למה לא יהיה כלוםםם!?
דבריי איתוו מאמי אולי יהיה=]
איןןןןןןן מצבב שהוא לא ירצה לצאתת עם
מישהי מ-ו-ש-ל-מ-ת כמוךךך😊
ואממ אני סתם עושה קומזיץ עם חברות וידידים..
חנוששש פרק מושלם יפתי...אני חייבת לדבר איתך!!
תודהההה בובהה ((:
אבל היה משהו וזה נגמרררר 😢..
אז כך שלאא...
ותהנייייי מווואהה..
מהמםם!!
מדהיםם!!
מושלםם!!!
מהמשךךך!!!חיחיחח
אוהבתף
לינורצ'ווווווווו:]]
אנ'לא עושה כלום כפי שאתן רואות..
סתם פהה..בבית..במחשב יותר נכון בשיעמום שלי...
ונעבוררר לעיקר:
חנצ'וקקקקקקק זה מדהיםםםם אותי כללל פעםםם מחדשששששש!!!!!!!!!!!!!
ת=מ=ש=י=כ=י דחוווווווףףףףףףףףף אני מתהה לראותתת המשךךך!!!
אני מקווה שתפני זמן אם תוכלי בשביל להמשיך לנו כללל יום!!
אוהבתותךך מלאןןן
יפיתי=]]
יפות שלייייייייייי
תודה על התגובותתתתתתת
לא ניראה לי שהיום אני יוכל להמשיך..
מצטערתת=/
אני מקווה שנהנתן אתמולל- מי שיצאה=]
אוהבתת הכיי שיש
חנושש=))
איזה פרק נ ד י ר !
חנו'ששש,
חח את צודקת חיי, חרא של מורות, גם בחופש צריכות להביא שיעורים!
גררר..
מעפנות =/
אבל עזבי אותך..
יאללה תמשיכי את הסיפור המויייי מושלם שלך!
אוהבתותך,
-ניבו'ש- 😊
תמשיכיייייי בובההההה שליייייי
יפיופות שליי
מצטערת שלא המשכתי
אבל היה לי לסיים את כל השיעורים
והעבודות.. השארתי הכלל לרגע האחרון=/
אני מקווה שמחר אני יוכל להמשיךך
אוהבת אתכןן הממממממממממוןן
חנושש=))
בקטנה יפה שליייי
מחכה להמשךךך נישמתי
הסרט התחיל.. כמו שחשבתי הוא היה ממש מפחידד
"איזהה סרט נדירררר" אמר רועי לאחר שנגמר הסרט
"איכסס לא.."
"כן כן כן"
"לא לא לא.."
"טוב די"
"צודק חח אנחנו נשמעים כמו איזה 2 ילדים דפוקים=/"
"חח כה אה.." אמרתי ובדיוק נפתחה הדלת בחדר.. זה היה.. דורון!?
"שאנלוש?" אמר והסתכל עלי במבט עצוב..
"מה?" עניתי בקרירות..
"אני יכול לדבר איתך שנייה..?" שאל בנחמדות ופתאום כל מה שחשבתי עליו והרגשתי כלפיו מאז שנעלם, התפוגג.. פתאום ראיתי בדורון צד אחר, צד שלא ראיתי עד עכשיו.. ראיתי ש-וואלה גם לו יש רגשות,
ראיתי את העצב בעיניו, שכמה שניסה להסתיר אותו לא הצליח..
"אממ.. אה.. לא יודעת.. כי אממ כבר מאוחר, ואני.. צריכה... להתקלח וללכת לישון.. מחר יש בצפר..
כן יש מחר בצפר.." אמרתי בגמגום.. דורון השפיל את ראשו יצא מהחדר וסגר אחריו את הדלת..
"את מגעילה.." אמר רועי והסתכל לי עמוק בעיניים..
"אני לא.." אמרתי והשפלתי את ראשי.. "אני חושבת שאני עדיין לא מוכנה לשמוע את האמת על כל מה שקרה.. תן לי לחיות באשליות שדורון לא אחראי לזה שאמא שלי הפילה את התינוק.."
