סייפור חדש שלי..לא מצאאתי שם#!

חחחחחחח ממתתוקות שלי:]
תתווודה..
ההנה הממממממממממממממשך !@

נשכבתי על השמיכה ועצמתי את עייני.
היה לי קצת זמן עם עצמי..לחשוב על מה שהיה אתמול..להבין בכלל מה היה אתמול.
"היי" שמעתי קול מאחורי.
התרוממתי והסתובבתי.
"מה אתה עושה כאן??" שאלתי בהלם.
---
"את לא שמחה לראות אותי?" מור חייך.
"בטטטטטטטטטח שכככככככן..בוא לפה" משכתי אותו בכוח למטה.
"אה אה לאט לאטטטטטטטטט.." הוא צחק.
"אז מה אתה עושה פה בובי?" שאלתי כשהוא התיישב לידי.
"סתם..באתי לחבר פה בסביבה..ורצינו לרדת לים" הוא ענה.
"מה את עושה פה?" הוא הוסיף ושאל.
"אממ..אני ושירה ישנו אצל מורנייייייי..וגגגגגם אנחנו רצינו לרדת לים"חייכתי.
"אה..נחמד" הוא אמר.
"אז מי זה החבר הזה שלך?" שאלתי בחיוך.
"לא ניראה לי את מכירה.." הוא השיב.
"אם תגיד לי מי זה תוכל לדעת אם אני מכירה או לא" חייכתי חיוך חמוד.
"זה ששם..את רואה? עם החולצה הצהובה" הוא אמר והצביע על מישהו מוכר עם גוף משגע שעמד עם עוד כמה בנים.
"מהה..? זה לא..זוהרררר?!" צעקתי והמשכתי להסתכל עליו.
"אה? אז את מכירה אותווו? מאיפה??" מור שאל.
"אה..סתם הוא ידיד של מורן ואתמול הוא יצא איתנו.." עניתי.
"אה כן? אז למה היית כל כך מבוהלת שראית שזה הוא?" הוא שאל.
"לא היתי מבוהלת..פשוט היתי בשוק שזה הוא..איזה עולם קטן.." צחקתי.
"כן.." הוא השיב.
"אז מאיפה אתה מכיר אותו?" שאלתי.
"אני? אני וזוהר כמו אחים" הוא השיב.
"וואאלה.." חייכתי.
"אררררררטיק אררררררטיק רררק היום בשקל" ראיתי את שירה רצה לעברנו וצועקת.
התחלתי לצחוק.
"מורייייייייייייי? מה אתה עושה כאןןןןןןןןן?" היא קפצה עליו.
"למה התגעגעת אלייייי??" הוא חייך וחיבק אותה.
"ברוררררררר" היא השיבה.
"ננווו..תזהרו על הארטיק שלי" אמרתי וחטפתי משירה את הארטיק.
"לכי לכיי" הם דחפו אותי והתחלנו לצחוק.
"מור אחי אתה באאאאאאאא הביתה??" שמעתי צעקה ומישהו מתקרב.
"מה?? מה אתן עושות כאןן??" זוהר שאל המום כשהגיע אלינו.
"מה כבר אפשר לעשות בים?" מורן צחקה.
"לא יודע..איך אתן מכירות את מור?" הוא המשיך.
"השאלה היא-איך אתה מכיר את מור?" חייכתי ולקחתי ביס מהארטיק.
"מכיר.." הוא ענה לי בחיוך.
"טוב נסיככות..אנחנו זזנו הביתה" מור קם.
"למה? מה בוער?" זוהר קפץ.
"לא יודע,אתה זה שצעקת לי לבוא הביתה לא?" מור צחק.
"אה..כן..כי שיעמם פה..אבל התחיל להיות מעניין" הוא ענה ולא הסתכל עלי.
"טוווווווווב אחי" מור צחק שוב והתיישב לידי.
"אז מה אחותי?" מור שאל ולקח לי ביס מהארטיק.
"הייייייייייייייייי..למהההההההה לקחת נוווווו" צעקתי.
"חחחחחחחח את מתנהגת כמו ילדה קטנה" זוהר הסתכל עלי.
"למה כמווו?" שאלתי בזלזול וסובבתי את ראשי לצד השני.לא חיכיתי לתשובה אפילו.
"תגיד מורי..מה עם אייל?" שאלתי וזוהר שוב הביט בי בחשד.
"זה לא לעכשיו" הוא ענה ונשכב על השמיכה.
"תתקשר אלי כשתגיע הביתה?" שאלתי.
"אה-הא" הוא ענה וסגר את הנושא.
מרחוק ראיתי את סתיו ספיר ליאת ושירן יוצאות מהבריכה ומתקדמות לעברנו.
"אוו או או איזה אורחות" זוהר חייך.
"חח חמוד" סתיו הדביקה לו נשיקה בלחי.
אחרי רבע שעה של צחוקים ודיבורים,ספיר התקרבה אלי .
"ירדני..מי זה שלידך?" היא לחשה לי באוזן.
"מור..ידיד טוב שלי..מעוניינת?" שאלתי והשבתי לה חיוך.
"מאוד.." היא ענתה.
"מורייייייייייי..אתה יודע שלא הכרתי לך את הבנות?" קפצתי עליו.
"באמת לא הכרת לי את הבנות.." הוא חייך חיוך ממזרי.
"אז בוא קום" הקמתי אותו בכוח.
"זאת סתיו,זאת ליאת,זאת שירן,ו..הדובדבן שבקצפת-ספירי" חייכתי והיא חיבקה אותי.
"באמת דודבןןןןןןןןןןןןןןןןןן" מור אמר וגרם לספיר להסמיק.
"תודה" היא ענתה.
"אוווווו אני מרגישה מיותרת" קמתי [כי ישבתי בין מור לספיר] ובלי לשים לב-התיישבתי ליד זוהר. מור וספיר התחילו לדבר ולצחוק..ושמחתי שהיה קליק.
החיוך היה מרוח על פני,עד שקלטתי שכמו מפגרת התיישבתי ליד-זוהר!
"הנהההההה הילדה הקטנה" הוא צחק בזלזול.
"אתמול היתי בת דודה שלך..היום אני ילדה קטנה..מה אני יהיה מחר?" הבטתי עליו בלעג.
"חברה שלי" הוא אמר ועיצבן אותי.
"לא..אני לא" עניתי,ובמקום להתעצבן,חייכתי חיוך קוטל.
"הפסד שלך" הוא אמר והסתובב.
נשכבתי על השמיכה ועצמתי את עייני.
אחרי 5 דקות,הפלאפון שלי צלצל.
"מי?" שירה שאלה.
"דניאל" עניתי,קמתי והתרחקתי מכולם.
התיישבתי על החול ליד הים.
"אה?" עניתי.
"מה קורה?" הוא שאל.
"הככככככככל מצווין..למה התקשרת?" שאלתי.
"אני צריך לדבר איתך.." הוא אמר.
"אתה תמיד צריך לדבר איתי! שמת לב?" הוצאתי עליו את את העצבים שלי.
"מה את מגעילה אלי?" הוא שאל.
"סתם..עזוב..עצבנית! סליחה" השבתי.
"סבבה.." הוא השיב ונשמע לי קצת פגוע.
"טוב שמע..אני לא בבית..אז..אני ידבר איתך כשאני יהיה" עניתי.
"סבבה..ביי" הוא אמר.
"ביי" עניתי וניתקתי.

