QUOTE (אוהבת-וכואבת @ 19/05/2006) מהממממממממממממממממממממממםםם
כרגילל חחחחח=]
המשךך
😂
מאמי
יצא
לך
מעלףףף
לאללה =]]
המשך
דחוףףףףףףףףף =]]
QUOTE (sufipufi @ 19/05/2006) מאמי
יצא
לך
מעלףףף
לאללה =]]
המשך
דחוףףףףףףףףף =]]
😊
מדניאל חזרתי בסביבות 9.. אכלתי,התקלחתי, עשיתי שיעורים...
כשסיימתי הכל נשכבתי על המיטה, כיוונתי את השעון מעורר בפלאפון..
עצמתי את עיניי ונרדמתי.....
השבועות עברו מהר וכבר הגיע היום האחרון של הבצפר.. קבענו שאחרי בצפר נלך ישר לים,
יש מסיבת חוף..
עדן ורון!?, לא חזרו וכנראה שגם לא יחזרו.. הם מדברים פה ושם, לא רציני..
אופק ודניאל!? עדיין ביחד.. דניאל הבינה ששי לא שווה בכלל שהיא תחשוב עליו, ואופק!?
הוא מי שהיא אוהבת באמת..
ליגל ועומר?! כרגיל הזוג הכי מדהים שקיים.. ריבים אין ביניהם, רק אהבה...
אני וניר!? מאושרים מתמיד.. החיים שלי השתנו מלא מאז שחזרנו.. הוא מדהים,
אני כל כך אוהבת אותו.. ואני יודעת שנהיה ביחד עוד המון זמן... [[555]]
-------------------------------------------------------------------------------------------------
קמתי בבוקר.. לבשתי בגד ים שחור ועליו גופיה שחורה ומכנס גלישה בצבע תכלת ולבן..
שמתי כפכפים וכובע לבן.. התאפרתי טיפה והסתרקתי..
לקחתי את התיק של הבצפר,
הוצאתי ממנו את כל הספרים והמחברות והכנסתי אליו מגבת, כסף, פלאפון, קרם הגנה, במבה וביסלי,מצלמה ובקבוק מים..
יצאתי מהחדר והלכתי לחדר של עדן..
"מוכן?" שאלתי אותו
"עוד חצי דקה.." ענה ושם עליו חולצה
"אוקי.. אני יורדת למטה להכין לך משהו לשתות?"
"שוקו.." חייך אלי..
"אוקעי.. צ'או.." סגרתי את הדלת אחרי וירדתי למטה..
ראיתי את אמא בסלון שותה קפה עם אבי [!?]
אמא:בוקר טוב..
אני:בוקר טוב.. עניתי ונכנסתי למטבח..
אבי:מה שלומך שאנלי?
אני: בסדר.. מה קורה?
אבי:הכל טוב.. חייך חיוך ענק..
אני:נחמד לך.. אמרתי בקול חלש והוצאתי 2 שקיות שוקו מהמקרר.. "יש עוגה?" שאלתי את אמא
אמא:עוגת גבינה..
אני: בעע לא בא לי.. אמרתי וידעתי שבטוח עדן ירצה, הוא חולה על עוגות גבינה..
חתכתי לו חתיכה ולי הוצאתי וופלים.. שמתי הכל בשולחן במטבח ובדיוק עדן ירד..
עדן:בבבבבווקר טוב.. צעק אלי וחייך חיוך מושלמי=] וכשהסתכל לסלון החיוך ירד מפניו,
בלי לומר מילה הוא לקח את השקית שוקו ויצא מהבית..
"מה יש לו?" שאלה אמא
"לא יודעת=/.." עניתי, לקחתי את ה-2 וופלים והשקית שוקו ורצתי במהירות אחרי עדן..
"מה קרה?!?" שאלתי אותו, הוא עמד כמה צעדים ליד הבית..
