יאללה חנו'ש,
המשכוני =]
-ניבו'ש- 😊
בננותתתתתתתת..
אני מקווה שמחר אני יוכל
להמשיך..
תודה על התגובות מדהימותת
שליי
אוווווווהבתת אתכןן המוןן
חנושש=))
חנצ'וקקקקקקקקקקקקקק מי וידההה מי אלמההה מייל לייףףףףף חיימשלי!!!
חחחחח תמשיכי דחוופי!!
טחחח איזה מעפןןן?!אחדד ה*י*פ*י*ם!!
יאללהה המשכושש דחוופי יפתיייייי
אוהבתותך המוניםםם
יפיתי=]
מחכהההה להמשךךך חייםםםםם שלייייי =]
הושיט לי את ידו, נעזרתי בה וקמתי..
הוא משך אותי טיפה אליו והיינו במרחק סנטימטר אחד מהשנייה.. הסתכלתי עמוק בעיניו..
ופתאום הוא חיבק אותי.. החיבוק המדהים הזה, שכל כך הייתי צריכה..
"תודה.." אמרתי והבטתי בעיניו..
"אין על מה.. באמת שאין.." אמר בחיוך ונכנסנו שנינו לבית.. ישבנו עם כולם בסלון, ואחרי כמה דקות
היה לי צלצול בפלאפון, הסתכלתי על הצג והיה כתוב בו :'אמא'.. יצאתי בחזרה לגינה ועניתי..
"ששששלום לאמא שלי.." אמרתי..
"שלום לילדה שלי.." ענתה וידעתי לפי קולה שהיא מחייכת.. "מתי את חוזרת?" שאלה
"לא יודעת.. אני עם עדן אל תדאגי.."
"לא דואגת.. פשוט יש מחר בצפר את יודעת!" הזכירה לי..
"יודעת יודעת.."
"שמחה שלא שכחת.. אל תחזרו מאוחר.."
"טוווווב.."
"ביי מתוקה.."
"ביי ביי.." אמרתי וניתקתי את הפלאפון.. חזרתי לסלון,
ישבתי עם כולם והתחלנו לתכן מה לעשות בחופש סוכות.. אחרי כמה דקות קיבלתי הודעה ממור..
**אני מת לראות אותך..** היה רשום..
_+_גם אני אותך נסיך=)).._+_רשמתי ושלחתי לו..
**נפגש מחר?** שלח לאחר כמה שניות..
_+_נדבר מחר ונראה אוקיי.?_+_
**טוב נסיכונת.. אני מתגעגע אלייך בטרוף..** כשקראתי את ההודעה עלה על פניי חיוך גדול, ופרפרים חגגו להם בבטן..
_+_גם אני אליך.. אתה גר קרוב אלי?? _+_
**קרוב מאוד.. **
_+_ אז נפגש הרבה=)) _+_
**ברור..!!**
_+_חח מתוק, נדבר מחר יפיוף.. לילה טוב.._+_
**לילה טוב יפה שלי.. ** קראתי את ההודעה ויצאתי מההודעות הנכנסות
והחזרתי את הפלאפון לכיס..
-------------------------------------------------------------------------------------------
"שאנלי.. אני מלווה את רוןן.. ניר יחזור איתך הביתה טוב?" אמר עדן כשיצאנו מביתה של דניאל..
"אממ בסדר.." עניתי באי נוחות כלשהי.. ניר חייך אל עדן ועדן חייך אליו בחזרה..
"נלך?" שאל בחיוך..
"נלך.." עניתי והתחלנו ללכת לכיוון ביתי.. כל הדרך עברה בשתיקה, כל אחד עסוק במחשבות שלו..
לאחר כמה דקות הגענו..
"תודה נירי.." אמרתי ונשקתי לו נשיקה ארוכה ללחי..
"אין על מה.. לילה טוב.." אמר ברכות והביט בעיניי.. כמעט שקעתי בהן,
אך עצרתי את עצמי ונכנסתי במהירות לבית.. עליתי לחדרי, החלפתי בגדים לפיג'מה והלכתי לישון..
בבוקר התעוררתי מהשעון המעורר, כיביתי אותו במהירות..
