טוב...אני יושבת באתר וקוראת כל היום וגם לי יש חשק ...
ישבתי והתחלתי לכתוב לא יודעת מאיפה יצא אני אהבתי דווקא...מקווה שגם אתם...
טוב...אז קוראים לי צליל בת 15 וחצי – שיער שטני עם גווני בלונד עיניים ירוקות גדולות רזה ויש לי גוף אממ...יחסית גוף יפה...ולב שבור ...
אין תמיד הייתה לי שמחת חיים...עד אותו יום מר ועצוב שהם אותם
וכאן באמת מתחיל הסיפור שלי...
היינו ביחד כבר שנה ואז זה קרה...
ישבתי לי בחדר שומעת מוזיקה מאושרת עם חיוך על הפנים חשבתי לעצמי 'אין יותר מאושרת ממני וגם לא תיהיה...איי איך איתמר גורם לי להרגיש אני פשוט הילדה עם הכי מזל בארץ...בארץ?? לא בעולם כולווו' ואז משו הפריע למחשבות שלי הצלצול המעצבן "אוף תמיד זה קורה" והייתה לי מין הרגשת מעוקה בלב...הוצאתי את הפלאפון שלי מהתיק ראיתי על הצג 'נסיכי המושלם' חייכתי ועניתי
אני-"יפה שלייי..."
איתמר-"צליל..."
אני-"איתמר אהובי קרה משו?" שאלתי דאגתי כבר
איתמר-"אהה...לאא...כלום"
אני-"איתו אני מכירה אותך מספיק זמן מה קרה לך אתה נשמע מוזר"
איתמר-"אז זהו שצליל...אני חושב שאנחנו צריכים לדבר"
אני-"דבר מאמי שליי"
איתמר-"אני יודע שזה לא נכון לטלפון אבל אני לא יכול להגיד לך את זה בפנים"אמר בנימה מוזרה
אני-"נוו...דבר מה קרה?? זה חשוב??"
איתמר-"כן מאוד...אני מצטער אבל אני רוצה שניפרד.."
חשבתי ששמעתי לא נכון...הרגשתי רע חנוקה וכדי להוציא את הספק שאלתי אותו
אני-"איתמר נראה לי לא שמעתי אתה יכול להגיד שוב..??"
איתמר-"שמעת נכון צליל אני רוצה שניפרד"
ופתאום טוווווו טוווווווווו...הוא ניתק ליי...
לא יכלתי לחשוב על זה לא יכלתי לחשוב על כלום הרגשתי רע...הרגשתי כאילו חצי ממני הלך נעלם...מה אני יעשה בלעדיו...רציתי לבכות אבל לא יכלתי...כאב לי...יותר מידיי
לקחתי את הטלפון והתקשרתי לאדם היחיד שיכול לעזור לי באותו זמן...האדם היחיד שידעתי שיוכל לעודד אותי...שירי...
אני-"הלו" בקושי יצא לי מילה מהפה לא יכלתי לדבר חשבתי שאני לא נושמת כבר...
שירי-"צלילושש מה קורה ?? איך החיים? הבעל הילדים??" ענתה בקול הכי שמח שאפשר לדמיין
כבר לא יכלתי זה עמד לי בגרון וזה יצא הדמעות התחילו לרדת כמו אגם שמתמלא ...
אני-"נ...פרדנו.."אמרתי לה בקול חנוק
שירי-"מאמי אני לא מבינה מילה מה יש לך??" היא כבר נבהלה ממה שקרה אבל עדיין לא הבינה אותי
אני-"שירי את יכולה לבוא??"
שירי-"ברור שכן כבר אצלך אבל מה קרה?"
לא יכלתי לדבר יותר וניתקתי...
נכנסתי בין הסדינים וקיוותי למות...כן כן למות ... כבר הרגשתי שאני לא יכולה...
עברו פחות מחמש דקות ... שחשבתי שהיו לנצח ...
שירי נכנסה בבהלה...ושראתה אותי ישר קפצה ...
