עוד 3 תגובות אני מבטיחה לשים המשך
לוב יו אול
חיחיחי תודה על התגובות.
תקציב:
דיברנו הרבה, העברנו את כל החויות שעברנ ו בחודשיים האלה שלא היתארנו.
הוא סיפר לי על המפקד שלו ועל כל החבר'ה שהוא הכיר שם.
פתאום.........
המשך:
פתאום הרגשתי את ידו של עידו על הרגל שלי.
והוא התחיל לנשק אותי.
הוא בא להוריד לי ת'חולצה.
מייד הבנתי מה הוא רוצה לעשות....
"עידו אני לא יכולה" אמרתי והורדתי את הידיים שלו ממני.
עידו:"נו שרוני אנחנו ביחד כבר הרבה זמן".
אני:"עידו אתה יודע שזה קשה לי".
עידו:"אני לא יכול יותר כמה זמן צריך לחכות..."
אני:"עידו אני יודעת אבל אני לא..."
עידו:"תני לי לנחש 'את לא מוכנה' שוב אנחנו ניכנסים לקטע הזה?"
אני:"איזה קטע?"
עידו:"של הלהיות מוכנה הזה, אנחנו יוצאים כבר כמעט שנה"
אני:"אין לי כח לשמוע עוד פעם על התיסכולים המיניים שלך"
עידו:"שרוני עד שאני בא מהצבא ורואה אותך אחרי חודשיים..."
אני פשוט קמתי ויצאתי מהחדר.
דמעה קטנה ומלוחה זלגה מעיני.
"שוב אני בוכה בגלל זה" חשבתי.
ראיתי את רן בסלון צופה בטלויזיה.
בלי לומר כלום יצאתי מהדירה.
היתקשרתי לתחנת המוניות, מזל ששמרתי את המ"ס בפלאפון.
המונית הגיעה אחרי 5 דקות, התחנה קרובה לבית של עידו.
ניכנסתי למונית.
"יופי יצא לי נהג ערס" חשבתי.
הנהג:"אז לאן מותק כמוך נוסעת?"
אני:"רחוב התקווה 36 "
הנהג התחיל לנסוע.
הוא הוציא סיגריה והתחיל לעשן.
כמה שאני שונאת ריח של עשן סיגריות.
הנהג:"רוצה?" הוא שאל ופתח את קופסאת הסיגריות שהייתה בידו.
הוא הגיש את הקופסא לכיווני.
אני:"אני לא מעשנת" עניתי בקלילות ופתחתי את החלון כדי שעשן הסיגריות יצא.
הוא לקח את הקופסא ושם אותה בכיס.
הנהג:"דרך אגב אני דודי ואת?"
אני:" אני שרון"
דודי:"אז שרון לאן את נוסעת בכזאת שעה?"
אני:"הביתה"
דודי:"למה? חבל הלילה רק התחיל"
אני:"בשבילי הוא ניגמר"
הוא לא ענה על זה.
כל שאר הנסיעה עברה בשתיקה.
דודי:"הנה הגענו"
אני:"הנה " אמרתי והוצאתי שטר של 20 ש"ח מהארנק.
הגשתי לנהג את השטר.
דודי:"ביי, שרון"
אני:"ביי"
עליתי הביתה במדרגות.
כשהגעתי הביתה פתחתי את הדלת עם המפתח וראיתי..........
ווואי!!...מהמם!
קראתי כבר את שלושת הפרקים והיה ממש טטב
את כותבת טוב ללדעתי!
קבלי ח"ח....
בהצלחה בפרקים הבאים...סנטי...
נ.ב.-
התלהבתי מזה שלא פירטת יותר מידי על לבוש, תסרוקות, איפור וכו'!!!
תודה על התגובות.
התקציר:
עליתי הביתה במדרגות.
כשהגעתי הביתה פתחתי את הדלת עם המפתח וראיתי..........
ההמשך:
את רוקי (הכלב שלי) שוכב על הספה, ישן.
הוא כבר בן שנתיים, אבל עדיין יש לו פנים כמו של גור קטן.
לקח לי הרבה זמן לשכנע את אמא שלי שתסכים לי שיהיה לי כלב.
הלכתי לכיוון הספה.
הוא נחר, נחירות קטנות כאלה והעיניים הקטנות שלו היו עצומות.
'לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו' חשבתי.
כל פעם שאני בוכה, אני לוקחת אותו על הידיים והוא מלקק אותי.
הוא כ"כ מלא שימחת חיים.
התיישבתי על הספה.
רוקי היתעורר, כנראה הריח את הריח שלי.
לקחתי אותו על הידיים.
הוא התחיל ללקק לי את הפנים.
צחקתי.
הוא תמיד יודע לעודד אותי.
לאחר שסגרתי את הדלת לקחתי אותו איתי לחדר שלי.
לבשתי ת'כותונת שלי עם הציורים של הדובים וציחצחתי שיניים.
נישכבתי על המיטה.
רוקי קפץ על קצה המיטה.
הוא תמיד בא לי אצלי בחדר על קצה המיטה.
נירדמתי
קמתי השעה הייתה כבר 11.30 .
מזל שהיום יום שבת.
ראיתי שרוקי עדיין ישן בקצה המיטה.
הלכתי על קצות האצבעות כדי שלא יתעורר.
ציחצחתי שיניים והלכתי למטבח לאכול ארוחת בוקר.
אמא שלי הייתה שם.
אמא:"בוקר טוב".
אני:"בוקר טוב" אמרתי והיתיישבתי על הכיסא בחדר האוכל.
אמא:"אבא שלך היתקשר אתמול, הוא רצה לדבר איתך אבל את לא היית פה, הוא ביקש שתיתקשרי אליו חזרה".
'כבר הרבה זמן לא דיברתי איתו' חשבתי.
ההורים שלי גרושים כבר מגיל 10.
אני אישית מסתדרת עם זה טוב.
ז"א שני בתים, וכפול פינוקים מה רע.
"בסדר אני אתקשר אליו יותר מאוחר" אמרתי.
אמא הגישה לי את ארוחת הבוקר, חביתה וסלט.
האוכל הקבוע אצלנו.
פתאום נישמע צילצול הדלת.
ניגשתי לפתוח את הדלת וראיתי את.........
מקווה שאהבתן.
לוב יו אול.
בטחח את עידו או רן..
יאללההה המשךך דחוףףף
ווווווווואו!!!!.....מדהים!!!!!!..........המשך!!!.....
QUOTE (דיזלית @ 07/08/2005) בטחח את עידו או רן..
יאללההה המשךך דחוףףף
😂
אתר האהבה הישראלי