אממ התחלתי לכתוב סיפור...זה לא ממש סיפור... אלא יותר סיכום של השנה האחרונה מהחיים שלי... יצא לי להזכר בכל מה שעברתי בשנה הזאת והחלטתי לכתוב הכל בצורת סיפור. הכל פה אמיתי חוץ מהשמות. אז תגיבו מה דעתכם על החלק הראשון ואם יהיו תגובות אני אמשיך 😊
"אההההההההה אוריאל רד ממני ישמןןן" צרחתי בקול צרוד "מה מה אני לא שומע" אוריאל החזיר לי בנימה מתגרה "נווווווו אתה מועך אותיייי" "סליחה?! אני שמעתי סליחה?!" "לאאאאאאאא נוווו רד כבר ימציקקק" אוריאל לא ירד מעליי והמשיך לצחוק. "ריטלללללל איפה אתת??" פלטתי צעקה וגרמתי לריטלוש שלי להתנתק לשתי דקות ממאור. חח זוג היונים האלה. ריטל קלטה שאני שוכבת על הריצפה ואוריאל מעליי ורצה להעיף אותו. "טוס מפהההההה" היא צעקה והעיפה אותו על הרצפה. התיישבנו עליו שנינו. "נוווווו מה עכשיו אוריאל? מי יבקש סליחה עכשיו?" אמרתי וחייכתי חיוך מנצח. "וואיייי איזה שמנותתת סליחה סליחה רק קומו ממנייי" "כלב טוב" אמרה לו ריטל והוציאה לו לשון. קמנו ממנו ושנייה אחר כך הוא התחיל לרדוף אחריי. רצתי כמו מטורפת בכל הכוח שנשאר לי. ידעתי מה הולך לקרות לי שהוא יתפוס אותי. רצתי ורצתי עד ששמעתי את צלצול הפלאפון שלי. "ריטטלללל תענייי" צרחתי לה בעודי רצה. ריטל ענתה. "דודייייייייייייי" היא צרחה. ברגע ששמעתי את השם שלו קפאתי. אוריאל תפס אותי והתחיל לדגדג אותי. התפתלתי כמו תולעת בידיים שלו ואיכשהו הצלחתי להשחיל כמה מילים בין הצחוק המתגלגל שלי. "חחח אוריאללל נוו....די דיי תן לי לענותתתת" אוריאל הסתכל עליי במבט ערמומי והפסיק. ' זה היה קל' חשבתי לעצמי, מתפלאת שהוא ויתר לי כ"כ מהר. התחלתי ללכת לכיוון ריטל עם הפלאפון שלי עד שקלטתי את אוריאל דופק ריצה וחוטף לה את הפלאפון. 'ווואייי הייתי צריכה לדעתת!!!' "הלו? מיזה?! מה אתה מתקשר לפה?? מה אתה רוצה??" שמעתי את אוריאל צועק על דודי ורציתי להרוג אותוווו. "יחמוווווווורררררררר תן לי תפלאפון" אוריאל לא הקשיב לי והמשיך בשלו. "מה מי זה?! זה חבר שלה!!!" אררררר רציתי להרוג אותו. אוריאל ניתק, חייך חיוך מנצח, הושיט לי את הפלאפון והוציא לשון. "יואוווו חתיכת תינוקקק חכה חכה!!" צרחתי עליו וחטפתי את הפלאפון. אחח אוריאל הזה....כמה שהוא תינוק אני מתה עליו!! אוריאל הוא ידיד ממש ממש טוב שלי, כל היום אנחנו עושים שטויות ביחד. מתגרים אחד בשני בלי הפסקה והורסים אחד לשני את החיים עם השטויות שלנו. אוריאל הוא לא מלך היופי, אבל יש לו יופי מיוחד. הוא גבוה, שחום, גוף מעלף עם שיער חום קצר ועניים חומות. ריטל היא החברה הכי הכי שלי!! היא ילדה יפה, עם גוף משגע. כל הבנים אחריה אבל היא רק של מאורי שלה. מאור גם נראה טוב והם זוג מושלם, חיצונית ופנימית. היא ומאור חברים כבר שנה וחצי ואין שומדבר בעולם שיכול עליהם! כלווום לא יוכל להפריד בניהם. מיהרתי להתקשר לדודי בחזרה. "הלו?" שמעתי את הקול שלו וחיוך ע-נ-ק התפרס על פניי. "דודייייייייי" צרחתי . "אה מאמי מה קורה?" החזיר לי בקול אדיש. "הכל טוב...