דיי נו הבטחת לפני שניםםםםםם שיהיה המשךךךךךךך..
תעשי המשך קצרצר נו רק בגלל המתח=[
לאחר כמה זמן התנתקנו וכבר היה מאוחר..
התכופפתי לחפש את החולצה על הריצפה, והופתעתי לראות את מה שראיתי מתחת למיטה שלו..
ממש ל ציפיתי לזה..
התיישבתי בריצפה ודמעות החלו לזלוג על פניי ולשטוף את האושר הרגעי שהיה עליהן בפתאומיות..
מתן ראה אותי ולא הבין מה קורה לי.. "מה יש לך ?" שאל מיאוש.. ובא לצידי וניסה להקים אותי אך לא הצליח.. הוא התיישב לידי וחיבק אותי אך ניתקתי אותו ממני..
" מה?! " הוא שאל לא מבין..
אני רק הסתכלתי על אותו הדבר המונח מתחת למיטתו.. לא האמנתי שמתני שלי עשה לי את זה.. עד שהכול היה כל כך טוב ויפה..
מתן לא ידע מה לעשות, לא הבין דבר..הוא הסתכל על מה שאני הסתכלתי והבין את הכול..
" אני יכול להסביר לך!!" הוא אמר בהחלטיות..
ואני! אני הייתי מיאושת.. לא שמעתי את המילים שלו.. הייתי מרוכזת בלהסתכל על אותו הדבר שלקח ממני את כל האושר בשניות ספורות, עסוקה בלדמיין מה היה ואיך.. והכי חשוב.. למה!!
מתן לקח את החזיה שהייתה זרוקה מתחת למיטתו.. מיה גדולה הייתה זו, גדולה מאוד..
הוא חיבק אותי ואני החלתי להרביץ לו אך הוא לא התנתק ואני נכנעתי ונתתי לו לחבק אותי..
"למה?" הצלחתי להוציא מפי..
"בואי, תירגעי ואני אסביר לך" הוא אמר לי מנסה להושיב אותי על מיטתו ומנסה בכל כוחו להרגיע אותי..
הסתכלתי עליו ולא אמרתי דבר, רק חיכיתי למה שהיה להגיד לו קיוויתי בכל כוחי שאני אאמין לו כי לא רציתי לוותר עליו..
" תראי, אני לא אשקר לך.. בזמן הזה שלא הייתי איתך.. אני ניסיתי לבדוק את עצמי.. ולא הייתי לבד.."
" לבדוק את עצמך?! לא יכלת לעשות את זה לבד??!"
"ברן, אני מצטערת.. אני יודע שזה כוואב לך.. גם לי כואב שאת רואה את זה.. אבל הייתי צריך להיות בטוח במה שקורה לי..וזה.. את רואה את זה הוא אמר והצביע על החזיה הזו.. זה רק הוכיח לי כמה שלא הפסקתי לחשוב עלייך לרגע.. וכמה שרק אותך אני אוהב.. ברן, אני אוהב אותך! אוהב.."
שתקתי.. לא היה לי מה להגיד.. אם הוא כל כך אהב.. אז למה הוא לא יכל פשוווט להתגעגע ולהתבודד למה לפנות לבנות אחרות?!
" את מאמינה לי..?"
" אני רוצה" אמרתי לו עדיין בוכה..
"בואי לפה" הוא אמר וחיבק אותי חזק חזק.. נתתי לו לחבק אותי.. לאהוב אותי..
הוא ייבש לי את הדמעות אך הן המשיכו לזלוג ולא חדלו.. רק חשבתי על זה.. על מה שהם עשו..
קמתי בפתאומיות..
"אתה עדיין בתול?@!!?" אמרתי לו מפחדת כל כך..
"כן".. אמרתי לך.. הביתולין שלי שמורים לך הוא אמר עם חיוך קטן וליטף את פניי..
" אני לא ראוי לך" הוא אמר והבחנתי בדימעה בודדה שטיילה על פניו..
הסתכלתי עליו לא מבינה..
"את שמה לב שאני גורם לך ק לבכות.. ושאני בכלל לא עושה לך טוב?! אני לא מבין אותך"
"למה?" שאלתי מנגבת את פניי..
" כי את רוצה אותי ואוהבת אותי, וכל כך טובה כלפיי.. תמיד סומכת עליי ומאמינה בי.. אפילו שלפעמים אני לא מאמין בעצמי.."
"אני אוהבת אותך , ילד" אמרתי בפשטות.."וככה זה כשאוהבים"
"מגיע לך משהו יותר טוב" הוא אמר כלא שומע את מה שאמרתי כרגע..
"אין יותר טוב ממך" אמרתי לו משוכנעת..
הבנתי שאני לא היחידה שכואב לה כאן.. ושהוא באמת מצטער.. ואהבתי אותו יותר באותו הרגע..
"ברן, אני לא בטח שאנחנו צריכים להיות ביחד" הוא אמר מהסס..
"אל תגיד שטויות.. אנחנו ניצחנו את הכול.. ניצחנו את הבלומדינית ואת רינן, והכי חשוב ניצחנו את הגורל! אז אל תגיד לי שטויות.. מה יותר חושב מהאהבה?!"
"האושר" הוא אמר וצדקק..
