בנות היום אני מלאת מרץ יחיחיח והכנתי לכן פיצוי ארוך במיוחד...
מקווה שתאהבו...
פרק 8
"תגידי מה עם טום?" שאלתי את לילי כשיצאנו להפסקה.
"אמ... לא יודעת, לא ראיתי אותו היום..." ענתה לי עצובה.
"אולי תצלצלי אליו? תשאלי אותו איך הוא מרגיש?" אמרתי לה והבאתי לה את הפלאפון שלי.
"כדי?" היא שאלה
"ברור" עניתי
היא חייגה את המספר... וחיכתה... לתשובה.
אבל אז נהיר אגיע.
"היי טליה... את באה?" שאל...
"אמ..." אמרתי והוא ישר משך את ידי... לילי אמרה לי להתראות והתחילה לדבר עם טום. כל כך רציתי לדעת על מה הם דיברנו זה סיקרן אותי.
"הלו? העולם קורא לטליה..." נהיר העביר לי את היד מול הפנים כשהתיישבנו על ביתן, אחד מול השני.
"אויש מצטערת הייתי שקועה במחשבות..." חייכתי אליו...
"זה בסדר..." אמר "אז... אולי אחרי שחזרת לדבר איתי... למרות שזה כזה פתאומי..."
ואז עצרתי את דבריו. ידעתי מה הוא הולך להגיד לי. הרגשתי שהוא עדיין מרגיש אלי משהו והייתי חייבת לומר לו שיש לי חבר.
"נהיר תקשיב..." אמרתי.
"מה קרה?" שאל.
"יש לי חבר..." אמרתי בחיוך קל.
"ואני עוד חשבתי שיקרה בינינו משהו שוב. את יודעת אני עדיין מרגיש אליך משהו.. זה לא עבר לי." הוא אמר לי עצוב ונעמד כדי לקפוץ מהביתן וללכת.
אבל תפסתי לו את היד ועצרתי אותו. "נהיר.... אל תהיה כזה. אני רוצה שנחזור להיות ידידים!"
והוא התיישב חזרה.
"שמעתי שהיה לך משהו עם דנה..." מיד העברתי נושא.
"כן... חשבתי שאני אוהב אותה. אבל אז גיליתי שאני מרגיש אליך עדיין משהו. זה פשוט חזק ממני. אפילו לא הסברת לי למה נפרדנו?!" אבל הוא חזר לאותו נושא פשוט לא עזב את זה.
"אתה יודע שאמא שלי נפטרה נכון?" שאלתי אותו. הייתי חייבת לו הסבר מוצדק.
"כן... אבל מה זה קשור?" שאל
"פשוט... לא יודעת. זה עבר עלי קשה. אהבתי אותה כל כך... והתנתקתי מכולם.
הייתי חייבת.."
"לא את לא היית חייבת!" נהיר התפרץ לדברי "יכולנו לעבור את זה ביחד."
"לא, לא רציתי שתסבול כי הרגשתי רע, אבל כנראה טעיתי, סבלת יותר ממה שתיארתי לעצמי."
נהיר הנהן בראשו לאישור ואני המשכתי לדבר.
"שלא תחשוב שלא אהבתי אותך... אהבתי אותך המון." ושמתי את ידי על כתפו.
"ואת לא מרגישה אלי יותר כלום?" שאל, מחפש משהו שיחזיר אותי אליו..
"לא! מצטערת." אמרתי לו.
ראיתי בעיניו נצנוץ של צער, של כאב. ירדה לו דמעה ניגבתי לו אותה והוא תפס את ידי: "אם תתחרטי תמיד אבל תמיד תדעי שאני אוהב אותך..." הוא אמר לי חייך מעט.. והלך. כנראה לא רצה שאני יראה אותו בוכה.
זה שבר אותי. לא יכולתי לראות אותו בוכה ככה בגללי.
הלוואי ויכולתי להמשיך לאהוב אותו. אבל בלב שלי נמצא רק עומר.
חשבתי לי. ואפילו לי דמעה זעירה זלגה מהעין. עד שהרגשתי כאב חד על הלחי...
זאת הייתה...
זה מספיק ארוך? אני מקווה... חחח ב-WORD זה לקח לי 2 דפים וקצת 😛
תשאירו המון תגובות...
אם תגיבו הרבה יש סיכוי שאני ישים לכם עוד המשך ארוך בערב...
אבל אם לא... זה יחכה למחר...
הוא כתוב לי בWORD... מוכן רק בשביכם... 😊
אף אחד לא מגיב?
דווקא חשבתי שזה פרק מוצלח 😢
יאא איזה מהמםם
יואוו איזה מסכן הוא😢
שימי המשךך מאמי
מוואה ענקיתתתתת
תודה חן.... מתה עליך
רק תגובה אחת??