שירי-"וואי מאמי למה את בוכה מה קרה??"
לא יכלתי לדבר רק חיבקתי אותה חיבקתי חזק רציתי לראות שיש מישהו איתי מישהו שיציל אותי מהמצב הזה...
שירי-"צליל'וש תרגעי...ותספרי לי מה קרה"
אני-"איתמר....הוא נפרד ממני" אמרתי בקושי והתחלתי לבכות יותר...הבנתי שזה לא סתם חלום רע הבנתי שאין יותר איתמר שאין יותר אנחנו...
שירי-"מה...מה פתאום את סתם מדמיינת..תפסיקי לדבר שטויות הוא אוהב אותך יותר מאת החיים שלו.."
אני-"כן.. זה נכון...הוא אמר לי...ועוד בטלפון תביני בטלפון" ועכשיו לבכי הצטרפו הצעקות
שירי הייתה בשוק מוחלט לא ידעה מה להגיד היא רק התקרבה אליי וחיבקה אותי חזק
"אני לא מאמינה שהוא עשה את זה" אמרתי לשירי עם קול חנוק מדמעות
שירי-"מאמי תרגעי את תראי יהיה בסדר את תעברי את זה...מתישהו"
עלה לי חיוך קטן על הפנים ... אין שירי תמיד ידעה להיות לידי שצריך מה לעשות חברה אמיתית
שירי חיבקה ואני המשכתי לבכות...זעמתי כאבתי לא יכולתי לסבול את זה יותר
אני-"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי אני לא מבינה מה קרה פתאום איך? למה? בגלל מי?"
שירי-"אלה שאלות שאת לא יכולה לענות לעצמך את צריכה רק לשאול אותו הוא בטוח ידע להסביר..."
אני-"אני פשוט לא מסוגלת אני לא יכולה לראות אותו מולי... אני לא רוצה להישבר מולו...הוא הצליח..הוא שבר לי את הלב"
ואז נשמעה דפיקה בדלת.......
מקווה שאהבתם אם לא אני פרשתי ניסיון שני...אם לא ילך אני ימשיך לכתוב לעצמי
אל תכתבי רק לעצמך! תמשיכי!!!!!
😊
אהבתי.. מאוד אפילו תמשיכיי!!
נשמע יפה++
אוהבת
רונהה
ואל תכתבי רק לעצמך!
וואי איזה מתוקות תודה על התגובות עשיתם לי את היום 😊 מואהה אוהבת את כולכן
והנה המשך קצר..
תקציר הפרק הקודם:
אני-"אני פשוט לא מסוגלת אני לא יכולה לראות אותו מולי... אני לא רוצה להישבר מולו...הוא הצליח..הוא שבר לי את הלב"
ואז נשמעה דפיקה בדלת.......
שירי הלכה לפתוח אותה ומי עמד בדלת כן כן....איתמר
הוא אמר בקול שקט אממ...צליל נראה לי שאנחנו צריכים לדבר
אני-"עוד לדבר לא הספיק לך?"נסיתי לעצור את הדמעות אבל היה מאוחר מידיי הם פרצו החוצה
שירי-"טוב אני יתן לכם לדבר אני בסלון"באה נתנה לי נשיקה ויצאה
איתמר-"צליל שלא תביני נכון זאת לא את את לא עשית כלום זה....אני" אמר והתיישב על כיסא שהיה בחדר שלי
אני-"אתה מה??תסביר"בקול חנוק מדמעות
איתמר-"אני כבר....לא אוהב אותך ואני לא מוכן לפגוע בך"היה מבויש ולא ידע מה להגיד עוד
אני-"יש לך מישהי אחרת אני יודעתת.."כבר לא יכלתי לעמוד בזה התחלתי לבכות וכאב לי כאב לי בלב
איתמר-"לא אין לי משהי אחרת...אני פשוט כבר לא מרגיש את הפרפרים בבטן שהרגשתי איתך..זאת לא אותה הרגשה אני כבר לא אוהב אותך...אני יודע"
אני-"טוב איתמר תעוף מפה בבקשה" צעקתי עליו כעסתי כל כך ... לא רציתי לראות אותו יותר ידעתי שאני לא יעמוד בזה
איתמר-"אני הולך..אבל אני רוצה שנישאר.."
