Tני עדיין מחכה=]
וממ..
התחלתי סיפור חדש 😁
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 17/02/2006) QUOTE (ילדונות_17 @ 16/02/2006) מחכההה להמשךךךךך =]
תעליי אותו ברגע שיהיה לך זמן פנויי
אני מצידי אחכה כמה שצריך להמשך בסיפור המדהיםםםם הזההההה!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בדיוק 😛 חחחח ;]
נסיכותתת
אני ממש מצטערת שעדיין לא המשכתיי
אין לי מצב רוח בכלל=//..
תודה על התגובותת
וקריניי יאאפה שלי אני מבטיחה שאני אכנס
ליקרוא אותו..אני בטוחה שהוא מדהים!!
אוהבת אתכןן כל כךך
חנושש=((
אין בעד מה מהממת שליייי =]
חנו'ש תמשיכי מאמי
אני מתגעגעתתתת
שבת שלום
חנצ'וקקקקקקקקק?!
לאןן נעלמתתת לנווו?!=[[
מאמי תמשיכי דחווופי!!
נ.ב.-התחלתי סיפורר חדשייי מחכה לתגובהה ממךךך!;]
שתהיה לך שבת מוווווווווושלמת חנו'ש =]
ותמשיכי כשתוכלי מאמי
מואהה,
-ניבו'ש- 😊
וואיייי איזה יאפההההההה כמה פרקים פספסתייי
העיקר השלמתיי הכי חשובב
הסיפור שלך מדהיםםםםם
אוהבתתת
ומחכה להמשךך
טלושש
אופיייי=[
איפה ההמששששששך?!
יו תמשיכי פליזז
אני במתח =[[
שתחזור כבר לניר מסכן...
הואא לא מסכן!
הוא התנשק פעמיים עם מישהי אחררררת!
ומול הפרצוף של שאנלל!!
הוא ממש טיפש!
לא הייתי סולחחת..אלא אם כן יש לו סיבה ממש מספקת!
יאללה חנושש המששך
אנחנו במתחחחח
בתאלו'ש צודקת! =]
ישר כוחח!
הוא חמוד והכל אבל בגד בה הרבה פעמים והיא לא מוכנה לשמוע את הסיבה שלו אז זה עוד בעיה.
ומוור [?!] ממש חמוווווד!
אז אם יש לו תירוץ מוצלח יפה לו =]
חיחיחי..
מואה,
-ניבו'ש- 😊
בובותתתת שליי
אני מאודד שמחה שאתןן לא מתייאשות
ומפסיקות ליקרוא את הסיפור בגלל
הייבושים=//
הנה ההמשך..
אני ועדן הלכנו למטבח הוצאנו את הפיצה חתכנו אותה, ערכנו את השולחן והתחלנו לאכול..
כשסיימנו פנינו הכל לכיור.. עדן ועומר נשארו בסלון ואני וליגל עלינו למעלה..
הבאתי לה ג'ינס וחולצה ארוכה, היא נכנסה להתקלח אצלי בחדר ואני לקחתי לי בגדים ונכנסתי להתקלח בחדר של אמא ודורון.. עשיתי מקלחת מהירה התלבשתי וחזרתי לחדר.. הדלקתי את המחשב והתחברתי לאיסיקיו ולמסנג'ר.. דיברתי עם החברות והידידים מבת ים ואחרי כמה דקות
עדן קרא לי מלמטה, התנתקתי מהאיסיקיו ומהמסנג'ר וירדתי במהירות למטה..
הסתכלתי סביבי ולא ראיתי את עדן, עומר וליגל.. ראיתי רק את ניר שעמד מולי והסתכל עלי..
"איפה עדן?" שאלתי..
"יצא.." ענה לי בפשטות, כאילו זה מובן מאליו..
"הוא קרא לי לפני שנייה.."
"כן.. כדי אנחנו צריכים לדבר, את לא חושבת?"
"ניר בוא נעזוב את זה אוקיי!? לא רוצה לשמוע מה שיש לך להגיד.. הכל עבר כבר!! עכשיו אנחנו ידידים וזהו.."
