אה?.. מה הוא דפוק? מה הוא נהנה?
אני ארביץ לו
המשך
הניררררר הזהההההה יחטוףףףףף ממני חזק על הראששששששש
סיפור מדהיםםםםםםםםםםם
מחכה להמשךךךךךךךךך חיים שלייייייי
חנושש בובהה מדהיםםם כמוו תמידד
מהה נהנהה מזהה עכשיו כוסמאמאמא שלו חחח
יזהרר לבגודד בה!
תמשיכייי מאמיי
אוהבתת'תך
מאייהה
אה?! 😮
מה?! 🤪
מי זאת?! 😊
אני דורשת המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!
עכשיוווו!!! 😠
-ניבו'ש- 😊
פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק!!!
מה זהה?!!?!
למהה?!!
עד שהיה נראה שה כ ל מושלםם בינהם?!
למהה?!חןן!!
אני יהרוג אותךך!!חכי חכי אני יתפוס אותךךך
מהמםם!!= ]
המשך מהירר
אוהבת,
לינורצ'ווווווו:]]
יואו??? איזה שרמוטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט
הלוואי יחנק מהמסטיק שלההההההההההההההההה
מחכה להמשךךך לא לייבששש
אוהבת המוןן טלוש
מי זאת השרמוטטטטיההיהייהיההההההההה הזאתי שאנל'א יכננס באמאמאמאמא שלה ?!#@?$
ומה הוא נהנההההההה מישהו הרשה לו בכלל ?!@#?@#??????!
תממשיכי דחוופ מממאמי 😘
מה סההההההההההההה
יאאאאא הוא ממממממממתתת!!
גררררר שיכין לעצמו כבר קבר מראששששש
גרררררררר חחח המשךךך
חנוששש איזה פרקקקק נדירררררררר!!!!!!!!!!!
תמשיכי ומה יש לניר הזהה?!
בוא'נה אני אכניסס לו בוקססס!!
אידיוטטט!!!!!
חעחע נסחפתי..
יאללה..בובית תמשיכי!
אוהבתותךךך מאודדדדדדד
יפיתי=]]
חחחח תיהיו לי בריאותת
איזה תגובותתתתתתתת חחחחח הרגתןן אותיי
עכשיו אני מתחילה לרשום המשך=]
עוד מעט אני אעלה אותו
תודה על התגובותת
אוהבתתתתתתת אתכןן
חנושש=))
הלכנו לקומה של האוכל, כל אחד קנה לעצמו והתיישבנו באחד השולחנות.. אחרי עשרים דקות בערך סיימנו לאכול והמשכנו להסתובב ניר קנה ג'ינס וחולצה, מעיין ורועי קנו חולצה.. המשכנו להסתובב עוד קצת ופתאום מישהי רצה לכיוון שלנו
"ניריייייייי חיים שליייייייי" צעקה ונתנה לו צרפתית.. וניר!? היה נראה כאילו הוא נהנה מזה..
כאב לי כל כך כאב לי, כמו שבחיים לא כאב.. רגלי כאילו קפאו במקום, לא יכולתי להזיז אותן והלב!? הלב רצה רק להתעורר ולגלות שכל זה סיוט, שזה לא אמיתי שניר עכשיו לא מתנשק על מישהי אחרת.. הרגשתי כאילו אבן ענקית תקועה לי בגרון הדמעות זלגו בזו אחר זו ולא פסקו.. רועי ומעיין נראו המומים בדיוק כמוני.. וניר!? כנראה שכח שאני פה, והמשיך להתנשק עם הפרחה הזאת.. כשסוף סוף הצלחתי להזיז את רגליי רצתי, יצאתי מעזריאלי.. המשכתי לרוץ ולרוץ עד שכבר לא היה בי כוח.. התיישבתי בתחנת אוטובוס והדמעות לא הפסיקו, לאחר כמה דקות הגיע האוטובוס עליתי שילמתי לנהג והתיישבתי בסוף..הנהג התחיל לנסוע ואחרי כמה דקות הוא הגיע, הגיע לים.. ירדתי מהאוטובוס הורדתי את נעלי החזקתי אותם בידיי והלכתי לכיוון הים.. הלכתי והלכתי עד שהגעתי למים, רציתי להיכנס לתוכם, להיכנס ולא לצאת.. אבל משהו עצר אותי.. המחשבה שאני אשאיר את אמא לבד, שאני לא אראה יותר את עדן רועי דניאל, וכל האנשים החשובים לי..וכן, גם את ניר למרות שהוא התנשק מול הפרצוף עם פרחה מגעילה אני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי
אף פעם, ולצערי ייקח לי מלא מלא זמן לשכוח אותו, אבל לבסוף אני אצליח, אני בטוחה.. כן, כן אני בטוחה.. ניסיתי לשכנע את עצמי..
