סיפור ראשון שלי- סיפור אמיתי

😉 ואוי סיפור ממש ממש יפהההההההה
המשך דחוףףףףףף................

תמשיכיי

תודה לכולכן על התגובות!!
הנה ההמשך-

"פתאום אני רואה דמות מרוחקת מתקרבת לעברנו
בחנתי את אותה הדמות שנראתה לי כ"כ מוכרת
תפסתי לריטל חזק חזק ביד.
"ריטלללל" לחשתי "תראי מי שם"
"מה? מי? אני לא רואה!"
"זה...ריטל זה......................."

"גיל!!!" המשיכה אותי ריטל
רק שמעתי את שמו והרגשות החלו להציף אותי מבפנים.
כ"כ הרבה רגשות
אהבה, שנאה, כעס, בלבול, בושה....
הכל ביחד.....
גיל...גיל גר בשכונה שלי,
באחד מהימים שישבנו בגן בשכונה הכרתי אותו,
על ההתחלה הוא נראה לי נחמד ועורר בי רגשות מוזרים
כן כן...בזמנו עוד אהבתי את דודי
וגיל בלבל אותי, כ"כ בלבל.
גם הוא, כמו דודי, שידר לי מסרים כפולים
רוצה לא רוצה, הוא שיגע אותי.
גיל היה מיוחד בשבילי.
הוא היה הבנאדם היחיד שהצליח להשקיט את הגעגועים לדודי.
הבנאדם היחיד שהצליח למנוע ממני לחשוב על דודי
גם אם זה היה למספר שבועות בלבד.
הוא גרם לי לפקפק באהבתי לדודי
הייתי בטוחה שזהו, אני כבר לא אוהבת אותו יותר.
עד שהתחיל להימאס לי מהמסרים הכפולים שגיל היה שולח לי.
ורק אז, הבנתי עד כמה שאני אוהבת את דודי,
עד כמה שאני אוהבת אותו באמת
אותו, ולא את גיל.
הבנתי, שגיל סה"כ היה ילד יפה ששיגע אותי בגלל הניסיון שלו.
הוא ידע בדיוק מה להגיד, מתי להגיד, ובאיזו צורה להגיד, כדי לשגע אותי
הרי כל הבנות רדפו אחרי גיל, כולן.
ואני הייתי עוד אחת מהבנות האלה,
רק שאני, לא רדפתי אחריו, וזה שיגע אותו.
עד היום, כל פעם שאני רואה אותו, אני מתבלבלת,
אבל אז אני נזכרת בדודי, ומבינה הכל מחדש.
גיל המשיך והתקרב לעברנו, הוא היה עם עידן,
גם אותו הכרנו באיזה גן אחד.
גיל ועידן קלטו אותנו והתקרבו להגיד שלום.
"מה פיצית, מה קורה?"
חחח פיצית... גיל ועידן קראו לי פיצית
הם קראו לי ככה כי לאחות של עידן קראו ככה
ולפי מה שהם אמרו, אני קופי אחותו.
חוצמיזה זה התאים לי, אני באמת פיצית...
קומפקטית חחחח....
"הכל טוב מה איתך עידן?" השבתי בחיוך, שמחתי לראות אותו
"דבש"
"ומה איתי, מה אני עז?" פנה אליי גיל.
התחשק לי לשחק אותה טיפה, בכל זאת,
עדיין הייתי עצבנית עליו, קשה להודות בזה
ואני מתביישת להודות בזה גם מפני עצמי
אבל רק לפעמים, ככה בשקט בשקט
אני מודה שאני עצבנית עליו רק בגלל שהוא לא התאמץ בשביל להשיג אותי.
"אה גיל...שלום" אמרתי בשיא האדישות
הם עלו על האוטובוס שלנו ובמשך כל הנסיעה התייחסתי לגיל באדישות
ולעידן, בדיוק ההפך.

ירדנו בתחנה וכל אחד פנה לדרכו.
ירדתי במדרגות הבייתה, הגעתי.
הכנסתי את המפתח לדלת, אבל הדלת כבר הייתה פתוחה.
נבהלתי....מי בבית שלי?! ההורים הרי בחופשה....
נכנסתי הביתה...כולי בפחדים...והתקדמתי לעבר החדרים.............

יאא איזה מתח תמשיכייי כפרהה

יאאא מי בביתתת??
תמשיכיייי מאמי
מוואהההה

המשךךךךך=)

א-מ-א מי זההההה??
המשך מאמיי 😁
חג סוכות שמח!!! 😊

תמשיכיי

😮 יאא פרק יפה!!
תמשיכי מאמי אני במתחח
חג שמחחחחח

המשך😊

תמשיכיי מאמייי

רוצההההההה המשךךךךךךךךךךךךךך
עכשיו!

ווואיייי איזה מתוקותת איזה כיף זה לחזור ולראות את התגובות 😊
מצטערת על הייבוווש!!! פשוט הייתי בת"א יומיים ולא היה לי זמן לפרסם המשך
אז הנה הוא 😊

"הכנסתי את המפתח לדלת, אבל הדלת כבר הייתה פתוחה.
נבהלתי....מי בבית שלי?! ההורים הרי בחופשה....
נכנסתי הביתה...כולי בפחדים...והתקדמתי לעבר החדרים............."