"אני לא רוצה להיות ידיד שלך.." ענה והשפיל את ראשו..
"אוקיי.." עניתי בקול חנוק ועליתי לחדרי.. 'אפילו ידיד שלי הוא לא רוצה להיות!?כזה מהר כל האהבה שלו כלפי נעלמה..? אם בכלל הייתה..' חשבתי לעצמי בעודי עולה במדרגות, ניר עלה כמה שניות אחרי ושנייה לפני שנכנסתי לחדרי הוא תפס בידי וסיבב אותי אליו..
"אני רוצה להיות יותר מידיד שלך.. אני רוצה שנחזור.."
"אני לא.." עניתי במהירות והשפלתי את ראשי.. ניר עזב את ידי והשפיל את ראשו גם הוא, נכנסתי לחדרי וסגרתי אחריי את הדלת.. שמעתי את דלת הכניסה שלמטה נסגרת, הבנתי שניר יצא מהבית..
נשכבתי על המיטה ונכנסתי אל מתחת לפוך.. עצמתי את עיניי וניסיתי לעצור את הדמעות,ואחרי כמה דקות הצלחתי..!! הורדתי ממני את הפוך ויצאתי מהחדר.. ירדתי למטה וראיתי את עדן במטבח..
"אל תעשה לי את זה שוב.." אמרתי בעצבים והתיישבתי על השיש..
"לא לעשות מה?" ענה בתמימות..
"אל תשחק אותה ראש קטן.."
"מצטער.." ענה כשהבין שטעה.. "פשוט אתם חייבים לחזור.." אמר ונעמד מולי..
"אנחנו לא.. עדן תבין, שום דבר לא יחזור להיות בנינו כמו פעם.."
"אבל אתם יכולים לנסות.."
"אתה יודע שאם רון הייתה בוגדת בך פעמיים לא היית סולח לה.."
"אני יודע.." אמר והלך למקרר.. "בא לך על סלט?"
"או אוו.. מישהו פה התחיל דיאטה?" שאלתי בחיוך..
"לא.. פשט זה טעים.. רוצה גם?"
"ברור.." עניתי..
"אז תעזרי לי להכין.."
"נצלן..!! רק בגלל שאני כזו מדהימה אני אעזור לך.."
"אוו אני ממש מודה לך.." אמר בקול מצחיק, שגרם לי לחיוך..
"חח מתוק.." אמרתי ועדן שם כמה ירקות על השיש, הוצאתי 2 קרשי חיתוך ו-2 סכינים והתחלנו להכין.. לאחר כמה דקות אמא ודורון חזרו מהעבודה..
דורון: יש גם בשבילנו?? שאל כשנכנסו שניהם למטבח והבחינו בסלט שהיה כמעט מוכן..
אני& עדן: בטח.. ענינו ביחד ובחיוך.. הוצאנו עוד כמה ירקות כשי שיספיק לכולנו..
חתכנו הכל אמא תיבלה.. הוצאנו 4 כעריות קטנות והתיישבנו כולנו בסלון, כל אחד שם לעצמו
בכערה והתחלנו לאכול.. אחרי כמה דקות סיימנו, אמא עלתה לתלות את הכביסה ועדן עלה גם הוא,
היה לו טלפון.. אני ודורון נשארנו בסלון, והגיעה השיחה שממנה כל כך פחדתי..
"אתה עוד חייב לי הסבר, אתה לא חושב?" אמרתי לדורון והבטתי עמוק בעיניו..
"את צודקת.." ענה והתיישב לידי על הספה.. "באותו יום, היום בו אמא הפילה את התינוק.." הוסיף ושתק לשנייה, נשם נשימה ארוכה והמשיך.. "זה לא היה באשמתי.." אמר עם דמעות בעיניים.. "זוכרת את אותו אחד שהייתי חייב לו כסף?! זה הוא.. באותה השעה לא הייתי בבית, לאמא שלך היה בא שוקולד לבן, לא היה לנו בבית.. ואת יודעת שכשנשים בהריון רוצות לאכול משהו מסוים, חייבים להביא להן.." אמר ומחכה לתגובה ממני.. הנהנתי בראשי לאות חיוב, והדמעות החילו לזלוג בזו אחר זו..