נישארתי לשבת על שפת הים במטרה לחשוב קצת.
מה הולך ביני לבין זוהר ? למה יש בנינו מתח לא מוסבר ?
מה עם עומר ? למה הוא מתעלם ממני ככה ? הוא אוהב אותי בכלל ?
ומה דניאל רוצה ממני עכשיו ?
התחלתי לערבב הכל בראש ולנסות לחשוב,אך כרגיל-לא הצלחתי.
מור קפץ עלי מאחורה ועצם את עייני.
"מייייייייי זה?" הוא שאל בקול החמוד שלי.
"לא יודעת" עניתי בעצבנות,למרות שכן ידעתי מי זה.
"מאאאאאמי..מה קרה?" הוא עזב את עייני והתיישב לידי.
"סתם מורי..אני ידבר איתך כשאני יגיע הביתה" עניתי.
"טוב מותק..ורציתי להודות לך" הוא חייך.
"על?" הבטתי בו.
"שהכרת ביני לבין ספיר" הוא קרץ לי,והתרחק...
תודה לאל! לפחות משהו אחד טוב הצלחתי לעשות בחיים שלי..נקווה שגם הוא לא יגמר מהר/:
"דיייייייייייייייייייייייייייי להההההההיוווווווווות בדיכאאאאאאאוןןןןןןןן" שירה ומורן משכו אותי מאחורה.
"אי איייייייייי מספיק" עצרתי אותן.
"רוצה לדבר על זה בבית?" מורן שאלה.
"כן וכמה שיותר מהר" עשיתי פרצוף מיואש.
"זזנווווו..ביי כולם" מורן צעקה ומשכה אותי ואת שירה.
הזמנו מונית והגענו הביתה.
"פייי..כמה חול" מורן אמרה כשנכנסנו.
"כה..בואו לחצר" אמרתי.
יצאנו לחצר והתיישבנו על הנדנדה.
"שפכי" שירה אמרה והתחלתי לספר.
כמו תמיד,הבנות עזרו לי..או לפחות ניסו לעזור לי.
אמרו שלדעתן אני אוהבת את עומר,ושאולי על זוהר סתם נידלקתי בגלל ההתנהגות שלו אלי והיחס שלו כלפי.
זה באמת נכון.
אני לא יודעת מה קורה לי עם זוהר,אבל מה שבטוח זה שאת עומר אני אוהבת,באמת באמת!