נשארתי עוד קצת במיטה ואחרי כמה דקות קמתי.. נכנסתי למקלחת שטפתי פנים צחצחתי שיניים
והלכתי לחדר ארונות.. הוצאתי לי ג'ינס עם חולצת בצפר לבנה ומעליה ג'קט של קרוקר חום.. החלפתי
את המכנס.. הורדתי את החולצה והסתכלתי במראה..
"דחוףף דיאטה.." אמרתי כשנגעתי בבטני שטיפה גדלה לה בזמן האחרון..
לבשתי במהירות את החולצה והג'קט.. נעלתי מגפיים חומות והכנסתי את הג'ינס לתוכן..
הסתרקתי והתאפרתי טיפה.. עשיתי מערכת, לקחתי את התיק והפלאפון וירדתי למטה..
אמא ישבה בסלון ושתתה קפה..
"בוקר טוב.." אמרה לי בחיוך
"בוקר.." עניתי לקחתי שוקו בשקית והתיישבתי לידה..
"קרה שמהו?" שאלה ועל פנייה עלה מבט מודאג..
"לא כלום.." עניתי
"מה איתך ועם ניר?"
"שום דבר חדש.."
"את עוד אוהבת אותו?"
"יותר מתמיד.."
"אוךך נסיכה שלי מתי הספקת לגדול לי ככה..?!" שאלה וחיבקה אותי אליה, נשקה לי במצח וקמה
מהשולחן, הניחה את הכוס הריקה בכיור..
"רוצה טרמפ לבצפר?"
"יאפפ.." עניתי וזרקתי את השקית שוקו לפח.. לקחתי את הפרוסה שאמא הכינה לי הכנסתי לתיק
ויצאנו שתינו מהבית.. אמא הסיעה אותי לבצפר, כשהגענו נפרדתי ממנה ונכנסתי לבצפר..
בדרך למבנה של הכיתות ראיתי את רון ודניאל יושבות על ספסל..
אני:שלוםם שמנות.. אמרתי ונתתי להן נשיקה בלחי
רון: שלוםם שאנלי.. תודה על אתמול.. אמרה בחיוך מבויש וחיבקה אותי..
אין: אין על מה, העיקר שהכל הסתדר..
רון:ברוך ה'..
דניאל: יאא הנה אופק הנסיך שיליי.. זזתי בעיי לכןן..
אני& רון: ביי..
דניאל הלכה לאופק ואני ורון נשארנו עוד קצת ביחד,
עד הצלצול.
"עכשיו רק את וניר.." אמרה רון..
"רק אני וניר מה?"
"רק את וניר צריכים לחזור.. שאנלי סלחי לו הוא אוהב אותך!!"
"גם אני אותו, אבל לפעמים זה לא מספיק.."
"מה הוא צריך לעשות כדי שתסלחי לו??"
"כלום.. אני פשוט צריכה לתת בו אמון שוב.. אני לא סומכת עליו יותר בכלום.. אני לא מאמינה לו בכלום.."
"אני מצדיקה אותך, גם לי זה קרה עם עדן.. וסלחתי לו.."
"נכון! אבל עדן לא עשה אותה טעות ופעמיים סלחת לו.."
"גם נכון.." כבר לא היה לה מה לומר, היא ידעה שאני צודקת.. "אני עדיין חושבת שאת צריכה לסלוח לו.." הוסיפה לאחר כמה שניות של שתיקה, מנסה להאמין בדבריה..
"מה שתגידי.." אמרתי ובדיוק נשמע הצלצול..
נפרדתי מרון ונכנסתי במהירות לכיתה, לפני שהמורה תגיע..
התיישבתי ליד שירן שהחיטה שלשיעור הזה בחודש הזה היא נכנסת..
המורה נכנסה והתחילה ללמד..
"שמעתי שאת וניר נפרדתם.." אמרה והביטה בי..
"כן.." עניתי
"אני מצטערת לשמוע.. באמת שהייתם זוג מדהים.." אמרה בקול, שלא ידעתי אם להאמין לה או לא..
את השעתיים הראשונות העברתי בדיבורים עם שירן, על החבר החד שלה, ועל הפרידה מניר..