מה איתך? אתה נשמע לי שונה" "לא למה שונה מאמי? אצלך השתנו דברים לא אצלי" "הא?!" שמעתי אותו צוחק מהתגובה שלי והתבלבלתי עוד יותר. "חבר קנאי יש לך אה? אני צריך לגלות את זה לבד? איזה לכלוך" "אההה זהה? חחחח טיפש שלי!! אוריאל לא חבר שלי! זה סתם ידיד שלי, איזה תינוק אחד..." אמרתי והדגשתי את התינוק מספיק חזק כדי שאוריאל יוכל לשמוע. אוריאל סימן לי עם היד חכי חכי ואני מצידי הוצאתי לו לשון. "אההה היית מתחילה מיזה הכל היה יותר פשוט" "חחחח מה אני יעשה שאתה מאמין לכל מה שאתה שומע?!" "נו מה את רוצה שאני יעשה? את כבר לא מתקשרת....לא מתעניינת... שכחת שאני קיים. אני שמע שיש לך חבר, עשיתי אחד ועוד אחד נראה לי הגיוני" "וואיייי איזה לכלוך!! נראה לך שאני ינטוש אותך ככה?? אני רק שלך" "חסר לך שלא!" צחקתי, נהנת לשמוע את הקול שלו. "בקיצור את שומעת? אני עוד מעט יוצא לחורבה עם ליאל לאון וכל אלה.... יש מצב אני יקפוץ אלייך שנחזור, את עוד תהיי ערה?" "כן בטח, אני יחכה לך במיוחד חחח" "סבבה מאמי אז אני ידבר איתך" "בכיף יאללה ביי ביי" ניתקתי ופלטתי צעקה של אושררר. "ריטללל הוא...." ניסיתי לספר לריטל את החדשות אבל לפני שהספקתי הרגשתי מישהו קופץ עליי מאחורה ונפלתי על האדמה. יצאתי מהשוק והסתכלתי על מי שנחת עליי. נו מי זה עוד יכול להיות אם לא אוריאל????
איךך?? 😊
וואיי מאמי התחלה יפה
מחכה להמשך =]]
חחחחחחחחחח
אהבתי מאמיי
מזכיר לי אותי רצחחחחח
אמאאאאאאאאאא
את לא יודעת כמההה
חחח
תמשיכיי
ברבית_מאוהבת...שמחה שאהבת אני יפרסם המשך מחר אם אני ייראה התעניינות 😊
ליגוש- כנ"ל....כנראה אנחנו דומות חח 😁 😛
יאא סיפור יפה רצח
תמשיכי דחוף
מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי "המבט אחר"
סלאמתת
יאאאאאאאאאאפהה= ]]
המשך מותקק
אוהבת,
לינורו'שששש
תודה רבה על התגובות מתוקות!!!
עכשיו עכשיו מפרסמת המשך..פשוט לא הייתי בבית כל היום
אוהבתתת
"אחחח חתיכת חייהה שברת לי תגב!!" "מה לעשות? אני תינוק שמן" אמר בקול ילדותי "חחחחח דפווקקק רד רד ממני אין לי כוח לשטויות שלך עכשיו" "פפיייי איזה מבאסת!!" העפתי אותו מעליי ורצתי לריטל. "ריטטטטטללללללללל" צרחתי והתקדמתי לעברה. "תהיי בריאה כמה מרץ יש לך היום! לא התעייפת קצת?" "חחחחח מאור שב בשקט אתה סתם מקנא שריטל אוהבת אותי יותר ממך!!!" מאור רץ אליי, תפס אותי חזק והתחיל לדגדג אותי. "דדיייי...דדייי דיי זה לא הוגן!!! אתה...אתה מנצל לרעה את...את החולשה שליי!!" גמגמתי בזמן שצחקתי כמו מטורפת....איןן החולשה הכי גדולה שלי זה דגדוגים וכולם יודעים את זה!! ומנצלים את זה!!! מאור כולו מבסוט שאל "את מי ריטל אוהבת הכי בעולם?? אהה?" "אותךך אותךךך חלאססס" הוא שחרר אותי, הסתכלתי עליו עם החיוך הזה שמרוח לו מאוזן לאוזן, איך הוא כל הזמן שמח הבנאדם הזה?? "תחזרי מהר נושי" אמר לריטל והדביק לה וואחד נשיקה. "כןן כןן נושי מושי יאללה בואי כברררר" משכתי את ריטל אליי. "חחחחחחח איזה חייהההה אני באה!!" "את שומעתת??" "כן כןן חחחח נו דברי כבר" "דודיייייי" "נו מה איתו??" "הוא יבוא אחרי שהוא יחזור מהחורבה" "מהה?? זה מה שהוא אמר לך מאמי?" "כן..