אחרי שעתיים בערך,אבא של שירה בא לקחת אותנו.
כל הדרך סתמתי ת'פה והסתכלתי דרך החלון.
זה היה ברור שמשהו עובר עלי.
בדרך כלל אני מדברת המון עם אבא של שירה..הוא נחמד כזה,פתוח.
הפעם,חוץ מ"שלום","ביי",ו-"תודה" לא החלפתי איתו מילה.גם עם שירה לא.
שירה היתה מודאגת קצת.היא כל שניה הסתובבה ובדקה מה איתי,
וכשירדתי,היא ביקשה שאני ידבר איתך יותר מאוחר..

התקלחתי,שכבתי על המיטה,והדלקתי מזגן וטלוויזיה.
הסרט התחיל לשעמם והרגשתי את העיינים שלי נעצמות,
אבל הפלאפון שלי,כמו תמיד,בתיזמון הכי לא נכון ונוח,החליט להפריע.
"הלווווווו?" עניתי בקול עייף.לא הסתכלתי אפילו למי עניתי..וגם לא עניין אותי.
באותו הרגע רציתי רק לישוןן.
"מיזה מיזה זה שהיית איתו אתמולללללללללללללללל???" שמעתי טון עצבני שואל,
ומיד הבנתי - עומר !! /:


זהההההו :]

יאו המשךךךךךךךך דחוף עכשיו בקשה
זהו אני מתהההההההההה
יאאווווווו אני חייבת המשךשךשךש
פליזיזיזזיז

חנושששששש...מהמםם בובי~!@
תמשיכיי

יאאאאאאאאאאאאאא שימי הממשךך מותתק

ייייייאוווווווו המשך דחוף חח עומרה הקקנננננאי ! 😛

למה את לא מכניסה גם ת'שם שלי לסיפור 😢😢

ותמשיכי הכי דחוף שבעווווווווווולם

אווי איזה עיצבון זה מדהייים המשךךך

יפפפפה כמו תממייד 😛
ייאאאלה פפפנקי בעודד אאאאאחד
מווואה

מדההים
אששששששששששששששששש
תממישיכ
ומה הוא קנאאאאאאאי זהה
מה וא קופפפפפפפפפפפפפפפץ

חחחחחחחחחח סתמו אל תפתחו ת'פה על עומריקו שליייייייי
הוא לא קנאי ולא כלוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

איאויואיאואויויאויוייי שללללאא יחשוב דבריםם;~!
חח שימי המששששך אני במתח😛

אאאאאאאאוהבת אותתך חנווש ששששלילילילי~!😊😊😊

תווווווווווווודהההההה יפות שלללללללללללללללללייייייייייייייייייייי[:

