ברנו'ששש...
המשך יפה שליייי....
הרבה זמן לא הגבתי לך😢😢 סוריי...
אוהבתתת=]
=-לולי-=
בננות
מצטערת שלא עשיתי לכן עדיין המשך ושגם היום אני לא אעשה לכן.. אני פשוט ניראה לי עם וירוס או משהו כזה..
כל פעם תוקפים אותי כאבי בטן לא נורמליםםםם..
ממש מצטערתת
אבל עכשיו פורםןםם
אז יהיה ליע זמן לעשות המשך מפנק ארוך ויפה כמו שצריך..
אוהבת הכי
שבת שלום ופורים שמח!!
ברן
מאמי הכי חשוב
שתרגישי טוב..קודם כל..
וכשתוכלי תתתמשיכיי=]
**פורים שמיייח**
אוווווווף
כל פעם אני נכנסת לאתר וישר לסיפור הזה..ומה?~?! אין המשך..
הוא התקדם אליי..
מתן: תבואי אליי היום ,אני רוצה לדבר איתך..
'טוב' אמרתי..
ואמאלההה אמרתי מבפנים.. הוא בטח כבר החליט וחשב מה יהיה..
הלכנו לכיתה.. כבר כל הכיתה הייתה..
כל אחד הלך לחבר'ה שלו.. אני קפצתי על חן.. סיפרתי לה על כל מה שקרה בכמה ד' האחרונות.. ואז המורה נכנסה..
עבר היום הראשון של הלימודים מהר מאודד..
אני ומתן לא ניפגשנו עוד.. כי הקפדתי לצאת מהכיתה כל הפסקה מהר מאודד ככה שלא יצא כל מפגש..
אבל אז הגיע סוף היום..
מתן: את באה אליי?@!
כל כך לא רציתי ללכת, פשוט פחדתי.. ממש פחדתי כי ידעתי שכרגע זה היה הסוף.. ידעתי שזה היה או איתו או בלעדיו וזה היה רגע גורלי.. שמאז הכול ישתנה, לטובה- או לרעה.. ולא ידעתי אם הייתי מוכנה להסתכן ואולי להבין שביני ולבינו זה פשוט נגמר..
כי ידעתי שאם לא אלך עוד אוכל לעשות אשחיות, לקוות ולחלום אבל אם אני אלך.. אז אני אדע מהי המציאות ולא יהיה לי מקום לחלו ולרצות.. כי פשוט הכול יהיה מוגדר..
ידעתי שלא הייתה לי ברירה.. הייתי חייבת ללכת, להיות חזקה..
ברן: כן, בוא..
אמרתי והתחלנו ללכת..
כל הדרך לבית שלו נראתה נצחית שכזו..
מילה לא הוצאתי מפי, רק תהיתי מה יהיה.. רק חשבתי ופחדתי.. רק דיברתי עם ה', ביקשתי שיעזור לי..
כל הדרך שתקתי, ובכל צעד וצעד שעשינו פשוט נזכרתי במה שהיה.. פשוט כל כך הרבה דברים עברנו ביחד, שבכל מקום שעברנו דרכו זכרתי איזו שהיא חוויה מתוקה ויפה איתו.. ראיתי אותו, גם הוא היה מוטרד.. חשב לעצמו, ניראה לי הוא עדיין לא היה סגור עם עצמו והוא בעצמו תהה מה יהיה, שהוא היה זה שהיה אמור להחליט מהו העתיד..
בדרך כלל מהבצפר לבית שלו זה לוקח רבע שעה הליכה, אבל זה ממש היה ניראה כמו דרך אין סופית.. שעות,ימים- פשוט נצח.. מילה לא הוצאתי מהפה בדרך, וגם הוא לא..
השקט הזה ביננו הרג אותי.. השתיקה .. היה לנו כל כך הרבה מה להגיד, ושום דרך לתקשר.. רק לשתוק..
הגענו לבית שלו.. כמה זמן לא הייתי בו, כל כך התגעגעתי..
אף אחד לא היה בבית..
מתן: את רוצה לשתות?
אני: לא זה בסדר..
מתן: בטוח? את רוצה לאכול משהו?
אני: לא, אני לא רעבה..
מתן: טוב אז בואי..
