שירקה- סתעעם לא יודעת...יצאו לי פרקים יותר נורמאליים מיזה...מילא 😊
עדן- דודי? 5 דקות מהבית שלי חח
חן- שמחתי שאהבת בובה 😊
עידיד- חחח היא זאת אני מאמי...הכל פה אמיתי...ואני מזה לא ילדותית...אני ממש לא נעלבת או כועסת, רק רוצה להסביר לך- שעם כל בנאדם ההתנהגות משתנה...זתומרת, יש אנשים שסוחפים אותי עם השטויות שלהם ויש אנשים שהכל איתם רציני...זה תלוי. חחח עם אוריאל למשל- אין בנאדם אחד שיכול להיות רציני איתו..בכל מקרה, חפרתי!!! תמשיכי להעיר לי אני שמחה לקבל את זה, באמת 😊
ליגוש- אני כבר מפרסמת המשך 😊
חלי- כ"נל מותק 😊
ברבית מאוהבת- אגב, איך קוראים לך מאמי? אני מבטיחה לעשות אותם יותר ארוכים
תודה רבה לכולכם על התגובות זה נותן הרגשה טובהה 😊
אוהבבתתת
"אם יהיה לך אומץ להכנס אליי הבייתה אני יביא לך מסטיק" הוא תמיד התבייש להכנס אליי הבייתה...כנראה לא הרגיש נוח בגלל הפרש הגילאים בנינו...רציתי לראות מה תהיה התגובה שלו ואם הוא באמת ייכנס. "לא, אני רוצה את המסטיק מהפה שלך" אמר לי אחרי כמה שניות של התלבטות.............
הא?!?! חשבתי לעצמי, הוא באמת שיכור!! ממתי הוא כ"כ ישיר איתי...? אני לא רגילה לזה...הכל אצלו מסרים בדרך כלל. "אוקיי אתה באמת שיכור" "אני אומר לך, אני לא" "אתה ועוד איךך" פה כבר צעקנו אחד על השני "לאאא, אם הייתי שיכור מזמן כבר הייתי מנשק אותך" השתתקנו. לא ידעתי מה להגיד....רציתי, כ"כ רציתי את הנשיקה הזאת... אבל פחדתי. פחדתי שהוא סתם משחק בי, לא נכנס לי לראש, לא הצלחתי להבין מה הוא מוצא בי ולמה! אני ילדה קטנה בשבילו! רציתי לזרום איתו, אבל ההיגיון הקפיא אותי. פחדתי שהוא מנצל אותי, שהוא חושב שבגלל שאני קטנה ממנו ב5 שנים הוא יכול לשחק בי. כ"כ הרבה מחשבות רצו לי בראש. חשבתי, שאם הוא היה רוצה לנצל אותי הוא היה עושה את זה מזמן ולא היה מחכה שנה. חשבתי, שאולי בכל זאת הוא רוצה אותי, ולא ידע איך לפתח את העניינים. חשבתי, על הכל חשבתי! וזה שיגע אותי. כ"כ הרבה מחשבות בכ"כ מעט זמן. "מיטל??" הוא העיר אותי מהמחשבות שלי. כנראה שזה לא היה כ"כ מעט זמן...והשתתקתי לכמה דקות טובות. "האא??" הסתכלתי עליו, הוא נראה מבואס. "מה את שותקת?" "אהה? לא, סתם...חשבתי לי. לא חשוב!" הסתכלתי על הפלאפון, היה כבר 6 וחצי לפנות בוקר. "וואייי דודי תראה מה השעה! אויש איך תקום מחר?" "חחחח את דואגת לי?" חייכתי. "אל תדאגי בכל מקרה כל הזמן עייפים בצבא" "טובב אבל בכל זאתת" לא רציתי שהוא ילך...אבל גם לא רציתי שיהיה לו קשה מחר יותר ממה שכבר קשה לו. הוא קירב אותי אליו, ואמר בקול טיפה יותר נמוך. "אז אני אלך, קטקטית?" "לא לפני שאתה לוקח מסטיק...מהבית שלי!!!" "לא נו עזבי בטח אמא שלך עוד מעט קמה לעבודה וזה...לא נעים" "איפהה? נראה לך?! היא קמה רק בשמונה" "אני חייב לזוז" "פתאום אתה חייב לזוז?? יאלללה בוא כברררר!!!" משכתי אותו אליי וסחבתי אותו לבית שלי. הכנסתי את המפתח ופתחתי את הדלת, הוא נשאר בחוץ. "בואא" לחשתי. הוא נכנס, בשקט בשקט. צחקתי...