מתחחחחחחחח \:
חנושש תמשיכיי בובה..
מהמם אחותיי!!!
המשךך!!
אוהבת,
לינורצ'ווו:]]
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
המשךךךךך דחוףףףףףףף
אוהבתתתתת המון
יייייייייייייייייייווווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאווווווווווווווווווווווווווווווווו
עכשיו קראתי הכללללל
יואווווווווווווווווווווווווווווו זה פשוט מהמם מדהים......
פשוט אין לי מיליםםם חחחחח
עכשיו אני במתחח בא למות....
מאמי המשך דחוףףף חייםם
אוהבת ליטלוש 😉
חחח הצחקתת אותיי בובה עם הקטע של הנהג אגד
חחחח תיארתי לעצמי נהגג זקן ומכוער חחח כמו כל הנהגים שמדברים על אהבה 😊
כרגילללל בובהה מושלםםם
גרר הוא מעצבןן אותיי שהואא בגדד בהה
חראאאאאאא כזה
יאללה בובה אני רוצה המשך 😊))
אוהבתתת'תךך
מאיוווש
חנושששששששש המשכוששש דחווופי!!!
אני מתההה להמשךך לא יכולההה יותררר
אני במתתחתחתחחחחח
חולעלייךךךך מאודוודודדדדדדד
יפיתי=]]
מדהימותתתתתתת שליי
תודה על התגובותתתתתתת
ליטלוששששש---->> בובה אני ממממויי שמחה שאהבת את הסיפורר מווווואהה ענקיתת
עכשיווו אני כותבת המשך..
אוהבתתתתתתתתת אתכןןן
חנושש=))
ישששששששששששששששששששששש=]]]
נוו חניי מה עובר עלייך?
המשךךך
אחרי כמה דקות הגעתי לבית, נכנסתי והוא היה ריק.. עליתי לחדרי וראיתי מעטפה על המיטה שלי, פתחתי אותה והיה כתוב בה.......
בסוף ניר.. לא ידעתי אם לקרוא את המכתב או לא, לא ידעתי אם אני רוצה לדעת מי זאת אותה אחת שהוא התנשק איתה.. החזרתי את המכתב למעטפה ושמתי אותו בשידה שליד המיטה..
החלפתי לפיג'מה ונכנסתי מתחת לשמיכה.. עצמתי את עיניי ונזכרתי בנשיקה הראשונה שלי עם ניר.. הדמעות החלו לרדת בזו אחר זו ולא פסקו לרגע.. לאחר כמה דקות הדלת נפתחה, עדן ורועי נכנסו והתיישבו משני צדדי...
עדן: אל תבכי בגללו.. הוא סתם בן בן בןן זונהה חכי מה יהיה לו שאני אראה אותו מחר
אני: לא יהיה לו כלום!!.. אמרתי בין הדמעות "אל תעשה לו כלום.." הוספתי
רועי: שאנלי מאמי את צריכה להקשיב לו..
אני: אני לא..! לא מגיע לו בכלל.. פעמיים אותו דבר, רק עם מישהי אחרת!? הוא לא לומד מטעויות?!
עדן: כנראה שלא..
אני: נכון! הוא סתם דפוקק אוףף אני שונאת אותווווווו
עדן& רועי: את לא!.. אמרו ביחד
אני: נכון אני לא, אבל אני רוצה לשנוא אותו.. אני יודעת שאני לא אשכח אותו בשנייה, אבל אני אצליח לבסוף.. אני אצליח!!
עדן: טוב יאללה יפיופה, לכי לישון לך את שנת היופי שלך.. לא שאת צריכה אותה=)) לילה טוב אחותי..
אמר ונתן לי נשיקה בלחי
אני: לילה טוב, ותודה עדנוש..
עדן: תמיד פה בשבילך.. אמר ויצא מהחדר..
רועי: שאנל תקשיבי.. התחיל לומר אך עצרתי אותו באמצע
אני: רועי לא, עזובב אני רק רוצה לישון.. טוב? נדבר מחר מאמי
רועי: טוב=/ לילה טוב..
אני: לילה טוב.. אמרתי בתקווה שבאמת יהיה טוב, נתתי לרועי נשיקה בלחי ועצמתי את עיניי.. ניסיתי להירדם ואחרי חצי שעה בערך הצלחתי..
"שאנל.." שמעתי את קולו של רועי..
"בוקר.." אמרתי בקול צרוד ופתחתי את עיניי
"בוקר טוב=]" ענה לי עם חיוך והצביע על מגש שהיה לידי על המיטה..
"מה זה..?" שאלתי עם חיוך ענקי
"ארוחת בוקר, בשבילך.."