התיישבתי על החול קרוב קרוב למים, כל הרגעים שלי עם ניר עברו לי בראש כמו סרט, נזכרתי בהכלל בנשיקה הראשונה בריב הראשון ממש בהכל.. וכמובן שבשירן, אחרי שהוא התנשק איתה, רבנו והשלמנו הוא הודה שטעה, אז למה הוא חזר על אותה הטעות?! הוא הבטיח שלא יבגוד בי לעולם,שנישאר תמיד ביחד.. ההבטחות האלו לא שוות בגרוש..
--------------------------------------------------------------------------------------------
ונכנסתי לחדר שלי.. מה שראיתי שם, אני לא אשכח לעולם.. ראיתי שם את ניר, מסתכל עלי ומחייך.. האורות בחדר היו מכובים..היו מלא מלא נרות מפוזרים בכל החדר.. ובאמצע היה שולחן, ערוך ל-2,
עם שתי נרות בצדדיו... עמדתי בכניסה לחדר ולא יכולתי לזוז ולדבר..
"שאנלי קרה משהו?" שאל ניר והתקרב אלי
"זה מהמם... זה הדבר הכי יפה שעשו לי בחיים.. תודה אהובי, תודה" אמרתי והתקרבתי אליו.. עצמתי את עיני והוא את עיניו ושנינו התמכרנו לתחושה המדהימה הזו שמגיעה כל פעם כשאנחנו מתנשקים..
"אני אוהב אותך" אמר לי לאחר שהתנתקנו
"גם אני אוהב אותך.. המון המון"
"בואי" אמר ולקח את ידי..התיישבתי בכיסא והוא התיישב מולי..
"אז זה מה שעשית כל היום?? בגלל זה היית נורא מוזר"
"חח יאפפ.. מה הייתי עד כדי כך מוזר?"
"חח כה.. עדן לא יודע בכלל לשקר.. ואתה ניסית עוד איכשהו לשקר.. אבל גם לך לא ממש הצליח"
"חח את קוראת אותנו כמו ספר פתוח"
"משהו כזה"
"חח מת מת מת מת עלייך!! אין את הילדה הכי מושלמת שיש"
"חח אני בכלל לא מושלמת.. אבל אתה?! אתה נדירר מהמם מושלם מדהים אוךך אני כל כך אוהבת אותך" אמרתי ונתתי לו צרפתית קצרה
"אני פותח" אמר לאחר ששמענו דפיקות בדלת.. ניר קם מהכיסא והלך לדלת, הוא פתח אותה נכנס מישם מלצר.. עם עגלה כזאתי שהיה עליה משהו, שמכוסה במכסה כסוף כזה.. אתם יודעים כמו בסרטים.. הוא שם את העגלה ליד השולחן שלנו, אמר לנו בתאבון ויצא.. ניר פתח את המכסה, היה שמה עוגת שוקולד חמה.. עם גלידה וקצפת ליד.. על העוגה היה רשום עם קצפת
'אני אוהב אותך הכי שבעולם'
הוא הניח את העוגה על השולחן והתיישב..
"נירררררררר אני מאוהבת בךך פשוט מאוהבת בךךךךך" צעקתי והתיישבתי עליו..
"אין בנאדם בכל העולם הזה, שאוהב אותך יותר ממני.. פשוט אין"
"אין מישהו או מישהי יותר מאושרים ממני עכשיו.. אני רוצה להישאר פה, איתך, לנצח..לא לחזור לת"א.. כל כך כיף לי כאן איתך.. אתה משכיח ממני הכל.. שאני איתך אני מרגישה שרק אני ואתה בעולם.."
"שאנלי אני עוד יבכה פה חח.. יפה שלי גם אני כשאני איתך אני שוכח מהכל ומכולם.."
"חח מתה עלייך" אמרתי ונתתי לו נשיקה ארוכה בפה.. קמתי ממנו.. התיישבתי מולו..
"בתאבון יפיופה שלי"
"תודה מאמי.. גם לך" אמרתי והתחלתי לאכול..
"יאמיי היה טעיםם נכון?!" אמר ניר לאחר שסיים לאכול
"כן=)) מאוד.. תודה על הכל יפה שלי"
"בשבילך הכל"
"חח אוהבת אותך"
"גם אני אותך.." אמר וקם מין הכיסא.. ניגש אלי והושיט לי את ידו החזקתי בה, וקמתי גם אני.. ניר הפעיל מוזיקה שקטה.. והתחלנו לרקוד..
---------------------------------------------------------------------------------------------
'איפה? איפה ניר המושלם הזה..? זה נראה כאילו הוא מישהו אחר... זה לא ניר שאני מכירה, זה לא!!'
נשכבתי על החול והסתכלתי סביבי.. לא היו הרבה אנשים, אולי כמה זוגות.. פתאום צלצל הפלאפון שלי הוצאתי אותו מהכיס של המכנס, על הצג היה רשום 'בעלי המושלם' העברתי אותו למשיבון, כתבתי לרועי הודעה- 'אני בים, אל תדאגו אני לא הולכת להתאבד.. אל תגיד לניר איפה אני, אוהבת אותך הכי שיש' ושלחתי.. אחרי כמה דקות קיבלתי הודעה ממנו..
