סיפור מהמםםםםם!!!
המשךך בובייי!!
מוווווושלם
המשךךך
וחןןןן בהצלחחהחהה מחר מאמי 😊
מאמי
יצאא
מדהיים
רצחחח =]]
המשךך
דחוווף =]]
ובהצלחחה
במבחן
בובי =]]
אוהבת,
סופה =]]
ואוווווווווווווו
אין לי מילה אחרתתתתתתתת חחחחח
בהצלחה מחרר חח =] חחח גם לי יש מחר מבחן ומחרתיים 😢 מבאססססס
אוהבתתתת
בנננותתתתת
אני עכשיו כותבת המשך
עד שחברות יבואו אלי,
אני צריכה להתכונן למבחן ולעשות עבודה=[..
אני אנסה להעלות היוםה המשך..
ואם לא היום!?-מחר..
אוהבת אתכן מלא
ותודה על התגובות
חנושש=))
מחכה יפה שלי=]
ובהצלחהההה!
.
בערך ב-1 כבר היינו עייפים.. כיבינו את האור והשארנו מנורת לילה קטנה בצורת לב...
כיביתי את המוזיקה וחזרתי לשכב בזרועותיו של ניר, חזרתי להרגשה המדהימה..
שאני מוגנת ובטוחה.. וששום דבר רע לא יקרה יותר, כי ניר שלי איתי..
הוא איתי לנצח.............
בבוקר התעוררתי מנשיקות קטנות בכל הפנים..
פתחתי את עיניי וראיתי מולי את היצור הכי מושלם שקיים..
"ניר.." חייכתי חיוך ענק.. "כיפ לראות אותך על הבוקר.."
"חח יאללה שמנה קומי הכנתי לנו ארוחת בוקר..!"
"ארוחת בוקר שאתה הכנת!? עזוב אני חוזרת לישון.." אמרתי ושמתי את השמיכה על ראשי
"עאהעה יא רעה=[.. מה רע בארוחת בוקר שאני מכין??"
"אולי אתה מנסה להרעיל אותי..!?" הצצתי מהשמיכה..
"ככה את חושבת!?" עשה פרצוף עצוב..
"אוךך לאכול אותך.." נתתי לו נשיקה בלחי אחת, בלחי השנייה ובמצח.. "אוהבתת.." קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת.. צחצחתי שיניים,שטפתי פנים ועשיתי קוקו גבוה..
יצאתי לחדר וראיתי שניר לא שם.. ירדתי למטה וראיתי אותו במטבח.. התקרבתי אליו
בשקט וחיבקתי אותו מאחורה..
"הבהלת אותי.." חייך אלי..
"מצטערת.."
"חפיף.." נתן לי נשיקה קטנה בפה.. לקח את ידי והושיב אותי בשולחן שבמטבח,
שהיה ערוך ומסודר יפה.. ניר לקח מהשיש קערה עם סלט, צלחת עם פנקייקים ושם על השולחן..
"צריך עזרה?" שאלתי ובאתי לקום מהכיסא..
"לא לא..." מיהר להגיד והושיב אותי בחזרה..
"חח אוקי.." אמרתי והוא הביא גבינות ,2 כוסות עם מיץ תפוזים סחוט וצלחת שהיו בה 2 חביתות..
"אוו ארוחת מלכים=].." חייכתי והוא התיישב מולי..
"נכון!? ובהתחלה לא רצית בכלל..=/" אמר שוב בקול עצוב ומתוק..
"לא לקחת רציני נכון!?" נבהלתי..
"לא!" קרץ לי והתחלנו לאכול.. שמתי פנקייקים בצלחת ורוטב מייפל.. חתכתי חתיכה והכנסתי לפה..
"אוו לא ידעתי שאתה גם שף.."
"יש הרבה דברים שאת לא יודעת עלי.." אמר ברצינות
"כמו למשל?"
"כמו למשל שאני א-ו-ה-ב אותך כמו שבחיים לא אהבתי..." הדגיש את המילה 'אוהב'
"גם אני אוהבת אותך, מלא מלא.." נתתי לו נשיקה ארוכה בפה,הוא חייך חיוך מדהים..
והמשכנו לאכול..
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"אני מתקשר לרון.." אמר לי עדן בחיוך קטנטן..
"מה..?! חזרתם??"
"לא רון הזאת.. רון שראינו בנאפיס, זוכרת?! זאת שדומה לה.."
"עאהאהה כן כן זוכרת=].. תתקשר..!"
"כה?"
"כככןןן.." דחפתי אותו קלות לתוך חדרו.. "בוא לחדר שלי אח"כ לספר לי=].."
"אני יבוא.." חייך וחייג את המספר שלה..
אני בחיוך גדול חזרתי לחדר, וראיתי את ניר במחשב...
"מה קורה מכוער?" התיישבתי על ניר וחייכתי אליו.. ניר לא ענה לי והסתכל במסך כמו מהופנט..
"מה קרה???" הסתכלתי על המסך וראיתי שיחה של ניר ואופק..
אופק:
מור בבית חולים
ניר:
מהה למהה?!?!?!
אופק:
הוא ואבא שלו עשו תאונה, אבא שלו נפצע קל....
ניר:
ומור!?
אופק:
פצוע קשה..
