מקווה שתאהבו.... ודרך אגב אני חדשה פה וקוראים לי אירה אז היי לכולכם...
פרק 1
צרפת, שנת 972
בריג'יט דה לורו נשמה עמוק והתבוננה באווז השמן ששכב ממולה על השולחן והתחילה לטלוש את הנוצות שלו, בעודה נגעלת מהריח של הדם שהיה גם על השמלה שלה. העבודה היתה חדשה בשביל בחורה בת 17, אבל חוץ מזה, ילמדו אותה עוד הרבה דברים.
מאז שבריג'יט התחילה לעבוד בכל עבודות הבית השחורות, היא הרסה כמעט את כל הארון שלה. אבל היא בעצמה בחרה בדרך זו ולכן במעמצים רבים המשיכה בעבודתה.
אדורה, שאת עבודתה מילאה עכשיו בריג'יט עמדה בצידו האחר של השולחן וברחמים הסתכלה עליה. הנערה הרימה את עיניה וחייכה אליה, כאילו מצטערת על הרשלנות שלה. את המבט האשם הזה היא כבר לא יכלה לסבול.
- איפה נראה דבר כזה!- צעקה ועיניה בערו בזעם.- וזאת אני ,אשר עבדה בבית אביך, תודה לאל כל חייה, עומדת כעת בחוסר מעש בעוד גברתי עובדת.
בריג'יט הורידה את עיניה אל האווז בעודן מתערפלות.
- עדיף זה מאשר לתת לדורה תחליט על חיי- לחשה.
- כן, ממנה אל תצפי לרחמים- הסכימה אדורה.
- היא אפילו לא מנסה להסתיר את השנאה שלה כלפיי.- ענתה בריג'יט.
- היא פשוט כלבה!
אמא של אדורה, שבאה מקצהו השני של השולחן נופפה בכף גדולה.
- משום מה את יותר מידי עדינה אל דורה, ילדתי. ואפילו שהכריחו אותנו לקרוא לה גבירתינו, היא בסך הכל פרה עצלנית. משמינה ממש מול העיניים; ואני לעומת זאת רזיתי. אתן מאמינות, היא אמרה שתקצוץ לי את האצבעות אם אני אטעם מהתבשילים שלי. אבל איזה טבח לא יטעם את המאכלים שלו? אני הרי צריכה לדבעת מה יצא לי, אבל הזללנית הסתומה הזאת חושבת שאני אוכלת יותר ממנה.
אדורה צחקה.
-תשימי לה צואה של אפרוחים באוכל ומי יודע אולי היא אפילו לא תשים לב.
בריג'יט צחקה:
- לא כדאי אלטיה. היא מספיק אכזרית להרוג אותך שלא לדבר על לסלקך מהטירה.
- או בהחלט גברתי, כאן את בהחלט צודקת.- פתאום אלטיה התחילה לצחוק, כשכל גופה השמנמן מתנדנד יחד איתה.- אבל אדורה נתנה רעיון לא רע. החזירה הזאת היתה טועמת ממני לחמניה מתוקה.
אבל הבת שלה נהיתה רצינית.
- החיים התחילו להיות בלתי נסבלים מא שדורה התחילה לנהל פה את העיניינים. היא אכזרית, ובעלה הפחדן לא יכול לעשות כלום. לגבירה בריג'יט לא מגיע שיתנהגו איתה ככה, כמו עם משרתת.- אדורה התרגזה עוד יותר..- היא בת בעל הבית, ואח שלה היה צריך לחזק את המעמד הזה מאחוריה. הרי עכשיו, כשהוא...- אדורה שטקה ובביוש הורידה את עיניה, אבל בריג'יט חייכה אליה.
- הכל בסדר אדורה. קווין מת.
- רק רציתי שהוא היה צריך לדאוג לכך שהסניור ידאג לך אם משהו יקרה לו. זה לא הוגן שאת תחת השליטה של האישה הזאת. אם את זוכרת, כאשר מת הברון, דורה ובעלה באו והתחננו שתקבלו אותם, אדון קווין הסכים, במקום לסלק אותם מהשער. ועכשיו כבר מאוחר. נראה לי שהם כבר התרגלו למעמד האדונים ודחקו אותך לפינה, הגבירה האמיתית של הטירה. כמובן שאחיך היה אדם טוב אבל במקרה הזה...
