חחחחחחחחחחחחחחח חמוד התוכיי 😊
תמשיכיי בובה..
חחחחחחחחח ייאאאוווו איןןן התוכייי הזה פשטוט מתוקקקקקקקקקקקקקקק
אחלה פרקקקק....
המשך בובההה
יוקאאאאאאאאא יואווווווו....
פרק יפהההה ברמותתת....
המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך ולסיום [B][COLOR=red][SIZE=7]ה-מ-ש-ך-!
לאבבבבב יוווווווו 😛
נווווו עוד תגובות פליזזזזזז 😊
מה עוד תגובות טלושששששש?
דיי לייבש י'מייבשת...
שימי כבר המשךךךךךךךךךךך 😠
חיחיחי לאבבבבבבב יו 🙄
טלוששש מה עם המשךך@?!
תמשיכיי :]
יוקא יא מייבששששששששששששש 😊
מאמוש שימי המשךך!!
דחופי דחופי..
טוב ראיתי ת'שם של הסיפורר ולא'דעת מה זה אהבתי אותו קצר וקולע כזה וישר נכנסתי.. וקראתי את כל הסיפוורררר והוא פשוט מדהיםםם ומרגשש נורא אהבתייי..
המשיכיי
מאמי הסיפור מאוד יפההההההההההההההההה
אהבתייי
כל זה אמיתיי?😢
וואו מתוקות ראיתי שאני חסרה לכן קצת...
מצטערת שלא כתבתי כבר זמן - מה כי א- עוברים עליי מלא דברים ואין לי זמן לעצמי יותר.. =\
וב- אין לי השראהההה............. אבל אל תדאגו תוך יום יומיים נחשוב על המשך ...
טוב מאמיות?!!!! 😉
אני באמת אוהבת אותכן =]]]]
3>
-טלוש-
פרק שמיני-חלק א'
" הלו? "
אמרתי בקול צרוד ועייף
"מור?!
היי זאת ליאת... איך את מרגישה יפה שלי?
יותר טוב?"
איזה חמודה.
תמיד תתקשר 10 פעמים ביום אפילו רק כדי לשאול מה נשמע..
תמיד.
אני כל כך שמחה שיש לי חברה כמוה כי לא מוצאים חברות-הכי-טובות
כל יום...
"כן... אני חושבת.. "
לפתע שמעתי רעשים ברקע.
זה לא היה ברור מי זה ...
זה היה קול של בחור.
הסתכלתי לרגע על צג הטלפון..
וחזרתי לשיחה.
"מי זה לידך?"
שאלתי..
"לידי? אף אחד.. אחי הקטן..לא נחשב נכון ? חחח"
אלה לא היו קולות של אחיה הקטן.
אני הייתי בטוחה שזה בחור..
"אה! תעבירי לו את הטלפון... כמה זמן לא ראיתי אותו החמודון הזה ...אני רוצה לדבר איתו.."
אמרתי בחביבות-יתר צבועה..
רק מתוך סקרנות...
"אממממממממ.......הוא...... אה....
אין לי כוח בשביל מה התקשרתי כדי שתדברי עם אחי? חח איזה מצחיקה את..אני אמסור לו ד"ש"
"נו מה את עושה צחוק? אני יודעת שזה לא אחיך... אין לך מה להילחץ.. מי איתך עכשיו ברצינות..?"
"זה .. אמ... זה רון... שמחה?!"
"מה שתגידי.."
אל תקראו לי בלשית... אבל כשליאת נלחצת ככה זה רק כאשר משהו לא כשורה..
כאשר משהו נדפק והיא מנסה לתקן אותו מבלי שישימו לב.. או משהו בסגנון.
"טוב אני חייבת ללכת.. ביוש..". ניתקתי מבלי לחכות ל "ביי" חוזר ממנה.
"זאת דרך ארוכה הבייתה... אולי תנוחי קצת.?"
אמא שלי אמרה..
"כן אולי באמת לא תזיק לי מנוחה.."
הנחתי את ראשי על הכתף..נשענתי אחורה בכורסת המושב המשופשפת
והבטתי בטיפות הגשם הגדולות זולפות על פני החלון הקפוא.
היה לי קר... לקחתי שמיכה מהתיק הסגול שאמא הביאה לי לבית החולים והתכסיתי.
התחלתי לשקוע במחשבות...
*מעניין אם ליאור היה אצלה...*
התחלתי לחשוב על ליאור ותהילה הכונפה הזאת...
החלטתי שאני רק נפגעת ממנו...
אולי אני רק פוגעת בעצמי...
אם אני לא אסתבך באהבה אז לא יהיו לי בעיות..
אין אהבות.. אין אכזבות אין דאגות...
המוטו החדש שלי.
עצי הדקל הגבוהים בצידי הדרך היו סימן שאנחנו מתקרבים ליישוב ולבית שלנו.
לאחר חמש דקות אמא עצרה את האוטו ליד הבית..
אני הייתי ישנונית כי חצי-נרדמתי.
היא לקחה את החפצים שלי ..
ואני עזרתי לה.. קצת..
עליתי בשלושת המדרגות לקראת דלת הבית הלבנה שלנו.
פתחתי את הדלת ומי לא ציפה לי בבית מאשר ....
-------------------------------------------------->
אני יודעת שזה פרק מעפן אבל זה החצי הראשון שלו יש לו המשך פשוט באתי למתוח אותכם =]
סורי על האיחוררררררררררררר
אוהבת אותכם 3>
-טלוש- 😊
טוב אז מחכה להמשך השני..
וממש לא מעפן! מקסים!! [=
בובית אני זאתי שהגבתי לך ראשונה על הפרק הראשון..אבל שכחתי להגיב לך חיחי..לא נורא עדיף עכשיו מאשר אף פעם..
אז ככה-יש לך סיפור מדהיםםם!!! ממש אהבתי ת'רעיוןןן!! תמשיכי דחוףףףףףף!
אוהבת המוניםםם
יפיתי=]
אתר האהבה הישראלי