"פצוע.. ק...קשה.." חזרתי על מה שאופק רשם, מנסה לעכל... מור!? בבית חולים, פצוע קשה..
. ניר חיבק אותי חזק אליו..
"אני מזמין מונית וניסע לבית חולים..."
"ט.ו..ב" עניתי וקמתי מניר, נכנסתי לחדר ארונות והוצאתי מכנס שחור ארוך וגופיה כתומה..
התלבשתי ונעלתי נעליים.. ניר בינתיים גם התלבש..
"ששששאנלל התקשרתי אליה....." נכנס עדן לחדר עם חיוך מיליון $$
"מור בבית חולים..." ניר אמר לעדן
"מהה למהה??!"
"הוא עשה תאונה, עם אבא שלו.."
"איך הוא?"
"מצב קשה=/.."
"אני הולך להתלבש ובא איתכם.." אמר עדן ויצא מהר לחדר שלו..
"אני מתה אם יקרה לו משהו..." התיישבתי ליד ניר על המיטה..
"לא יקרה לו כלום.." ניסה להישמע בטוח בעצמו..
"אני מקווה.." אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה בלחי..
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"אני מפחדת להיכנס.." אמרתי לעדן שנייה לפני שנכנסנו לחדר של מור..
"אל תפחדי בובה.. תחשבי שהוא רוצה שתהיי איתו.."
"אתה חושב ככה.?"
"אני בטוח בזה..."
"שי, אני נכנסת אליו..." אמרתי לשי שישב מול החדר של מור בראש מושפל..
"אוקיי.." אמר ונאנח קלות
"תלך בינתיים הביתה, אתה נראה מותש.."
"אני באמת מותש.. אבל לא רוצה להשאיר פה את מור לבד..."
"הוא לא לבד! אנחנו איתו.."
"בסדר.. תודה שאנלי.." אמר וחיבק אותי חזק.. "גליה וגל צריכות להגיע לפה, תגידי להן שתוך
שעה אני חוזר.."
"טוב.." חייכתי חיוך קטנטן ושי הלך לדרכו.. התקדמתי לכיוון חדרו של מור ונכנסתי...
רק מלראות אותו שוכב מחוסר הכרה, עם מלא מכשירים מחוברים אליו גרם לי לבכות...
ניסיתי לעצור את הדמעות, אך הן המשיכו לזלוג ולזלוג ולא פסקו לרגע...
התקרבתי אליו והתיישבתי בכיסא שליד המיטה שלו.. החזקתי לו את היד וליטפתי אותה..
"מו..רי.." אמרתי בקול חנוק,מקווה שישמע אותי, יקפח את עיניו ויענה לי..
"איך זה קרה..?למה דווקא אתה..?! אני רוצה להיות פה, במקומך.. אני לא יכולה לראות אותך ככה....." אמרתי וסוף-סוף יכולתי לשחרר את כל הכאב ולבכות..
בכיתי בשקט, כדי להישאר חזקה בשבילו...
הייתי עם מור בערך חצי שעה ואז יצאתי לבחוץ, לעדן וניר שישבו בכיסאות שמול החדר..
. הם פינו לי מקום ביניהם, התיישבתי וניר חיבק אותי...
עדן:איך הוא?
אני:לא יודעת.. מחוסר הכרה..=[.. איך אופק ידע מה קרה לו??
ניר:מור ואופק היו פעם חברים ממש טובים.. ולא מזמן הם חזרו להיות בקשר..
אני:אה.. לא ידעתי..
עדן:אני הולך לקנות משהו לשתות, אתם רוצים משהו?
אני:קולה..
עדן:אוקי.. ניר?
ניר:כלום...
אני:עדן אמא יודעת שאנחנו פה?
עדן:כן התקשרתי אליה, היא נשארת עד מאוחד בעבודה...
אני:אה טוב..
עדן: כבר חוזר..
"יפה שלי הוא יהיה בסדר..."
"אני מקווה.." אמרתי בחיוך מאולץ..
ניר נתן לי נשיקה במצח וחיבק אותי חזק...
"קחי שאנלי..." חזר עדן אחרי כמה דקות והביא לי בקבוק קטן של קולה..
"תודה.." אמרתי ושתיתי קצת.. "רוצה?" שאלתי את ניר..
"כה.." שתה טיפה וסגר את הבקבוק..
"אני נכנסת שוב למור.." אמרתי וחזרתי לחדר של מור...
. שוב התיישבתי על הכיסא שליד המיטה והחזקתי בידו...
התחלתי לדבר, איתו.. לקוות שישמע אותי....
סיפרתי לו על היום עם ניר, ועל השיחה אתמול עם אמא.. על אבי, על עדן וניר...
בקיצור על הכל...
"שאנל.........." שמעתי מישהו קורא לי.. הסתובבתי וראית את......................
בובות ששששששששלי
תודה על התגובות,
יצא לי שוב המשך קצר=[...
ממצטערת
תגיבו בכל מיקרה..? 😊
אוווהבת אתכן מלאלאלא
חנושש=))
מאמי
יצא
הכי
מדהיםם
בעולםם
המשךך
דחוףףף =]]
QUOTE (קיפיי @ 24/05/2006) מדהים 😉
המשך=]]]