"ואתה האושר שלי"
חיבקתי אותו חזק חזק כמו שרק אני ידעתי לעשות וגרמתי לא להרגיש נאהב.. "מתן תקשיב, אתה היחיד בשבילי.. ואםא תה לא תעשה אותי מאושרת אין אדם אחר שיצליח לעשות את זה במקומך.... אוקיי"
" אני פשוט אוהב אותך כל כך"
"גם אנ אוהבת אותך"
אמרתי לו שנישקתי אותו קלות על השפתיים.. נשיקה רטובה.. בגלל הדמעות..
נשארנו ככה על המיטה שלו..
"יש לך עוד משהו שיש לספר לי"
" לא" הוא אמר..
"זה הרגע.. בוא נתחל דף חדש.. בלי שקרים ובלי להסתיר לי דבר"
"אני מבטיח לך שמעכשיו הכול יהיה יותר טוב"
"ואני מאמינה לך"
אמרתי לו מאושרת..
המשכנו להתחבק שם.. כמו ילדים קטנים אהבנו בתמימות.. הוא ליווה אותי אחר כך לביתי ושכחנו מכח מה שהיה בביתו.. התחלה חדשה שסימלה אושר.. והפעם ידעתי שזה יהיה עד הסוף.. הרגשתי את זה בפנים.. שאנחנו נצליח ולא נפשל שוב פעם..
"אני אוהבת אותך" ניפרדתי ממנו..
"אבל אני יותר" הוא אמר לי וחייך..
הגעתי הביתה.. התקלחתיי.. נרגעתי וחייכתי
התחלה חדשה זה תמיד טוב. חשבתי לעצמי..
מוקדש לחיים בזבל..
מצטערת על הייבוש.. באמת באמת..
אוהבהת הכי..
איזה מאמי יאאאאאאא
הקדשת לי את הפרק ?@
חמודההההההה
ולא נורא שיבשת אותנו הרבה..היה שווה לחכות =)..
בקיייצור,
מקוווווווה שמתן הזה לא יפגע בהה למה אני אישית הורגת אותו אם ככן #@
חחחחחח דיי הם כאלה חמודיםם
אבל את יותר שהקדשת לי את הפרק=]]
תמשיכי מאמייי שבת שלום
ברנו'ששששששששש....איזה מושלםםם..
מחכה להמשךך...
אוהבתת=]
=-לולי-=
למגיבות המושלמות שילייי..
שמעו.. אולי זה אשמתי.. ואני אבין את זה אם תאשימו אותי.. על כל הייבושים שדפקתי שלא היו מעטים.. אבל פשוט תראו מה זה..
עשיתי המשך והיו רק 4 תגובות.. ואני לא מזלזלת בכן בנות יפות שלי חס וחסה טפו טפו טפו..
אבל לכתוב סיפור ל 4 בנות זה לא כזה כיף..
אולי זה לא רק הייבושים אלא שהפור כבר לא כמו שהיה.. או שלא עמדתי ברמה שהייתי אמורה לעמוד בה..
אינ לא יודעת מה קרה באמתי אבל אני יודעת שאז לאחר כל המשך היו לי איזה 10 תגובות.. ושעכשיו יש לי 4..
אז נירא לי שאני אעשה לכן פרק סיום ואני אגמור אם הסיפור.
אז אני מצטערת שאיכזבתי אותכן..
אבל כבר אין לי קוראות.. וכן אני יודעת זו אשמתי..
אבל מה אני אעשה.. כיתה י'- לימודים.. לדאוג למגן וכו'.. זה לא קל..
אוהבת אותכן הכי שבעולם..
ברן..
לללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
מתחננת לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
בבבקשה לאאאאאאאאאאאאאאא
כן קוראים את הסיפור שלך!!
את יודעת כמה חברות שלי שלא רשומות באתר באות אלי וקוראות איתי??????...
פשוט אין להם משתמש פה ואין להן כוח להרשם=/..
אבל אנחנו מתות על הסיפור שלךך
ברן בבקשה לאאאאאאאאאא😢
QUOTE (-החיים-בזבל- @ 20/03/2006) לללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
מתחננת לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
בבבקשה לאאאאאאאאאאאאאאא
כן קוראים את הסיפור שלך!!
אל תפסיקי אותו
כל הקטע של לכתוב סיפור זה התגובות..
ואין לי!..
כמה תגובות כבר יש לי?!
אני עוד אחשוב על זה..
אבל כבר כמה זמן אני רואה שאולי עדיף שאני אפשיק אותו..
נו בבקשהההההה לא..
אני יספק לך קוראים
הולך ?@!~
אני מכורה אליו די נו
אוי ברנוש... טיפשונת שלייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
יעזור לך אם אני יגיד שזה הסיפור מספר 1 שלי??? כי זה באמתתת
ונכון.. היבושים שלך מורידים... אבל בכל זאת, כל פעם שאני קוראת הכל עולה לי שובבבב ונהייה רק גדול יותררררררררררררררר בבקשה אל תגמרי ת'דבר היפה הזה.. בבקשה.. בוא יהיה חסר לי נורא נורא.. ואני בטוחה שגם לך....
אוהבת המון ומחכה להמשך- המשכיםםםםםםםםםםםם
טלוש
אני עוד אחשוב על זה מאמי..
אבל אני לא מבטיחה כלום
אוהבת הכי
ולילה טוב!
אתר האהבה הישראלי