"אז הלכתי לקיוסק הקרוב, לקנות לה..באותו הזמן אותו אחד נכנס לבית וחיפש אותי, אמא אמרה לו שאני לא פה, שאני בחו"ל.. רצתה להגן עלי.. היא חשבה שהוא ילך ולא יחזור.. אבל טעתה, הוא התעצבן ודחף אותה על הקיר, המראה התנפצה, וככה היא איבדה את התינוק.."
"אבל לאן אתה נעלמת בכל הזמן הזה?! לא חשבת שהיא זקוקה לך!?!" שאלתי בעצבים..
"כשחזרתי מהחנות, הבית כבר היה ריק.. אמא את ועדן כבר הייתם בבית החולים.. ראיתי מתחת לשיברי הזכוכית מכתב ממנו, היה רשום בו, שהכל רק התחיל.. שאנחנו עוד ניפגש.. יותר מוקדם ממה שאני אחשוב.. נבהלתי נורא.. פחדתי שהוא יעשה לכם משהו..אז הייתי בבית מלון בת"א... הרגשתי שהכל באשמתי, למרות שלא אני הוא זה שדחף את אמא שלך.. אבל בגללי הוא נכנס לבית מלכתחילה בגללי.. הכל בגללי.." חזר שוב ושוב על דבריו..
"למה הוא בא לפה בכלל??" שאלתי בנוקשות, הייתי חייבת לדעת הכל על אותו היום, הכל!1
"כסף.." אמר והשפיל את ראשו..
"אבל כבר החזרת לו הכל לא?"
"בערך.." אמר וניגב את דמעותיו.. "החזרתי הכל ממזמן, אבל התווסף עוד כסף.."
"מה זאת אומרת?! דורוןן אתה קנית עוד סמים!?" שאלתי והסתכלתי עליו, הוא לא הביט בי,
רק השפיל את ראשו.. מכאן כבר הבנתי את התשובה, הוא לקח סמים שוב..
"ועכשיו?"
"עכשיו מה?" שאל..
"אתה עדיין משתמש?" שאלתי ופחדתי מהתשובה שאקבל..
"אני מנסה שלא.."
"אתה רק מנסה!! אתה יכול גם להצליח.. כנראה פשוט שאתה לא מנסה כל כך הרבה, כנראה זה לא
כזה חשוב לך, להיגמל.."
"בטח שחשוב לי.. את לא מבינה אפילו כמה!!, וזה קשה שאנל.. כל כך קשה.. אני מאוכזב מעצמי שבכלל לקחתי פעם ראשונה סמים.. אני מאוכזב מיזה שאתם מאוכזבים ממני.."
"אתה יכול לצאת מזה.. אנחנו איתך..!!" אמרתי מנסה לעודד אותו..
"אני יודע שאתם איתי.. בטוב וברע.. ואני כמו מטומטם מאכזב אותכם שוב ושוב.. עד שכבר ימאס לכם ותתייאשו ממני.."
"בחיים לא.. אתה מבין אותי?! בחיים!!" אמרתי והדגשתי כל אות והברה במילה 'בחיים'
"תודה שאנלי.. תודה על ההבנה.." אמר וחיבק אותי אליו.. השענתי את ראשי על כתפו והדמעות לאט לאט פסקו, והגיעה לה ההרגשה של אבא אמיתי, הרגשה שבחיים לא הייתה לי..!
"איך החלטת פתאום אחרי שבועיים לחזור הביתה?" שאלתי והסתכלתי עליו, דורון הסתכל גם הוא בעיניי ואמר:
"הבנתי שכאן, כשאני איתכם אני יוכל לעזור לכם יותר.. מאשר שאני רחוק.."