הוא אמר ובכל זאת הביא איתו שתייה וכוסות לחדר..הוא נכנס ראשון והניח את הכוסות על השולחן..נכנסתי אחריו וסגרתי את הדלת.. נשענתי על הדלת והסתכלתי על החדר, חקרתי כל סנטימטר בו, לראות אם משהו השתנה מאז פעם האחרונה שלי פה.. שום דבר לא זז ממקומו.. ואז ראיתי את המיטה שלו.. עדה לכל האהבה שהייתה ביננו, עדה לעבר המשותף שלו- ואז תהיתי, האם היא תמשיך להיות עדה למה שיהיה? או שכאן הכול נגמר..?! מבטי המשיך לטייל בחדרו של מתן, עד שנתקלתי בו..
ראיתי אותו מסתכל עליי, חוקר אותי, בודק האם אצלי הכול נשאר אותו דבר..
ואז מבטינו נפגשו..
אני נשענתי עוד על הדלת והוא על השולחן בו הניח את השתייה והכוסות..
הסתכלנו בעיינים שניות ארוכות.. דממה.. רק הוא ואני.. והשקט הזה שהרג אותי..
התקדמתי צעד לעברו, בודקת את השטח, מתקרבת ומהססת- מה תהיה תגובתו..
הוא התקדם לכיווני גם הוא צעד אחד.. גם מהסס ומפחד..
הוא שם מוזיקה, הדיסק שצרבתי לו, השירים האהובים עלינו.. ואז ברקע השיר שלנו מתנגן
הסתכלתי עליו. הוא הסתכל עליי..
ואז הוא חייך אליי, חייכתי אליו בחזרה והתקדמתי עוד צעד ועוד צעד וכך הוא עשה עד שהגופות שלנו נפגשו..
זה מול זאת, מסתכלים בעיניים..
הוא משך אותי אליו בחיבוק..
שם יד אחת מאחורי גבי ומשך אותי אליו, ואת ידו השנייההוא הניח על פניי והחל ללטף אותן עם המון אהבה..
לפתע הוא חיבק אותי חיבוק אוהב.. ממש ממש חזק.. הוא גרם לי להרגיש משהו שרק הוא הצליח לעורר בי.. תחושה של להיות נאהבת, של ביטחון ושלא משנה מה יהיה- הכול יהיה בסדר..'כל כך התגעגעתי' הוא אמר שנייה לפני ששפתינו נפגשו..
הוא נישק אותי, ואני כמובן נישקתי אותו בחזרה..
נשיקה כל כך מלאת אהבה, כי שוב פעם, הרגשתי, שניצחנו את הגורל ונשארנו ביחד..
הייתי בטוחה שלגורל יש משהו אישית נגדנו, שהוא כל כך טרח לשים לנו כל כך הרבה מכשולים בדרך, אבל אני ומתו הצלחנו עד כה להתגבר על כל אחד ואחד מהם, וקייוותי שכך זה ימשיך..
התנשקנו בתשוקה.. 13 יום לא נגעתי בו, לא דיברתי איתו ורק חשבתי עליו..
כל כך היינו זקוקים לזה.. להרגיש אחד את השני, לאהוב מחדש..
התנשקנו נשיקה דווקא לא כל כך ארוכה, אבל ממש ממש משמעותית..
כשהיא נגמרה עדיין נשארתי עם עיניים עצומות מנסה לעכל את הכול, את השלמות שבו- והנשיקה הזו שהייתה ביננו כרגע.
כשפקחתי את עייני ראיתי אותו מסתכל עליי..
אני: מה זה אומר?
מתן: בואי קטנטונת הוא אמר לי מושיט יד ומוביל אותי לשבת על מיטתו..
הוא ישב ונשען על הקיר וסימל לי לשבת לידו.. ישבתי מולו..
הנשיקה הזו נתנה לי כוח, כבר יכולתי להסתכל לו בעינים, כי הרגשתי חזקה בהרבה יותר..
חיכיתי שהוא ידבר..
מתן: ברן.. בימים האלו היית ממש חסרה לי.. וכל המרחק ששמרנו עזר לי להבין שאני לא יכול בלעדייך
הוא אמר וחיוך ענק מטופש פתאום הצטייר על פניי..
מתן: אני עדיין לא יכול לסלוח לך על הטעות הזו, אבל אני מבין שזו לא הייתה אשמתך.. ואני חושב שביחד ולאט לאט נוכל להתגבר על זה..
ברן: אני פשוט כל כך אוהבת אותך!
אמרתי לו וקפצתי עליו..
התחלתי לנשק אותו נשיקות קטנות ואוהבות בכל פניו...
חיבקתי אותו חזק חזק חזק..
ברן: הפעם לא הייתי בטוחה שנוכל לצאת מזה ביחד..
אמרתי לו עם דימעה בעין..