אוףף איך ביאסתן אותי 😢
נו תגיבווווווווו
אל תבאסו את המושלמת צ'ליייייייייי =))
וואי מאמי איזה מושלםםםםםםםםםם
השלמתי פערים כמה פרקים קראתי עכשיו
נהיר הזה שתחזור אליו עומר סתם עושה בעיות
היום אני מרגישה מנהלת את כל הסיפורים חחח
אהה ומי נתן לה סטירהה???
ככה נראה לי
טוב יאללה מאמי המשךך ומהרר
לוב יו ליגלוש
נכון עשיתי את נהיר חמוד????.
למה עומר עושה בעיות? רוצה לנחש מה הוא יעשה? חיחיחיח
זרקי רעיון מי נתן לה סטירה? (אני מאשרת את דבריך 😊)
יש לך מושג למה? ומה יקרה?
כל זה ועוד בפרק הבאאאאאאאא... יחחיחיחי
ותודה 😊 😊 😊
שיהיו עוד כמה תגובות ויש לי עוד המשך ארוך.... היום כתבתי 2 פרקים ארוכיםםם ויפיםםם..
שווה לחכות 😛
למרות שהיו מעט תגובות אני ישים לכם המשך:
הלוואי ויכולתי להמשיך לאהוב אותו. אבל בלב שלי נמצא רק עומר.
חשבתי לי. ואפילו לי דמעה זעירה זלגה מהעין. עד שהרגשתי כאב חד על הלחי...
זאת הייתה...
שי הפקצה היא הכניסה לי סטירה.
"סליחה?" צעקתי עליה והכנסתי לה סטירה גם כן.
"לא סולחת!" היא ענתה לי והכניסה לי עוד סטירה.
"מה זה היה?" באתי להכניס לה סטירה אך היא תפסה לי את היד!
"מה, מה זה היה? את גרמת לנהיר לבכות! זה מגיע לך!" היא צעקה עלי
"אין לך שום זכות להתערב לי בחיים שמעת..." החזרתי לה וקפצתי עליה.
"ואין לך שום זכות בחיים לגנוב לי ככה את נהיר ועוד לגרום לו לבכות" היא אמרה לי והפכה אותי על הגב.
"מי את שתגידי לי מה לעשות?" הכנסתי לה סטירה בפנים וקמתי.
אבל לא היא באה ומשכה לי בשער. בינתיים מסביבנו במעגל גדול נעמדו מלא ילדים והתחילו לעודד אותנו.
התחלנו ללכת מכות. בגלל נהיר? לא... בגלל שאני שונאת אותה!
אף אחד לא בא להפריד בינינו. כל כך כאב לי. אבל היא המשיכה.
רציתי לעצור את זה. אבל זה היה לפני שהיא קרעה לי את החולצה.
כל הילדים נדהמו ואני באתי להכניס לה אגרוף. אך קול עדין עצר אותי.
זה היה טום!? איך הגיוני שהוא פה? אל שי ניגש נהיר. הוא הביט אלי במבט מצטער ואני החזרתי לו מבט שזה בסדר.
"תראי את עצמך." הוא אמר, ואני הסתכלתי על עצמי. דם נזל לי מהאף והיה לי שפשוף גדול בברך החולצה הייתה קרועה והחצאית מלוכלכת. וכל האיפור שלי היה מרוח.
"היא התחילה..." אמרתי לו בעודי נושמת בחוזקה.
"אז למה המשכת את זה? את יודעת שהיא מחפשת רק לריב!" הוא אמר לי כועס
"די... תפסיק! אתה אמור להיות בעדי! מה אתה עושה פה בכלל?"
"לילי התקשרה אלי... אמרתי לה שאני בבדיקות ואני עוד מעט מגיע."
"איפה היא?" שאלתי...
"היא ראתה שאתן רבות וישר רצה לקרוא לי ולנהיר. שנעצור את זה." הוא אמר
"דרך אגב מזל טוב" חייכתי אליו. אך משום מה הוא החזיר חיוך קל הרים לי את החולצה הקרועה כדי להסתיר את החזייה. שם לי יד על הכתף והלך.
מה זה היה לכל הרוחות?
בינתיים המעגל התפזר אך עדיין נעצו בי עיניים... התיישבתי על הרצפה.
הכל מסוחרר, מה קורה פה...? מה קורה לי?? אני ינסה לקום... הצלחתי..האוץ נפלתי, זה כאב. אני לא יכולה! אין לי שיווי משקל....
איזה יאאאאאאאפהה
שימי המשךך מאמי
מוואה ענקיתת
חחחח איזה ראש יש לי ניחשתיי
ופאקק מאיפה השירלי הזאת יצאה מה היא חשהה??
חחחחח .... מאמי המשך מושלם כמו תמיד
טום הזה מאוהב בה יותר מידיי וחשב שהוא יהיה עם לילי יעזור לו
אבל לא 😛 ועומר לא קשור לחיים
יאללה מאמי המשךך לוב יו ליגלושש
חיחיחיח וואלה ליגל נראה לי שלי ולך יש את אותו הראש... 😉
המשך בקרוב...
תודה על התגובות...
