יש לך סיפורר מעלףףף..
כל פעם הייתי ראוה תגובות שלך ובדקתי עם יש לך סיפור וגילית את מוכשרת קטנה..
ליזוששש בובה שליי סיפוררר יפייפייהה..
תמשיכיי דחוףףף
תודה מאמי..
אבל אני עובדת על הסוף אני מאמינה שאני אפרסם אותו מחר...
ליזוש 😂
אחלהה העיקרר שתתחילי עוד סיפור..
לא נראה לי...
כי הסיפור הזה היה הרבה חלקים מהחיים שלי ששילבתי...
בגלל זה יש לו סוף מוזר קצת..
את תראי כבר מחר אולי אפילו עוד מעט נראה..
ליזוש 😂
יאאאאא עדיף עוד מעטט
חח
שימי המשךך מאמי
מוואה ענקיתתתתתתתתתתתתתת
כל הסיפור אמיתי??
הסוף יהיה אמיתי?
הסוף לא אמיתי והסיפור גם לא ממש ת'אמת...
חלקים ממנו קרו לי אבל לא בזמן הזה ולא עם האנשים האלה..
קובי באמת קיים ובאמת ככה חגגו את השנה שלנו שהייתה לפני 9 ימים..
אממ הסוף שבוע היה אבל לא פירטתי יותר מידי...
והיו עוד כמה דברים אבל הרוב שטויות...
ליזוש 😂
אהה סבבה מאמי..
וד"א מזל טובבב.. שיהיו עוד הרבה שנים!
תודה...המשך מחר...
ליזוש 😂
ליזוששששש את כותבת ממש יפההההההה
למה לא אמרת לי 😊
מחכה להמשך ! 😁
היי בננות ועידן..
תודה על התגובות..
החלטתי לפרסם את הסוף היום..
מקווה שנהנתם..
ליזוש 😂
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
=פרק 11= פרק סיום...
כך עברו להם השנים, עוד שנה ועוד שנה, ועוד חגיגה ועוד מסיבה, עברו כך 7 שנים...
באושר רב, והיינו כ"כ מאושרים...
עד שיום אחד קובי אמר לי משהו שהפתיע אותי:
קובי-"בובי שלי את לא חושבת שהגיע הזמן שנתחתן?"
אני-"אממ לא יודעת...אני אשמח מאוד להתחתן איתך...אבל לא יודעת...אתה לא חושב שמוקדם מידי?"
קובי-"יפיפיה שלי אנחנו 8 שנים ביחד....אנחנו כבר ממש לא ילדים.." הוא הוציא מהכיס
שלו קופסא בצבע אדום.....והחזיק לי את היד..."בובי את רוצה להתחתן איתי?"
אני הייתי בהלם והנהנתי לחיוב. והוא אמר לי "אז כן או לא?", "ברור שכן..."עניתי לו..
הוא נתן לי את החיוך המושלם הזה שלו, סיפרתי לכולם על זה שאנחנו עומדים להתחתן.
אני התחלתי לחפש שמלה והוא חליפה, הלכנו לאולמות לחפש מקום, תקליטן, צלם ועוד כמה
דברים שצריכים לחתונה.
והכנו הזמנות יפיפיות שהיה כתוב בהן בקצרה:
"הניכם מוזמנים לחתונה שלנו
שתיהיה בתאריך 26.7.2012
מחכים לבואכם,
קרן וקובי"
כמה ימים לפני החתונה הלכתי למדידות אחרות לשמלה המדהימה שתפרו לי במיוחד,
קובי הלך גם הוא לכמה סידורים אחרונים ונפגשנו בערב.
ביום החתונה קמתי וראיתי ורד על הכרית שליד ופתק בצבע ירוק:
"בובי היום אנחנו מתחתנים,
אמרו לי שלראות את הכלה לפני החתונה ביום של החתונה זה מזל רע
אז יצאתי עם דודו לטייל, ויש לי גם כמה סידורים קטנים...
אוהב אותך מאמי שלי,
קובי"
קמתי מהמיטה וראיתי שהוא הכין לי ארוחת בוקר, אז ישבתי לאכול והסתכלתי בשעון
וראיתי שכבר 10, נכנסתי להתקלח, התלבשתי ויצאתי לסלון כלות שהיה ממש 3 דק' מהבית
שלנו. הגעתי לסלון וקיבלו אותי שם יפה מאוד והתחילו במלאכה.
תוך כמה שעות כבר סיימנו, השעה הייתה כבר 3 והיינו חייבים להשים את השמלה כבר
כי קובי היה צריך להגיע אז התלבשתי נורא מהר עם השמלה..
קובי הגיע וראה אותי ואני אותו....הוא היה בהלם....הצלם כבר היה מאחוריו...
הוא הושיט לי את היד שלו, כמעט התחלתי לבכות ואחת הבנות אמרו לי לא לבכות שלא
ימרח לי האיפור אבל זה לא ממש עזר בכיתי אבל לא נמרח לי כלום למזלי.
נסענו בלימוזינה שקובי הזמין לנו..לצילומים ואח"כ הלכנו לאכול.
השעה הייתה כבר 8 וחזרנו לסלון כדי שיסדרו לי את האיפור שוב,
ונסענו מהר לאולם, הגענו אליו ב9 וחצי...קובי הלך לרב וחתם על כמה דברים..
ואז הגיע הרגע של החתונה...אני נכנסתי עם אבא של קובי ואבא שלי וקובי עם אמא שלי
ואמא שלו....זה היה כ"כ מרגש.....
ואז הרב התחיל עם כל הקידושין והברכות.....
הוא הניח את הכוס על הריצפה...קובי בא לדרוך עליה כדי שהיא תשבר...
ופתאום אני שומעת: "קרן קרן....מה נשמע?"
אני-"שיר, רגע הוא שובר את כוס עוד לא נשיקות מאמי"..
שיר-"מה? מה עובר עלייך??"
הסתכלתי לימיני ולשמאלי ואני רואה את עצמי ברחוב... לא הבנתי...
לאט לאט התחלתי להבין שהכול היה חלום....ששום דבר לא היה אמיתי.....
ובטח אתם שואלים אם היה בין קרן לקובי משהו?
לא היה בניהם כלום רציני הם היו רק ידידים....
הסבר למי שלא הבין ת'סוף:
***להזכיר לכולם בהתחלה בפרקים הראשונים קרן וקובי נפגשים בין שתי בתי הספר והוא הולך
מהר כי אמא שלו מתקשרת אליו, קרן הולכת לבית שלה ובדרך כל זה קורה...ז"א היא מדיימנתת**
מקווה שאהבתם את הסיפור,
ליזוש 😍
אהבתי את הסוףףף ואת הסיפור בכללי את כותבת ממש יפה !!
אני דורש בעתיד עוד סיפורים 😁
יאאאאאאאאאאא איזה באסה..
חבל שככה קרה לה..
בכל מקרה סיפורר ממש ממש ממש יפה..
תמשיכי לכתוב עוד סיפורים..
זה לא באסה..
היא לא הייתה מדוכאת או משהו...
זה סתם הדמיון המפותח שלה...
היא ילדה מאוד דמיונית..
ואין לי רעיונות לסיפורים...
רוצים סיפור תנו רעיון...
אין לי..
ליזוש 😂
אתר האהבה הישראלי