"את לא יכולה לחיות כל החיים באשליות, את צריכה מתישהו להתמודד עם האמת.."
"אני יודעת, פשוט אני עדיין לא יכולה לשמוע אותה.. אני מפחדת.." אמרתי והתקרבתי לרועי, שמתי את ראשי על חזהו והדמעות התחילו לרדת..
"מימה..?"שאל אותי וליטף את ראשי..
"מהכל.. מהאמת, ומימה שיקרה אחרי שאני אדע את האמת.."
"מה זאת אומרת?"
"אם דורון אחראי להפלת התינוק..?! אולי.. אולי אנחנו נעבור דירה שוב..ואני לא רוצה, אני כבר התרגלתי למקום, לבית לחדר.. לעדן לניר.. ולכל החברות והידידים.. התרגלתי להכל.." אמרתי בקול חנוק, רק עצם המחשבה שאולי נעבור דירה, ושאמא תתגרש מדורון העציבה אותי נורא..
"אין מצב.." אמר בביטחון מלא..
"למה אתה כל כך בטוח?!"
"אם הוא היה אחראי להפלה, אמא שלך לא הייתה ככה איתו עכשיו,הייתן עוברות כבר ממזמן דירה..
אין מצב שהיא ככה הייתה מקבלת אותו חזרה.. כאילו כלום לא קרה.."
"אני כבר לא יודעת=/" אמרתי בקול חנוק
"שש.. מאמי תירגעי קודם כל.. להביא לך משהו לשתות?"
"לא תודה.. תישאר איתי פה.."
"טוב מאמי.." אמר וחיבק אותי יותר חזק אליו.. הלילה לא עבר עלי טוב, לקח לי מלא זמן להירדם, ועד שנרדמתי התעוררתי לאחר זמן קצר..
בבוקר השעון מעורר צלצל ב7 וחצי..
כיביתי אותו וחזרתי לישון..
"שאנלי..קומי יפה שלי.." שמעתי מישהו קורא לי ונותן לי נשיקות קטנטנות בפה..
"ניריי=))" אמרתי לאחר ששמעתי את קולו, וחיוך ענקי נפרס על פני.. לרגע שכחתי מכל מה שהיה אתמול..
"מאמי כבר רבע ל-12"
"מההההה???"קמתי במהירות מהמיטה נכנסתי למקלחת שטפתי פנים צחצחתי שיניים וחזרתי לחדר..
ניר כבר לא היה שם.. הוצאתי מהארון מכנס 3/4 לבן עם חולצה שחורה שמתי כפכפים שחורות..
הסתרקתי, התאפרתי טיפה.. לקחתי את משקפי השמש שמתי על ראשי.. הוצאתי כסף מהארנק שמתי
בכיס של המכנס לקחתי פלאפון ומפתח וירדתי למטה..
ניר: בוקר טוב
אני: בוקר=/ אמרתי והתיישבתי ליד מעיין וניר, בפינת אוכל..רועי היה במטבח ולאחר כמה שניות חזר
עם שוקו בשקית וטוסט.. בתאבון אמר ושם לי על השולחן..
אני:תודה מושלם=]
רועי: הכל הכל הכל כדי שתהיי מאושרת..
אני: מתה עלייך.. אמרתי והתחלתי לאכול.
מעיין: חשבת שאני אאחר אה!? אז אמרת לי לקום מוקדם ולבוא לפני.. ואני באתי בזמן ואת ישנת לך..
אמרה בקול חמוד..
אני: אני מצטערת פשוט..
מעיין: "פשוט כלום.." קטעה אותי "בקטנה מאמי.."
אני: יאללה נלך!? אמרתי כשסיימתי לאכול, שמתי את הכלים במדיח נעלנו את הבית ויצאנו
לקחנו אוטובוס שמגיע ישר לשנקין.. ניר התיישב לידי ומעיין ורועי ישבו ספסל מאחורינו
"קרה משהו?" שאל ניר והביט בי
"כלום.." שיקרתי והסתכלתי לצד השני
"שאנלי.." אמר וסיבב את פני עם ידו, נוצר מצב שאנחנו קרובים קרובים אחד לשנייה..
