אוהבת ומפחדת...ניסיון חדש עם השראה:)

המשך?

QUOTE (אנונימית @ 02/08/2005) המשך?
😢

QUOTE (HeNNNNNNN @ 02/08/2005) QUOTE (אנונימית @ 02/08/2005) המשך?
😢
😢 😢

[B]וואיי...בנות אתן פשוט מושלמות אוהבת המון המון המון את כולכן
אז ככה לא הייתי שלוש ימיים בבית מבאס 😠 ורק באתי ישר רצתי למחשב הייתי בשוק מכל התגובות
ככה שעוד חצי שעה ככה יש לכן המשך אני רק הולכת לקרוא את ההמשכים של הסיפור הכי הכי הכי הכי מושם בעולם ... למרות שכל הסיפורים פה מושלמים 😉


*מי אוהבת אותכן יותר ממני ?!?!?*
Ligo0osh

הבטחתי המשךך אז קבלו אותו...דיי קצר כי לא היה לי ממש זמן לכתוב עוד אבל מחר מבטיחה עוד אחד..



[COLOR=blue]תקציר הפרק הקודם:
'אין לו בושה עוד להתקשר אליי'
ניתקתי לא עניתי לו...
ואז מישהו נגע לי בכתף הסתובבתי וראיתי את.....


זה היה אותו בחור מקודם...
רק עכשיו שמתי לב איזה מושלם הוא...פשוט שלמות
עיניים ירוקות גדולות מהעיניים שיכולות לראות הכל
שיער חום עם מחומצן ושפתיים...אחחח...אני בטוחה שהשפתיים שלו היו השפתיים הכי מושלמות שראיתי בחיים

הוא אמר :"אני מקווה שאני לא מפריע פשוט שכחתי להציג את עצמי..נעים מאוד רון"
אני: "נעים מאוד צליל"
רון התיישב ואמר "אני יכול לשבת ?"
אני:"חחח...אתה שואל אחרי שאתה יושב"
רון:"חחח....בכל זאת אני מקווה שזה בסדר"
אני:"כן זה בסדר"
רון: "אני יכול לדעת מי גרם לילדה כמוך להזיל דמעה?"
אני: "עזוב סיפור ארוך..."
רון:" יש לי זמן בשבילך..." וקרץ לי
אני:"חח...הייתי שמחה לספר לך אבל יש מסיבה בפנים אני רוצה להנות"
רון:"אז כבר לא עצובה??"
אני:" אממ....מתישהו הייתי עצובה?"
רון:"לא שזכור לי"
ונכנסנו למסיבה הלכתי עם שירי רקדנו עד שלוש וחצי בלילה ככה...איתמר כבר נעלם מהאופק לא ראיתי אותו ורון החתיך שלי לקחתי ממנו פלאפון ואייסקיו וקבענו לדבר כבר.... אני ושירי הלכנו לבית שלי היא ישנה אצלי ולמחרת יום שבת נזכרתי בכל מה שקרה נזכרתי באיתמר בהכל ושוב העצב עלה עבר את כל הגוף שלי עצר בגרון ונתקע שם הרגשתי כאילו יש לי אבן בגרון אבל הבכי שיחרר אותי יותר מכל דבר אחר...את יום שבת העברתי בבכי... ויום ראשון כן כן ... כמו תמיד הייתי צריכה לקום לבית ספר...
קמתי בחוסר חשק ואז היה לי טלפון
אני:"הלו"
.....:"מאמי...מה קורה?"
אני:"אהה...שירי מה המצב ? למה ממספר חסוי ?”
שירי:"אני בטלפון הציבורי מתחת לבית שלך מחכה לך מין הסתם"
אני :"אהה...הבנתי כבר יורדת"
שירי ואני המשכנו לבית ספר...לעוד יום רגיל של עצב ולימודים...
בכניסה לבית הספר עצרתי והסתכלתי..
שירי:"נוו...צליל מה קרה?? תפסיקי להיות פדלעה ותתחילי ללכת"
אני:"שירי אני לא רוצה לראות אותו"
שירי:"אויי נו ... תתגברי עליו כבר הוא לא שווה אותך"
ומשכה אותי אחרייה לכיוון של הכיתה ישבנו שם דיברנו צחקנו ואז היה הדבר הכי נורא שיכול להיות