"כלום.." אמר והתחיל להתקדם בצעדים גדולים לבצפר..
"נוו עדן עצור שנייה!"
"מה?" עצר והסתכל עלי..
"מה יש לך? למה יצאת ככה מהבית!?"
"כי נמאס לי ממנו..!"
"מאבי?"
"כעע.."
"למה?"
"הוא פה יותר מידי זמן, מתקרצץ ליד אמא..."
"הם רק עובדים ביחד.."
"הם לא!, זה שקוף שהם לא.. אל תהיי תמימה ותאמיני להם.."
"אתה חושב שיש ביניהם משהו...?" שאלתי בחשש התיישבתי על הספסל, ועדן התיישב לידי..
"לא יודע.. מקווה שלא"
"היא צריכה להמשיך בחיים לא ככה?!.."
"כן, אבל כזה מהר..? שנה עדיין לא עברה..!"
"עזוב אנחנו לא בטוחים בכלום וסתם מדברים על זה, נדבר איתה היום שנחזור מהים.."
"נראה לך שאם יהיה ביניהם משהו היא תגיד לנו?" אמר וקמנו מהספסל..
"כן.." הייתי בטוחה בעצמי..
"אני מקווה.." אמר וכל אחד הלך למבנה של הכיתות..
נכנסתי לכיתה והתיישבתי ליד ניר.. המחנכת הגיעה אחרי שנייה, והתחילה לחלק תעודות..
בשעה הראשונה היא חילקה תעודות ובשעה השנייה סתם היינו בכיתה והצטלמנו..
שנה הבאה כיתה י', מגמות, כל אחד יהיה בכיתה אחרת..
אני אהיה עם דניאל.. ונירי!? כיתה אחרת =/
"נירררר..." צעקתי לניר שהיה בסוף הכיתה..
"אאההה?" החזיר לי בצעקה..
"אני רוצה תמונה איתך!" אמרתי וניר חייך, והתקרב אלי..
"את רוצה תמונה איתי?" לחש והחיוך המדהים שלו לא ירד מפניו..
"כן.." אמרתי בקול יש ילדה קטנטנה..
"חח אוקעי.." אמר והביא את המצלמה לדניאל, שתצלם אותנו..
"סיי צ'יז.." אמרה בקול מצחיק, אני וניר נקרענו.. והתמונה!? יצאה חמודע בטירוףף
"עוד אחת..!" אמר לה ניר וחיבק אותי חזק אליו.. "שאנלי?" הוסיף לאחר שנייה
"אה?" הסתכלתי עליו והוא הדביק לי נשיקה מתוקה, ומדהימה כמו כל הנשיקות שלנו..
"צילמתי..!" אמרה דניאל ומקולה, הבנתי שהיא מחייכת..
"אוהבת אותך!" אמרתי לניר ונתתי לו עוד נשיקה קטנה..
"גם אני אוהב אותך.." לקח את המצלמה מדניאל וראה את התמונות..
"זאת הכי יפה.." אמר והראה לי את התמונה שאנחנו מתנשקים..
"נו בטח, כי אני שם!" אמרתי והוצאתי לו לשון..
"חח מה שנכון נכון.." אמר ויצאנו מהכיתה, לאודיטוריום, לעוד נאום מעפפן של המנהלת..=/
אחרי שעה בערך יצאנו מהאודיטוריום ונגמר היום..
היינו בשער, עומר התקשר להזמין מיניבוס..
אחרי רבע שעה ככה הוא הגיע, עלינו ונסענו ללללליםם
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"יודע מה זה מזכיר לי?" שאלתי את ניר כשירדנו מהמיניבוס..
"מה זה מזכיר לך?" חיבק אותי אליו..
"שנפגשנו.. פה, בים..." אמרתי ונזכרתי בפעם הראשונה שראיתי את ניר, ודיברתי איתו..
-------------------------------------------------------------------------------------------------
הלכתי לעדן.. שדיבר עם איזה ילד.. כשראה שבאתי חייך
אני: פיי איזה נטישה..