"יאאאאאא.. שנייה כבר חוזרת.." אמרתי וקמתי במהירות למקלחת, שטפתי פנים צחצחתי שיניים ויצאתי בחזרה לחדר.. התיישבתי על המיטה ורועי קירב את המגש אלי..
"בתאבון" אמר..
"רועי..." אמרתי לאחר כמה דקות של שתיקה
"אה?"
"תודה על הכל.."
"בכיף מאמי.."
"אתה יודע, אם הייתי עדיין גרה בבת-ים ואתה וגל לא הייתם ביחד.. הייתי עושה לך כמה טובות.." אמרתי ברצינות.. רועי לא ענה לי.. רק הסמיק, והסמיק בטירוףף
"חמודדדדדדד" צעקתי וחייכתי אליו
"דייי" אמר עם חיוך מבויש
"לא רוצה.. אתה מתוקק שאתה מסמיק"
"שאנל.." אמר ברצינות
"אה?" עניתי עדיין עם חיוך פרוס על פניי
"די..."
"טוב.. מצטערת.."
"חפיף.. טוב עכשיו אין לך לאן לברוח, אני ואת חייבים לדבר.."
"על?" עניתי בתמימות
"ניר.."
"לא רוצה לדבר עליו.." אמרתי ושוב הרגשתי מחנק בגרון
"תבטיחי לי שתקשיבי לו.."
"אני לא יכולה להבטיח לך.. רועי תבין אותי ראיתי אותו מתנשק מול הפרצוף עלי עם מישהי ואני עוד צריכה להקשיב לו?!.. אולי עוד כמה זמן, עכשיו בטוח שלא.."
"טוב.. רק שתדעי שלכל זה יש סיבה מוצדקת.."
"טחח איזה סיבה יכולה להיות לו?!" אמרתי בציניות
"אני לא זה שצריך לספר לך.."
"שיהיה.." אמרתי והסתכלתי על הפלאפון, השעה הייתה רק רבע ל-8, ואני מתחילה היום ב9..
"מתי אתה חוזר לבת-ים?"
"אחה"צ.. שההורים שלי נוחתים הם עוברים לפה ולוקחים אותי.."
"אה אוקיי..שבוע הבא, בראש השנה בעזרת השם אני באה לבת-ים.."
"יששששששש" אמר עם חיוך ענק
לאחר רבע שעה בערך סיימנו לאכול, התחלתי להתארגן לבצפר וניר היה למטה.. החלטתי לדפוק הופעה היום, להראות לניר שלא מזיז לי מה שקרה!! לבשתי ג'ינס בהיר 3/4 נמוך נמוך עם סטרפלס חום, לא היה בא לי על תלבושת.. נעלתי נעלי ספורט בצבע לבן עם חום.. ושמתי חולצת בצפר חומה בתיק ליתר ביטחון.. הסתרקתי ועשיתי פן מהיר בפוני, התאפרתי קצת- סומק רימל שחור וליפגלוס..
ענדתי עגילי חישוק כסופים, צמיד בצבע חום עם לבן, ושרשרת מגן דוד כסופה.. והייתי מוכנה=]
הסתכלתי בראי וחייכתי לעצמי, אהבתי את איך שנראתי.. עשיתי מערכת לקחתי כסף פלאפון ומפתח וירדתי למטה.. רועי ראה טלוויזיה וכשראה שירדתי כיבה את הטלוויזיה, קם נעמד מולי ולא אמר כלום..
"רועיקיי...?" אמרתי ונופפתי עם ידי מול פניו.
"אה? מה?" אמר לאחר כמה שניות
"מה קרה?"
"אתה יפה.." אמר עם חיוך..
"חח תודהההה=))" אמרתי וחיבקתי אותו.. זה בדיוק מה שהייתי צריכה, מישהו שיעלה לי את הביטחון טיפה..
"אני בא איתך!" אמר לאחר כמה שניות של שתיקה
"לאן?"
"לבצפר.."
"וואלה?! יאללה בוא.." אמרתי ויצאנו מהבית.. אמא ודורון נעלמים חופשי בזמן האחרון, אני בקושי רואה אותם.. לאמא אני מגעגעת בעיקר לשיחות שלנו.. ודורון!? שיעלם חופשי.. כבר לא אכפת לי.. הלכנו לבצפר ואחרי רבע שעה בערך הגענו.. ניר נישאר בקפיטריה וקבענו שאני אבוא לשם בהפסקה.. עליתי לכיתה ופתחתי את הדלת באתי להיכנס ונתקעתי במישהו, הרמתי את מבטי וראיתי את ניר.. הוא הסתכל עלי במבט שונה, מוזר.. לא הבנתי את משמעות המבט הזה.. עיניו נראו שונות.. הוא הסתכל עלי במשך כמה שניות וכך גם אני עליו.. לא זזנו, הרגשתי שאני לא יכולה לזוז.. המבט שלו הפנט אותי.. הזמן כאילו נעצר ורק אני וניר נמצאים בעולם, מביטים אחד בשנייה ולא רוצים שהרגע יגמר..