"אתה צודק.. אתה יודע מה אף פעם לא הבנתי?1 איך הגעת למצב שאתה חייב כסף לבנאדם.. הרי יש לכם המון כסף..!" אמרתי והדגשתי את המילה 'המון'..
"החברה הייתה בתקופה לא כל כך טובה.. אני ואמא הצלחנו אחרי הרבה זמן להחזיר אותה למצבה הקודם.."
"למה אף פעם לא אמרתם לנו!? יכולנו לעזור איכשהו.."
"איך? הרי אתם ילדים.. לא תוכלו לעזור.. זה לא סכום קטן, זה היה הפסדים של מיליוני שקלים.."
"יכולנו לחיות בצמצום, לא הראתם לנו בכלל שיש מצב של חוסר, התנהגנו כרגיל.. בזמן שיכולנו לחסוך והרבה!"
"לא רצינו להדאיג אותם לשווא.."
"החזרת לו את הכסף?"
"כן.. אבל אני חושב שזה לא יגמר כך.."
"למה?"
"הוא פשוט לא יפסיק לבקש כסף, למרות שכבר החזרתי לו הכל!, עד שהוא יכנס לכלא.."
"אז תתלונן עליו.." אמרתי בפשטות, חשבתי שהמשטרה יכולה לפתור הכל.. אבל טעיתי..
"ואז הוא יאמר שגם אני מכרתי והשתמשתי בסמים, הוא ידפוק גם אותי.. ושנינו נישב בכלא.."
"אז אין לי מושג מה לעשות.." אמרתי אובדת עצות..
"אל תדאגי לדברים האלו, את עוד קטנה בשביל דאגות כמו אלה..! תחיי את החיים שלך.. תנצלי
כל רגע ורגע בהם.."
"זה מה שאני מנסה לעשות.." אמרתי ובצבץ בפניי חיוך קטן..
"אני שמח שסוף סוף הסכמת להקשיב לי.." ענה ונתן לי חיבוק חם, דואג ובעיקר אוהב..
"גם אני.. אני שמחה לדעת את הכל.."
נשארתי עם דורון עד 12 וחצי בלילה, העברנו את הזמן בדיבורים על החיים.. סיפרתי לו הכל על ניר,
למרות שידעתי שבטח אמא סיפרה לו כבר.. הרגשתי צורך לספר לו ולשמוע את חוות דעתו על כך,
לשמוע גבר, שמכיר את ניר, אבל בכל זאת אובייקטיבי, מביע את דעתו על העניין..
"הזמן יעשה את שלו.." ענה בפשטות כאילו כבר חווה הכל בחיים, כאילו ידע מראש מה יקרה בעתיד..
נשק לי בלחי ועלה למעלה.. אחרי כמה דקות עליתי גם אני לחדר נשכבתי על המיטה, עצמתי את עיניי וחשבתי על השיחה הארוכה עם דורון.. הקשר שלנו בהחלט התחזק.. מאותו היום והילך הכל השתנה בנינו.. הכל!, היחס שלי כלפיו, ונקודת מבט השתנתה מאוד.. באותו היום הכרתי את דורון האמיתי, דורון שהצטערתי שלא הכרתי עוד לפני..
בבוקר התעוררתי מנשיקה די ארוכה במצח, פתחתי את עיניי וראיתי את דורון מחייך..
"בוקר טוב נסיכה.." אמר..
"בוקרר..." עניתי בחיוך ענקי וחיבקתי אותו חזק.. "מתה מתה מתה עליך.." נשקתי לו בלחי ונכנסתי למקלחת שטפתי את פניי וצחצחתי שיניים.. הבטתי לרגע במראה.. סוף סוך יום שאני קמה עם חיוך על הפנים! יצאתי מהמקלחת ונכנסתי לחדר ארונות.. הוצאתי ג'ינס ארוך שכשהגענו לבית הזה דורון הביא לי מאחת החנויות שלו,עד אותו הים לא לבשתי אותו.. הוצאתי גם חולצת בצפר כחולה וג'קט שחור חלק.. התלבשתי ונעלתי נעלי ספורט שחורות.. עשיתי מערכת לקחתי את הפלאפון וירדתי למטה.. אמא דורון ועדן ישבו במטבח אוכלים ארוחת בוקר, ולי חיכתה צלחת עם טוסט, עם גבינה לבנה ליד.. ושוקו חם..
