•°•הדרך אל האושר•°•

מממממממההההההההההמממממממממממםםםםםםםםםםםם
זה סיפור נורא עצובבב אבל המשךך דחוףף!!

המשךך....????

אני כבר משתגעת.. חחח 🤪

ניקוששששש?!
מה עם ההמשך??????????????????????

ש=ב=ת ש=ל=ו=ם!!!!
מחכה להמשךך!
😊

המששששששששךךך

ניקי אני כועסת..
זה לא פר..
המשך אחד..3 עמ' של תגובות=[..
אופי..

מקווה שנהנת..

גלושק'הההההה המאוכזבתתתתתת..=[

חחח וואי וואי וואי!!! 3 עמ' בשביל פרק אחד!!! תראי איך אנחנו אוהבות אותך פה!!!! זה שיא נראה לי חחחחח אז מגיע לנו פרק עסיסי עסיסי!!!
מחכה להמשךךך חחח (מקווה שעד עמוד 5 יהיה המשך חחח) אוהבת המוןןן טלושש

אוווייי חמודות שלי!!!
אני מצטערת!!!
חזרתי רק עכשיו הביתה מאתמול...סורייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
מבטיחה המשך עסיסי מחר!!!
אוהבת אתכן מדהימות!!!!

QUOTE (Meirav_R @ 27/11/2005) המשךך....????

אני כבר משתגעת.. חחח 🤪
😊

ואייייייי איזה כישרון אמ'לה..
את פשוט מוכשרת!!!!
ההתחלה פשוט מ=ד=ה=י=מ=ה=! אני ככה: 😮

מחכה להמשךךך!!

"איפה את כלבה קטנה?!? מתי תפסיקי לסחוט ממני כסף!??!" שמעתי אותו מפיל איזה משו
התכווצתי בפינת הארון והפסקתי לנשום...
עד שהדלת נפתחה...

"לא עשיתי כלום!!" צעקתי
"לא עשית כלום?!" הוא תפס אותי בידי ומשך אותי החוצה מהארון
"דייי..." ניסיתי להשתחרר ממנו
"מתי כבר ימלאו לך 18 ותעופי לי מהבית?!" הוא השליך אותי לעבר הקיר וקיבלתי מכה במצח
"אייי..." התחלתי לבכות, הייתי לי סחרחורת מהמכה ונעלצתי לשבת
"קומייייי" הוא משך אותי באגרסביות והכניס לי קאפה לפנים
"אבא דייי..." לא היה לי כוח להאבק בו, כאב לי הראש
"אני שונא אותך!!!" הוא צעק והפעם דחף אותי על המיטה.
שמעתי אותו מפשיל את החגורה שלו, ותוך שניה נחתה עלי מכה חזקה, הייתי רגילה למכות בחגורה.
"דייייי..." ראיתי את רותם עומדת בפתח הדלת שלי ובוכה
"רותם לכי מפה..." אבא פקד עליה
"תפסיקקק...כואב לה.." היא רצה אליי
"רותם עופי מפה אמרתי לך, אם את לא רוצה לחטוף גם!!" הוא צרח עליה
"רותם לכי..." מלמלתי
"אני לא זזה מפה!!" היא אמרה
"לכיייי" צעקתי עכשיו אני בחוזר כוח
היא הסתכלה עלי ורצה לחדר שלה בדמעות.
"לכי לישון..." אמר אבא
"טוב..." בקושי הצלחתי לקום ולהיכנס מתחת לשמיכה
הוא יצא מהחדר וטרק אחריו תדלת, הפעם יצאתי בזול.
כל הגב שאף לי וכאב לי הראש, פחדתי לצאת לסלון להביא קרח, שכבתי שעתיים וחיכיתי עד שהוא ירדם כדי לןהתגנב לסלון לקחת דברים לנקות את הפצעים.
"כואב לך?" הרגשתי יד על כתפי כששבתי על קרח על המצח
"כן..." אמרתי
"מסכנה שלי..." ה'טנטונת חיבקה אותי
"רותם את לא צריכה לראות את זה...אולי תסעי לאמא שלך?" שאלתי
"לא! אני נשארת פה..לשמור עלייך.." היא אמרה
"חמודה שלי..." חיבקתי אותה והבאתי לה נשיקה
"את רוצה שאני ימרח לך על הגב משכה לדיכוך כאבים?" היא חייכה
"כן..." הצלחתי להגניב חיוך
"את יפה מאי..." אמרה אחותי
"גם את קטנה..." ליטפתי את שיערה
"את יודעת מה חלמתי אתמול?" היא שאלה והחלה למרוח לי בזהירות את המשחה
"מה?" שאלתי ועיקמתי את הפנים מכאבים
"שיש לנו משפחה, שאנחנו גרים בבית גדול ויש לנו אמא ואבא שבאים לקחת אותנו מבית הספר, ולוקחים אותנו למקדונלס...איך הייתי רוצה מקדונלדס..." היא אמרה
"אני מבטיחה שאני אמצא עבודה ובמשכורת הראשונה אני אקח אותך למקדונלדס, טוב?" הסתובבתי אליה
"מבטיחה?" היא שאלה
"מילה שלי..." שמתי יד על הלב
"רוצה לישון איתי?" היא שאלה
"יאפ..." חייכתי והלכנו לחדר שלה
התכרבלנו ביחד בשמיכי שלנו, ונרדמנו.

