פשושה =)

יאאא עכשיו בטח תיכנס זאתיי.. נו נו שהיא לא רוצה לעשות לה את זה.. שכחתי את שמהה..
תמשיכייי דחוףףףףף יאא אאיזה סיפוררר יפהה..

יאלה בובה דורשת המשך..
פשושה קטנה =)

וואווו מדהיםםםםםםםם
המשךךךךךךךךךךךךךךךךך

ליזוש 😂

חחחחח מדהיםםםם
הרגת אותי עם הקטע של סולם האהבות חחחחחחח......איזה קרועהההההה..!!
גם לי היה תקטע הזה ביסודי חיחיחיחיחי =]]..עלק להציע ידידות בכיתה ה'..חחחחחחחחחחח

תמשיכיייי מאמייי
בתאלוווווש =]

???

מהמםםם המשך?

QUOTE (תמוש המאמוש @ 07/08/2005) מהמםםם המשך?
!!

מושלם
תמשיכי

,"התגעגעתי אלייך" עניתי," גם אני, אבל אני לא שומעת כלום, נראה לך שאפשר לעלות לחדר של ניב?" בדיוק אז ניב עבר לידנו, אמרתי לו שלום אבל הוא היה חצי שיכור כבר, אז אני ועידן החלטנו לעלות. פתחנו את הדלת של החדר והתיישבנו על המיטה. עידן נישק אותי, כל כך ברכות, הוא מקסים, ואז.. נפתחה הדלת... ו---
בר, (אחת החברות הטובות שלי שאיתה גם הלכתי לראות את עידן משחק כדורסל) ורון, חבר שלה נכנסו לחדר ונדהמו לראות אותנו בפנים. קפאתי על המקום. אם בר ראתה אותנו יחד- ממש ביחד- אז כל הסיפור הולך להתגלות לשירן, ומהר, אני יודעת. לא ידעתי מה לעשות, ובר הפסיקה את המבוכה הכללית, "אממ, היי, טוב, אממ... אנחנו לא נפריע לכם... דברי איתי אחר כך בסדר?.. אמממ... סליחה... ביי..." ויצאו מהחדר. אני ועידן הסתכלנו אחד על השניה ולא ידענו מה להגיד. דממה. "רוצה לרדת לרקוד?" שאלתי אותו, "בכיף..."
הייתה ביננו מן מבוכה, כאילו עשינו פשע וגילו אותנו ועוד מעט ניכנס לכלא. החלטתי, למרות ההרגשה הרעה שלי שננצל את הרגע שבו אנחנו במסיבה יחד ובכל מקרה כמעט כולם שתויים ולא שמים לב ליותר מדי ממה שקורה סביבם. הגענו לרחבת הריקודים וברקע נשמע שיר שקט. אוווו... איזה שיר... השיר האהוב עלי. ולמי שמכירה, "don't cry" של guns&roses. התקרבנו אחד לשניה וחיבקתי את צווארו בזרועותי. עידן חיבק את מותניי ושר לי את מילות השיר באוזן.
"Don't you cry tonight
I still love you baby
Don't you cry tonight
Don't you cry tonight
There's a heaven above you baby
And don't you cry tonight"



באותו רגע הרגשתי שבעידן יהלום אני מאוהבת.
____________________________________________________________________
"מה נסגר איתך ועם עידן?"
עניתי לבר, "אני יודעת שזה קשה ברי, אבל תשמעי זה לא יכול לצאת ממך אני סומכת עלייך..."
"אוקיי ברור אבל אתמול לא הבנתי כלום! אתם לא ידידים נטו?



"אנחנו ביחד".
____________________________________________________________________
כשחזרתי מהבית של בר התקשרתי אל עידני ושאלתי אותו אם הוא רוצה לבוא אליי לערב רומנטי רק של שנינו, כי מגיע לנו לא? 😊 עידן הסכים ואמר שהוא יוצא עוד 10 דקות לכיוון הבית של בר שהיה די רחוק ממני אז ככה שהוא יוכל ללוות אותי הביתה, כי כבר מאוחר. שמחתי.
התחלתי ללכת, עוברת רחוב, ועוד רחוב, מעבר חצייה, עוד רחוב. חשבתי שאני כבר אמורה לראות את עידן, אולי קרה לו משהו, עברו כבר 20 דקות מאז שדיברתי איתו. הוצאתי את הפלאפון מהכיס של הג'ינס שלי והתחלתי לחייג את המספר, כשלפתע יד מחוספסת וחזקה העיפה אותו ממני. בחור גבוה מאוד, שהצללים לא נתנו לי להבחין בתווי פניו, נעמד מולי והסתכל עליי במבט מאיים. הכי מאיים שראיתי אי פעם. אני זוכרת את הזעם שהיה לו בעיניים, את השתיקה שלי. הקפיאה במקום. הוא העיף אותי על הדשא, הראש שלי נחבט וקיבל מכה מהרגל של הספסל הציבורי. מאז אני זוכרת רק את הצרחה שלי, שפילחה את האוויר כמו ברק, "עידן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!". התחלתי לאבד את ההכרה מתוך המצב הנורא והמלחיץ הזה, עד ש---

יאאאאא איזה המשךך ממש יפה..