דורון:תתחדשי.. ענה בחיוך והסתכל על הג'ינס.. רק הוא זיהה שהג'ינס חדש..
אני:תודה רבה.. עניתי והתחלתי לאכול..
אמא ודורון יצאו לעבודה לאחר כמה דקות, ואני ועדן יצאנו לבצפר אחרי רבע שעה בערך..
"מה החיוך על הבוקר?" שאלד עדן בדרך..
"דיברתי אתמול עם אבא שלך.."
"אני יודע, עד 12 בלילה! כמהה אתם מדברים!! על מה כבר דיברתם כל כך הרבה?"
"על הכל.. ואיך אתה יודע?"
"הוא אמר לי ולאמא שלך בבוקר.. גם הוא קם עם חיוך.."
"חח חמוד..!! הוא הסביר לי על היום שאמא שלי הפילה את התינוק.." אמרתי והחיוך נמחק מפניי..
"ואוו סוףף כל סוף.."
"כן אה..חבל שלא נתתי לו לספר לי לפני כן.."
"נכוןן.." אמר ופתאום גם על פניו עלה חיוך גדול.. הסתכלתי לאיפה שהוא הסתכל וראיתי את רון מתקרבת אלינו, נשקה לי בלחי ולעדן נשיקה ארוכה בפה.. המשכנו שלושתנו ללכת לבצפר.. כשנכנסו הם הלכו למבנה של הכיתות שלהם ואני לשלי..
"נוייייייייייי..." צעקתי כשראיתי את נוי לפני.. הוא הסתובב אלי וחייך.. הלכתי אליו במהירות ונתתי לו נשיקה בלחי..
"אני רואה שהמצב רוח שלך השתפר.." אמר בחיוך..
"יאפפ.."
"אני שמח.."
"גם אני..!!" אמרתי והופפ כבר היינו בכיתה.. המורה התחילה ללמד, הזמן עבר במהירות רבה וכבר הגיעה ההפסקה.. במהלך 2 השיעורים שמתי לב שניר לא הגיע.. יצאתי מהכיתה עם דניאל והתיישבנו בספסל קרוב לקפיטריה..
"את יודעת אולי למה ניר לא בא?" שאלתי אותה..
"הוא אמר שאין לו ראש ללימודים היום.." אמרה והראתה לי הודעה שהוא שלח לה.. לפני שוב חזרה תחושת העצב והבדידות..
"אל תיהיי עצובה, אני בטוחה שזה לא קשור אלייך!" אמרה וניסתה לגרום לי להאמין במשהו שהיא אפילו לא מאמינה בו.. "ראיתי שבאת עם חיוך הבוקר, ספרי לי.." אמרה ועל פניי עלה אותו חיוך שאיתו קמתי בבוקר.. התחלתי לספר לה על השיחה שהייתה לי אתמול עם דורון..
מעפןן לגמריי=//
שבוע הבא יש לי מבחן באנגלית ובמתמטיקה! 😢
לשניהםם אני צריכה להתכונן יומיים
ככה שלא ניראה לי שיהיה המשך..
אני אנסה בכל זאת להמשיך..
אוהבת אתכןן המון המון
תגיבוו נסיכותת
חנושש=))
ואייייי איזה פרק יפההההההההה =]
ואיזה חמווווד דורוןןן!! =]
אני רוצה המשךךך! אבל אני יותר רוצה שתצליחי במבחנים =]
אז שיהיה לך המונמון בהצלחה מאמי ותכתבי כשיהיה לך זמן כפרה.
שבוע מושלם!
מואה,
-ניבו'ש- 😊
יוווו איזה יאפהה
תמשיכייייי דחוףף
בהצלחה במבחניםםם =]
שבוע טוב 😊
אתר האהבה הישראלי