"לקום!!" אבא ניער אותי בכל הכוח
"אני קמה..." אמרתי
"תעירי גם את רותם.." הוא פקד ויצא מהחדר
"מאמי, קומי..." ליטפתי אותה בלחי
"לא רוצה.." היא הסתובבה
"רותם תקומי מהר..." אמרתי לה שוב והפעם היא הקשיבה לי והלכה לאסוף תיק לבית הספר
התארגנתי מהר, זרקתי על עצמי מכנס שהביאה לי הבת של השכנה כי הוא קטן עליה, ויצאתי.
"הייי גירל!!!!" הרגתי מישהו קופץ לי על הגב
"אייייי..." צעקתי
"אוי סורי..." היא הרפתה ממני
"פסדר, מה קורה?" שאלתי
"הכל טוב, מה קרה לך בגב?" שאלה מעיין
"סתם, אתמול בהאבקות הלכתי מכות עם מישהי רצינית..." שיקרתי
"אוי, תראי תפרצוף שלך...בואנה, היא קישטה אותך.." צחקה מעיין
"ממש רואים את זה?" לא היה לי נעים
"זה נראה כיאלו התאפרת לפורים..." אם היא רק הייתה יודעת את הסיבה האמיתית
"לא נורא..." המשכתי ללכת
"תגידי, לא נמאס לך כל זה?" היא שאלה
"לא..." אמרתי
"מאז שאני מכירה אותך את מתעסקת בזה, תיהיי בחורה, זה לא הכי יפה שכל פעם את באה עם איזה סימן חדש" אמרה מעיין
"מי שלא מתאים לו שלא יסתכל..." גוננתי על עצמי
"בנים בחיים לא יתחילו איתך ככה...את נראת בעצמך כמו בן..." היא המשיכה להגיד
"טוב לי גם בלעדיהם..." עניתי לה
"את בת 16 ועדיין לא התנשקת, בחייך! וזה לא שאת מכוערת, אני ממש יפה אפילו, את רק צריכה בגדים שיחמיאו לך, איפור, סידור שיער, ופנים בלי קישוטים למינהם.." היא לחצה לי על הגולה במצח שיצאה אחרי אתמול
"איייייי...עזבי אותי!!" דחפתי אותה
"טוווב טובב" היא הרימה ידיים כאות להתייאשות
הגענו לתיכון ונכנסנו לכיתה.
"ואוווווווו...חחחחח...מאי, בסופו של דבר הייתי נינג'ה" אלון צחק עלי
"שתוקק..." דחפתי אותו והתיישבתי בכיסא שלי
"באמא שלי, אם לא הייתי יודע שאת בחוג האבקות, הייתי חושב שמכים אותך בבית" הוא אמר ואני במהירות הרמתי את בראש והסתכלתי עליו בבהלה
"אל תדבר שטויות!!" מיהרתי להגיד
"מה את רוצה? ככה זה נראה...את כולך מוכה..." הוא התקרב אלי והסתכל לי על המצח
"אלון, רד לי מהחיים על הבוקר, הא?" אמרתי
"טוב טוב, יא עצבנית..." הוא אמר
הצלצול נשמע והוצאתי את מחברת ההיסטוריה שלי על השולחן.
השיעור עבר כרגיל ויצאנו להפסקה.
"את רואה את היוד בתניק הזה?" מעיין הצביעה לי על איזה ערס
"נו?" שאלתי בחוסר עניין
"בא לי עליו..." היא אמרה
"חשבתי שבא לך על אלון..." הסתכלתי עליה
"לעעע...איזה! הוא סתם צוציק..." היא אמרה
"צוציק? הוא דווקא לא צוציק בכלל..." הגנתי עליו
"לא פיזית טיפה, שכלית" היא אמרה
"אההה..." לא בדיוק הבנתי בבנים, בחיים לא היה לי חבר, או אפילו משהו שמתקרב לזה
"אני רוצה פעם לבוא לראות אותך הולכת למכות.." היא הנחיתה עלי
"אהה?? למה??" נלחצתי
"סתם..." היא המשיכה לבהות בערס הזה
"עזבי..אין לי לראות.." אמרתי
"אל תיהיי רעה.." היא הסתכלה עלי
"אני לא רעה, פשוט באמת אין מה לראות!" עניתי
"טוב, איך שבא לך..." היא אמרה בטון נעלב
לא עניתי לה, לא היה לי מה, לאן היא תבוא? אלי הביתה? לראות איך שיעורי ההאבקות שלי מתנהלים? לא נראה לי!!