אני-"אל תגידי את זה אפילו לא בצחוק...אין ידידים"
איתמר יצא ושירי נכנסה ...
שירי-"נו מה קרה?"
אני-"הוא כבר לא אוהב אותי..."כבר לא בכיתי לא יודעת למה לא יכולתי..נגמרו הדמעות
שירי-"נו..נסיכה שלי ... תתגברי עליו ותמצאי מישהו אחר מישהו שווה שיאהב אותך ויפנק אותך"
אני-"אבל אני אוהבת אותוו רק אותו לא מישהו אחר...הוא פינק אותי ואהב אותי וזה נגמר לו זהו"
שירי-"טוב את צודקת שנינו יודעות את זה"
קמתי מהמיטה שישבתי עלייה יותר משעתיים כבר בוכה....הלכתי לארון והצאתי משם אלבום על האלבום היה כתוב 'אני והנסיך שלי' באתי ליד שירי ישבתי פתחתי את האלבום ואמרתי לה
"תראי...תראי איך אהבנו תראי את כל התמונות האלה...בגללם אני בחיים לא ישכח אותו אני יודעת"
העברתי את הדפים מלא תמונות שלי ושל איתמר מכל מיני זמנים בכל מיני מקומות נשיקות חיבוקים ואז הגעתי לדבר שבאמת שבר אותי...המכתב שהוא כתב לי המכתב הראשון... שהוא אמר שהוא אוהב אותי...
הוצאתי אותו והתחלתי לקרוא לעצמי ולא יכולתי זרקתי את האלבום על הריצפה חיבקתי את המכתב ונרדמתי ככה....
למחרת בבוקר...אמא שלי באה להעיר אותי
אמא-"צליל .. צלילו'ש יש בית ספר קומי את צריכה להתארגן..."
אני-"אמא אני לא מרגישה טוב"
אמא –"צליל את לא יכולה לפספס עוד ימיים קומי כבר"
אני-"טוב טוב אני קמה"
קמתי וקיוותי שהכל היה חלום אבל לא זה היה מציאות באותו רגע החלטתי 'צליל אין יותר דמעות עליו את אוהבת אותו הוא לא אוהב אותך וזהו..'
קמתי התקשרתי לשירי לבדוק מתי היא באה היא אמרה ששתי דקות היא אצלי...
יצאנו לבית הספר שהגענו לשערי בית הספר עמד מישהו של הכרתי חילק פליירים על מסיבה הוא בא אליי ואל שירי ונתן לנו הוא אמר "אני מחכה שתבואו" והמשכנו ללכת
שירי-"וואי זה המסיבה הכי שווה של השנה..חייבים ללכת"
אני-"אין לי מצב רוח למסיבות"
שירי-"עד יום שישי יהיה לך ואנחנו הולכות"
אני-"טוב טוב...נראה כבר"
שירי ידעה שרק מסיבה תעודד אותי באמת תמיד היינו חיות מסיבות ..
ואז הגיע יום שישי....[COLOR=red]
יאללה בנות תגיבו ... 😊
י-פ-ה מאמיייי
תמשיכייי
לאב יו - > לילוש 😊
חחחחחחח תודה תודה תודה...על התגובותתת...מחכה שיהיו עוד קוראים לסיפור
תקציר הפרק הקודם:
שירי ידעה שרק מסיבה תעודד אותי באמת תמיד היינו חיות מסיבות ..
ואז הגיע יום שישי....
בשעה שמונה בדיוק צלצלו בפעמון...הלכתי ופתחתי מי עמד שם..
