אני יודעת שאתן כועסות ואני הכי מבינה בעולם, ובאמת שייבשתי כבר בצורה מגעילה, רשמתי המשךך ובאתי לפרסם וכבה לי המחשב . .
לידור יכולה להעיד שבאמצע שיחה חשוב התנתקתי מהICQ בבנות אני מצטערת, אני אנסה לכתוב עכשיו המשך ראוי למרות שהשעה כבר 3 וחצי בבוקר נראה מה ייצא לי . .
סליחה.
מה נסגררר
?!
ייבשת ייבוש רציניי!
אני אישית סולחת
מכירהה גם לי קרה את זה אתמול חח אבל היייתי רק בהתחלה של ההמשךך...
הנה הנה אני רושמת המשךך . .
קמתי רק ב4 וחצי סליחה . .
חחח העיקרר קמתת זה מה שחשוב=]
טוב רשמת המשךך..
מה עם לפרסם אותו?!
^^^^^^^^
^^^ ...
נו מה עם הההמשך ?!
טוב אינלי מה להגיד לך..
יש ה-מ-ו-ו-ן תגובות ואת בלל לא ממשיכה..צריך להתחנן להמשךך...
חבלל
שמוליק: לא דיי זה ככה!! הוא התחיל לצעוק ולהשתגע..
אני: טוב דיי אני לא יכולה ככה יותר, היה לי את הערב הכי מושלם בעולם, ושמחתי להכיר אותך, תמיד תישאר חשוב לליבי, וזהו אין לי יותר מה להגיד לך.
יצאתי מהאוטו בעצבים.
הוא ישר נסע במהירות..לא הסתכל עליי ולא כלום.
נכנסתי הביתה..כולם ישנו..התיישבתי בסלון החשוך..שכבתי על הספה..כולי בלבלות..
הדמעות התחילו להיווצר בעיניי..ואז צילצל הפלא' שלי..SMS:
~צאי החוצה שניה שכחת אצלי משהו~
משמוליק כמובן.
עליתי אליו למדרכה, לא היה לי ספק בכלל האם לפגוש אותו שוב או לא.
ראיתי אותו באוטו עם ראש מושפל..נכנסתי אל האוטו.
התיישבתי ולא אמרתי מילה, רק הסתכלתי בעינייו, והוא בשלי..
הוא התחיל לדמוע..וכך גם אני..חיבקתי אותו חיבוק חזק, חיבוק סוחף שהוציא את כל התסכול של שנינו, בכינו שנינו.. ובשלב כלשהו התנתקנו..
ידיי נשארו על כתפיו וידיו על צווארי..
וכן זה קרה.
מבלי שום התראה מבלי לשים לב..התנשקנו.
שפתינו נפגשו כאילו זה רק חיכה לקרות, כאילו זה תמיד היה שמה..
המגע העדין של שפתיו, של ידיו המלטפות את פני את שיערי.. הכל התערפל.. ואז קלטתי מה אני עושה..
והרחקתי אותו ממני.
שמוליק: למהה למה את הורסת את הרגע הכ"כ מושלם הזה?
אני: דיי שמוליק זו..זו טעותת לא דיי..
שמוליק: מהה אבל תסבירי לייייי תסבירי לי מה רע בייי???? מההה??? אני נותן לך את הנשמה שליי סופהה אני מוכן לעשות הכל בשבילךךך..הוא צעקק..
אני: נו דיי שמוליק אבל אמרתי לך שאני לא יודעתת..לא מתאים לי..כמעט בכיתי..טוב אני הולכת.
באתי לצאת והוא תפס אותי בידי..
שמוליק: טוב לפני שאת הולכת קחי איתך את זה..נתן לי את התיליון שהוא קנה לי..
אני: לא היית צריך..
שמוליק: טוב זאת הייתה בחירה שלי, ואני רציתי..שתיהיה לך מזכרת לזמן שלא ניהיה ביחד.
אני: תודה.. לילה טוב, ושוב באתי לצאת.ושוב הוא תפס בידי.
שמוליק: מה זאת הפרידה שלנו?