עדן: חח מצטער אחותי..
----: "לא תכיר לי את אחותך??" שאל זה שהיה עם עדן.. היה לו שיער חום ועיניים חומות.. אבל היה לו יופי מיוחד מאוד=))
עדן: כה ברור.. שאנל זה ניר ניר זאת שאנל..
ניר: נעים מאוד.. ונתן לי נשיקה בלחי..
אני: גם לי..
עדן הלך והשאיר אותנו לבד.. המשכנו לדבר.. וכשהגענו לחוף הורדתי את הבגדים...
שמתי אותם בתיק.. ולקחתי משם מגבת פרסתי אותה ונשכבתי עליה..
הוצאתי גם את המשקפי שמש ושמתי אותם.. ניר התיישב לידי והמשכנו לדבר..
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"חחח מתתת עלייך.." נתן לי נשיקה ארוכה בפה, והתקדמנו לכיוון כולם, לכיוון הים...
מה שהיה בים!? -זה לפרק הבא.. :]
אני כללל כךך מצטערת על הייבושים.. 😢
בקושיי יש לי זמן לישנו עם כל המבחנים האלה של סוף שנה..
תווודה על התגובות
ואני מקווה שלא תתיאשו מלקרוא את הסיפור בגלל הייבושים..
אוהבת מלאאא
חנושש=))
ואוווווווו מהממםםםם
מאמי את צריכה יותר המשכיםםם למה אנלא עומדת בזהה חח=]
אוהבתתתותךךך
קצר - אבל מוששששששששלם
מאמי תמממשיכי כשאאאת יכולה
מצטערת שיצא קצר,
לא היה לי זמן להמשיך עוד...=/
והיום?! בכלל אין לי..
מחר יש לי מבחן במתמטיקה
ואני צריכה ללמוד והמוןן..
אני מקווה שאני יוכל להמשיך מחר..
תודה על התגובות, מדהימות אתן..!
אוהבת אתכןן הכי שאפשרר
חנושש=))
מההההמם=]
בההצלחה במבחןןן!
"חחח מתתת עלייך.." נתן לי נשיקה ארוכה בפה,
והתקדמנו לכיוון כולם, לכיוון הים...
כשהגענו פרסנו את המגבות ושמנו עליהן את התיקים..
הורדתי את הבגדים ונשארתי עם הבגד ים עלי.. מרחתי קרם הגנה,
וכששמתי בכול הגוף חוץ מבגב ביקשתי מניר שישים לי בגב..
הוא שם לי, ואח"כ נכנסנו כולנו לים..
"אוהב אותך.." לחש לי ניר והעביר צמרמורות בגופי..
"גם אני אוהבת אותך.." לחשתי לו בחזרה וחיבקתי אותו חזק.. פתאום נזכרתי בדורון..
למה אתם בטח שואלים.. כי כשחיבקתי את ניר ראיתי מישהו שהיה כל כך דומה לדורון,
בצורה מפחידה... דמעות החלו לזלוג מעיניי,
הסתכלתי על עדן וראיתי שגם הוא ראה את אותו האיש...
"מה קרה שאנל?" ניר שאל וניגב את דמעותיי..
"הוא.. הוא דומה.. ל..לדורון.." גמגמתי.. ניר הסתובב וראה את אותו האיש..
"הוא באמת דומה לו.." אמר ושוב חיבק אותי.. "אל תבכי, אני לא יכולה לראות אותך בוכה.." אמר ונתן
לי נשיקה ארוכה במצח..
"אני הולכת לעדן.." אמרתי והסתובבתי לכיוון עדן, רק שעדן [!?] לא היה באותו מקום בו ראיתי אותו
פעם אחרונה..
"הוא יצא.." אמר לי ניר והצביע על המקום שעדן ישב בו..