הנה המשך--
התקלחתי,שכבתי על המיטה,והדלקתי מזגן וטלוויזיה.
הסרט התחיל לשעמם והרגשתי את העיינים שלי נעצמות,
אבל הפלאפון שלי,כמו תמיד,בתיזמון הכי לא נכון ונוח,החליט להפריע.
"הלווווווו?" עניתי בקול עייף.לא הסתכלתי אפילו למי עניתי..וגם לא עניין אותי.
באותו הרגע רציתי רק לישוןן.
"מיזה מיזה זה שהיית איתו אתמולללללללללללללללל???" שמעתי טון עצבני שואל,
ומיד הבנתי - עומר !! /:
---
"אה? לא הבנתיי" אמרתי תוך כדי שאני מנסה להרדם שוב.
"מה לא הבנת?" הוא שאל ולא עניתי.
"מי זה שהיה איתך אתמול!?? אה? מי?" הוא הוסיף ושאל.
"די להיות קנאי" אמרתי ברוגע וזה עיצבן אותו יותר.
"התנשקתם?????????" הוא שאל.
"לאאאאאאאאאאא..נו דיי כבררררררר עזוב אותי..הוא.. בסך הכל..." התחלתי להגיד תוך כדי שאני מפהקת.
"הוא בסך הכל מהה??" עומר המשיך למלמל ולשאול.
"בסך הכל נידלק עלי.." עניתי בלי לשים לב מה אני אומרת והמשכתי לפהק.
"איייייייייזה יווווווווווווופייייי" הוא אמר.
"נוווו..די..ואיך אתה בכלל יודע על זה?" שאלתי.
"דניאל אמר לי" הוא ענה.
"דניאל ?!~??#" התעוררתי לחיים.
"כן..דניאללללללל" הוא המשיך.
"מאיפה דניאל יודעעעע??" שאלתי.
"מור סיפר לווו שזוהר נידלק עליך" עומר ענה.
"יופייייי אז הוא נידלק עלי!זה אומר שעשיתי איתו משהו? למה אתה ישר מתנפל..ססססעמק איתך" אמרתי וניתקתי.
"גם כןן" חשבתי לעצמי,
עצמתי את עייני ונירדמתי..

כשהתעוררתי,היו 3 שיחות שלא נענו מעומר.
והתקבלה הודעה אחת ממנו:"תעני לי כבר!!!".
אוףףףףףףףףףף.
לבשתי על עצמי משהו ויצאתי לכיוון הבית של עומר.
"היי" פתח לי אחיו את הדלת.
"שלום" חייכתי.
"הוא בחדר.." דן אמר לי להלכתי לעבר חדרו של עומר.
דפקתי בדלת.
"מהההההההההההה??" שמעתי את עומר צועק.
"אפשר?" שאלתי.
עומר לא ענה.
פתחתי את הדלת.
הוא ישב על המחשב ושמע שירי דיכאון.
"מה נשמע?" התיישבתי על המיטה.
"יכול להיות יותר טוב..." הוא ענה. "למה לא ענית ליי?" הוא הוסיף ושאל.
"נירדמתי" השבתי.
"אה" הוא ענה והשפיל את מבטו.
"דייייייייי כבר" אמרתי,התיישבתי עליו וחיבקתי אותו.
"מה?" הוא נשבר וחייך אלי.
"דיי להיות קנאיייייייייייייייייייייי אני אוהבת אותך הכי בעולםםםם אותך ורק אותךךךךךךךךך מה אתה לא מבין פה?!?" סחפתי אותו לנשיקה ארוכה.
הוא עצר אותי,והביט בי לשניה.
"אני גם אוהב אותך" הוא אמר וחזר לנשק אותי.
אחרי כמה דקות התנתקנו..שמתי עליו את ראשי והוא שיחק לי בשיער.
"אז לא היה כלום עם זוהר הזה?" הוא שאל.
"חח יפה שאתה יודע גם את השם שלו.." עניתי בחיוך.
"אני יודע הכל" הוא הדביק לי נשיקה.
"חח טוב..אתה יכול להרגע..לא קרה איתו כלום" השבתי.
אני לא יודעת אם שיקרתי או לא.
אני לא יודעת אם היה משהו עם זוהר או לא..
מה בסך הכל עשינו? דיברנו?
"התשכרתי אתמולל" אמרתי.
"מההה?למה?" עומר קפץ.
"לא יודעת..הברמן הדפוק עירבב לי משהו עם הקולה.." השפלתי את מבטי.
"מיזה? איך קוראים לווווו לבן זונה?" עומר המשיך.
"חחחחחחחח למה? תדקור אותו?" חייכתי.
"רק לדקור? אני יקבור אותו" הוא אמר ברצינות וגרם לי לצחוק.
"מה מצחיק??" הוא דיגדג אותי.
"אתה..חמוד!" הדבקתי לו נשיקה באף.
"ואת..יותרר" הוא נתן לי נשיקה קטנה בשפתיים.
"אתה יודע שהיום אנחנו חודש ביחד??" אמרתי תוך כדי שאני מסתכלת ביומן בפלאפון שלי.
"רציני??" הוא הסתכל עלי.
"כה.." חייכתי.
"יאללה..קומי" הוא אמר והקים אותי ממנו.
"מה?לאן?" הסתכלתי עליו מבוהלת.
"הולכים לסרט" הוא חייך.