אני: סליחה..רכנתי לעברו ונתתי לו נשיקה על הלחי..והוא התקרב אליי..הסתכל אל תוך עיניי..ולחש לי:
'אני אוהב אותך..הלוואי והיית מבינה עד כמה..'
הוא ניסה לנשק אותי..אך דחיתי אותו.
אני: דיי מאמי מיותר..נתתי לו עוד נשיקה על הלחי ויצאתי.
נכנסתי הביתה, עליתי מהר לחדר שלי, נעלתי על עצמי.
התפשטתי, שמתי מכנס קצר וגופיה ונכנסתי אל מתחת לפוך.
בכיתי..ובכיתי עוד..פשוט לא הפסקתי לבכות..
'המחשבות עלו והדמעות ירדו'
הרגשתי כ"כ מגעילה..כ"כ מלוכלכת..לא הייתי מסוגלת להסתכל על עצמי במראה.
התהפכתי מצד לצד..לא נרדמתי..ב4 וחצי בבוקר קיבלתי SMS:
~אוצר שלייי..אני אוהב אותך..ונורא מתגעגע..אני לא יכול לחכות שניהיה כבר ביחד~
זה היה מרותם.
זה רק החמיר את מצביי..רק הרגשתי יותר חרא, אייך אייייייךך הצלחתי לבגוד באהבת חיי??
אני יודעת שאני בחיים לא יאהב מישהו כמו שאני אוהבת את רותם, אני יודעת שאם ניפרד עכשיו, שאם אני יאבד אותו, אני מסוגלת לפגוע בעצמי, אני מסוגלת למות מדיפרסיה.
אבל אני גם לא יכולה להסתיר את זה ממנו, אני לא אוכל להסתכל עליוו..לנשק אותו..מבלי להרגיש גועל..
החזרתי לו הודעה:
~אהבת חיי, שתדע שלא משנה מה יקרה, אני תמיד יאהב אותך.~
הוא התקשר אחרי 3 שניות..
רותם: מזתאמרת?
אני: אני רוצה למות רותם..למות.
רותם: מה???????? סופה שתקייייייי..מה קרה?????????????? קרה משהוו????????
אני: כןןן..
רותם: מה קרה??? דברי כבר!!!
אני: אני ידבר איתך פנים מול פנים.
רותם: טוב אז עוד 10 דק' אני אצלך..
אני: אני מחכה..תתקשר שתיהיה למעלה.
רותם: טוב יפה שלי, ובלי החלטות פזיזות..אני כבר בא.
וניתק.
החלטתי שאני הולכת לספר לו הכל..אפילו אם הוא יכעס אני לא אוכל לחיות בהרגשה שבגדתי בו והוא לא יידע.. לא יכולה!
אחרי רבע שעה של מחשבות מטורפות..הוא התקשר:
רותם: אני בחוץ צאי.
אני: טוב אני שניה באה.
ניתקתי.
יצאתי החוצה והוא ישב באוטו.
נכנסתי.
רותם: מה קרה לךך????? תיראי את עצמך כל האיפור מרוח לך על הפנים סופה את נראית רע!!!!
אני: רותם אני נשבעת שאם אתה לא תסלח לי אני יתאבדד
רותם: מהה?? על מה אני צריך לסלוח לך מה קרה????
אני: תקשיב.. היום הייתי עם שמוליק..
רותם: מה???? ומה היה?????? סופה שכבתם?????????????
אני: (פה כבר בכיתי..) לא לא מה פתאוםםםםם, רותם תקשיב לי עד הסוףףףףף.. הוא רצה להיפרד ממני, כי אנחנו לא ניפגש שלושה שבועות..אז הוא סגר לנו את הקולנוע בכרמיאל ואני והוא ראינו סרט לבד ואז הוא הכין לי ארוחת ערב בבית שלו ולא קרה כלוםםםםם עד אזזזזזזז..ואז כשהיינו במכונית רבנו ויצאתי מהאוטו בעצבים ושכחתי אצלו משהו באוטו ואז חזרתי, ואז..ואז..ואז התנשקנו..התפרצתי בבכי ונשענתי על כתפיו.
רותם: מה????? התנשקת איתוו?????????
אני: רותםםםם בבקשה תסלח ליייייי..