*#*#*#* צ-י-ל-צ-ו-ל*#*#*#*
התישבנו והמורה שולי נכנסה...המורה לספרות גמדה רצינית...אבל בסדר כולם עובדים עלייה והשיעור השיעור הכי משעמם שיש...איתה נכנסה המחנכת שלנו רונה זה מוזר היא בדרך כלל לא מפריעה לשיעורים אמרתי לשירי ואז רונה התחילה לדבר...
"נכנסתי לכיתה היום כדי להציג לכם ילד חדש שלמד בבית הספר כבר שנים אבל רק עכשיו הוא ילמד איתנו תכירו את רון הוא למד בכיתה הקטנה (למי שלא מכיר כיתה של ילדים עם בעיות ריכוז קשב למידה בלה בלה בלה...) ומעכשיו הוא ילמד איתנו"
הייתי בשוק ממי שנכנס זה היה הוא זה היה אותו מושלם מהמסיבה....


[COLOR=blue]

המש מאמי סיפור יפהה

וואו מאמי סיפור יפיפיה...
תמשיכי אותו מאמי..
באמת את מוכשרת!!!

ליזוש 😂

יאאאאאאא
ליגווווווש
איזה סיפור נדיייייייייייייייר
תמשיכייייי בדחיפותתת!!



אוהבתת אותךך פוללללל
בתאלווווווש =]

מה???????
למה נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא??????????😢
זה טוב לא!?
חיחי
סיפור מווווווושלם
תמשיכי בובה
מוואה ענקיתתתתתתתתתתתתת

בובה סיפור פשוט יפה תמשיכי אותו
מקווה הפעם זה לא יקח הרבה זמן
אוהבת המונמון
בתXלוש

בובה סיפור פשוט יפה תמשיכי אותו
מקווה הפעם זה לא יקח הרבה זמן
אוהבת המונמון
בתXלוש

בובה סיפור פשוט יפה תמשיכי אותו
מקווה הפעם זה לא יקח הרבה זמן
אוהבת המונמון
בתXלוש

טוב בובות תודה על התגובות אני ימשיך עכשיו ואז אני לא ימשיך שלושה ימיים כי אני לא יהיה בבית
אז אל תשכחו להגיב כמובן וזיהוו
לוב יו אול ליגלוש

אוקיי...אז אמרתי והבטחתי הנה המשך...ומתוקות אני מחכה לתגובות
אני לא סופרת לכם אותם אבל זה נותן מרץ לכתוב התגובות האלה...

תקציר הפרק הקודם:
איתנו תכירו את רון הוא למד בכיתה הקטנה (למי שלא מכיר כיתה של ילדים עם בעיות ריכוז קשב למידה בלה בלה בלה...) ומעכשיו הוא ילמד איתנו"
הייתי בשוק ממי שנכנס זה היה הוא זה היה אותו מושלם מהמסיבה....