"אוקיי, תודה נסיך.." נתתי לניר נשיקה קטנה בפה ויצאתי מהמים, לעדן..
"את.. ראית..או..אותו?" שאל עדן בקול חנוק ועם דמעות בעיניים..
"כן.." אמרתי והתיישבתי לידו, הנחתי את ראשו עלי וליטפתי אותו..
"הוא ממש דומה לו.." המשיך להסתכל על אותו האיש, שהיה עם ילדה קטנה.. כנראה הבת שלו..
"נכון..!"
"אני רוצה ללכת אליו.." אמר ובא לקום מהמגבת עליה ישבנו..
"לא..!" משכתי בידו והוא התיישב שוב..
"למה?" שאל בקול עצוב..
"מה תגיד לו!?"
"לא יודע, נראה כבר.. אני חייב לדבר איתו.. זה יהיה כאילו אני מדבר שוב עם אבא..=/"
"אוקיי.. בוא.." קמתי מהמגבת ומשכתי אותו אחרי..
הלכנו לכיוון אותו האיש, עדן החזיק חזק בידי וידו רעדה, בדיוק כמו ששלי רעדה..
נגבנו את הדמעות כמה צעדים לפני שהגענו אליו, והמשכנו ללכת...
אני: "הבת שלך כל כך יפה..." אמרתי לאותו האיש בחיוך..
הוא חייך אלי בחזרה, אותו חיוך-החיוך של דורון..
----:תודה מתוקה..
עדן:"בת..בת כמה..ה..היא?" שאל עדן בגמגום וניסה לחייך..
---: עוד מעט 4..
דיברנו עוד קצת איתו ואחרי כמה דקות חזרנו למקום שלנו..
"אני לא מאמין..." אמר עדן ונשכב על המגבת שלו..
"חח גם אני לא.. נכון גם בקול הוא דומה לא?"
"כן.. מאוד.. יואו זה מפחיד.." חייך עדן חיוך רחב, ואמיתי..
"כה אה..נראה לי זה סימן.."
"מה זאת אומרת?" לא הבין..
"סימן מאבא.. שאומר לנו שהוא תמיד איתנו, גם אם לפעמים אנחנו לא רואים אותו..
שהוא שומר עלינו.. ותמיד ישמור.."
"חסר לו שלא!"
"חח..." צחקתי וכולם חזרו מהמים הרטיבו אותנו טיפה מהמים שנזלו מהם, והתיישבו לידנו...
ניר חיבק אותי אליו..
אני:"אעאה אתה מרטיב אותי!"
ניר:"חח לא נורא=]"
אני:"חח מגעיל.." נתתי לו כאפה קטנה בלחי
ליגל:"אני הולכת לקנות ארטיק.. מישהו רוצה?"
אני:"אאאני.." אמרתי וקמתי מהמגבת לקחתי
מהתיק את הארנק והלכתי עם ליגל לקנות ארטיק..
"מה קרה לך ולעדן שבכיתם?" שאלה בקול דואג..
"ראינו מישהו שדומה קופי לדורון.."
"עד כדי כך!?"
"כן..=/" אמרתי והתמלאתי בעצב.. "הלכנו לדבר איתו חח.." עם כל העצב חיוך בצבץ בפניי..
"חח סטלנים אתם.. מה אמרתם לו?"
"סתם, שהילדה שלו יפה וככה התחלנו לדבר.."
"איך הוא?"
"נחמד.. אבל לא יותר מדורון!"
"בטח שלא!" חייכה והוצאנו 2 ארטיקים מהמקרר, שילמנו והתיישבנו על ספסל...
"מה איתך?" שאלתי ולקחתי ביס מהארטיק..
"מה איתי?" ענתה לי בשאלה
"לא יודעת.. לא יוצא לנו לדבר הרבה, את שמה לב..?"
"כה=/.." אמרה ולקחה ביס מהארטיק.. "זה הבצפר, חכי עכשיו הוא נגמר נדבר כל יום..!"
