סליחה על העיקוב אבל היום סיימתי ת'עבודה סוף סוף! מזל טוב לי חחחח
אוקיי בלי יותר מידי דיבורים הנה:
התקציר:
הייתי צריכה כבר לזוז הביתה.
עידו הזמין לי מונית.
ברגע ש........
ההמשך:
המונית הגיעה עידו ליווה אותי אלייה.
הוא הביא לי נשיקה קטנה והמונית נסעה.
"אני שמחה שזה היסתדר בייניו, והפעם לתמיד" חשבתי.
כשהגעתי המונית עצרה הבאתי לנהג את הכסף ועליתי הביתה.
כשהגעתי הביתה לא האמנתי למה שראיתי.
אמא שלי מתנשקת עם עם......... דודי! הנהג מונית שהסיע אותי הביתה אתמול.
"אמא" אמרתי בנימה של "מה את עושה בדיוק?".
אמא שלי היסתובבה ואמרה:"שרוני שלי, תכירי זה...."
אני:"דודי" קטעתי אותה באמצע המשפט.
אמא:"איך אתה יודעת?"
אני:"הוא הסיע אותי אתמול הביתה".
אמא היסתכלה על דודי כאילו בשביל לאשר את מה שאמרתי.
דודי:"כן".
אמא:"איזה יופי".
אני:"טוב אני זזתי" אמרתי והלכתי מהר לחדר, שלא תספיק להגיד לי משהו.
הייתי בשוק ממה שראיתי, ז"א אמא שלי מתנשקת עם מישהו בסלון, ז"א עם דודי!
ראיתי את אחי הקטן בן ה16, נדב שוכב על המיטה שלי.
"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו כשראיתי אותו.
נדב:"כלום, מה אסור סתם להיות פה?"
אני:"לא, אסור"
נדב:"מה קרה?"
אני:"כאילו שלא ראית מה הולך בסלון"
נדב:"ראיתי אז מה? לאמא יש חבר"
אני:"אבל...."
ניסיתי את המילים לסיים את המשפט ופשוט לא מצאתי.....
נדב:"אבל כלום, היא מאושרת, עזבי אותה בשקט"
אני:"אבל...." אמרתי שוב.
נדב קטע אותי באמצע חיפושי להמשך המשפט:"בלי אבל, אם היא הייתה אומרת לך לא להיות עם עידו?!"
אני:"זה בכלל לא דומה!"
נדב:"מה ההבדל?"
אני:"שיש לה ילדים"
נדב:"אז?"
אני:"אז..... אסור לה!"
נדב:"מותר ועוד איך, ואת לא תהרסי לה את זה!"
אני:"צא מפה!" צעקתי עליו בכל כוחי, והוא יצא.
נישכבתי על המיטה, עדיין לא מעכלת מה ראיתי.
נירדמתי.
"קומי, קומי!" היתעוררתי מצעקותיו של נדב.
"עזוב אותי אני רוצה לישון!" צעקתי.
נדב:"יש היום לימודים, אנחנו נאחר!"
אני:"אני לא הולכת"
נדב:"למה?"
אני:"ככה"
נדב:"ככה זאת לא תשובה"
אני:"נדב עזוב אותי ועכשיו באמת אין לי כח לזה"
אנדב:"טוב תירגעי אפשר לחשוב מה אמרתי לך אתמול" הוא אמר ויצא מהחדר.
חזרתי לישון.
לאחר כמה שעות יצאתי מהחדר וראיתי........
לוב יו אול.
המשךך ממששש יפהה..
שימי עוד אחד ולא אחרי 1000 שנההה
QUOTE (דיזלית @ 12/08/2005) המשךך ממששש יפהה..
שימי עוד אחד ולא אחרי 1000 שנההה
😂
סורי שלא המשכתי.
רק עכשיו החלטתי שאני אמשיך ת'סיפור.
אז הנה:
תקציר:
לאחר כמה שעות יצאתי מהחדר וראיתי........
ההמשך:
את אמא שלי.
"היי" אמרתי והיתקדמתי לכיוונה.
"בוקר טוב שרוני" היא אמרה ונשקה על מיצחי כשהגעתי אלייה.
אני:"אמא...." התחלתי את המשפט.
אמא:"אני יודעת מה את עומדת לומר, ראיתי אתמול את המבט שלך כשבאתי להציג בפנייך את דודי, אני בטוחה שזה קשה לך לקבל את זה שאמא שלך שוב יוצאת, אבל תעשי מאמץ כי באמת טוב לי"
אני:"אני פשוט חושבת שהוא לא בשבילך".
אמא:"למה?"
אני:"כי.... כי...." אמרתי מנסה לחפש את המילים.
אמא:"כי הוא לא אבא שלך".
אני:"אני מבטיחה לנסות..." אמרתי, דיי ביאוש.
אמא:"תודה" היא אמרה את המילה הקטנה הזאת בהקלה כאילו ירדה לה אבן מהלב.
אני:"אני נישארת היום בבית"
אמא:"בסדר, אבל תשלימי את החומר"
אני:"אוקיי".
זזתי לחדר ראיתי טלויזיה.
לאחר שעות רבות של צפייה בתוכניות לא מעניינות (לא היה לי משהו אחר לעשות...), החלטתי להיתקשר לעידו.
"הוא בטח בבית" חשבתי.
אני:"הלו?"
___:"היי! שורנו'ש"
אני:"היי עידואי (עוד כינוי מטופש שהמצאתי)".
עידו:"מה את עושה בבית?"
אני:"סת החטתי להישאר, תגיד בא לך לבוא אליי? אני לבד בבית אמא שלי היתחפפה ונדב לומד היום עד 4 וחצי".
עידו:"אני בדרך ביי"
אני:"ביי"
הנחתי את שפורפרת הטלפון במקום.
הייתי מרוצה מעצמי שמצאתי מה לעשות כדי להעביר את השיעמום.
לאחר חצי שעה נישמע צילצול פעמון הדלת.
היסתכלתי מהעיינית של הדלת וראיתי את......