רותם: אני לא מאמיןןן..הוא תפס את ראשו בידיו..אל תגעי ביייי..דחף אותי מעליו ויצא מהאוטו..
הוא התיישב על המדרכה ופשוט היה המום..
יצאתי מהר מהאוטו ורצתי אליו..
חיבקתי אותו ובכיתייי..
אני: דייייי תסלח לייי רותםםםםם..אני ימות בלעדייךך אתה יודע את זהההההה..
רותם: די תעזבי אותיי..תני תני לי זמן לחשובב..אמר לי עם דמעות בעיניים..וקם ממקומו לכיוון המכונית.
רצתי אחריו..ותפסתי אותו בפניו.
אני: ''תקשיב לי..אני יודעת איך אתה מרגיש..אבל בבקשה תחשוב כמה עברנו וכל מה שסיכנו..בבקשה אל תיהיה פזיז..ותזכור שאני אוהבת אותך יותר משאני אוהבת את עצמי..אתה כל חיי.."
הוא לא ענה..ולא הסתכל עליי..הוא הוריד את ידיי מפניו נכנס לאוטו ונסע.
התיישבתי על הספסל בשכונה ובהיתי בשמים..הדמעות כבר התייבשו..לא היה בכוחי לבכות עוד..לא יכלתי לסבול את כאב המחשבה שהעולם שלי יעזוב אותי.. הלב שלי יתנתק מגופי.. אני אפסיק לחיות.. אני לא אוכל לסבול את הנטל.. התפללתי לאלוהים באותו לילה כמו שבחיי לא התפללתי..
ביקשתי שירחם, שיתקן, אני יודעת שחטאתי אבל אני בחיים לא אחזור על זה, נשבעתי.
נדרתי נדר.
נכנסתי הביתה..הלכתי אל המטבח..פתחתי את ארון התרופות..
מצאתי את קופסת כדורי השינה שכ"כ חיפשתי..
לקחתי כדור אחד ועליתי לחדרי.
נכנסתי למיטה,ונרדמתי.
בבוקר נשמעו דפיקות חזקות על חדרייייי..
אמא: סופהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה, צעקה.
אני: אהההה אמא מה יש לךךךךךךךךךךךךךךךךךך?????? צעקתי גם.
אמא: תפתחי לי את הדלת.
אני: שניה..קמתי באדישות ופתחתי לה את הדלת.
אמא שלי קפצה עליי פתחה לי את העיניים ושפכה עליי כוס מים.
אני: מה את נורמלית????????? אמרתי בעצבים.
אמא: מה לקחת אה??? כמה כדורים שתית אתמול בלילה?????
אני: אחד מה יש לך????? מה את יודעת בכלל ששתיתי??
אמא: ראיתי את הקופסא בחוץ.. למה שתית???? את בטוחה אחד????
אני: כן נו מה יש לך?? שתיתי אחד לא הצלחתי להירדם אתמול..
אמא: ומה יש לך שכל האיפור מרוח לך על הפנים?? והעיניים שלך כ"כ אדומותת..מה קרהה?? בכית??
אני: אמא אין לי חשק לדבר על זה אני רוצה להמשיך לישון.
אמא: לא, תגידי לי מה קורה לך..וגם את הולכת היום לביה"ס!
אני: לאא, נו מה מחר אני נוסעת לפרוייקט את לא רוצה שאני אהיה איתך קצת??
אמא: אני רוצה אבל אחרי בצפר, המורים שלך עצבניים אתמול המחנכת שלך התקשרה..
אני: טוב בסדר..
אמא: אני רוצה שתיכנסי עכשיו להתקלח תשטפי את הפנים שלך תתלבשי יפה ותילכי לבצפר.
אני: אמא מה הלחץץ??
אמא: אין שום לחץ, אני לא רוצה שתילכי כמו איזה ילדה עזובה לביה"ס.
אני: טוב אמא טוב.
אמא: ואל תחזרי לישון לכי למקלחת! עוד 3 דק' אני באה לבדוק אם את מתקלחת.
אני: טובבבבבבבבבבבבבבבב אמאאאאאאאאא טובבבבבבבבבבבבבבב😠
הוצאתי בגדים מהארון שלי..ונכנסתי להתקלח.