"מה קרה?" שאל שוב
"דורון..הוא חזר.."
"כןן?! נו זה מעולה למה את עצובה?? איפה הוא נעלם? עכשיו אתם יודעים שהכל בסדר איתו וברוך השם
הוא חי וקיים.." אמר עם חיוך ענקי
"אז זהו שאני לא יודעת.." אמרתי ושוב העצב חזר לפניי
"מה זאת אומרת!? איך את לא יודעת..?"
"אני לא יודעת כי לא שאלתי.."
"למה..? זה לא מעניין אותך..?"
"מעניין מאוד אבל אני מפחדת לדעת.. ניר אם.. אם הוא חזר לסמים..?" אמרתי בלחש, אולי כדי שלא
ישמע או בגלל שהיה קשה לי לומר זאת..
"ברור שלא.." אמר בהיסוס אך ניסה להיראות בטוח בעצמו
"אוףף טוב עזוב את זה.. אני רוצה לשכוח מהכל היום וליהנות איתך.."
"חח גם אני.."
"יאללהה רדו שמניםםםם" צעקה מעיין וירדנו ארבעתנו מהאוטובוס בשנייה שירדתי מהאוטובוס
הבטחתי לעצמי שאני אשכח מדורון ומאמא שלי, שאני איהנה עם רועי ניר ומעיין.. אך "האושר" לא
החזיק מעמד הרבה זמן.. היו כאלו שדאגו להרוס לי אותו=/
"שאאנל בואי לפה.." אמרה לי מעיין ומשכה אותי לחנות בגדים.. "זאת החנות הכי הכי בשנקין.. אם לא תמצאי פה משהו לא תמצאי בשום מקום.."
"רציניי..!?"
"רציני רציני.. אז התחילי לחפש לך.." אמרה בקול מצחיק
"חח אוקיי=)).." אמרתי והסתכלתי על הבגדים..
"איך זו..?" שאלה מעיין והראתה לי גופיה מהממת בצבע תכלת בהיר, ליציאה
"מהממת.."
"כה!? אני הולכת למדוד.." אמרה והלכה לתאי מדידה.. לאחר כמה שניות יצאה
"איך..?" שאלה אותי בזמן שהסתכלה על עצמה בראי..
"מושלמת=]"
"טנקס.. אני לוקחת.."
"יודעת מה!? גם אני לוקחת כזו.." אמרתי ולקחתי אותה גופיה רק בצבע חום- מכורה לצבע הזה!!
נכנסתי לתא מדידה החלפתי במהירות.. יצאתי והסתכלתי בראי..
"מהממתתתתתתת" צעקה מעיין וכל מי שהיה בחנות הסתכל עליה.. "מה..?! תראו איזה ילדה מושלמת.." אמרה במבוכה והבציעה עלי.. חייכתי חיוך קטנטן ומשכתי אלי את מעיין
"פדחנית.."
"חופשי.. יאללה קחי אותה היא ממש יפה עלייך.."
"טנקס.." אמרתי ונכנסתי לתא מדידה החלפתי לחולצה שלי ויצאתי עם החולצה בידי.. שילמנו למוכרת
ויצאנו מהחנות.. ניר ורועי עמדו ליד החנות וכשראו אותנו התקרבו אלינו והמשכנו להסתובב ברוטשילד.. בערך ב1 התקשרתי לאמא ואמרתי לה שאנחנו בשנקיין.. היא התעקשה שנעבור בחנות של דורון ונאלצתי להסכים..
"אל תדאגי, בטוח הוא לא יהיה שמה.. הוא בקושי בחנויות שלו.. הוא יותר במפעל" אמר ניר שהבין יותר ממני, וכמובן שטעה!!
אני: שלוםם.. אמרתי לאמא ונתתי לה נשיקה בלחי..
דורון: שלום שאנליי אמר עם חיוך ונתן לי נשיקה בלחי.. חייכתי לו חיוך מזויף והסתובבתי לרועי ניר ומעיין
אני: היינו פה, עכשיו אפשר ללכת..