"חסר לך שלא!" הזהרתי אותה בחיוך..
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"שששלום אמא.." אני ועדן אמרנו ביחד כשנכנסנו הביתה.. ראינו את אבי, עדיין אצלנו..
עומד ליד אמא במטבח.. עדן ראה אותו ועלה מהר למעלה..
"איך היה?" שאלה אמא..
"כיף.. עליתי להתקלח.." אמרתי ועליתי במהירות למעלה.. נכנסתי לחדר וישר למקלחת..
הורדתי את הבגדים והבגד ים וראיתי שהשתזפתי ומלא..=]
נכנסתי למקלחת ועשיתי מקלחת מהירה..
תוך רבע שעה בערך כבר הייתי בחדר, לבושה....
התיישבתי על הכיסא והתחברתי לאיסיקיו ומסנג'ר.. כתבתי באווי:
'עכשיו חזרתי מהים
היה כיפפ
נירי אוהבת אותך נסיך..'
לחצתי אישור וירדתי למטה..
"איפה אבי?" שאלתי את אמא, שישבה בסלון..
"הלך לפני כמה דקות.."
"וואלה.."
"וואלה וואלה.. שבי.." סימנה לי לשבת לידה.. "מה יש לעדן?" שאלה
"נראה לי שהוא צריך להיות פה..לא ככה?!"
"צודקת.." אמרה..
"עעעדןןןןןןן רד לפפפה.." צעקתי לעדן ותוך שניות הוא היה למטה
אמא:שב איתנו.. אמרה בחיוך ועדן לא הבין, אך התיישב לידנו..
אמא:מה קרה לך היום?
עדן:מה קרה לי היום..?
אמא:התנהגת מוזר..
עדן:אה סתם.. אמר ושיחק באצבעותיו באי נוחות..
אני:עדן אתה רוצה אני יגיד לה..
עדן:תעשי מה שבא לך..
אני: הוא מפחד שיש בינך לבין אבי משהו.. ושהתגברת כזה מהר על המוות של דורון..
אמא:לא, לא לא לא..!! ביני לבין אבי אין כ-ל-ו-ם.. וגם לא יהיה!!.. אמרה חד משמעית..
עדן: את לא יכולה לדעת מה יקרה..
אמא:אני כן.. מה שהיה בנינו לא יחזור.. אמרה במהירות, ופתאום קלטה מה אמרה.. קמה ועלתה למעלה במהירות..
"שמעת את זה!? היה ביניהם משהו!!" אמר עדן ספק עצוב ספק כועס..
"כן..=/.." עניתי עדיין מנסה לעכל את מה ששמעתי, היה ביניהם משהו.. התאכזבתי מאמא..
לא הבנתי למה היא לא סיפרה לי, למה היא הסתירה ממני שהיה לה מישהו, שפגע בה [!?]..
"אני למעלה.." אמר באותו הקול ובאותו המבט ועלה למעלה..
ואני!? לא ידעתי מה לעשות.. לקחתי לי מילקי מהמקרר וכפית ועליתי לחדר..
נכנסתי ונעלתי אחרי את הדלת..
לקחתי את הפלאפון וחייגתי לניר..
'מתקשר ל-בעלי המדהים- '
"הההלו..?" ענה ניר אחרי כמה צלצולים..
"תגיד לי שאתה אוהב אותי.." אמרתי בקול חנוק..
"מה קרה שאנל!?!?"
"פשוט תגיד....."
"אני אוהב אותך, אני תמיד פה בשבילך את יודעת את זה נכון?!"
"כן.. יודעת.."
"ספרי לי מה קרה.."
"נמאס לי מהחיים האלה.. אם אתה ועדן לא הייתם!? הייתי מזמן מתאבדת"
"אל דברי ככה!!" אמר בקול מאיים.. "אל תדברי ככה בחיים שומעת!?" חזר שוב על דבריו..
