשיכי אהובתי ~!#
איזה כיך היה האאאאא
כמה רקדנו ~! ;]]
חחחחחחח איך ההוא בא אליי שאני ירקוד איתו ואני כזה עזוב חחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחח מיכלי כפרה אני עליךךךךךך איייייייייישתי !! 😘
היה הככככככי כיף בארץ! תודיייייייי @! ((:
מתתתתתה עליך יפה שלי 😘
נשכבתי עליה והיא שיחקה לי בשיער,עד שראינו המולה של כמה ילדים ממולנו.
"מה קרה שם?" הרמתי את עייני אליה.
"לא דעת..בואי נלך לראות" היא קמה ואני אחרייה.
"חכיייי לי" צעקתי והיא תפסה את ידי ומשכה אותי.
"מהההה זה?!? מה הולךךךךךךךך פההההה??!" צעקתי כשהגענו למקום והיו בעיני דמעות.
---
"תתרחקיייייי" שחר משכה אותי כשניסיתי להפריד בין זוהר לעומר.
"זוזייייייייייי" צעקתי בעצבים וההתקרבתי שוב.
"אחי דיי..עזוב אותווווו" מור ניסה למשוך את עומר.
"עומר דייייי כבר" צעקתי עם דמעות בעיינים.
"בבקשה דיי..תפסיק" המשכתי לצעוק וניסיתי למשוך אותו.
"למה זה תמיד 'עומר דייי עומר תפסיק' ולא 'זוהר דיי זוהר תפסיק' ?" עומר עצר לרגע והסתכל עלי.
"זה באמת משנה?" שאלתי וניגבתי את הדמעות.
"כן זה משנה מאוד" עומר ענה בעצבים וחזר להסתכל לעבר זוהר שהתרחק מהמקום עם כמה חברים.
"הוא עסקן..אם הוא לא היה מתעסק הוא לא היה חוטף" אייל אמר.
"אל תצדיק אותו!" נזפתי באייל.
"למה לא?? מה את רוצה שהוא יצדיק את זוהר שלך??" עומר אמר בטון מזלזל.
"יוווווווווו" צעקתי.
עומר כבר לא ענה לי..הוא התרחק.
מורן שחר מיכל ושירה לקחו אותי והתיישבנו על הספסל.
בכיתי..לא יכולתי להפסיק.
"אני לא יכולה ככה יותר.." הצלחתי לסנן מבין כל הדמעות.
"דיי מאמי..יהיה בסדר" שירה חיבקה אותי.
"כלום לא יהיה בסדר שירה! נמאס לי מהמשפט הזה..'יהיה בסדר'..בנתיים כלום לא בסדר!" המשכתי לבכות.
"הכל תלוי בך עכשיו.." מיכל אמרה,ולא הבנתי כל כך למה היא התכוונה.
מה תלוי בי עכשיו?הקשר שלי עם עומר?הקשר שלי עם זוהר?אולי עם שניהם?
"מה תלוי בי מיכל?" החלטתי לשאול.
"הכללל..כל המצב..את יכולה לשנות הכל..את רק צריכה להחליט את מה" היא אמרה.
לא עניתי לה.לא ידעתי מה לומר.
אחרי רבע שעה של שתיקה לא מוסברת מצד הבנות,ושל בכי מצדי,נירגעתי סוף כל סוף.
חזרנו לשבת עם כולם שעוד היו בשוק ממה שקרה.
"זוהר.." פניתי אליו.
"כן.." הוא התקרב אלי.
"אני ממש ממש מצטערת" הורדתי את ראשי.
"אין לך על מה מתוקה..זאת לא היתה אשמתך" הוא הרים את ראשי בידו,וחייך חיוך מתוק.
"מופרע חבר שלך הזה..." ליאב,חבר של זוהר התקרב אלינו.
"לא..הוא פשוט קנאי" הסברתי.
"רואים שהוא אוהב אותך..." ליאב אמר,והאמירה הזו שנאמרה מצד ליאב כניראה הפריעה לזוהר,כי הוא השפיל את ראשו.
"אנחנו צריכים לדבר" עומר התקרב אלינו עצבני כשסיגריה בידו,והביט בזוהר במבט רצחני.
"קודם כל תזרוק ת'דבר הזה" פקדתי עליו,והוא עשה כדבריי.
"תודהה" אמרתי.
"עכשיו את באה?" הוא שאל אותי והמשיך לבהות בעצבים בזוהר.