דורון: לאא.. תישארו.. אמר בקול מתחנן
אני: בשביל מה..? שאלתי בקרירות
דורון: התגעגעתי אלייך..
אני:טחח כן בטח אם היית מתגעגע לא היית נעלם ליותר משבוע!, אין לי מה לעשות פה.. ביי אמרתי ויצאתי מהחנות ניר רועי ומעיין יצאו אחרי..
ניר: שאנל הגזמת..
מעיין: לגמרי, תיראי אני לא יודעת מה קרה.. אבל רואים עליו שהוא רוצה לדבר איתך!!
אני:יופי, שימשיך לרצות.. גם אני רציתי לדבר איתו במשך כל השבוע הזה! והיה אכפת לו!? לא הוא נעלם לו ולא עניין אותו שום דבר
רועי: שאנל את לא יודעת מה היה איתו.. את יודעת אני לא מכיר אותך ככה, השתנת!! פעם היית מקשיבה לכל אחד מיליון פעם עד שהיית מחליטה משהו עליו, ועכשיו!? עכשיו דורון לא היה בבית שבוע ולא אכפת לך בכלל איך הוא היה..!? אולי לא מרצונו הוא לא היה בבית..? אולי לא היה לו איך להתקשר..?! מאיפה את יודעת למה את קובעת בלי לדעת!?
אני עמדתי כמה שניות בלי לזוז וכך גם מעיין ניר, שלושתנו הסתכלנו על רועי ולא האמנו ניסינו לאכל את מה שהוא כרגע אמר
רועי:"אל תסכלו עלי ככה.." אמר ופנה אל מעיין וניר.. "אני צודק! ואתם חושבים כמוני, אני בטוח!"
ניר: רועי זה לא לעכשיו, בואו ניקח אוטובוס לעזריאלי.. לא הברזנו בשביל לריב נכון!? אמר ובלי לחכות לתשובה שם את ידו על כתפי והתחלנו ללכת לכיוון התחנת אוטובוס..
"אתה חושב כמו רועי?"
"שאנל.. מה אמרתי?! לשכוח מיזה נכון!? זה סתם הורס לנו.."
"צודק=/ מצטערת"
"חפיף מאמי.." אמר ושילם לנהג אוטובוס על הכרטיס שלי ושלו ונכנסנו לאוטובוס, התיישבנו ולאחר כמה שניות רועי ומעיין נכנסו וישבו מולנו.. ((בכיסאות של ה-4 ))
"תודה.." אמרתי לניר
"על..?"
"על ה-כ-ל.. באמת..במיוחד על זה שאתה סובל אותי, אני לא מבינה איך אתה עדיין איתי.."
"למה שאני לא אהיה איתך..? כל אחד היה רוצה להיות עם ילדה מושלמת כמוך.."
"הגזמת.."
"הכי לא.." אמר ונתן לי נשיקה ארוכה בפה.. "יאמהה" הוסיף..
"חח מושלם, אתה פשוט מושלם.."
"גם את יפה שלי.."
אחרי כמה דקות הגענו לעזריאלי, ירדנו מהאוטובוס ונכנסנו לקניון..
מעיין: אני רעבה..
אני: לא חדש..
מעיין: רעהה..
ניר: גם אני רעב.. בואו נאכל..
הלכנו לקומה של האוכל, כל אחד קנה לעצמו והתיישבנו באחד השולחנות..
אחרי עשרים דקות בערך סיימנו לאכול והמשכנו להסתובב ניר קנה ג'ינס וחולצה, מעיין ורועי קנו חולצה.. המשכנו להסתובב עוד קצת ופתאום מישהי רצה לכיוון שלנו
"ניריייייייי חיים שליייייייי" צעקה ונתנה לו צרפתית.. וניר!? היה נראה כאילו הוא נהנה מזה..
תודה על התגובותתתתתתתת
מקווה שאהבתןן
איןן לי מושגג מתי יהיה ההמשך הבא
אני אנסה כמה שיותר מהר
תגיבוו
אוהבת אתכןן מממממממממממממוצ'וו
חנושש=))
אתר האהבה הישראלי