ממה הוא מפחד כל כך?! ניגשתי לארון והוצאתי חבילת מסטיקים. נראה היה שהוא הרגיש נורא נוח בבית שלי למרות הכל....הוא כבר הגיע לחדר שלי. "קח" הושטתי לו את המסטיק. הוא לקח ממני אותו ובחן את החדר, עד שהוא נתקל בדובי הענק שקנו לי ליומולדת, והצביע עליו. "מי הביא לך?" הוא שאל. "לא עניינך" אמרתי וחייכתי חיוך ממזרי. "הבנתי אותך" אמר לי והוסיף- "יאללה מאמי אני יזוז". לקחתי לו את היד והובלתי אותו לכיוון הדלת, פתחתי אותה והוא יצא. הסתכלתי עליו, מבט אחרון לפני שהוא נעלם לי לעוד איזה חודש. "נרגעת? יש לך מסטיק" "לא...אני עדיין רוצה את המסטיק מהפה שלך" הוא לא מוותר היום אני רואה...פתחתי את הפה והראתי לו שאין לי מסטיק. "את לא רצינית" "אולי...אבל אני רוצה את המסטיק שלך" זהו, אמרתי את זה....נתתי לעצמי ללכת אחרי הלב שלי, סופסוף. הוא התקרב אליי, קרוב מספיק עד שהצלחתי להרגיש את הנשימות שלו, לאט לאט השפתיים שלו התקרבו אל שלי, נוגעות לא נוגעות.....
מספיק ארוך? 😊
ו........?!
נ==ש==י==קההההההההה
יאא איזה פרק יפהה
וואי מאמי תמשיכיי מהר מהרר
איזה חמודים אתםם חח
מוואהה
פיייייייי
יאאא
איזה פרקקקקקקקק
הסיפוררר
אהבתיייייי
תמשיכי מאמי
יאייי איזה פרק יאפהה
תמשיכיי מאמיי =]]
ואגב. קוראים לי גילי.. נעיםם מאודד
חחח =]]
חחחח חן תודה מתוקה!!
ליגוש- שמחתי שאהבת את הפרק 😊
גילי- נעים מאוד בובה 😛
...נתתי לעצמי ללכת אחרי הלב שלי, סופסוף.
הוא התקרב אליי, קרוב מספיק עד שהצלחתי להרגיש את הנשימות שלו,
לאט לאט השפתיים שלו התקרבו אל שלי,
נוגעות לא נוגעות.....
נוגעות!
צמרמורת חמימה והרגשה נעימה עברה בכל גופי,
הרגשתי את לשונו מגששת אל לשוני, והם נפגשו.
אחח איזה נשיקה, נשיקה טעימה! חחח בכל מקרה, העביר לי את המסטיק.
התנתקנו, הוא חייך אליי. "אפשר את המסטיק שלי בחזרה?" הוא שאל.
ושוב, אותה הרגשה, הרגשתי בעננים
"דברי איתי כן?"
לא אמרתי כלום, חייכתי וסגרתי את הדלת אחריי.
אחרי שהתאוששתי ממה שקרה, התחלתי לקפץ בבית כמו משוגעת.
לא עברו 5 דקות ושמעתי את צליל ההודעה מהפלאפון שלי.
קפצתי על הפלאפון בתקווה שזה יהיה דודי.
כן, זה היה הוא!! התחלתי לקרוא את ההודעה
"מיטל מאמי היה כיף אני שמח שבאתי אלייך
לא אשכח את זה וכבר מתגעגע..."
הלב שלי איים להתפוצץ מרוב אושר....
החזרתי לו הודעה וכתבתי "גם אני שמחה שבאת, לילה טוב מאמי"
"לילה טוב, ואגב תודה על המסטיק, ממך הוא היה יותר טעים"
"חחח בכיף מותק תאמין לי שבכיף"
היה כבר מאוחר...או יותר נכון להגיד מוקדם?
לא היה אצל מי לפרוק את האושר....
עד שגיל שלח לי הודעה.
גיל- ידיד שלי...פעם ממש לא הסתדרנו, היום הוא שונה, החופש הזה עשה לו רק טוב...
עכשיו אפשר לדבר איתו, להתייעץ איתו, לשתף אותו, ולעשות את כל זה בלב שקט בידיעה שאפשר לסמוך עליו.
סיפרתי לו הכל והוא שמח בשבילי.
"אממ מיטל" גיל אמר אחרי שתיקה של איזה שתי דקות.
"אה?"
