סיפור יפה מאמי , תמישכי :]
ברנו'ש=->תודה על התגובות שלךך שתמיד מעודדות ונותנות כייף להמשיך..אוהבתת
מאיה-לפי הכינוי...סוריי אם טעיתי...תודה מאמי אוהבתת..
חן- תודה מאמייי....
מבטיחה לכן מחר המשךךך....
אוהבתתת=]
לולי
ואיייייייייייייייי
חסר לך את לא עושה מחר המשךךךךךך
מחכה בקוצר רוחח
ומקווה שהוא יהיה ארוך ומפנק
אוהבת אותךךך
ברן
מחחחרר אני מצפפהה לההממששךך,ברורר לךך?!!?
אוויי ואבוויי לךך אם ללא!!!!
חחחח
מי וידה,טה קיירררוו!!! ;]
ברנו'ש שילי=->מבטיחה היום אחרי בצפר המשךך....
אושר שיליי-->חיימושלמים שיליייי....מבטיחה לך שאני שמה המשךך מ=פ=נ=ק
אוהבתתת=]
=-לולי-=
יפים שליי...עכשיו מעלה המשךך...
אוהבת=]
לולי
הפרק מוקדששש לברנו'ש שיליייי=->אוהבתותך יפה שילייי...תודה על כל התגובות שתמיד נותנות לי חשק להמשיך ולכתובב
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נועם התחיל לספר את הכל בפרטי פרטים. רציתי לדעת בדיוק מה קרה אבל ה=כ=ל=ל=ל...מה הוא עשה מה אני עשיתי...תיארתי לעצמי שהגענו עד הסוף אבל לא ידעתי איך ורציתי לשמוע הכלל מנועם. ונועם סיפר:"הגענו לבית שלי, סידרתי לעצמי את הספה כדי לישון אך את התעקשת שנישן יחד הסכמתי כי כל כך רציתי זאת כל כך הרבה זמן חיכיתי להזדמנות כזאת ולו הייתי מסרב מי יודע מתי הייתה לי הזדמנות כזאת. נכנסנו למיטה נשכבתי די רחוק ממך, משכת אותי אלייך וחיבקת אותי..הסתובבתי והתנשקנו נשיקה מתוקה וארוכה לאט לאט ירדה חולצתי והכפתורים של החולצה שלך נפתחו...מצאנו את עצמנו רק בבגדים תחתונים.. נרתעתי, פחדתי שאת לא באמת רוצה את זה כמוני..ואת לחשת לי שכולך שלי..לאט לאט המשכנו להתנשק לנו.. תוך כדי כך הוצאתי מהמגירה הקרובה למיטה שלי את הקונדום הראשון שמצאתי, לא הייתי מוכן להסתכן, כי מעולם שנינו לא נבדקנו...ואם לאחד מאיתנו יש איידס?..והריון בכלל לא בא בחשבון אנחנו רק בני 16!!..." נועם שתק לרגע ונתן לי להשחיל מילהה...
אני: "אתה כזה מתוקק"
נועם שהסמיק: "את רוצה שאני ימשיך?"
אני:"כןן"
נועם:" הלבשתי את כובעון הגומי והמשכנו בשלנו..הגענו עד ה=ס=ו=ף. אחר כך כשנרגענו מעט מהתחושה המוזרה והכייפית שעטפה אותנו שכבנו מחובקים והבטנו בשתיקה בתיקרה כשנינו לבושים רק בתחתונים...נהיה לך קר הלבשתי עלייך את החולצה וכנראה שנרדמנו..קמת בבוקר, אני התעוררתי קראתי לך ו..."
קטעתי את נועם:"אני כבר יודעת מפה מאמי...ואני מקווה שהדבר נישאר בנינו..רק חסר לי שההורים שלי ידעו שהשתכרתי הייתי מסוממת ואיבדתי את הבתולים שלי עוד לפני שמלאו לי 17."
נועם חייך חיוך קטן ואמר: "מבטיח שזה יהיה הסוד שלנו" וקרץ לי קריצה קטנה וחמודה.
הלכתי לשירותים חזרתי אחרי ששטפתי פנים...התיישבתי על המיטה של נועם והתחלנו לדבר...
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
חברים מצטערת...לא יצא לי יפההה...אין לי כל כך מצב רוחח!...מבטיחה להשקיע יותר בפרק הבאא
אוהבתת
לולי
פרק יפה ביותררר.. תודה יפתי על ההקדשהה
אין אי לא אגיב למושלמת שילי?!?!
איזה חמוד הואא.. כל כך מתוק ומבין ומתחשב
רק זה כל כך עצוב שככה היא איבדה את הבתולין שלה
מסוממת ושיכורה
והיא אפילו לא זוכרת את זה!!
זה עצובבב
אמן לא עליי ולא עלינוו
זה אמור להיות בלתי נשכח ויפהה
טוב נסחפתי..
מחכה להמשך בקוצר רוחח
אוהבת אותך
ברן
לוולליייפפפ...
איך יאפההה!!!!!!
אהבתתיי..אזה חמוודדד..
חעחעחע.."כובעון הגומי".. XD חעחעחחעחעעחח
אוווהבבבבב....
(ושתדעו לכם,כל הסיפור מוקדש לי! אך ורק לי! חעחעחע...;] )
ברנו'ש=->שמחה שאת כל כך אוהבת ת'סיפורר...אוהבתותךך
אושר שילי=->חוחוייי...בטח שהסיפור מוקדש לך מושלם שיליי...
חיימשילי אתההה...
אוהבת
לולי
חוחחיי
מוקדש רק ללי!!
תקננאווו!! P=
חוחחיי
אייששתתייי י'סקססייתתתתתתתתתתתתתת!!!
בעלי שיליייי...כוסון אחד מאוהבת בךךךךךךךךך....
לולי שלך..