'מה קורה לי איתו?למה אני ככה מופתעת? איי איי אז עבר מה יש לי??'
שירי-"צליל ....מה נסגר באיזה חלום את ?
אני-"מה ..??אהה...סליחה" אמרתי והסתכלתי עלייה
שירי-"מה את סתומה על מה את חולמת...תראי תראי ת'ילד הזה"
הסתכלתי על רון ושב ואמרתי"כן אני מכירה אותו"
שירי-"מההההההההההה???" היא צעקה וכולם הסתכלו עליינו
שירי-"וואי איך יכול להיות שכחתי את ספר ספרות בבית" כולם צחקו
המורה-"לא נורא תראי היום עם צליל"
שירי-"אוקיי...טוב תודה"אמרה וחייכה
ואני ישבתי וצחקתי כמו סתומה
שירי-"זה לא מצחיק הצלתי את שתינו" אמרה בלחש
אני-"את שתינו אותך לא אותי אני לא דיברתי"
שירי-"טוב עכשיו פרטים איך הכרת אותנו ולא הכרת בינינו אני פשוט בשוק ממך"
אני-"אהה...חפיף...אתמול במסיבה נתקעתי בו בטעות אחרי שראיתי את איתמר עם..." השתתקתי והעצב עלה אליי שוב
שירי-"אוקיי הבנתי אבל תרגעי"
חייכתי והשיעור המשיך כרגיל מידיי פעם הגנבתי מבטים לעבר רון ויצא שנפגשנו עם המבט והוא הוא רק חייך חיום כזה מושלם "איזה חיוך מושלם"
שירי-"מה חיוך מושלם למי?"
אני-"אופס אמרתי בקול ?? תראי את רון הזה"
שירי הסתכלה עליו "איי איי צליל אני מרגישה פה שמישו צבט לך את הלב" אמרה במבטא פרסי מצחיק
אני-"חחח...מה פתאום סתם שטויות הסתכלתי עליו ועל החיוך שלו" לא הבנתי למה שירי אמרה את זה דיי התעצבנתי
וככה עברו להם שעתיים עם מחשבות על החיוך המושלם ומה ל-ע-ז-א-ז-ל יש לי איתו....
נגמר השיעור והתחילה ההפסקה אני ושירי באנו לצאת מהכיתה ואז מישהו תפס לי את היד
כן כן זה היה צפוי זה היה רון ... הסתובבתי אליו והוא אמר "מה כבר שכחת אותי? לא אומרת שלום?"
אני-"חחחח ברור שלום רון מה קורה" אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי
רון-"יותר טוב...אז איך זה שלא ראיתי אותך פה אף פעם?"
החזרתי לו באותה שאלה "איך זה שאני לא ראיתי אותך פה אף פעם?"
רון-"אממ..למדתי בכיתה הקטנה ולא ממש התחברתי עם כולם הייתי מופרע"
אני-"אהה הבנתי ועכשיו לא?" נבהלתי ממנו קצת
רון-"מה את נבהלת חחח" צחק והוסיף "לא תכיר לי את חברה שלך ??"
אני-"אהה ברור שכחתי..תכיר שירי שירי תכירי רון"
רון-"נעים מאוד" ונתן לה נשיקה
שירי-"גם לי" וחייכה "טוב יאללה צליל הלכנו?"
אני-"כן כן..רון רוצה לבוא?"
רון-"לא עזבו אני פה"
אני ושירי-"אוקיי ביי"
שירי ואני התחלנו ללכת ויצאנו מהמסדרון...
שירי-"אויי אני מריחה פה רומן חדש זוג חדש"
אני-"מה פתאום אין מצב...ואת יודעת שאני עוד פגועה" אמרתי והיססתי בעצמי
שירי-"פגועה לא פגועה ראיתי איך העיניים שלכם נצצו שדיברתם אפילו לא התייחסתם אליי"
אני-"סליחה ולא נצצו לא כלום...אוףף אל תכניסי לי דברים לראש"
שירי-"לדעתי זה דווקא טוב רק ככה תשכחי מהזבל שפגע בך"
אני-"אז זהו שאני לא בטוחה אם אני רוצה לשכוח אותו"
שירי-"מהההה??" שוב דפקה צעקה שמשכה תשומת לב רק היא יודעת לעשות את זה
אני-"אולי תהיי בשקט קצת...כן אני לא בטוחה אני אוהבת אותו ... זה קשה"
שירי-"אבל את תצליחי את חייבת מתישהו"
אני-"המתישהו הזה לא עכשיו והמישהו שישכיח אותו זה לא רון אממ..נראה לי"
....-"מה איתי???
הסתובבתי וראיתי את רון חייכתי וצחקתי
אני-"אממ...כלום סתם דיברנו עלייך .. מה אתה עושה פה?"
רון-"סתם היה לי משעמם בכיתה חשבתי אולי ההצעה עוד תקפה?"
אני-"כן ברור בוא שב"
הוא התיישב לידנו וסתם דיברנו וצחקנו אחרי חמש דקות ככה שירי אמרה שהיא הולכת שניה לקנות לה לשתות בקפיטריה וחוזרת אני ורון נשארנו שם לבד....


יאללה מחכה לתגובות שלכםם מואהה לוב יו אול ליגלוש

אי אייייי
איזה פרקקק מדהיםםםםםם!!
תמשיכיייי מהרררר



אוהבתתת אותךךךך
בתאלוווש =]]]