"תראי...התנשקתם וזה הכל טוב ויפה אני שמח בשבילך אבל לא יודע, לא נראה לי כל הקטע הזה! מה...תתני לו ככה בלי שתהיו בקשר עם מחויבות? לא מכיר אותך ככה..."
"חחח לא... נראה לך? אני מתכוונת לדבר איתו על זה...להבין מה היה העניין הזה ומה בדיוק הוא רוצה ממני"
"הבנתי מאמי..בהצלחה לך"
המשכנו לדבר על עוד כל מיני דברים...ואז הוא הלך לישון, וגם אני. אבל הפעם הלכתי לישון בצורה שונה....הלכתי לישון עם הרגשה טובה. עם חיוך, שלא ירד לי מהפנים עד ש........
אני מצטערת שההמשך יצא לי קצר... פשוט מחר יש לי טיול של יומיים ואני צריכה להמשיך לארגן את כל הדברים......ד"א פירסתי את ההמשך הזה רק בגלל כמה בנות פה...3 תגובות...כולה 3 תגובות =\
ואייי מאמי סיפור ממש ממש יפההה אני ממש מתחברת אליו שימי המשךךך דחווףףף ותעשי את זה יותר ארוך עד שאני מתחילה להיכנס לסיפור כבר נגמר... אבל אין פשוט סיפור שולטטט.. תמשיכי לכתובבב..
נ.ב אני בד"כ לא מגיבה אבל הסיפור שלך פשוט מושלםםםםם
יאיי יפתי זה מושלםם
תמשיכיי =]]
ש.....??
מאמי שימי המשךך
ותהני בטיול=))
מוואהה
אני שמחה שלא נעלבת בובה!
פרק מדהיםם.. המשך!
ואייי איזה חמודיםםםםםםםםםםםם...
אני מכירה תהרגשה הזו שהולכים לישון עם חיוך 😊
תהני בטיול בובה. ואני רוצה המשךךךךךךךךךךך 😁
שבוע טוב 😊
תמשיכי מאמיי
יפהה
כמו תמידד
את מוכשרתת בטירוףףף
אויייי איזה מתוקות אתן!!! כמה תגובות!! 😁
אני כ"כ מצטערת על הייבוש!! חזרתי מהטיול ופשוט נשפכתי! אויי איזה טיול הזוי זה היהה 😁
אחר כל הייתי חייבת לחרוש על המבחן לערבית ואז כבר הגיע יום כיפור.
הצלחתי לצום עד הסוף!! איך היה לכן הצום? 😊
ליטל- מתוקה אני ממש ממש שמחה שהצלחת להתחבר לסיפור שלי ושאהבת אותו!! מבטיחה לעשות המשכים יותר ארוכים!!
תמוש- שמחה שאהבת, אני כבר ממשיכה 😊
גילי- הנה אני ממשכיה, ד"א- תודה רבה לך שאת מגיבה כל הזמן להמשכים שלי 😊 זה נותן הרגשה טובה! חיחיחי
חן- חחח תודה מתוקה!! ונהנתי מאוד בטיול חח
עדידי- חח חמודה! לא נעלבתי בכלל, להפך, תמשיכי לתת ביקורת זה יכול רק לעזור!
עדן- תודה בובה!! נכון הרגשה טובה ללכת לישון עם חיוך?! 😊 הכי כיף בעולם
ליגוש- וואיי תודה גם לך שאת כל הזמן מגיבה!! אני שמחה שאת אוהבת את הסיפור! וזה לא עניין של להיות מוכשרת חיחיחי אני כותבת הכל ממה שאני זוכרת 😊 מואהההההההה
הנה ההמשך-
"....הפעם הלכתי לישון בצורה שונה....הלכתי לישון עם הרגשה טובה. עם חיוך, שלא ירד לי מהפנים עד ש........"
עד שהימים החלו לעבור והגעגועים החלו לחזור.
למרות שהייתי הולכת לישון כל לילה ומתעוררת כל בוקר
עם אחת מההודעות החמודות שהוא היה שולח לי
הגעגועים היו עצומים!!
כ"כ רציתי לדבר איתו על הנשיקה הזאת,
על מה הולך לקרות בנינו עכשיו
אבל השבועות עברו והוא לא יצא הביתה המון זמן.
קיבל עונשים על דברים כ"כ מפגרים.
דברים כמו על זה שהוא ישב בשמירה!!
מה הקטע?!?! בנאדם שומר שעתיים ברצף ואסור לו לשבת....
נורא התעצבנתי מהעונשים האלה, והיה לי קשה,
כל יום יותר ויותר.