שמעתי קול עמוק של גבר ונחרדתי!!
לקחתי את המשקולת מאוסף העתיקות של בעלה של אמא שלי והמשכתי
בחדר של אמא- כלום, אף אחד.
בחדר שלי- אותו דבר
המשכתי להתקדם לעבר החדר של הבנות של עמי (בעלה של אמא )
"פפפפפפפפ" שחררתי אנחה של הקלה
אחרי שראיתי את אחותי עם ידיד שלה בחדר.
"מיטלוש" היא חייכה לעברי ונכנסתי לחדר
"פפייי תום איך נבהלתי אין לך מושג! לא ידעתי שתהיי פה"
פטפטנו לנו קצת והשארתי אותם לבד, סוגרת אחריי את הדלת
'זה בטח ההוא מהטכניון שהיא סיפרה לי עליו' חשבתי לעצמי
תום היא הבת של עמי מהנישואים הקודמים שלו והיא בת 18, כתה יב'
יש לה אחות, דור, שהיא קטנה ממני בשנה.
אנחנו מכירות אחת את השנייה כבר כמעט 11 שנה
בתור ילדות קטנות כל הזמן היינו רבות
ועכשיו אני ממש מחשיבה אותן לאחיות שלי,
אנחנו מסתדרות מעולה ואני מאוד אוהבת אותן.
נכנסתי לחדר והתישבתי על הכיסא של המחשב,
פתחתי את האייסיקיו, סוקרת את הרשימה.
ראיתי את גיל מחובר, והלב שלי צנח.
התחלתי לחשוב...מה קורה לי?
למה אני שוב כ"כ מתרגשת ממנו??
התעצבנתי על עצמי שאני חושבת עליו
והחלטתי להכנס למקלחת.
קיוויתי שזרם המים ישטוף מעליי את כל הרגשות והמחשבות שלי
ממש כאילו היו לכלוך.
אך גם במקלחת המחשבות לא הרפו ממני.
כל הזמן מחשבותיי נדדו וחזרו אל גיל, שנייה אחר לדודי,
ושוב אל גיל. הרגשתי שאני משתגעת!!
יצאתי מהמקלחת ושלחתי הודעה לאורפז, חברה טובה שלי
אני: פופייייי
אורפז: מיטיייייי
אני:מה קורה יפה שיליי??
אורפז: הכל טוב מה איתך מותק?
לא התחשק לי להתחיל לפרט ולהכנס שוב לסערת הרגשות שהתחוללה בתוכי
אז החלטתי להמשיך בשיחה כרגיל
אני: גם בובי 
אורפז: איך היה לך בגראנד?
נדמה היה שהמחשבות ממש רודפות אחריי
כאילו מנסות בכוח לשגע אותי
אני: אממ היה נחמד...אני עוד ידבר איתך על זה מתישהו חח בינתיים אינלי כוח.
ארופז: אוקיי מאמי איך שאת רוצה...קנית משו?
אני: בא לך לקפוץ אליי? משעמם לי!!
תראי מה קניתי ואולי תראי איזה משו להיום בערב אם נצא
אורפז: סבבה אני עוד רבע שעה ככה אצלך!
סגרתי את חלון השיחה מרוצה.
סופסוף אני יתעסק במשו והמחשבות האלה ירפו ממני קצת!!!
סקרתי את החדר נבהלת מהבלגאן ששרר בו והחלטתי לסדר אותו קצת עד שאורפז באה.
עד שסיימתי אורפז כבר הייתה אצלי.
"אז מה עושים היום?" אורפז שאלה אותי
"אין לי שמץ!!" עניתי לה בייאוש
"אממ אני יתקשר לערן ונארגן משו אולי?"
"לא לא לערן את לא מתקשרת!! תתקשרי לאחד החברים שלו"
ערן זה איזה אחד שיש לו קטע עם אורפז....
לא אוהבת אותו...כבר אמרתי לה להיזהר ממנו....
הוא מחייל אותה יותר מידי וזה לא מוצא חן בעיניי.
"לא אבל הוא אמר לי דברי איתי סימן שהוא רוצה שאני יתקשר"
"לא משנה!! אם הוא כ"כ רוצה הוא יתקשר"
אורפז לא הקשיבה לי ולקחה את הפלאפון, מחפשת את המספר שלו בזיכרון
"אורפז חחחח טיפשה!! תני לי את הפלאפון"
כנראה שהתחשק לה לעצבן אותי... היא לחצה על "סנד" וברחה
"חייייייללללתתתתת" צעקתי לה והתחלתי לרדוף אחריה עד שהוא ענה לה.
"נו??" שאלתי אותה כשהיא סיימה לדבר
"נשב היום בשכונה"
"סבבה, נלך לבחור בגדים?"
"נלך"
אורפז לקחה ממני חולצת קשירה ורודה מהמזרח הרחוק
ומכנס שחור פשוט שמגיע עד מעל הברך
פשוט אבל יפה, אהבתי את ההופעה שלה.
אני בחרתי לי חצאית מיני בצבע ורוד כהה
עם גופיה פשוטה בצבע ורוד בייבי.
"אההה" שמעתי את אורפז מפהקת ונדבקתי בפיהוק.
"איזה עייפות"
"כןן, נראה לי אני יזוז לישון קצת עד הערב"
"לא למה? נלך לישון קצת נתארגן אצלי ונצא מפה"
"סבבה"
כיוונו את השעון לעוד שעתיים ועלינו לישון.


"לפעמים חלומות מתגשמייםם" העיר אותי צלצול הפלאפון מהשינה העמוקה שלי
נוו מי המציק? חשבתי לעצמי והסתכלתי על צג הפלאפון
שפשפתי את עיניי להיות בטוחה שאני לא רואה מטושטש מהשינה
והמספר נשאר אותו מספר, לא טעיתי

מ-ה-מ-ם!!
המשך בובבבבבבהה.. 😁
חג סוכות שמח!!! 😊

מיי מתקשררר??
תמשיכיי =]]