המשך...
אני- "טוב..."
עומר- "מתי את חוזרת הביתה אז?... עוד כמה זמן את יוצאת מת"א?"
אני- "לא יודעת עדיין... אני צריכה גם לדבר עם אור וסמדי ולקבוע איתן שעה מסוימת"
עומר- "מה הבעיה פה?... הן לא ליידך?"
אני "לא"
ראיתי את נדב נכנס לחדר...
אני- "עומר אני צריכה לנתק... ביי"
ניתקתי... הסתכלתי על נדב שהתיישב על המיטה שלו... ליידי
אני- "השתגעת?!?!"
נדב- "זאת שאלה רטורית?... כי נראה לי שכן"
אני- "מה שתגיד"
התעצבנתי
נדב- "טוב מה עובר עלייך?!"
אני- "עלי?... כלום... עליך מה עובר?"
נדב- "מה הבעיה שלך?!"
אני- "נדב?"
סובבתי אותו עלי... הסתכלתי לו עמוק בעיניים וגם הוא לי
יש לו עיניים כל כך יפות
נדב- "מה את רוצה?!?!?!"
אני- "להבין מה עובר עליך?... מה קרה פתאום?"
נדב- "כלום"
אני- "זה לא נראה כך"
נדב- "מה לא מובן פהההה?!?!"
ת'אמת נפגעתי מהיחס שהוא נתן לי באותם רגעים... מה קרה לו?!
מזה היחס הזה?!... מה אני נראת לו?!
אף פעם הוא לא צעק עלי כמו שהוא צעק עלי באותם רגעים
נוסף לזה דאגתי לו... אנחנו תמיד מספרים אחד לשני כל מה שעובר עלינו
אין בינינו סודות... אז מה השתנה?!... מה כל כך מציק לו מבפנים?!
קמתי מהמיטה שלו והתחלתי ללכת מצד לצד... מנסה להבין מה עובר עליו...
אחרי כמה דקות של שתיקה
נדב- "אני מצטער"
הסתכלתי עליו... הוא הסתכל עלי במבט מתחנן... חייכתי עליו חיוך מעודד
סולח... הוא החזיר לי חיוך... קם מהמיטה שלו וחיבק אותי חיבוק בין ידידים כזה
עמדנו כמה דקות מחובקים ושותקים... אחרי שהתנתקנו התיישבנו על המיטה שלו
אחד לייד השני... מסתכלים אחד על השני
אני- "אז אפשר לדעת מה עבר עליך?... או יותר נכון עובר?"
נדב- "אני בעצמי לא יודע"
הוא הסתכל עלי במבט מיואש... ראו שרע לו... שמשהו אוכל אותו מבפנים
לא נותן לו מנוחה... שקט... שהוא מתחנן שמישהו יעזור לו... אך הוא בעצמו
בעצמו לא יודע מזה... מזה הדבר הזה שמציק לו כל כך... שאוכל אותו מבפנים
פעם ראשונה ראיתי אותו במצב כזה ואני מכירה אותו הרבה זמן
תמיד הוא היה אחד כזה אדיש... שלא מבקש עזרה מאף אחד... תמיד מסתדר לבד
לבקש עזרה ממישהו תמיד היה בשבילו דבר משפיל... דבר משפיל שהוא לא רצה לעשות
לבקש... אך הפעם לא... הפעם כל זה נשאר מאחור... ראיתי מולי בנאדם אחר לגמרי
לא את נדב שאני מכירה
אני- "אתה צריך לשבת קצת עם עצמך ולחשוב לבד מזה
כשתבין תספר את זה למישהו... תתן למישהו לעזור לך
אתה יודע שאני מוכנה להיות המישהו הזה"
חייכתי עליו... כנ"ל הוא
נדב- "יודע"
הוא חיבק אותי עוד פעם חיבוק בין ידידים כזה ואז מישהי נכנסה לחדר
בה' היא נראת כמו דוגמנית... מלאה במקומות הנכונים... חיוך ענקי על הפנים
פנים עדינות... עיניים בצבע חום כהה
שיער שחור חלק וגולש שמגיע עד הכתפיים ופוני שהולך כזה לצד
שפתיים עבות ואדומות... עיניים קטנות וריסים ארוכים שהיו מרוחים במסקרה
אף קטן ועור שזוף ויפה... היה לה עגיל קטן באף... יהלום ורוד שבקושי רואים
היא לבשה חולצה עם שרוול ארוך בצבע ורוד שהיה צמוד על גופה וחצאית מיני בצבע ורוד
נעלה מגפיים ורודות עד הברך... על עקב שפיץ
אני- "אהמ... אהמ... אהמ..."
המשכתי לחייך...
נדב- "קרה משהו?"
אני- "סתובב לאחור"
הוא הסתובב וחייך עליה חיוך ענקי... עיניו נצצו כשהוא ראה אותה
הוא התנתק מהחיבוק וקם עליה... חיבק אותה ונשק על שפתיה
נשיקה צרפתית...
אני- "איזה מתוקיםםם"
אחרי כמה דקות הם התנתקו... היה לה ליפסטיק ורוד על השפתיים שנמרח וגם עבר לנדב
היא ניגבה לו בעדינות ת'ליפסטיק והוא לה... היא חייכה עלי והסמיקה קצת
....- "ת'"
ענתה בקול עדין ומתוק... נדב הסתכל עלי עם חיוך מרוצה ומבט מאושר
קמתי עליה ונתתי לה נשיקה בלחי
נדב- "בנות תכירו... {בנקודה הזאת הוא פנה עליה--->} אולגה תכירי את יסמין
הידידה הכי טובה שלי... {בנקודה הזאת הוא פנה עלי--->} יסמין תכירי את אולגה
החברה שלי"
אולגה- "נעים מאוד"
פנתה עלי בקולה המתוק והעדין... חיוך היה מרוח על פניה... גמני חייכתי ופניתי עליה
אני- "גמ'לי"
התיישבנו על המיטה של נדב... אולגה ישבה על נדב ואני ישבתי ליידם
פתחתי ת'בקבוק קולה שעד עכשיו היה סגור... הכוסות היו נקיים
אף אחד עדיין לא שתה מהם... אז למה לא לנצל ת'מצב?
אני- "רוצים לשתות?"
חייכתי עליהם... הייתי מאושרת בשביל נדב... שהיה שמח, עיניו קרנו מאושר
אולגה- "כן אבל קצת"
אני- "סבבה... נדב רוצה?"
נדב- "אחר כך"
אני- "אוקי"
מזגתי לאולגה קצת בכוס ונתתי לה ת'כוס עם הקולה שלה... מזגתי לעצמי קולה לכוס
***************************************************
תגיבו ב' וכמה שיותרררר