היום עבר לו בפאנן, נהניתי להיות בביצפר, יותר נכון נהניתי להיות בכל מקום שהוא לא הבית.
אחרי הביצפר הלכתי להסתובב בעיר טיפה, חיפשתי עבודה, ולמזלי נפל עלי יום מזל.
"יש לך ניסיון עבודה?" שאל בעל הגלידריה
"לא..אבל אני לומדת מהר.." חייכתי
"הכל בסדר אצלך בבית?" הוא הסתכל עלי
"חחחח כן..." צחקתי
"אז מה קרה לך? חבר שלך..." הוא לא סיים
"פשוט התעקשתי ללכת בגיל 10 לחוג האבקות, מאז זה הפך לשיגרה ואני לא מסוגלת לוותר על זה" אמרתי
"אהההה טוב..." הוא כאילו נרגע
"מתי אני יכולה להתחיל? צחקתי
"חחחחח...עדיין לא נתתי לך תשובה...תחמנית" אמר בעל המקום
"חחח...לא נורא, מתאים לי כל יום חוץ משישי שבת..." אמרתי לו
"שלוש פעמים בשבוע מתאים?" הוא שאל
"לגמריי..כמה שעות?" שאלתי
"8" הוא ענה
"בכיף..." חייכתי
"תתחילי משבוע הבא, ימים א', ג', וה'" הוא הסתכל בלוח העובדים שלו
"תודה רבה..." חייכתי
"אין על מה.." הוא חזר לעבוד

רצתי במהירות הביתה לספר לרותם ולאבא שלי שמצאתי עבודה:
"הייי!!!" נכנסתי מאושרת הביתה
"מה קרה את שמחה?" שאל אבא שלי בזלזול
"מצאתי עבודה..." חייכתי
"וואלה?" הוא התרומם מהספה
"כן..." הלכתי למטבח
"איפה?" הוא שאל
"גלידריה, פה באזור..." אמרתי
"תודה לאל..." הוא אמר
"עכשיו את תקני לי מקדונלדס?" לחשה לי רותם לאזן
"כן..." לחשתי לה עזרה ושמתי את האצבע שלי על הפה, מסמנת שתהיה בשקט

הכנתי לעצמי מהר חביתה, הייתי רעבה, אבל לא היה משהו אחר במקרר, הבשר בפריזר היה של אבא, לנו היה אסור לגעת בו.
לקחתי מהר תפוח בלי שהוא שם לב ורצתי לחדר.
התיישבתי והתחלתי לעשות שיעורי בית, ישבתי עליהם כמה שעות ואז שמעתי אותו הולך לעבודה.
הוקל לי, אהבתי להיות לבד בבית, בלעדיו, בלי שהוא מאיים עלינו ומתחיל עלינו חרדה בנכחותו.
ישבתי והסתכלתי על הטלפון, היה לי משעמם, לא היה לי למי להתקשר, חוץ ממעיין ואלון לא היו לי ממש חברים. אפחד לא התקרב אלי כי הייתי נורא סגורה, ז"א אנשים כן ניסו, אבל תמיד לא נתתי להם אז הם הרימו ידיים והפסיקו פשוט לנסות...


סורי הפרק מעפן!!! אני כלכך עסוקה בימים האלה!!
מקווה לפחות שנהניתן!!

איזה עצופ... תמשיכייי

אמא זה עצובב..
ולחשוב שיש ילדות/ילדים כאלה
עצוב עצוב!!😢

אבל תודה לאל לא אצלנו חחח
יפה מאוד
ולא מעפן בכלל
יאללה המשךך!!= ]]


אוהבת,
לינורו'שש

יאאאאאא..איזה מסכנה אלוהים!!!!

המשךךך

מדההההההיםם
המשךךךךךךך

ברור שנהננו!!! מושלם!!!! אהבתי!! סופסטף עוד סיבה לא להיות בבית!!! רק שלא יקח לה עכשיו גם את כל המשכורת!!יענתו יש גבול!!!
מחכה להמשך כשיהיה לך זמן
אוהבת המון
טלוש