רועי- טוב מאמי, שמרי על עצמך.. אוהב אותך..
אחרי שקראתי את ההודעה כיביתי את הפלאפון.. לא רציתי לדבר עם אף אחד עכשיו.. רק להיות לבד..
השעות עברו וכבר התחילה השקיעה.. הדלקתי את הפלאפון וראיתי 10 הודעות חדשות, כולן היו מניר.. מחקתי אותן בלי לקרוא.. הסתכלתי על השקיעה, היא הרגיעה אותי כל כך, השקיעה זה הדבר הכי יפה
ומרגיע שקיים.. היה נראה כאילו אני באיזה סרט, רק חסר לידי אהבת חיי,רק ניר חסר פה.. היה נראה לי כאילו צריך ללחוש במקום, לא להרוס את היופי שלו.. לא יכולתי יותר, הייתי חייבת להוציא את הכעס שלי על ניר.. "אההההההההההההההההההההההה" צעקתי.. האנשים הבודדים שהיו באותה שעה הסתכלו עלי במבט מוזר.. לא היה אכפת לי מהם.. אחרי חצי שעה בערך השקיעה הסתיימה והיה חושך מוחלט,
נעלתי את נעליי והלכתי לתחנת אוטובוס.. חיכיתי וחיכיתי ואחרי 20 דקות בערך הוא הגיע, עליתי והפעם התיישבתי בהתחלה.. האוטובוס היה ריק..
"נרגעת..? הים הוא המקום הכי מרגיע ושלו שיש.." אמר לי הנהג והסתכל עלי, רק אז שמתי לב שזה אותו נהג, אותו אוטובוס.. שאיתו הגעתי..
"אתה שואל אם נרגעתי!? בערך.. איי אבל אם אני אראה אותוו הכל יחזור אלי.. שום דבר לא ישכיח ממני את מה שהיה.. שום דברר" צעקתי על הנהג, הוצאתי עליו הכל.. והוא בעצם לא אשם, הייתי חייבת להוציא את הכל על מישהו..
"החבר..!? את יודעת, לפעמים אני חושב 'מי למה החליט שזה טוב לאהוב..' אני לא מבין את זה לפעמים האהבה כל כך כואבת.. אני חוויתי הכל, בגידות אכזבות פרידות ממש הכל.. אבל לא התייאשתי ידעתי שמתישהו ה' ישלח לי את המלאכית שלי.. והוא באמת שלח,קצת באיחור אבל שלח.. יש לי שאלה אלייך, כשאוהבים מישהו, מתי מוותרים על האהבה..? מתי מפסיקים להילחם עליה..?"
"אממ מתי שכבר לא יכולים יותר..?!" אמרתי בהיסוס..
"אף פעם.." ענה על שאלתו.. "הוא אוהב אותך?" שאל
"אם היית שואל אותי אתמול, הייתי אומרת לך ישר שכן.. אבל עכשיו!? אני בטוחה שלא.."
"כמה זמן אתם ביחד..?"
"היינו.." תיקנתי אותו.. "כמעט חודשיים.." הוספתי
"לא הרבה, כמה כבר ריבים רציניים היו לכם!? לא הרבה אני בטוח.. אל תפסיקי להילחם עליו, את אוהבת אותו, והוא אותך.."
"למה אתה כל כך בטוח?"
"לא יודע מין תחושה כזו.."
"אז אתה והמלאכית עדיין ביחד..?" החלטתי להפוך את הגלגל, עכשיו אני זו ששואלת אותו שאלות..
"כן ברוך השם 555"
"רואים שאתה אוהב אותה.."
"מה..? איךך?"
"לא יודעת מין תחושה כזו.." חיקיתי אותו.. ראיתי במבטו שהוא מצפה לתשובה שלי ולא לחיקוי שלו "שאתה מדבר עליה, העיניים שלך מבריקות.. ממש כמו בסרטים.."
"הלוואי והחיים היו כמו בסרטים.." אמר לאחר כמה שניות של שתיקה..
"כן אה..בסרטים תמיד יש סוף טוב, ובכלל הכל טוב בהם.."
"כן אה.."
"אני יורדת פה.." אמרתי כשהגענו לתחנה שאני צריכה לרדת בה.. "ביי ביי" אמרתי
"ביי מתוקה, ותחשבי על מה שאמרתי.. אהבה כזו לא מוצאים בכל מקום.." ענה לי הנהג
"לצערי=/ בעיי" אמרתי ויצאתי מהאוטובוס .. 'אוקיי זה היה אחד הדברים המוזרים בחיים שלי'
חשבתי בדרך הביתה.. אחרי כמה דקות הגעתי לבית, נכנסתי והוא היה ריק.. עליתי לחדרי וראיתי
מעטפה על המיטה שלי, פתחתי אותה והיה כתוב בה...
יצא די קצר ולא משהו בכלל=/
מצטערתת
תגיבוו בכל זאת
אוהבת אתכןן הההמון
חנושש=))
אתר האהבה הישראלי