שימי עוד אחדד בדחיפות!

יאאא איזה המשך מושלםםםםםםםםםםם!!!

יאללה המשך עכשיוו!!

תמשיכייייייייייייייייייייייייי:'(

ייאאא
איזה סיפור ייפה
תמממשיכייייי..אני במממממתח
@#$#@%

מהמםםםם
תמשיכי מאמי

עד ש?
המשךךךךך דחוףףףףףףףףףף

הוא העיף אותי על הדשא, הראש שלי נחבט וקיבל מכה מהרגל של הספסל הציבורי. מאז אני זוכרת רק את הצרחה שלי, שפילחה את האוויר כמו ברק, "עידן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!". התחלתי לאבד את ההכרה מתוך המצב הנורא והמלחיץ הזה, עד ש---
מישהו חבט באיש הזה, העיף אותו על הרצפה והביא לו מכות רצח. זה היה עידן, שהיה שם בדיוק בזמן הנכון כדי להגן עלי מפניו. מעורפלת, שמעתי אותו צועק,"וזה-- זה על זה שניסית לאנוס את החברה שלי!!!" עידן לא הפסיק להרביץ לו, עד שהאיש הפסיק להתנגד, ורץ החוצה מגן השעשועים. השעה הייתה 22:45 בלילה. קר. הייתי עם עידן אבל הייתי לבד. רעדתי בכל הגוף עד כאב. עידן התקרב אליי וחיבק אותי. לא יכולתי להגיב. לאחר רבע שעה שישבנו שנינו חבוקים חיבקתי את עידני חזרה ולחשתי לו בבכי,"תודה, מלאך שלי". "בשבילך הכל, פשושה. רוצה שאני אקח אותך הביתה?"
הלכנו בשתיקה אחד ליד השני, מחזיקים ידיים. הלילה עידן הציל אותי מאונס, חשבתי לעצמי, וזה הדבר הכי אמיץ שמישהו עשה בשבילי אי פעם.
____________________________________________________________________
לאחר שבוע
____________________________________________________________________
"עדן, תדעי שמבחינתי זה בסדר, את ועידן"
"אני מצטערת, לא שלטתי בזה כל כך, את בטוחה?"
"ברור, עברתי אותו מזמן, תודה שסיפרת לי. בגלל בנים אסור לריב"
"שירן, אני אוהבת אותך כל כך בובי שלי!!!!!!!"
____________________________________________________________________
"עידני, בוא לישון אצלי היום... אמא שלי ואח שלי נסעו לישון אצל דודים שלי... בא לך חמוד?" רשמתי לעידן באייסיקיו.
"בטח, אני אהיה אצלך בסביבות עשר"
🙄
בסביבות תשע התקלחתי, נהנית מזרמי המים ששטפו אותי. יצאתי ועטפתי את גופי במגבת, מייבשת את שיערי. לבשתי מכנס נוח בצבע תכלת וגופייה לבנה. שמתי בושם ודאורדורנט, צחצחתי שיניים, וירדתי לסלון. באתי לפתוח טלויזיה ונשמעה דפיקה בדלת. פתחתי, ו זה היה עידן. קפצתי עליו בחיבוק והדבקתי לו נשיקה. "מתוקי, אנחנו 3 חודשים ביחד היום!!!!" "יאאאווו איך הזמן עובר מהר... אנלא מאמין!" נכנסנו והתיישבנו בשולחן שבמטבח ואני קמתי ומזגתי לנו מים. "רוצה גלידה עידני?" "בטח... יש שוקולד?" "נו ברור, זה הטעם האהוב עליי..." שמתי לשנינו גלידת שוקולד וישבו לאכול. עידן האכיל אותי ואני האכלתי אותו... זה היה חמוד... הלכנו לכיוון החדר שלי ועידני חיבק אותי במותניים. הוא הזיז את שיערי מפניי ונישק לי את הצוואר. ואני... אני הייתי בעננים... זו הרגשה כזו טובה... הסתובבתי אליו ונישקתי אותו ברכות, מושיבה אותו על המיטה. התיישבתי עליו והורדתי לו את החולצה... אחחח... איזה גוף יש לו... נשכבתי עליו מנשקת אותו... ואז--