סיפור ראשון שלי...מקווה שתאהבו

מחר המשךך....

אבל תגיבוווווווווו.....😢😢

אוהבתת

לולי

יאווו איזה מההמם %
תעעשי המשך בובה :]

מה זה זההה?!!?!?

איך מתפפתתחח הכלל..איזה כישררווןן.ץ...ש=ל=מ=ותתת!!!

אהבתי בטיררוףף!!

ההממששךךךךךךךךך!!!

תודה על התגובותת...

לא הייתי כל היום בבית ולא הספקתי לכתוב המשך..

מבטיחה מחר..

אוהבתת

לולי

=[=[....נטשתייי...

כל כך מצטערתתת...הייתי ממש ממש לחוצה בימים האחרוניםם..

כותבת לכם עכשיו המשךך...

אוהבתתת...

לולי

ואז קורל לחשה....

קורל: זה נדב....הוא...הוא...

אני: מה קרה לנדבבבבב??...((התחלתי לבכות...נלחצתי))

קורל:הוא בקומה...הוא צמחחח...

קורל התחילה לבכות ונכבה כשראשה על הכרית..ואני הרגשתי איך כל העולם מתמוטט עליי.. לא יכולתי להאמין שנדב הילד הכל כך חזק ומתוק ומושלם שוכב שם ולא יכול לזוז,לדבר, לאכול, לשתות ואפילו ללכת לשירותים לבדו...הייתי בהלם טוטאלי...התחלתי לבכות ולבכות..לא יכולתי לעצור את פרץ הדמעות שיצא מבפנים עמוק בלב...כאב לי עליו! הוא הידיד הכי הכי שליי..

יצאתי מהחדר של קורל בשתיקה וגם מהבית שלה...התחלתי לרוץ בלי שום כיוון...פתאום מצאתי את עצמי מול בית החולים...רצתי במעלה המדרגות והגעתי לקבלה מיד ביררתי היכן שוכב נדב והלכתי אליו... הוא שכב בקומה 3 חדר 342 נכנסתי לחדר שיהיה ריק למדי.. הייתי בו מיטה אחת ועלייה שכב נדב וליד המיטה הייתה ספה שבה ישנה אמא של נדב..היא שמעה אותי והתעוררה אמרתי לה שתלך לנוח מעט..היא לא הסכימה בהתחלה אך אני התעקשתתייי...לבסוף היא נכנעה והלכה..התחלתי לדבר עם נדב כאילו שהוא באמת שומע אותיי...ותוך כדי רצף הדיבור שלי נכנס הרופא..

אחרי כמה דק' כבר הבנתי ששמו של הרופא הוא אייל...

אייל: שלום...מי את?
אני: אני עדי..ידידה קרובה של נדב...מה המצב שלו?
אייל: המצב של נדב מאוד רגיש..הצלנו אותו ממוות אך לא בטוח שהוא יצא מהקומה...

התחלתי לצעוק על הרופא.."הוא יצא מזההה!! הוא חזקקקק! הוא לא יכנע לזההה! הוא יצא מזה כמו גדול ויתגבר על הכללללל!!!"

אייל:אני מבין אותך..אבל אני לא מציע לפתח יותר מדי ציפיות..
אני:הוא יצא מזה...אני בטוחהה!!..ועכשיו אתה יכול להשאיר אותנו לבד..
אייל:איך שאת רוצה רק שתדעי שהוא אינו שומע אותך..
אני: הוא שומעעעעעעע!!

התעקשתי על המחשבות שלי ולא וויתרתי אפילו לדוקטור שהוא יותר מומחה ממני בהרבהה...

אייל יצא מהחדר ואני המשכתי לדבר אל נדב...דיברתי אליו בבכי ובתחינה

"נדבב!...אתה חייב לצאת מזה! אתה יודע שאני כלום בלעדיךך! נכון שאתה יודעע?"

---------שתיקה---------

התחלתי לבכות כמו מטורפתת אך לא עזבתי את המיטה שלוו...
אמא של נדב חזרה אחרי 5 שעות וביקשה שאני ילך הביתה..כי אני צעירה ואני צריכה לנוח ואם אשאר פה גם אני אחלה..וזה לא מה שנדב היה רוצה שיקרה..
הלכתי הביתה...עליתי ישר לחדר שלי שכבתי על המיטה ובכיתי...אמא נכנסה ושאלה מה קרה אך לא רציתי לדבר עם אפח'ד וגרשתי אותה מהחדר שליי...

בערב דביר נכנס אליי לחדר..((מי שלא זוכר דביר זה אח שלה))..הוא אמר שהוא שמע את מה שקרה וחיבק אותיי...התחלתי לבכות..והוא ניחם אותי ואמר שהכל יהיה בסדר...כל כך רציתי להאמין לו אך לא יכולתי..
ידעתי שאייל צדק במה שהוא אמר אפילו שלא הסכמתי איתו בבית החולים ועכשיו אני מבינה שאני לא יכולה להחליט מה יהיה..הנחמות של דביר עודדו אותי קצת...הוא היה צריך ללכת ושוב נשארתי לבד...