כשהתחילה ההפסקה יצאתי במהירות מהכיתה וראיתי את ליגל..
"שלוםם לך.." אמרה בקול הקופצני שלה ונתנה לי נשיקה בלחי..
"שלום גם לך.." עניתי בחיוך.. "בואי אלי אחרי בצפר.."
"בשביל..?"
"את צריכה סיבה?!" שאלתי בקול עצוב
"חח סתם צוחקתת בטח שאני אבוא.."
"יופיי.. ונעשה בהליכון ובאופניים ובמכשיר הזה של הבטן.." אמרתי מתלהבת, מתה להוריד כבר כמה קילוגרמים מיותרים..
"ממתי יש לכם את כל זה?"
"מתמיד.. זה במרתף.."
"וואלה!? יאללה התנחלות אצלך היום.. נתחיל מעכשיו דיאטה.." אמרה ונגעה בבטנה..
"חח אוקיי.. יאללה בואי לקפיטריה.." אמרתי ושתינו הלכנו לקפיטריה.. קניתי מסטיק לי ולליגל ויצאנו..
ראינו מולנו את עומר וניר..
"מווווווושלם שלי.." צעקה ליגל לעומר ונישקה אותו.. אני וניר הסתכלו אחד על השנייה באי נוחות..
השפלתי את ראשי וחזרתי לכיתה..
'LOVE IS IN THE AIR EVERY WERE I LOKE AROUND..' זמזמתי לעצמי את השיר,
כל כך נכון.. כל מקום בו אני נמצאת אני רואה אנשים מאוהבים, אנשים שמחים ומאושרים..
ורק אני לבד, ועצובה מתמיד.. הכיתה לאט לאט התחילה להתמלאות..
המורה לשיעור השלישי הגיעה והתחילה ללמד..
המשך היום עבר במהירות רבה.. כשנגמר היום יצאתי מהכיתה והתקשרתי לליגל..
"אני בדרך לשער, תבואי גם את לשם.." אמרה ישר כשענתה..
"אוקיי צ'אוו.." אמרתי וניתקתי..
הלכתי לשער וראיתי את ליגל עם חברה שלה, שלא הכרתי.. כשראתה אותי נפרדה מאותה ילדה
והתקרבה אלי..
"וואיי כל כך בא לי לעשות עכשיו בהליכון לרוץץ בא לי לרוץץ.." אמרה..
"חח גם לי.. את לא מבינה כמהה.. " אמרתי וכבר הגענו הביתה.. נכנסנו ועלינו לחדרי..
החלפנו שתינו בגדים.. הבאתי לליגל מכנס קצר וגופיה.. וגם אני לבשתי אותו הדבר..
עשינו שתינו קוקו גבוה וירדנו למטה, לקחנו בקבוק גדול של מים עם 2 כוסות וירדנו למרתף..
ליגל עשתה בהליכון ואני באופניים, מולנו הייתה טלוויזיה קטנה.. הדלקתי אותה ושמתי ערוץ MTV..
"תתתתתגביריי.." ליגל צעקה לי.. חייכתי אליה והגברתי..
"עוד.. עוד.. עוד.." אמרה.. הגברתי עד הסוף והתחלנו להתעמל.. לאחר חצי שעה ככה החלפנו,
ליגל עברה לאופניים ואני להליכון.. אחרי עוד חצי שעה הפסקנו..
נשכבנו אחת ליד השנייה על המזרון שהיה ליד האופניים והתחלנו לעשות כפיפות בטן..
"דיי אני לא יכולה יותררר..." אמרה ליגל לאחר כמה דקות ונשכבה על המזרון, מותחת את ידיה ורגליה לצדדים..
"יודעת מה בא לי..?" שאלתי בחיוך..
"מה??" שאלה בסקרנות..
"לרקודדדד.." צעקתי ומשכתי אותה..
התחלנו להתחרפן ולהשתגעע, רקדנו עד שכבר לא יכולנו לעמוד..
ושוב נשכבנו על המזרון..
"יודעת מה בא לי?" שאלה אותי ליגל..
"מה?" שאלתי..
"גלידה.. או עוגה.. או.. אממ.. פיצה.." אמרה וליקקה את שפתיה, כמו מישהי שלא אכלה חודש..
