בננות הנה המשך....
פרק 9
"היא התעוררה..." שמעתי את קולה של לילי צועק.
"חמודה איך את מרגישה?" אבא התקרב אלי וליטף לי את הראש.
"איפה אני?" שאלתי וראיתי את ידי מחוברת לאינפוזיה. אני נמצאת בחדר לבן ומסביב עומדים אבא, לילי וטום...
"את בבית חולים" לילי אמרה. היא ישבה לידי.
"למה? מה קרה לי? אני רק זוכרת שהכל הסתובב מסביבי ולא הצלחתי לעמוד.
ועכשיו אני מוצאת את עצמי פה!" אמרתי מודאגת
"זה בסדר! התעלפת. כנראה חטפת מכה בראש כשרבת עם שי" אבא אמר...
"אבל..." ניסיתי להגיד אבל אבא התפרץ לדברי "סיפרו לי שרבת איתה... אני יודע. זה בסדר העיקר שתרגישי טוב." ונשק לי על המצח.
"אבא תקשיב! אני מצטערת לא הייתי בסדר איתך בימים האחרונים. ולא סיפרתי לך משהו חשוב..."
"זה בסדר לילי ששש... תדברי איתי אחר כך" אמר והשתיק אותי.
ואז האחות נכנסה לחדר...
"אתם יכולים לצאת בבקשה לכמה דקות מהחדר? " שאלה...
לא שהם לא ישאירו אותי איתה.. לבד.
"אבא לא..." ניסיתי לצעוק אך לא הצלחתי כאב לי הראש.
"זה בסדר טליה כבר נחזור" ארגיע אותי.
"אל תדאגי טליה זה בסדר. נעים מאוד קוראים לי נסטיה" אמרה לי
"היי" אמרתי
"איך את מרגישה הבוקר?" שאלה
"הבוקר? למה כמה זמן ישנתי?" שאלתי מבוהלת.
"מאתמול בצהריים" אמרה לי.
"וואו..." צחקתי לעצמי...
"כן אה?" וצחקה איתי "ואיך את מרגישה?" שאלה אותי שוב
"כואב לי הראש. ומשום מה אני לא יכולה לזוז" חיפשתי תשובה.
"כן את חלשה. קיבלת כנראה מכה חזקה בראש והיית שרויה בהמון לחץ זה נכון?" שאלה...
"כן..." עניתי לה. "את המכה קיבלתי כששי הפכה אותי על הגב דפקתי את הראש בבלטה."
"אני מבינה..." אמרה לי. היא לא כל כך הקשיבה לדברי היא רק בדקה עם יש לי חום ועם אני בסדר.
"עד מתי אני יצטרך להישאר פה?" שאלתי.
"עד מחר...עם המצב השתפר." היא אמרה לי..
"כל כך הרבה זמן? אוףף..." אמרתי עצובה
"לא נורא..." היא חייכה אלי... "יהיה בסדר" ליטפה את ראשי.
והביאה לי שוקולד.
"תודה... באמת בא לי משהו מתוק" אמרתי לה.
"בבקשה... אני יוצאת" אמרה לי ויצאה מן החדר.
בינתיים נכנסו לחדר טום ולילי מחובקים אך ברגע שטום ראה אותי הוא עזב את לילי. מה יש לו? הוא ממש מוזר לאחרונה. לילה הסתכלה עליו במבט שואל. ולא הבינה. היא באה אלי.
"אויש שובבה...בסך הכל עזבתי אותך להפסקה אחת וזה מה שאת עושה?" שאלה.
"דיברתי עם נהיר... ו..." וכרגיל היא עצרה אותי. "נהיר סיפר לי הכל!" היא חייכה וענתה לי.
"באמת שלא התכוונתי לפגוע בו..." אמרתי
"אני יודעת... ושי אמרה לי למשור לך סליחה.." היא אמרה
"כן זה בטח היה "מכל הלב"" ואני לילי התחלנו לצחוק.
"תגידי בא לך להחזיר לי את הפלאפון?" צחקתי
"אמ... כן קחי" חייכה אלי
"אני מתקשרת לעומר שיבוא לפה" אמרתי
"אולי לא כדי" טום קפץ
"למה?" אני ולילי שאלנו ביחד
מחכה להמון תגובות... 😊