מתן ייבש לי את דמעותיי..
מתן: אל תבכי, אני תמיד אהיה פה בשבילך.. ניראה לך אני אעזוב אותך?!
אמר לי מחבק אותי חזק..
ישבנו במיטתו והשלמנו פערים.. דיברנוו על כל מה שקרה בזמן שלא היינו ביחד ולא דיברנו..
פשוט לא היה כמוהו בעולם, והרגשתי א זה כל פעם מחדש כשהייתי איתו..
שכבנו במיטתו מביטים אל התקרה המחקה שמיים..
הוא שכב הצידה לכיווני והחל ללטף את בטני.. המגע שלו עוררה בי צמרמורת כל פעם מחדש, ופשוט הייתי ממוכרת לתחושה הזו..
'התמכרתי עלייך' אמרתי לו חושבת בקול רעם..
הוא נשכב אליי והחלנו להתנשק שוב פעם.. משלימים גם פיזית את כל מה שלא היה בזמן האחרון..
השירים המשיכו להתנגן ברקע, ואני המשכתי לאהוב אותו..
החולצות ירדו.. וכך המשכנו לאהוב..
לאחר כמה זמן התנתקנו וכבר היה מאוחר..
התכופפתי לחפש את החולצה על הריצפה, והופתעתי לראות את מה שראיתי מתחת למיטה שלו..
ממש ל ציפיתי לזה..
מצטערת שכל כך הרבה זמן לא היה המשך.. החיים נהיו לי צפופים..
המשך מוקדם לבתאלוש! רק בגלל שזאת את!
אוהבת הכי שיש, מקווה שתאהבו..
אם יש הערות או תלונות- פתוחה לקבל!
אוהבת המון, ומצפה לתגובות..
ברן!
קונדומים??? מדהייים תמשיכי ומהרררר
😮 😮 מה היא ראתהההההההה???????..............
ברנו'ששש........כל כך מושלםםם....
מחכה להמשך שלך...
אוהבת המונים המונים..
=-לולי-=
ואוווווווווווווווווווווווווווווווו
ישששששששששששששששש
הםםם חזרוו=]]
איייי הם כל כך חמודים ביחדדד
תתתתמשיכייי בובה
ואיי מהמם ברןן..
מושלם.
המשךךך!
תוודה על ההקדשה=]
מקווה שלא ייהיו ייבושים כי את לא מפסיקה למתוח.!
ובקשר לפרקק..אני בטוחחה 100% שזה משהו רעע..בעע עליו..למרות שהוא חמוד..אבל יש בו משהו שלא מוצא חן בעיניי.
המששך דחוווווף=]
סמלגירל
חיחי שמחה שאהבת את ההמשך מאמי.. תשובה לא נכון..
תקראי את הפרק הבא ותביני מה היה..
לוליייי
חיחיחי איך אני חולה עלייךךך.. הצחקת אותי עם הפרצופים! שמחה שאהבת את הפרק.. המשך יבוא בקרוב!!
חןןןןן
חחח את מדברת כאילו שזה סרט ואת רואה אותם ואז אומרת "הם ניראים חמודים ביחד".. חיחיחי הצחקת אותי ילדה.. המשך יבואאא.. אוהבת אוותך
!
קרינייי
שמחה שאהבת את ההמשך.. תודה על התגובההה
ובתאלושש
אחרונה וחביבה.. חיחי אני אוהבת לעשות לכן מתח.. אבל הייבושים הם לא מתוכננים.. פשוט לפעמים ממש ממש אין לי זמן להמשך..חחחח שמחה שאת ככה נכנסת לסיפור שלי.. ואת כבר תראימה היה מתחת למיטה.. והאם האינטויציה שלך נכונה כלפיו..
עוד תגובות?!
שיהיו עוד קצת תגובות יהיה המשך.. אבל תזדרזו כי עוד כמה שעות יש לי מסיבה.. אז אם אתן רוצות היום המשך אתן יודעות מה שאתן צריכות לעשות..
אוהבת הכי שבעולם!
ברן!
אני מקווה מאוד שאני לא צודקתת
מאמי אני חייבת לעוף לישון למה אני הולכת לפאודר היוםםםםםםםםםםם
אז שתדעי שהפרק הזה שווה אץ כל הזמן שחיכיתיי והוא היה ממש ממש טובב ונרגשש ומתני נורא חמודד אבל אני מפחדת ממ שמסתתר מתחת למיטה.. חח
אוהבת המוןן
טלוששש
אתר האהבה הישראלי