"שמנההה... אסור! אנחנו בדיאטה שכחת?!"
"שוו דיאטה!? לא רוצה...." ענתה בקול עצוב..
"חייבים.. "
"למה!? כבר נגמר הקיץ.. מתחיל החורף גם ככה אף אחד אל רואה את הגוף שלנו עם 10 שכבות.."
"צודקת.." אמרתי וכבר נגמרו לי ההצדקות לדיאטה..
"אזז.. פיצההההההההההה?"
"פיצה!!"
"יששששש קולולולו.." אמרה ומשכה אותי בידי אל המטבח.. כשעלינו במדרגות ראינו את עדן ועומר נכנסים לבית..
עומר:שששששששמנה שלי... צעק לליגל וחיבק אותה אליו..
אני: אמרתי לך שצריך לעשות דיאטה.. אמרתי והוצאתי לה לשון..
עומר: אפ אפ אפ.. עד לשמנמנה שילי.. אם היא תעשה דיאטה לא יראו אותה.. אמר בחיוך וליגל הוציאה לי בחזרה לשון..
אני: עדן יש פיצה??
עדן: כה נראה לי אמא שלך קנתה, יש בפריזר..
אני:אוקיי=]
הלכתי לפריזר ופתחתי אותו,ואכן היה שם מגש פיצה של מעדנות..
הוצאתי אותו פתחתי והכנסתי לתנור..
ליגל התקרבה לתנור והתיישבה מולו..
"חחחחח קומיי.." אמרתי ומשכתי אותה בידה..
"לא לא לא.." אמרה נאבקת בי להישאר על הרצפה.. "אני רוצה לראות איך היה נהיית מוכנה.."
"חחח את והיציאות שלך.. איך עומר סובל אותך אני לא יודעת.." אמרתי והתיישבתי בסלון ליד עומר ועדן..
"יואוווווווווו..." צעקה לאחר כמה דקות ליגל מהמטבח..
"מה קרהה??" שאלנו שלושתנו ביחד וקמנו מהר למטבח..
"תיראו.." אמרה והצביעה על התנור.. שלושתנו התקרבנו לתנור מסתכלים עליו ומנסים להבין,
מה כל כך מיוחד בפיצה שכמעט מוכנה!?..
"הגבינה.." אמרה כאילו קראה את מחשבותינו.. "היא נמסה.." אמרה בחיוך מטופש..
אני ועדן נתנו לה כאפה קטנה כל אחד בראשה מכל צד צחקנו קצת וחזרנו לסלון..
ועומר?! עומר התיישב לידה, וישבו שניהם מחובקים מול התנור מסתכלים עם הפיצה.. [תגידו שלא מחזה רומנטי..!?]..
"היא מוכנה היא מוכנה.." צעקה ליגל.. אני ועדן הלכנו למטבח הוצאנו את הפיצה חתכנו אותה,
ערכנו את השולחן והתחלנו לאכול..
בננותת אני מצטערת שאני מייבשתת
שוב התחילה התקופה של המבחנים והעבודות..
מקווה שאהבתןן את ההמשך..
ותודה על התגובותת
אוהבת אתכןןןןןןןןןן הההההמוןן
חנושש=))
חח דבר ראשוןןן חנצ'וקקקק ב*ה*צ*ל*ח*ה אהובתי!!!
ודבר שניי פרקק מושלםם משום מה העלה לי חיוךךך ענקיי!!!
מאודד יפהההההההה..
יאללה המשכושש מהרר יפתיייייייי..
לא יכולה לחכות עוד חיחי..
צ'לךךך יפיתייייייייי=]]
אין בעיה בובה
המשך חמוד 😊
לאב יו
חנו'ש פרק יפה!
כמו תמיד
תמשיכי מאמי
בהצלחה במחנים 😊
חנוווש..בהצלחה מאמיי (:
והמשכיי
מהמםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!
תמשיכייייייייי נסיכההההההה שלייייייייי =]
חנוש שליי...המון זמן לא יצא לנו לדבר אז רק רציתי לומר לך שאני אוהבת אותך ! מואה חנצ'י
דברי איתי בהקדם האפשרי 😊
אתר האהבה הישראלי