התפשטתי ונכנסתי אל זרם המים החמים..אוי זה כ"כ עזר לי.. הרגשתי כמו חדשה..
סיבנתי את גופי את פניי.. המחשבות נרגעו קצת..גופי נחלש טיפה.. ונזכרתי שאני קצת מאחרת..בכמה ימים..ואז נזכרתי שבמלון..אחרי המסיבה..אני ורותם..שכבנו בלי קונדום!!
הלחץ עלה לי לראש..הכל התחיל להסתחרר..להיות אפור..
כנראה שהתעלפתי, זה מה שאמא אומרת.
קמתי במיטתי, עם כאב ראש חזק..
אני: אמא?!
אמא: התעוררת..כבר התחלתי לדאוג..
אני: מה קרה??
אמא: התעלפת..כמו פעם..
אני: אוישש..כואב לי הראש בטירוף..הסתכלתי מתחת לפוך וראיתי שאני עטופה במגבת וערומה מתחת.. אני ערומההה..
אמא: כןן..
אני: טוב אמא תביאי לי כדור..
אמא: טוב שניה אני מביאה לך..גם תה..
אני: טוב..מה השעה??
אמא: 8 וחצי..
אני: אני יתשה ויילך לבצפר.
אמא: לא אני לא הולכת היופ לבצפר.
אני: אני כןן..אני צריכה להיפרד מחברות שלי..
אמא: תיפרדי מהן שיבואו אליך..
אני: מתי הן באות??
אמא: תגידי להן שיבואו..אמרה לי בצורה מוזרה.
אני: טוב אמא אני אתלבש בנתיים.
אמא יצאה מהחדר.
הסתכלתי על צג הפלא' שלי.. ראיתי 7 שיחות שלא נענו..וSMS.
1-דושית שלי(סתיו)
1- אפון שלי(לידור)
1- אורחני עולם שלי
2-שמוליק
1- ברווזה שלי(נוי)
1- 0524982395
וSMS:
~נו איפה אתת?? תבואי לבצפר!! אוהבת אותך~
זה היה מהברווזה שלי, נוי.
כ"כ הרבה אנשים מחפשים אותי..ושום סימן מרותם.
האיחור של המחזור התחיל להדאיג אותי..החלטתי שאני מתקשרת לרותם.
חייגתי אליו בזמן שאני מתלבשת.
הוא לא ענה.
ידעתי שהוא יסנן אותי..חייגתי שוב אולי הוא יראה שזה רציני.
הוא לא ענה שוב.
השארתי לו SMS:
~ אני יודעת שאתה עצבני, אבל נראה לי שאני באיחור רציני..בבקשה תדבר איתי שתראה את ההודעה~
סיימתי להתלבש.
ירדתי למטה..
אני: אמא מה שכחת אותי??
אמא: לא מה פתאום אני פשוט לא מוצאת את הנענע
אני: לא רוצה נענע, תה רגיל.
אמא: טוב שניה..
אחרי דק' ספורות היא הגישה לי..עם כמה קוראסונים..והתיישבה לידי.
אמא: עכשיו את מוכנה להגיד לי מה קרה אתמול?
אני: לא..עזבי לא בא לי לדבר על זה.
אמא: סופה אני לא יראה אותך ממחר..
אני: אני יודעת.
אמא: נו אז תגידי לי, אולי אני יוכל לעזור לך..אני לא רוצה שתיסעי בהרגשה לא טובה.
אני: אני בסדר אמא..באמת.
אמא: איי איי תמיד עקשנית..
אני: טוב די אמא..
פתאום התחילה לי בחילה..לא יודעת מאיפה..אלוהים רק שזה לא התסמינים של הריון..בקשה לא..
הלכתי אל השירותים והקאתי..את הקוראסון שאכלתי ואת התה ששתיתי.
אמא: סופה את מקיאה??
אני: לא מה פתאוםם..
אמא: אז מה זה הרעש הזה??
אני: הפלצתי.
אמא: חח טוב י'מסריחה.
יצאתי מהשירותים..לקחתי מסטיק מהמגריה שבמטבח..
נכנסתי אל המספרה ייבשתי טיפה את שיערי והתאפרתי קצת..