שירי היא הייתה מדהימה לבשה חצאית מיני וגופייה נופלת כזאת שחשפה את הבטן השטוחה שלה
שירי-"מה??? עוד לא התארגנת?? מה את סתומה??"
אני-"שירי אין לי כוח לא בא לי מסיבה"
שירי-"זה לא נושא לוויכוח חמש דקות את פה מאורגנת"
אני-"אבלל..."שירי קטעה אותי
שירי-"בלי אבל בואיי.."ומשכה אותי לחדר שלי פתחה את הארון הוציאה חצאית וסטרפלז
שירי-"הנה תתלבשי ואני יאפר אותך זריז"
התלבשתי בחוסר חשק 'אוףף...מסיבה עכשיו לא בא לי ... טוב אני ישב בצד'
ושירי כאילו קראה את מחשבותיי "ואין לא לרקוד...אנחנו קורעות את הרחבה היום" חייכה וצחקה
חמש דקות והייתי מאורגנת חצאית מיני וסטרפלז כמו שאמרתי מאופרת עדין ... התלתלים שלי הסתדרו יפה
שירי-"וואו ... איזה מדהימה חברה שלי.."
אני-"כן כן ממש...עם כל העיניים נפוחות מבכי"
צחקנו שנינו ... ויצאנו
הגענו למועדון כבר שירי שילמה למונית ובאה להיכנס אני נשארתי מאחורה..
אני-"שירי באמת שלא בא לי אולי אני יחזור הביתה"
שירי-"אוףף איתך תראי איזה מדהימה אתת..שום הביתה בואי"
משכה אותי אחרייה ונכנסנו....
הלכתי לבר ישבתי שם...הסתכלתי על כולם נהנים ואז היה משהו שתפס את עיניי
איתמר...הוא ישב של עם איזה פ=א=ק=צ=ה התנשק איתה והתחבק איתה
לא עמדתי בזה יצאתי החוצה במהירות שיא...ובום ... נפלתי על הריצפה
נתקעתי במישהו לא ראיתי מי זה אפילו לא היה לי כוח להסתכל למעלה רק ישבתי על הריצפה ובכיתי..
המישהו-"וואי אני מצטער אני אשם את בסדר?"
לא עניתי רק בכיתי הוא בא והרים אותי מהריצפה
המישהו-"זה כאב מאוד אם את בוכה ככה"
אני-"לא ... זה לא זה זה משהו אחר תודה" עניתי בקול חנוק דמעות והסתכלתי על הפנים שלו
המישהו-"את רוצה לדבר על זה"
אני-"לא לא זה בסדר תודה..."
המישהו-"טוב אם תרצי משו אני נדב תחפשי אותי בפנים"
אני-"טוב..תודה" הסתובבתי והלכתי משם
ישבתי ובכיתי ... כמו שלא בכיתי בחיים..
פתאום הפלאפון רטט לי בכיס הוצאתי אותו וראיתי על המסך הנסיך שלי
'אין לו בושה עוד להתקשר אליי'
ניתקתי לא עניתי לו...
ואז מישהו נגע לי בכתף הסתובבתי וראיתי את.....
את.....??
איזה סיפור מהמםםםםםםםםם
שימי המשךך מאמי
מוואהה ענקיתתת
אמאאאאא
קראתי את 3 הפרקים
והם מדהימיייייםם
תמשיכיייי ב-ד-ח-י-י-פ-ו--ת-ת-ת-ת-ת-תת!!
סיפור יפה ברמותתתתתתת1!
חוצפן האיתמר הזה..אבל הוא לא חייב לה כלום..=/
לפחות לא יעשה לה את זה מול העיינים!!
חיחיחיח נכנסתי לזההה
תמשיכיייי מהררררר...
בתאלוששששש =]]]]
כפרה עלין תמשיכי קראתי הרגע את שלוש הפרקים הסיפור שלך ממש בנזונה!!!!!!!!!!
מהמם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
תמשיכי
אוהבת המונמון
בתXלוש
נשמע סיפור סופני המשךךךךךךךךךךךךךךך