"כן.." אמרתי ושלחתי לזוהר מבט מתנצל,שהחזיר לי חיוך של 'אל תדאגי,זה בסדר'.
התיישבנו על איזה ספסל.
"אני מצטער על קודם.." הוא הביט בי.
"אתה תמיד מצטערררררר" עניתי בכעס.
"זה רע??" הוא שאל.
"לא כל דבר אפשר לפתור ב'סליחה'.." השבתי.
עומר לא ענה. הוא רק השפיל את ראשו למטה ושתק.
"מה הוא עשה לך הא?? מה רצית ממנוו??" הרגשתי צורך עז לשאול.
"אני לא מוכן שישחקו וישגעו את החברה שלי" עומר הביט בי בכעס.
"מה עובר עליך?? אתה היחיד פה שמשגע אותי.." התעצבנתי.
"למה לא אמרת לי שכל הזמן הזה אתם מדברים בטלפון? נפגשים? את לא מבינה שהוא רוצה אותך?? שהוא יעשה הכל כדי שתהיי שלו?" עומר אמר בחשש מסויים.
"מה ניראה לך? שאני צעצוע של מישהו? וחוץ מזה עומר,עובדה שאני איתך..לא איתו!
אתה משגע אותי עם המשחקים האלה..אני וזוהר ידידים..ידידים טובים מאוד! לא מעבר לזה..תפסיק עם כל המשחקים האלה..אתה משגע אותי עומר,משגע!!!" אמרתי בטון מיואש ודמעות זלגו מעייני.
עומר שראה זאת,קפץ ישר ממקומו וחיבק אותי.
"דיי..בבקשה אל תבכי" הוא קירב אותי אליו בחוזקה.
נתן לי להרגיש כמו פעם..מוגנת..נאהבת..בטוחה.
"אני חושבת שעדיף שניקח פסק זמן עכשיו..זה באמת מה שאני רוצה." ניגבתי את הדמעות.
"מההההההההההההההה??" עומר צעק.
את כל שאר הערב עברתי בבכי ובעצבנות.
בסביבות 2,שירה ליאת מורן ואני עלינו לבית שלי.
ראינו איזה סרט אהבה עצוב..לא הפסקתי לבכות,כמובן.
אבל לא בגלל הסרט../=
"ליאת ומורני..תשנו בחדר שלי..אני ושירה נישן בחדר של ההורים שלי" אמרתי ופניתי לכיוון השירותים.
הבטתי במראה.
ראיתי ילדה יפה,פנים חלקות עדינות,עיינים ירוקות קטנות,ושיער בצבע דבש מדורג.
בין כל זה,יכולתי גם לראות ילדה עצובה,ילדה מלאה בעצבות לא מוסברת,או שבעצם-כן מוסברת.
נשמעה דפיקה על הדלת.
"כה.." הצלחתי לסנן.
שירה נכנסה וחיבקה אותי חזק. היתי זקוקה לחיבוק הזה..חיבוק תומך,אוהב,עוזר,חיבוק של חברה-חברה אמיתית.
"אני אוהבת אותך..מאוד מאוד" אמרתי לה.
"גמאני אותך" היא חייכה וחזרה לחבק אותי.
כך עברו להם ימים,שבועות,חודשים..
זמן בו היתי עצובה..התגעגעתי לעומר..מאוד התגעגעתי..אבל העדפתי לחכות..
עומר כל הזמן הזה ניסה לדבר איתי..לברר מה החלטתי..לברר מתי יגמר הפסק זמן הזה,ששיגע את שנינו.
התרחקתי ממנו יותר ויותר,וזה שבר אותו,וגם אותי...
לאט לאט,עם הזמן,ה'פסק זמן' הזה כבר לא היה פסק זמן.
בלי לדבר או להגיע להסכמה דו צדדית,פשוט נפרדנו-סופית.
זה קרה בטבעיות..התרחקנו,התנתקנו..כאב לי,כי אהבתי אותו עדין.
כעבור שלושה חודשים:
לאאאאאאאאא עצובייייייי למה הם ניפרדוווווווווווווווווווו
אוף שיחזרווווו בבקשהההההההה
חחח נכנסתי לזה יאללה המשךךךךךךךךך 😊
😢😢😢
למה הם נפרדדדדדדדדדו ?#!
חנושש תממשיכי מושלם מכו תמייד !@$%^
אתר האהבה הישראלי