עליתי אל חדרי לקחתי את הנעליים, הפלא' והתיק, שמתי ספיד-סטיק ובושם וירדתי לקומה למטה.
אמא: עכשיו את נראית הרבה יותר טוב..
אני: כן?
אמא: כןן..
אני: טוב אני עפה לבצפר, אני לוקחת לך כסף..
אמא: נו מה חדשש??
אני: חח נו די אמא..נתתי לה נשיקה ויצאתי.
תפסתי מונית ונסעתי לבצפר..
נכנסתי לבצפר..
השעה הייתה כבר רבע לעשר, והשיעור נגמר עוד 5 דק' אז נשארתי בחוץ.
סתם חיטטתי בפלא' שלי..מחקתי את כל ההודעות משמוליק.
הגיע הצילצול..
כמובן שחברותיי היו הראשונות לצאת מהכיתה..
חיבקתי את כולן נישקתי אותן והלכנו לשבת בקפיטריה לאכול..
נכנסנו לקפיטריה, ופתאום עלה בי עוד גל של בחילה מכל הריח של האוכל..
סתיו: מה יש לך ניהיית חיוורת..
אני: סתיו בואי איתי שניה בחוץ..
יצאנו החוצה שתינו..
סתיו: סופה מה יש לך??
אני: שניה בואי בואי מהר.. רצנו למקום בלי אף אחד מאחורי השיחים..ושוב הקאתי..
סתיו: אמאל'ה מה יש לך??? מה את מקיאה ככה????
אני: אל תשאלי סתיו..ניקיתי את פי במגבון שהיה בתיק שלי.
סתיו: מה קרה????
אני: אני מאחרת במחזור..כבר יומיים..והתעלפתי היום בבוקר..ויש לי בחילות..
סתיו: יואו בבקשה תגידי לי שאת לא חושבת שאת ב..
אני: אני דווקא כן חושבת..
סתיו: סופהההההההההההההה..סיפרת לרותם????
אני: לא כ"כ..
סתיו: מה?? למה?????
אני: טוב בואי אני יספר לך..סיפרתי לה הכל..על שמוליק ועל רותם..
סתיו: את פשוט לא נורמלית..
אני: דיי, מספיק שפטו אותי ליום אחד..רק תחבקי אותי טוב??
סתיו: ברור דושה..התחבקנו..
דיברנו עוד כמה דק'..וחזרנו אל הקפיטריה..
נוי: איפה הייתן??
אני: היה לי פיפי..ואי מתחשק לי משהו מתוק..
לידור: חח מתחשק?? מה ניהיה איתך??
אני: 😯 סתם.. אני הולכת לקנות קוראסון..מישהי רוצה??
כולן: לא תודה..
סתיו: חכי אני באה איתך עדיין לא קניתי אוכל..
הלכנו שנינו..
ראינו כמה ידידים בדרך..אמרנו שלום והלכנו אל כיוון המוכרת.
אני: שלום..
המוכרת שלום..
אני: תביאי לי בקשה קוראסון שוקולד אחד..אממ ושוקו שוויצרי אחד..ודוש מה בא לך?? פניתי אל סתיו.
סתיו: תביאי לי בורקס גבינה אחד ונס.
המוכרת: טוב שניה..
אחרי חצי דקה היא חזרה והביאה לכל אחת מה שביקשה..שילמנו והלכנו לשבת עם הבנות..
אכלתי בתיאבון גדול..זללתי יותר נכון..
אור-חן: סופה מה יש לך?? חח את אוכלת כמו יוסי..(ילד שמן מהכיתה שלנו)
אני: חח סתם לא אכלתי יומיים.. 😊
ישבנו ודיברנו, התעדכנו צחקנו..ואז עלינו לשיעור..
ארוך של החיים, שלא תגידו . .
מחר אני אמשיך בעזרת ה', לא בבוקר כי אולי אני נוסעת לירדן, אבל כמעט בטוח בסביבות הערב-לילה אני כבר אהיה בבית ואני אכתוב המשך . .
מצטערת שוב, ואוהבת אותכןןן . .
נ"ב:
אישית אהבתי את הפרק בטירוף!
אתר האהבה הישראלי