אבל העסקתי את עצמי המון, כדי לא לחשוב יותר מידי.
_____________________________________
"לפעמים חלומות מתגשמים......"
שמעתי את הצלצול הפלאפון שלי, שהזכיר לי כ"כ את דודי
ניגשתי את הפלאפון בכבדות והסתכלתי על הצג
"רולי טרולי, מחייג\ת אליך"
ישר כל העצב נעלם וחיוך התפרס על פניי
"ריטלוששששש"
"מיטלוששש מה קורה בובי?"
"חיים את יודעת...מה איתך מותק?"
"עדיין מתגעגעת אה?"
"עדיין..." עניתי בעצב, אבל מיד נזכרתי
במה שהבטחתי לדודי כשהוא אמר לי
שמה שמחזיק אותו באימונים הקשים הוא החיוך שלי
וכשעצוב לי בגללו קשה לו פי כמה וכמה.
הבטחתי לחייך תמיד, בשבילו.
"אבל לא חשוב! נעבור את זה רצית משו בובה?"
המשכתי בשיחה עם ריטל
"אז זהו שבדיוק בגלל הגעגועים שלך התקשרתי,
אני יודעת בדיוק מה ישכיח ממך את הההכככללל"
"חחח נו דברי"
"מה דעתך...שנלך לגראנד קניון? נשב לנו על איזה כוס קפה
נתפשט שם על החנויות ונצא מפוצצות בשקיות?"
"מתאים לי!!!" קבעתי, וניתן היה לשמוע את החיוך דרך הטלפון
"מה היית עושה בלעדיי תגידי לי?"
"וואלה אינלי שמץ של מושג תאמיני לי!!"
קבעתי עם ריטל ב9 להיות מחוץ לבית שלי ומשם נעלה לתחנה.
הסתכלתי על השעון, השעה הייתה 5
החלטתי לנמנם לי קצת
כיוונתי את השעות ל7 וחצי,
הדלקתי את המזגן והשתחלתי לי מתחת לשמיכה.
טו טו טו טו טו, טו טו טו טו
שמעתי את צלילו המעצבן של השעון המעורר
השתקתי אותו, הרמתי את השמיכה מעליי ונכנסתי למקלחת
לקחתי איתי את הדיסקמן ואת השעון
מילאתי לעצמי אמבטית קצף חמה ומפנקת,
הפעלתי את הדיסקמן, הזדחלתי לתוך האמבטיה
הנחתי את השעון מולי והחלטתי שאני מתחילה להתארגן בשמונה.
הצצתי בשעון וראיתי שכבר שמונה ורבע,
הרמתי מעליי את האוזניות ויכולתי לראות שעורי כבר התקמט
הוצאת את הפקק והאמבטיה החלה להתרוקן
פתחתי את המים ועשיתי דוש.
התעטפתי במגבת והתחלתי להתארגן.
הוצאתי מהארון חצאית ג'ינס מיני של לי קופר
וגופייה לבנה פשוטה.
התלבשתי וניגשתי אל השידה שלי,
אספתי את השיער לחצי קוקו שממנו עשיתי עגבנייה
שמתי עיפרון כחול, גלוס, השפרצתי קצת מהבושם
והייתי מוכנה.
נעלתי את הכפכפים מסקטור
לקחתי פלאפון ארנק ומפתח וניגשתי לסלון
ראיתי שהשעה חמישה ל9
מזגתי לי כוס מים ויצאתי מהבית.
בחוץ פגשתי את ריטל והתקדמנו לעבר התחנה.
בתחנה פגשנו את אח של ריטל וחברה שלו שהלכנו לקניון חיפה
עשה לי טוב לראות אותם! הם זוג כ"כ חמוד
האוטובוס שלנו הגיע, נפרדנו בנשיקות וחיבוקים
ועלינו על האוטובוס שלנו.
הגענו לגראנד והתחלנו בפשיטה על על החנויות.
הסתבבנו לנו עד ששמעתי מישהו קורא לי.
מה, יכול להיות שאני כבר מתחילה לדמיין את הקול שלו?!
לאא לא יכול להיות שזה הוא!
הסתובבתי וראיתי את.............
חחחח הרגשתי שהפרק הזה הוא כמו הפרסומת הזאת של- "אני לא יודע לאן אני ממשיך מכאן, אבל אני יודע שהמשחק, עוד לא נגמר"
משו כזה? חחח אתם יודעים למה אני מתכוונת?
לא חשוב 😛
השתדלתי לעשות את הפרק כמה שיותר ארוך, סתם פרק כזה.
אוהבת מלא מלא!!