"שששששששאנל" צעק נוי מסוף הכיתה.. הסתכלתי עליו והלכתי לכיוונו.. הבטתי שוב לאחור וניר הסתכל עלי, עדיין באותו המבט.. השפיל את ראשו ויצא מהכיתה..
"למה לא באת אתמול?" שאל אותי נוי ונתן לי נשיקה בלחי
"סתם.. לא היה בא לי.."
"קרה משהו?"
"לא כלום.." אמרתי ובדיוק המורה נכנסה.. הלכתי למקומי ליד שירן, שכמו תמיד לא הגיעה.. הנחתי את ידיי על השולחן ועליהן את ראשי, ועצמתי את עייני.. שמעתי שמישהו מתיישב לידי, הרמתי את ראשי וראיתי את דניאל..
"שמעתי מה קרה.." לחשה לי כדי שהמורה לא תישמע..
"ממי?"
"מניר.."
"אהה.."
"את צריכה להקשיב לו.." אמרה לי בדיוק כמו רועי
"למה כולם אומרים שאני צריכה להקשיב לו!? אני לא.."
"את כן.. לכל מה שהיה יש הסבר הגיוני!"
"אין שום הסבר הגיוני.. אם הוא היה אוהב אותי, הוא לא היה מתנשק איתהה"
"איי שאנלי עצה שלי תקשיבי לו.."
"לא רוצה.."
"תעשי מה שבא לך=/ אבל את מפספסת פה מישהו שאוהב אותך נורא"
"אני לא מפספסת כלום.." אמרתי והיה צלצול.. לקחתי את התיק ויצאתי מהכיתה.. ההפסקה הזו היא הפסקה שיש פעם בשבוע, ובה כל מי שרוצה אומר משהו ברמקול ומשמיע שיר.. הלכתי לקפיטריה והתיישבתי מול רועי.. הוא לא אמר כלום, כנראה הבין שלא בא לי לדבר עכשיו..
"שאנל בואי מהררררררררר" שמעתי את אופק קורא לי.. יצאתי במהירות מקפיטריה, ורועי אחרי..
"מה קרה??" שאלתי אותו ופתאום שמעתי מרמקול את קולו של ניר:
"שאנלי אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי בחיים.. ואני מצטער על הכל.. בבקשה תסלחי לי בבקשה.." אמר בקול עצוב.. כשסיים את דבריו התחיל לשיר שיר- בתלם אוהבים של רגב הוד
הולך אני איתך בתלם אוהבים
רואה בך מלאך ששלח אלי האלוהים
ידי נישאות לשמיים
רוצה שתושיטי ידיים
אל ליבי ותרגישי...
כמה אני אוהב אותך
הלילה שלי ושלך
עיני מבקשות רק את פנייך
רוצה לחיות את חיי רק איתך
את היחידה האחת בשבילי
פרח אהבה שקטפתי לעצמי
ידי נישאות לשמיים
רוצה שתושיטי ידיים
אל ליבי ותרגישי.....
כמה אני אוהב אותך...
במשך כל השיר הדמעות לי הפסיקו לרדת.. לא ידעתי מה לעשות, לסלוח לו או לא?! לחזור אליו או לא?! עלו בראשי כל כך הרבה שאלות שעליהן רק אני יכולה לענות..
רועי: את רואה כמה הוא אוהב אותך?! אמר לי כשהסתיים השיר.. ואני!? אני ידעתי מההתחלה מה אני הולכת לעשות..
"אולי.." עניתי לו והלכתי לחפש את ניר.. נכנסתי למזכירות והוא בדיוק יצא..
"אנחנו צריכים לדבר לא?" אמרתי לו ועל פניו עלה שוב המבט המוזר, המבולבל השונה..
בננותתתתתתת עוד פעם תודה על התגובותת
מקווה שאהבתן את הפרקק
תגיבוו..
מחר לא ניראה לי שיהיה המשךך
כי יש לי מומולדתתתתת 😛
אוהבת אתכןןןןןןן הההמוןן
חנושש=))
ואיייייי איזה 2 פרקים מדהימיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!
למה הוא עשה את זה 😢
המשך דחוףףף
יווו יש לך מומולדתת?!!??
מזל טוב[מוקדם]= ]]]
המשךך1!!
אוהבת,
לינורצ'ווו:]]