בנות יפות, אם לא יהיו לי תגובות אני לא ממשיכה =(
ואז....??
שימי המשךך מאמי
וזה סיפור אמיתי??
מוואה ענקיתתתתתתת
ממממממממההההההההההמממממממממםםםםםםםםםם!!!
המשךךךך 😁
תגידי. הקטע של הכמעט אונס.. זה אמיתי?? 😕
איזה כשרונית אתתת!!!!
אנחנו רוצות המשךך!!!!
וגם רוצות לדעת אם הסיפור אמיתי ואם רק חלק אז תגידי לנו מה...
חחיחיחיח חצופה אני..לא נורא...
חמודות יש לי גם סיפור.. תחפשו יומן מסע*! זה על סיפור אמיתי אמתיתי שהכל קרה לי במשך שבועיים..
ואממ זהו...
ביו'שש! לאוב אולל
דקו'שש
טיינקס על כל התגובות...
אוקיי ולשאלה שלכן, אם כל הסיפור אמיתי, אז בואו נגיד שרובו נכון, בחיים האמיתיים זה היה הרבה הרבה הרבה יותר מסובך אבל עידנתי את הדברים הכואבים באמת (הכמעט אונס, כמו ששאלתן). כן, זה היה אמיתי. אבל עבר.
וואי וואי..
אני לא מתארת מה עבר עליך.. ברגעים האלה.. וסליחה.. שאני שוב מעלה את זה..
זה פשוט קשה כלכך..
ו..
תמשיכיייייייי
הוא הזיז את שיערי מפניי ונישק לי את הצוואר. ואני... אני הייתי בעננים... זו הרגשה כזו טובה... הסתובבתי אליו ונישקתי אותו ברכות, מושיבה אותו על המיטה. התיישבתי עליו והורדתי לו את החולצה... אחחח... איזה גוף יש לו... נשכבתי עליו מנשקת אותו... ואז--
פלאשבק. גן. לילה. כאב. פחד.
הדפתי את עידן מעליי באגרסיביות ונותרתי יושבת על המיטה, מתבוננת בנקודה לא ברורה. עידן הסתכל עליי, המום, לא מבין מה קורה. גם אני לא ממש הבנתי מה קורה.
"היי, עדן, עשיתי משהו לא בסדר?" שאל עידן בפליאה.
"עידן, לך."
"מה? רגע אבל עדן, מה קורה לך? הלו! דברי איתי!"
עידן טילטל אותי ואני לא הגבתי.
"לך."
והוא הלך.
___________________________________________________________________
כשנזכרתי בזה זה היה כואב. זה היה מוציא אותי משליטה. זה עד היום ככה. התחושה הזאת לעולם לא תעבור. מישהו נגע בי, כמעט אנס אותי, וכמה שאני מנסה להיות שטחית בחיי היום יום שלי ולהוציא את מה שקרה מהראש, לפעמים זה חוזר אליי. כמו שקרה אז, עם עידן.
___________________________________________________________________
למחרת קמתי בבוקר, מאושרת מתמיד. יש בי מן מנגנון כזה שכל פעם שמשהו ממש כואב קורה אני מחכה עד שאני נרגעת ואז מדחיקה. פשוט מדחיקה הכל ומסתובבת כאילו זה היום המאושר בחיי ושאין לי דאגות. התקלחתי, התלבשתי, פיזרתי את השיער, שתיתי קפה ויצאתי לכיוון ההסעה. בדרך פגשתי את עידן, ומכיוון שיצאתי גם ככה עשר דקות לפני שאני אמורה לצאת, עצרתי לידו וחיבקתי אותו את החיבוק הכי גדול ומחוייך שיכולתי לגייס מעצמי. "אני מצטערת, זה לא באשמתך עידני שלי, בייבי שלי אני אוהבת אותך ומצטערת מאוד!" את שתי המילים האחרונות אמרתי בקול של ילדה קטנה, ועידן צחק. עשיתי לו פרצוף עצוב והוא נתן לי נשיקה על האף.
"הבהלת אותי"
"מצטערת, בלי כוונה"
וידעתי שהוא יודע.
כשהגעתי לכיתה התיישבתי ליד שירן, ויצאתי החוצה לכיוון הדשא. בדרך נתקלתי בעמרי, ה'אקס'...
"היי ילדה! וואי שנים שלא ראיתי אותך!!!" הוא אמר ונתן לי נשיקה על הלחי.
"עמרייי... מה העניינים איתך? איך היה?"שאלתי אותו כי הוא טס לחו"ל בתחילת החופש ומאז לא ראיתי אותו.
"היה אחלה, משהו מטורף! אני אספר לך בהזדמנות... התגעגעתי אלייך ילדה! מה חדש אצלך?"
"אני ועידן- אנחנו ביחד..."
"נו כן, ברור שאתם ביחד, תמיד אתם ביחד זה לא חדש לי!" הוא אמר.
"עמרי, אתה לא מבין, אנחנו ביחד-ביחד... אנחנו חברים..."
עמרי נדהם. ירד לו החיוך מהפנים.
"ואני בטיפשותי חשבתי שתחכי לי"
הסתובב, ו...---
יאאאא מסכןן!! 😢
ממש מושלם!! שימי המשךךךךךךךךךךךךך
סיפור מושלם =]
כדורסל=שליטה =]
תמשיכי מאמי =]
הסתובב ו..?הלך?
איזה מסכןן הוא😢
מאמי תמשיכי
מוואה ענקיתתתת
יא איזה חמוד הואא המשך מאמי
אתר האהבה הישראלי