למה?" שאלתי ונמחק לי החיוך מהפנים. "יפה שלי" התחילה ריטל את המשפט, שתקה לכמה שניות כיווצה את השפתיים כמו שהיא תמיד עושה כשהיא חושבת, והמשיכה. "אל תבני על זה...כאילו, את יודעת, הוא יחזור מאוחר, לכי תדעי כמה הוא ישתה וזה... אנחנו כבר מכירות אותו בובי...את יודעת שבמילים אין עליוו...הוא יודע להבטיח ולגרום לך להאמין להכלל. אבל הכל דיבורים אצלו...במעשים הוא לא מי יודע מה...אני לא רוצה שתיפגעי" "ריטלוש שלליייי" חייכתי חיוך ענק וקפצתי עלייה בחיבוק. היא שוב כיווצה את השפתיים, לא הבינה מה נחת עליי. " אני כ"כ אוהבתותך יפה שלי! את תמיד יודעת להגיד לי את האמת ואת גם תמיד צודקת!! אני באמת לא יבנה על זה...אבל בכל זאת, לא יזיקק לפנטז קצת חעחעח" קרצתי לה "אחח יפה שלי מתה עלייך! כן מאמי לא מזיק, אבל לא מזיק שאת מפנטזת בקטנה כזה...לא במשך שנה וחצי תקועה על בנאדם שגדול ממך ב5 שנים...את מלאך! מי לא יתאהב בך? עזבי אותו כל מה שהוא יודע זה להבטיח הבטחות ולהכאיב לך" "כןןן אבל...אבל" לא ידעתי מה להגיד. ריטל צדקה, כמו תמיד. "אבל עזבי את זה עכשיו! אני פשוט לא יחשוב על זה...יבוא? יופי!! לא יבוא....? אמממ אז אה...גם יופי! חחח" "חחחחח יופי מאמי ככה צריך!" ריטלוש חזרה לספסל שבו מאור ישב, הניחה את הראש על הברכיים שלו והוא שיחק לה בשיער. איך אני שמחה שטוב לה עכשיו....מגיע לה אחרי כל מה שהיא עברה. וככה עברו להם מעל 4 שעות של רדיפות אחרי אוריאל שיחזיר לי את הנעליים, של דגדוגים. אבל הכי הכי- של הרגשה מעולה מה זה להנות עם האנשים שאני אוהבת! היה כבר 5 בבוקר והתחלתי להרגיש עייפה..."וואיייי איזה עייפות נחתה עליי" "חחחחח סופסוף התעייפת..חשבתי שזה לא יגיע בחיים" המשיך מאור עם העקיצות שלו ואני רק הוצאתי לו לשון. "יאלללההה אנשיים אני נוטשת! הספיקו לי הדיגדוגים להיום" "להיום!!!" צעק אליי אוריאל ודאג להזכיר לי שיש לי עוד חוב אצלו. "חחחחחח אוי ואבוי לי" "כן כן אוי ואבוי לך...זה עוד לא נגמר!" אמר לי אוריאל ונתן לי נשיקה לשלום. נשיקות חיבוקים לכולם והבייתה. "ביי מיטלוש...תעדכני אותי" אמרה לי ריטל. "אוקיי אני יתקשר אלייך כשאני יקום תחכי ל..." הצלצול של הפלאפון קטע לי את המשפט. ריטל פתחה עינים ככההההה גדולות וצרחה "זה מי שאני חושבת שזההה????"
זהוו 😊
אמממ יש לי שאלה...אתם מעדיפים שההמשכים ייראו ככה:
אושר הלך לישון
והביאו לו בלון
אמרו לו "לילה טוב" ונתנו לו נשיקה
בלה בלה בלה בלה
או ככה:
אושר הלך לישון והביאו לו בלון אמרו לו "לילה טוב" ונתנו לו נשיקה בלה בלה בלה בלה
חחחח לא להתייחס...העייפות משפיעה עליי
אוהבתת- ג'ויה
חחחח לא משנה איך הם יראו העיקר שתשימי אותםםםםםםםם
התחלה מעלפתתתתתתתת אהבתי
תודה מתוקה...אבל כנראה שאת היחידה שאהבת =\
יאיי איזה יאפהה
לא משנה איך יהיה מאמי
העיקר שתמשיכייי =]]
יאאאאא לא נכוןןןןן
חוץ מזה פה בהתחלה תמידדדד אין הרבה תגובות כי לא תמיד כולם
נכנסים ישר.......
בקיצ' בלי הרבה חפירות שימי המשךךךך!!!1