בריג'יט קטעה אותה במבט קר של העיניים התכולות שלה:
- את לא הוגנת כלפיי קווין, אדורה. אחי לא יכל לדעת שדורה לא תסכים לי להיפגש עם הרוזן ארנולף. אבל הוא- הסניור שלנו עכשיו- וגם האפוטרופוס שלי. ובגלל זה, לא משנה מה תגיד דורה, הרוזן יחזיר את השייך לי. אני רק צריכה להיפגש איתו.
- אבל איך תעשי זאת אם דורה לא מסכימה לך לעזוב את האחוזה?- שאלה אדורה בהתלהבות.
- אני אמצא דרך...
" אני רק צריכה זמן... ואותו כמעט אין לי"
זה עוד לא ממש מעניין אבל בקרוב יהיה המשך אז אני מקווה שזה ימצא חן בעינייכם. 😁
נשמע סיפור מיוחד..
המשךךךך
טוב אז אני לא יודעת אם הסיפור בסדר אז הנה המשך ואתם תישפטו...
- אם רק היו לך קרובים,- נענחה אלטיה.
- אבל את הרי יודעת שאין, משפחתי גם כך לא היתה גדולה, ועוד אחרי המלחמות לא נשארו הרבה בחיים. ומצד אמא בכלל אין, היא עצמה היתה תחת ידו של הרוזן, הוא זה שנתן אותה כאישה לברון.
- אוי גברתי, דורה מתנהגת אלייך כמו אל שפחה. הרי כך היא ממש בקרוב תתחיל גם להכות אותך.- אדורה דיברה ברצינות. - צריך כמה שיותר מהר למצוא דרך לידע את הרוזן. אולי לשלוח שליח?
בריג'יט נענחה:
- את מי? המשרתים בשמחה היו ממלאים את הבקשה שלי, אבל עכשיו ליציאה מהטירה צריך אישור ממנה.
- לאון יכול לעזור לך. או אחד מהאבירים של אביך,- אדורה לא נרגעה.
- אבל לאון באותה הסירה כמונו,- אמרה בריגי'ט. - דורה לא מסכימה לו אפילו לנסוע לבורג'ה להביא יין. ובכל מקרה היא שכנע את האבירים של אחי שהוא מת, ובעלה יהפוך לראש המחוז לאחר שאני אתחתן. היא הבטיחה למצוא לי בעל שלא יסלק אותם. לא, הם לא יעיזו להפר את מילתה. ואיך אני אמורה להגיע לטטירה של הרוזן אם רק הדרך אליו לוקחת יממה שלמה על סוס?
- אבל...
- תשטקי אדורה!- קטעה אותה אלטיה.- את לא רואה שעם הפיטפוטים שלך את רק מעציבה את הגברת שלנו? מה את רוצה? שהיא לבדה תצא למסע ותשמש מטרה לגנבים ורוצחים?
בריג'יט רעדה, לומרות שהחום של התנור היה בלתי נסבל. היא בחוסר עונים הסתכלה על האווז, במחציתו בלי נוצות, וחשבה, שגרוע מזה כבר לא יכול להיות...
מחכה לתגובותאחרת איך אני אדע שאתם קוראים? 😁
נחמד את כותבת יפה
אבל יש טעויות מבחינת ידע על אותה תקופה
ובכלל בחרת תקופה מגעילה 😁
מאמי התחלה נחמדה..
אבל אני לא ממש אוהבת סיפורים כאלה..
על מה יהיה בעיקר הסיפור..?
וסליחה אם העלבתי..😢
אוהבת,
בתאלווווש 😊
אהבתי מאוד...
את כותבת בצורה ממש מיוחדת..
המשךך!
son_of_rain
תודה על ה"כותבת יפה" ודווקט הייתי רוצה לדעת מה יש לך לספר על התקופה הזאת...
ולכל אחד יש טעם משלו אז אני לא מותחת ביקורת על התגובה שלך.
-=-2תאל!ש-=-
זה בסדר את לא העלבת אותי בכלל, לכל אחד טעם משלו.
והסיפור בעיקר על אהבה... ואם תמשיכי לקרוא ואני מקווה שכך תעשי, אולי בהמשך תשני את דעתך על הסיפור שלי.