נכנסו לסרט של 10.
כמובן,סרט רומנטי,כמו שרציתי.
ראיתי שעומר השתעמם כל הסרט..אבל דאגתי לפצות אותו כל שתי שניות בנשיקה טעימה.
ב12 וחצי בערך הסתיים הסרט ואני ועומר התחלנו ללכת לכיוון הבית שלי.
"למה את לא אומרת כלום?" עומר הפג את השתיקה.
"אני עייפה" חייכתי והוא משך אותי אליו.
"היה כייףף" אמרתי והרמתי את ראשי אליו.
"כןן.." הוא חייך.
הלכנו מחובקים כל הדרך ושתקנו עד שהגענו לבית שלי.
הוא סובב אותי אליו כך שעמדנו צמודים.
הרגשתי קצת נבוכה והורדתי את ראשי.
עומר הרים את ראשי וחיבק אותי. "היהההה לי כיף..ואני אוהב אותך המון נסיכה" הוא אמר,ולא יכולתי להגיב כי הוא נישק אותי.
"גם אני אותך" אמרתי כשסיימנו להתנשק.
חייכתי אליו,והתרחקתי...

התיישבתי על המחשב,פתחתי את האיסי וכתבתי אווי:
"שמחה מאושרררררררררת צוהלת (:
עומריקוווו אני אוהבת אותך אהוב שליייי 😘
שירקההה הודעה שאאת כאן !# :]
ליללללה טוב מכועררררררים"

ישר כשסיימתי לכתוב את האווי,מורני התקשרה.
דיברנו מלא וסיפרתי לה איך היה עם עומר.
פתאום,השיחה התנתקה.
לא הבנתי למה והתקשרתי אליה שוב:
"מורניי? מה קררה? למה ניתקת ?" שאלתי בבהלה.
"היתה ממתינה..." היא השיבה ברוגע.
"מי זה היה?" שאלתי והיא לא ענתה.
"מורןןןןןן?מי זה היה??" חזרתי על השאלה,והפעם,מורן כן ענתה.
"זה..ההיה..זוהר"


חחחח פרק על הפנים הא ?/:
אחד הגרועיםםD:

אאאייייזזזזזזההההה פפפרררקקק יפפפפה ((:
אהההההבתתתתי !!!!!!!!!@##$@^$%
המממששךךשךךך 😛

תוודה נשממה (:

אוהוווווווווו איזהה פרקקקקקקקקק
בכלל בכלל בכלל לא גרוע!!!!
מ-ד-ה-ים
יאללה שימי הממשך מאמימ
ואני צריכהה לדברר איתך דחוףףףףףףףףף
דבירי איתי כשאתת יכוללה
אוהבתתתתתתתתתתתת אותךךך הכייייייייי