"מה אתה עושה..?"
"כלום, סתם בבית..."
"אתה יכול לבוא אלי?" שאלתי בתקווה שיענה בחיוב..
"בטח..!"
"ולהישאר לישון?"
"ברור נסיכה.. אני מתארגן ובא.."
"אוקעי נסיך.."
"בהי יפה שלי.."
"ביי בובי אוהבת אותך"
"גם אני אוהב אותך.." אמר וניתק..
התיישבתי על הכיסא שמול המחשב והתנתקתי מהאיסיקיו והמסנג'ר..
לא היה לי כוח וחשק לדבר עם אף אחד.. שמתי שירים שקטים וכיביתי את המסך..
נשכבתי על המיטה עם הדובי הגדול שלי לידי.. מחבקת אותו אלי חזק, והדמעות לא מפסיקות לרדת...
אחרי רבע שעה בערך שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל על הצג היה כתוב 'בעלי המדהים'
"הלו.." עניתי
"שאנלי אני למטה בואי פתחי לי.."
"יורדת בהי.."
"בעי ביי.."
ניתקתי וזרקתי את הפלאפון על המיטה.. ירדתי למטה מהר ופתחתי לניר..
"היי.." אמר וחייך חיוך מדהים.. חיוך שתמיד גורם לי לחייך, אבל הפעם!? לא יכולתי לחייך..
לקחתי 2 כוסות עם מים ועלינו לחדר.. סגרתי את הדלת אחרי ונעלתי...
התיישבנו שנינו על המיטה, שותקים.. שתיתי את כל המים ושמתי את הכוס על הספרייה..
"בא לך לספר לי מה קרה..?" שאל וליטף את ידיי..
"כן.........." אמרתי וסיפרתי לו על אבי ועל השיחה עם אמא ועדן, שהייתה לפני כשעה..
"אל תכעסי עליה שלא סיפרה לך.." אמר ושנינו נשכבנו על המיטה,מחובקים..
"לא יכולה שלא לכעוס.. אני פחות כועסת, יותר מאוכזבת... בבת ים!? היינו מספרות אחת לשנייה הכל.
. מאז שעברנו לת"א היא השתנתה לי..."
"יכול להיות שהיה ביניהם משהו לפני שנולדת..."
"אולי...." אמרתי וחשבתי על זה, למה לא!? זה הגיוני מאוד...
"תנסי לא לחשוב על זה..." חיבק אותי יותר חזק אליו ונתן לי נשיקה בכתף..
"תודה נירי.."
"אין על מה יפה שלי.." נתן לי נשיקה בפה.. "אוהב אותך.."
"גם אני אוהבת אותך.." אמרתי בחיוך קטנטן..
"מת על החיוך שלך.."
"חח ואני מתה על כולך..."
בערך ב-1 כבר היינו עייפים.. כיבינו את האור והשארנו מנורת לילה קטנה בצורת לב...
כיביתי את המוזיקה וחזרתי לשכב בזרועותיו של ניר,
חזרתי להרגשה המדהימה.. שאני מוגנת ובטוחה..
וששום דבר רע לא יקרה יותר, כי ניר שלי איתי.. הוא איתי לנצח.............
מחר יש לי מבחן,
ומה אני עושה?! יושבת וכותבת המשך..
לא יצא ארוך, סולחות נכון!?
תודה על התגובות מדהימות שלי
אוהבת מלאא
חנושש=))
פרק מושלםם..
(ועצוב)
מחכה להמשךך..
בהצלחה במבחן=]
יאא..
מעניין מה היה ביניהם!!
ניר כ"כ מתוווקק =] ג'מני רוצה ת'ווו =]
חן?! תהפכי אותו למציאותיייייייי, פלייייייייייזזזזזזז...
ובהצלחה מאמי!
המשךךךך ומהר!
-ניבו'ש- 😊
אתר האהבה הישראלי