"נשמה צועקת אל הלב שלה
מי הוא המלאך שיחזיר אותה"

הפלא' שלי צלצל...זאת קורלל..זה הצילצול המיוחד שלהה..

עניתי..

קורל:עדיי? מה קורה איתך? איפה את? את בסדר?
אני:קורל אני בסדר..אני בבית..באלך לקפוץ אליי??
קורל: שעה 23:00...זה לא מפריע?
אני:לא! מה פתאום? אני בכל מקרה לא נירדמת...
קורל: טוב...אני כבר באה..
אני: טוב...ביי ביי

אחרי רבע שעה קורל הגיעה אליי...כל הלילה רק דיברנו והעלנו זיכרונות..
נירדמנו בערך בשעה 4 לפנות בוקר...לא הלכנו לבצפר..
קמנו בשעה 12..לקחנו כסף קנינו שוקו ולחמנייה ונסענו לבית חולים..ישבנו שם עד שבע בערב..
קיוונו לשיפור...אבל כלוםםם! המוניטור מצפצף...נדב שוכב ולא זז...מחובר למכונות הנשמה,למוניטור ולאנפוזיה..עשה לי רע לראות אותו ככה...זה נדב..הבנאדם הכי חזק שאני מכירה! לא מתאים לו..
קורל לא הפסיקה לבכות..היא הרגישה ממש אשמה...

ככה יום יום במשך 5 חודשים הייתי הולכת לבית הספר משם אל נדב ואז הביתה...

יום אחד...הגעתי לבית החולים...נכנסתילחדר של נדב והיה נורא משעמם אז הדלקתי את הרדיו שהיה על יד המיטה של נדב..

והיה את השיר שהוא כל כך אהב..

המלאך שלי/יוסי עדן


למה כך אהבתי
נכנסה אל תוך ליבי
לא נתנה לי הסברים
היא בתוך החיים
רק רציתי לנשק
ובלילות רק לחבק
את גופה קצת לחבוק
ורק קצת לאהוב

התאהבתי בלי סיבה
בילדה כל כך יפה
היא זורמת בדמי
היא חיי ונשמתי

היא דומה למלאך
רק לה נמשך
היא הטעם של חיי
אני לא משקר
לא מוותר
את הלב רק לה שומר

אם תקשיבו לקולי
תגלו את מה שבי
איך נמשכתי בלילות
להגשים לה חלומות
לא יכולתי לסרב
כי אותה אני אוהב
היא יפה כמו נסיכה
בה אני מאוהב

התאהבתי בלי סיבה
בילדה כל כך יפה
היא זורמת בדמי
היא חיי ונשמתי

היא דומה למלאך...

שמעתי את השיר..התחלתי לשיר עם הרדיו..אחרי כמה שורות הבטתי על נדב...עיניו היו פתוחותת!

כל כך שמחתיי...חייכתי אליו והוא החזיר חיוךך!...מיד קראתי לרופאיםם...הם בדקו אותו..הוא משתקםםםםםםםםםםםםם....לא יכולתי להאמיןן! זה היה פשוט נסס...הייתי כל כך מאושרתת...
------------------------------------------------------------------------------------------

במשך כל הזמן הזה אני ונועם היינו יחד...בבית הספר ובערבים כשהייתי חוזרת הביתה.. לא הזנחתי אותו אפילו לשנייה..הוא הבין אותי ואת מה שעובר עליי בגלל מה שקרה לנדב...
-------------------------------------------------------------------------------------------

באותו יום בו נדב התעורר הלכתי לביתה של קורל..נכנסתי ישר...הרגשתי שם כמו בת בית וכך גם היא אצלי מעולם לא דפקנו אחת בדלת של השנייה...הייתי כל כך מאושרת נשקתי לאמא שלה על הלחי ועליתי לחדרה של קורל...

נכנסתי ולא יכולתי להאמין על מה שראיתייי.....
-^-^-^-^-^--^-^-^-^-^--^-^-^-^-^--^-^-^-^-^--^-^-^-^-^--^-^-^-^-^-

פינקתייי..אל תגידו שלא...

תגיבוו...

וא וואא!!

אאוו שנדבב שממהה או שנועם אצללהה..

וא וואא!

תמשייככיי!

לא נועם ולא נדבבבב 😛 😛 ...

אם יהיו תגובות מבטיחה מחר המשךך...

אבל אפח'ד לא מגיב לי חוץ מאושר שיליי-קורא נאמן שילי אוהבתתת אותךך..

תגיבוו 😢 😢 ...

לולי

תמשיכיי

מבטיחה מחר המשך...

אני יוצאת היום למסיבה ואני די עסוקה...

אוהבתת=]

לולי

אאווו.
תההניי במססייבההה יפפה שלליי..=]]]

אישתייי החמודהה..

רק לא לבגוודד,ככןן?!!

חחחח