אנונימית
תודה על המחמאות ואני מקווה שתאהבי אותו גם בהמשך 😊
ותודה לכל מי שהגיב 😁
QUOTE son_of_rain
תודה על ה"כותבת יפה" ודווקט הייתי רוצה לדעת מה יש לך לספר על התקופה הזאת
למשל ניקח את השורה הזאת
QUOTE היא הרסה כמעט את כל הארון שלה
לא יודע אם כל הזוגות של תלבושת אפשר בכלל לקרא ארון
כי זה בדרך כלל הייה אחד או שתיים(בשביל קיץ וחורף)
רק לאשירים אולי הייתה בחירה יותר גדולה אבל גם לא מעל 5
אנשים לא החליפו את התלבושת למשך חודשים שלמים
דבר שני לא יכולה להיות אישה כזאת ששולטת בגבר בזמן הזה כי תפיסת העולם הייתה אז אחרת,לימדו אותן מילדות שגבר הוא האדון,ובכלל הגבר עם מעמד לא הייה נותן לזה לקרות במיוחד עם הוא אדון ובעל שטחים רבים,על זה מועיד על כך שהוא בעל ארמון
עוד דבר תואר רוזן עד כמה שאני יודע לא הייה באותה תקופה הוא הופיע קצת אחרי
QUOTE ולכל אחד יש טעם משלו אז אני לא מותחת ביקורת על התגובה שלך.
פשוט הייו אז כמה מנהגים ממש מסריחים
למשל אדון הייה רשאי לשכב עם כלה של הוסל שלו ראשון אחרי החתונה ורק אחרי זה את זה עשה וסל עצמו,וזה הייה בסדר
אבל לא נורא תמשיכי 😊
על כמה מהמינהגים האלה אני יודעת.
בכמה סיפורים אחרים שלי זה מוזכר היטב.
ובסיפור הזה, בעל הטירה מת וכך גם אחיה של הבחורה לכן דודתה ובעלה קיבלו הכל
והדודה שולטת כיוון שבעלה חלש ולא תמיד היו גברים חזקים ששלטו בנשים שלהם.
ובקשר לארון. אפילו בתקופה ההיא לעשירים היו אמצעים רבים שבהם הם יכלו להרשות לעצמם יותר מחמש שמלות, לכן כתוב ארון. וחוץ מזה אלו פרטים שוליים אף אחד לא מתלונן כיוון שהסיפור לא על הבגדים שלה אלה אליה.
מקווה שלא אמרתי שום דבר שיכול לפגוע במישהו 😊
שלך_תמיד
תודה נשמה, מקווה שתאהבי אותו גם בהמשך
תודה על התגובות 😁
גמני מקווה שאוהב אותו בהמשך... וקוראים לי אולה.. נעים מאד=]
QUOTE ובסיפור הזה, בעל הטירה מת וכך גם אחיה של הבחורה לכן דודתה ובעלה קיבלו הכל
והדודה שולטת כיוון שבעלה חלש ולא תמיד היו גברים חזקים ששלטו בנשים שלהם.
כן הבנתי את זה
אבל זה רק באגדות כזה דבר אפשרי
תפיסת העולם אז הייה כזה
ואפילו אם גבר הייה חלש,האישה לא הייה מנסה לקחת שליטה לידייה
כי לימדו אוצה מצעירות שהיא צריכה לעבוד את גבר
חוץ מזה דוד עדיין השתייך למשפחה עם מעמד,לכן הוא בעצמו בחר בחורה להתחתן איתה
QUOTE ובקשר לארון. אפילו בתקופה ההיא לעשירים היו אמצעים רבים שבהם הם יכלו להרשות לעצמם יותר מחמש שמלות, לכן כתוב ארון
יכלו אבל לא עשו,לכן אפילו אשירים הלכו באותם בגדים חודשים רבים
כי זה הייה בסדר אז
QUOTE מקווה שלא אמרתי שום דבר שיכול לפגוע במישהו
לא מה פתאום
אבל כמו שאמרתי לפני
לא נורא
בשביל לכתוב בלי טעויות על אותה תקופה צריך להיות היסטריון
לכן תמשיכי כי את כותבת יפה 😊
תודה רבה על המחמאות ועל הכתיבה היפה. באמת טובה.
אבל גם אתה לא יודע הכל על אותה התקופה אז לדעתי אינך יכול לשפוט אותי.
ובקשר ל"אגדות" אולי זה באמת משהו כמו אגדה? כל סיפור הוא אגדה בפני עצמה אתה לא חושב? אני כן
ותודה על התגובות 😊
